רבי יצחק זילברשטיין
חבר מועצת גדולי התורה
רב שכונת רמת אלחנן בני-ברק
וראש כולל בית דוד - חולון

האם גוי ומי שאינו שומר תומ"צ יכולים לשמש כשומר לחולה או לחתן

בס"ד. י"ב אדר תשפ"א
לכבוד הגאון וכו' הרב אלחנן פרינץ שליט"א
מח"ס שו"ת אבני דרך
שלום וברכה
בנדון שאלתו, האם יולדת שיוצאת מבית חולים רשאית להזמין מונית להגיע הביתה (או למקום הבראה), דהרי יולדת צריכה שמירה, ומצוי במקרים רבים כי הנהגים בחברת המוניות גויים (או שאינם שומרי מצוות) וצ"ע האם הם מיקרי כשומר.
הריני להשיב, הנה בגמרא ברכות (דף נד סע"ב) איתא, אמר רב יהודה: שלשה צריכים שימור מפני המזיקין שמתגרים בהם, ואינם הולכים לבדם אלא בלווי אדם, ואלו הן: חולה שהורע מזלו (רש”י), חתן וכלה שהמזיקים מקנאים בהם (רש”י). במתניתא תנא: חולה, חיה – יולדת שהורע מזלה לפיכך השד מתגרה בה (רש”י), חתן וכלה. ויש אומרים: אף אבל שגם מזלו הורע, ויש אומרים אף תלמידי חכמים בלילה,[2] כי המזיקים מקנאים בהם, ובלא שמירה יש חשש שיזיקום.

טעמים לשמירה

ובטעם השמירה של יולדת מצינו כמה טעמים: כתב רש"י שם שהורע מזלה לפיכך השד מתגרה בה. ובתר"י (ברכות שם), כתב הטעם שהצריכן שימור, מפני שהשטן מקטרג בשעת הסכנה ובשעת השמחה. ע"כ.
ובפרקי דרבי אליעזר (טז) שנינו "החתן דומה למלך, מה המלך אינו יוצא לשוק לבדו כך החתן אינו יוצא לשוק לבדו", וכתב הרד"ל (אות נח) שמשמעות הלשון "אינו יוצא לשוק" היא מפני כבודו ולא משום שימור, אך לעיל שם (פי"ב אות נח) כתב שמלאכי השרת היו משמרין לאדם בחופתו, מפני המזיקין שהם "בני האלוהים" ו"בנות האדם", ע"ש. ולכן אין לזלזל ח"ו בתקנות חז"ל.ב

חתן הלך ללא שמירה ונענש

והנה בגנוזות ספר חסידים (אות לד) הובא וז"ל: מעשה ברבי שמעיה ובחור אחד שעשו נישואין בשבת [בשבוע] אחד, ובאותו שבוע מת הבחור, ובא המת בחלום לאימו ואמר לה, לא הגיע זמני למות, אלא זמנו של רבי שמעיה הגיע למות, ואמר הקב"ה הבא לי מן החתנים, ועל רבי שמעיה אמר, ומלאך המוות טעה. ולמה אירע לו, שהיה הולך ברחובות לבדו ולקח המזיק, כמו שאמר החכם (ברכות נד ע"ב) החתן צריך שימור, וכל אותן השנים לבחור לחיות נתנו לרבי שמעיה. והובא גם בסדר אירוסין ונישואין לרבותינו הראשונים (עמ’ קכז בשם רבנו מאיר).[3]

האם גוי יכול לשמש כשומר לחולה או לחתן בשבעת ימי חופתו

ולכאורה גוי דינו כבהמה, וכיצד תתקיים שמירה הנדרשת על פי ההלכה ע"י בהמה. ובפרט שאמרו בגמרא ב"ק (דף ב ע"ב) דאדם יש לו מזל ולבהמה אין מזל.
ומה גם שבגמרא שבת (לב ע"א) מובא, שרב לא עבר בספינה, דיתיב בה גוי. אמר, דילמא אותו גוי, הוא ראוי להענש, ואענש בהדיה. ע"כ. הרי שגויים לעצמם אין להם שמירה, וכל שכן עבורנו.
הרי שלשמירה מפני המזיקין שהוא דבר רוחני לא מועילה שמירה של גוי, ובפרט לגבי חתן וכלה ות"ח שהן עניינים רוחניים. וכן העלה הגר"י בעלסקי בשו"ת שלחן הלוי (פרק כג ו).
וכן דעת גיסי הגר"ח קנייבסקי שליט"א ששמירת גוי לא מועילה. והובא בשו"ת שדי יצחק (ח"ח אב"ע סי’ סא עמ’ שנז-שנח).
וכן כתב בספר נטעי גבריאל (הלכות נישואין ח"ב פרק נו סעיף ז), שאין משרתת נכריה מועילה כשומר לכלה. וכראיה לדבר הביא את דברי הגמ’ עבודה זרה (דף כו ע"א), ושו"ע (יו"ד סי’ קנד ס"א), דנכרית לא תיילד לישראלית בינה לבינה ואפי’ היא מומחית, דחשידא אשפיכת דמים. ע"ש. וסיים דנהי דלא שייך בנידון דידן, מ"מ שומר לא הוי.

מחלל שבת אם נחשב שומר

ואם יהודי שאינו שומר תו"מ חשיב כשומר, נראה כיון דמצרפינן למניין לתפילה, וכמו שכתב בשו"ע (או"ח סימן נה סעיף יא) שמותר לצרף למנין עבריין שלא נדוהו, ורק אם הוא מנודה אסור לצרפו. ובפרמ"ג כתב שדווקא עבירה לתיאבון כגון מחמת ממון, אבל מי שעבר להכעיס אין מצרפין אותו. ע"ש.[4]
ובפרט בימינו שהם כתינוקות שנשבו, כמו שכתב מרן החזון איש (יו"ד סימן ב ס"ק טז) שהיות ובימינו מחללי השבת בפרהסיא, לא יודעים את גודל כבוד התורה, א"כ בימינו למחללי שבת, יש דין של תינוקות שנשבו, ויתכן שאין להם דין של מחללי שבת בפרהסיא.[5] ולכן נראה דחשיב כשומר.

לסיכום:
אין גוי יכול לשמש כשומר לכל אלו המוזכרים בגמ’ הטעונים שמירה. אולם יהודי שאינו שומר תורה ומצוות רח"ל, יכול לשמש כשומר לענין זה.
ביקר רב
יצחק זילברשטיין
♦ ♦ ♦