חשיבות אמירת "על הניסים" ופירוש הנוסח
האם בחנוכה עדיפה אמירת ההלל ועל הניסים או הדלקת הנרות
כתב הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל, בהגהות חכמת שלמה על שו"ע אורח חיים סי' תרפ"ג: "כל שמונת ימי חנוכה גומרין את ההלל. נ"ב, עיין בחיבורי על התורה בשנת תרי"ג בדרוש לחנוכה[2] מה שכתבתי שם בדין אם אחד היה בתפיסה ונתנו לו רשות לעשות רק מצוה אחת מה יעשה, אם ידליק הנרות או יתפלל שחרית בהלל והודאה. או אם היה בדרך בלילה, ואם יגיע לכפר שיהיה לו נרות לא יוכל בבוקר להגיע למקום שמתפללים, ואם ילך להעיר למקום שמתפללים בבוקר לא יהיה בכפר בלילה להדליק נרות, אם מקום התפילה עדיף, ויבחר בזה שיתפלל בבוקר בהלל והודאה, כי התפילה בהלל והודאה עדיף. והוא על דרך המבואר בהלכות ראש השנה סימן תקצה, עיין שם בטעמו בעזרת השם יתברך, ודוק".והנה חידש לנו הגאון זצ"ל שני חידושים כאן. דבר ראשון, שהלל קודם להדלקת נרות חנוכה. ודבר שני, שאפילו עבור אמירת הלל בציבור שייכת קדימה זו.
והנה החידוש השני ודאי שהוא חידוש גדול, שהרי למעשה בימים שגומרים את ההלל נאמר ההלל אפילו ביחיד[3], ו"ברוב עם" הוא הידור מצוה. אמנם הוא הידור מצוה חשוב, ובפוסקים מובא שהבא לבית הכנסת ומצא ציבור בהלל, יקדים אמירת הלל לתפילתו[4]. ומ"מ הוא הידור מצוה, ואילו הדלקת נרות חנוכה היא חיוב[5].
וצ"ל שהחכמת שלמה סובר לגבי הלל "ברוב עם" שאינו רק הידור מצוה, אלא מעיקר אמירת ההלל שיהיה נאמר בנעימה ובשירה[6], מתוך שמחה, ואי אפשר לאומרו כך אלא "ברוב עם"ו.
ולגבי חידושו הראשון,[7] שהלל בחנוכה קודם להדלקת נרות חנוכה, הנה בגמ' (שבת כא, ב) נאמר שקבעו את חנוכה "ימים טובים בהלל והודאה[8]", ופירש רש"י דהיינו אמירת הלל ועל הניסים. וכן בנוסח על הניסים נאמר "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול". וא"כ נראה שהם העיקר בחנוכה, והדלקת הנרות היא מצוה נוספת, לפרסומי ניסא. וברמב"ם משמע אחרת, שבמנין המצוות מנה רק את הדלקת נר חנוכה, וצ"ע עדיין.
וידידי, הרב מרדכי פטרפרוינד שליט"א, כתב בזה דברים יפים:
"כשלמדתי עם אמו"ר שליט"א את הרמב"ם בהלכות חנוכה, שמנו לב שהרמב"ם כותב את הלכות ההלל עוד קודם שכותב את הלכות הדלקת הנרות, ולכאורה הוא פלא, דבפשטות היינו אומרים שהדלקת הנרות היא מצותו המיוחדת של היום. ועוד שאת הנרות מדליקים בלילה ואת ההלל אומרים רק ביום למחרת. אכן לפי מה שנתבאר אפשר שההלל קודם כיון שזו מהות היום, ההלל וההודאה.
ואפשר שזה גם הטעם שהרמב"ם כתב את כל הלכות ההלל דוקא בהלכות חנוכה, ולא בהלכות שאר הימים טובים שקודמים בסדר הרמב"ם, ומדוע המתין עם הלכות ההלל עד סוף המועדים. והשתא י"ל דבשאר הימים טובים אמירת ההלל היא רק אחת ממצוות היום, אך בחנוכה ההלל הוא מהותו של היום, ולכן ביאר זאת הרמב"ם דוקא כאן".
♦
נוסח על הניסים
ונציגה כאן מעט ביאורים על נוסח על הניסים[9], במה שיש מה להתבונן במילים הקדושות והנשגבות שתיקנו לנו חז"ל לאומרן בתפילה ובברכת המזון:ועל הניסים[10] ועל הפורקן[11] ועל הגבורות[12] ועל התשועות ועל הנפלאות[13] ועל הנחמות[14] ועל המלחמות[15], שעשית לאבותינו[16] בימים ההם בזמן הזה[17].
בימי מתתיהו בן יוחנן[18] כהן גדול[19] חשמונאי[20] ובניו, כשעמדה מלכות יון[21] הרשעה[22] על עמך ישראל להשכיחם תורתך[23] ולהעבירם מחוקי רצונך[24]
ואתה ברחמיך הרבים[25] עמדת להם בעת צרתם[26], רבת את ריבם, דנת את דינם, נקמת את נקמתם[27], מסרת[28] גיבורים[29] ביד חלשים[30], ורבים ביד מעטים[31], וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים[32], וזדים ביד עוסקי תורתך[33].
ולך עשית שם גדול וקדוש[34] בעולמך[35], ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן, כהיום הזה[36].
ואח"כ באו בניך לדביר ביתך[37] ופינו את היכלך[38] וטיהרו את מקדשך[39] והדליקו נרות בחצרות קדשך[40], וקבעו[41] שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול[42].
♦ ♦ ♦