הערה על מאמרו של הרב דביר לוי "כפילת חצאי הפסוק אנא ה' הושיעה נא…" (עמוד ת"ל)

לכבוד הרבנים חברי מערכת "האוצר" שליט"א
נהניתי מדברי תורה המסודרים יפה יפה ומבוארים היטיב בתוך דפי הגליון!
בס"ד
שלום רב אל כבוד הרב דביר לוי שליט"א
מה שכתבתם בקובץ האוצר (גליון נ"א, ניסן תשפ"א), שאופן אמירת אנה ה' הושיעה נא וכו' ע"פ דברי הגמ' הוא שהחזן אומר אנא ה' הושיעה נא וממתין להקהל לענות אנא ה' וכו', ושוב ממשיך מיד עם אנא ה' הצליחה נא והקהל עונים על זה אנא ה' הצליחה נא, הנה דבריו לכאורה צודקים בדברי הגמ' שהבאתם סוכה דף ל"ח ע"ב וגם בכוונת התוס' בקושייתם שם.
אמנם מה שכנראה כת"ר מתעלם ממנו הוא הא דתנן במתני', דף ל"ח ע"א - מקום שנהגו לכפול יכפול, ובגמ' דף ל"ט ע"א רבי אלעזר בן פרטא מוסיף בה דברים מאי מוסיף אמר אביי מוסיף לכפול מאודך ולמטה, וכן הוא מנהגינו לכפול כל הפסוקים מאודך ולמטה. וא"כ יוצא שאנו מרכיבים את שני העניינים יחד, אחד אנו עונים אחר החזן 'אנא ה' הושיעה נא' ו'אנא ה' הצליחה נא' עפ"י סוגיית הגמ' שהבאתם, וגם שוב אנו כופלים הכל, והדרך שאנו כופלים את הפסוק הוא בחצאי הפסוק, כמו שפירטה הגמ' לענין הענייה (ועי' לקמן עוד יותר מזה).
[והגם שלענין אנא ה' הצליחה נא, כתוב בגמ' דהטעם שהחזן קורא והקהל עונים הוא לדעת שהרוצה לכפול את ההלל כופל, והיינו ע"י שזה נכפל בזה ששומעים הצבור והרי שומע כעונה – וכמו שפירש"י על אתר (!) והר"ן (שהבאתם בהערה) רק מעתיקו, וא"כ הרי באמת כבר נתקיימה הכפילות בזה גופה, ולמה שוב כופלים אותו עוד פעם (כן העירני ידי"נ הר"ר אליהו טורנער נר"ו). אלא די"ל, דהרי כך היתה צורת התקנה והמנהג של עניה משום כפילות, ואמנם עכשיו נוהגים גם את מנהג הכפילות גופיה, ולזה נוהגים לאמרו ולכפלו ממש כל אחד לעצמו, נמצא שקורין ועונים וגם כופלים].
והסידורי גאונים שהבאתם, לכאו' לא היו נוהגים להכפיל כלל, וא"כ נהגו ממש כמימרא דגמ' דף ל"ח ע"ב וכמו שמבאר [או י"ל שבאמת נהגו לכפול, אבל רק כמנהג רבי דדף ל"ט ע"א, וכמו שפירש"י בפסחים דף קי"ט ע"ב ד"ה כופל דברים, שרק היה כופל מברוך הבא ולמטה (ולא כרש"י סוכה: 'מאנה והלאה', ולא כרי"ץ גיאות שפסק כרבי אבל פירש במנהגו שכפל מאודך עד הצליחה נא)].
והנה יעו' באבודרהם, בסדר ר"ח, שמביא טעם אחר לכפילת הפסוקים (היינו חוץ מטעם שכתב רש"י על מתני' ל"ח ע"א שכל המזמור כפול וכו'), מפני שאמרום ישי ודוד ואחיו ושמואל, וכמו דאי' בפסחים דף קי"ט, ומפני כבודם אנו כופלים אותם להראות שאנו חושבים כל פסוק מהם בפנ"ע [ופשוט דזה הטעם הוא רק אליבא דרבי אלעזר בן פרטא, שהיה כופל מאודך ולמטה עד סוף הפרק, שהרי זה הטעם הוא סיבה לכך, ולא כמו שנהג רבי. יהיה הביאור אשר יהיה, וכן לכאו' מבואר שם ברד"א. ובאמת מקור לטעם זה הוא דברי הרשב"ם בפסחים דף קי"ט ע"ב ד"ה מאודך ולמטה, שכך הוא מפרש הא דרבי אלעזר בן פרטא, ודברי הרא"ש סוכה פ"ג סי' כ"ח אולי גם יתפרשו כדברי הרד"א, ודלא כהק"נ שם אות כ', ועי']. ומסיים הרד"א בזה"ל: "ולכן אנו פוסקין אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא לשנים, וכופלין אותם, אע"פ שהוא פסוק אחד". והיינו כיון שהם נאמרו ע"י שני בני אדם וכמבואר בגמ' פסחים שם, לכבודם הרי אנו כופלים את הפסוקים, וא"כ יש סיבה דוקא לחצות הפסוק ולכופלו שם! [אלא שצ"ע למה אין אנו מחלקים הפסוק ברוך הבא בשם ה', ברכנוכם מבית ה' - לשנים, וגם המשך הפסוקים, שגם אלו נאמרו ע"י שני בני אדם, ועי' בזה]. וכל זה הוא מקור חשוב למנהגינו, וכמו שביארנו, ולפו"ר חסר מדברי כת"ר.
ייש"כ על כל המאמר ודב"ת ברורים ומבוארים.
בברכה
חיים דוב גרונער
גייטסהעד
♦