הגאון רבי ראובן כץ זצ"ל[2]
רב אב"ד פתח תקוה, בעל 'דגל ראובן'

בדין צווי ירושה לקראים

משרד הרב הראשי לפתח־תקוה והמחוז
ב"ה, ה' חשון תשי"ד.
לכבוד ידיד ה' ידיד בית ישראל וידי"נ הגאון הגדול האמתי, ציס"ע, פאר הדור, כש"ת מוהר"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג שליט"א, ראש הרבנים לישראל.
אחדשה"ט באה"ר ובכבוד!
קבלתי מכתב מזכירו הרב מ. א. אביצדק, בנדון אם קיימת אפשרות שבית הדין של הרבנות יוציא צווי ירושה לקראים, כשמסכימים לכך כל המעוניינים.
באותו מכתב מובעת דעתו של כ"ג לחיוב, כיון שאינו רואה איסור בזה שנרשה להקראים לבוא לפנינו, ואין לחשוש לזה שההנחה הזאת לקראים עלולה להביא להתקרבות יתר על המדה.
והריני מתפלא על זה מאד. אם נאשר צווי ירושה של עדת הקראים, פירוש, כי אנו ניתן לאשה את חלקה וכן לבנים ולשאר היורשים את חלקם. בזה אנו מאשרים שהאשה היא אשתו החוקית, בעוד שיכול להיות שהיא אשה מגורשת על פי גט שלהם שפסול על פי הדין, והיא אשת איש כדיננו דעת תורה והבנים ממזרים.
איך נוכל באופן זה לאשר שהיא אשתו כחוק, כיון שעל פי דין תורה אין הקדושין תופסין במקרים כאלו. לדעתי אין על כן להרבנות להסתבך בבעיה זו, ודיות לנו הצרות אשר ישנן לנו מאחב"י ואל לנו להטיל על עצמנו צרות הקראים.
ואגב אורח[א] אציין, כי בעיה כה קשה ומסובכה אינה ניתנת להיות נידונה ונפתרת על ידי מכתבים, אלא יש להקדיש לכך ישיבה מיוחדת, שבה תוכרע השאלה על כל צדדיה.
ידידו עוז מכבדו ומוקירו כע"ה
ראובן כ"ץ
הרב הראשי, אב"ד ור"מ לפ"ת והמחוז
♦ ♦ ♦