באיסור נתינת מתנה לגוי – הרב אהרן הכהן פרידמן
במשנה (נדרים מ"ג א') מובאת עצה במי שחבירו מודר ממנו הנאה ואין לאותו חבר המודר הנאה מה יאכל, וחבירו רוצה להנותו שיהיה לו מה לאכול - "היו מהלכין בדרך ואין לו מה יאכל נותן לאחר לשום מתנה והלה מותר בה". ויל"ד כשהאחר הוא גוי האם מותר לתת לו כדי שחבירו יוכל לאכול, או שנימא שאסור משום איסור "לא תחנם", שילפינן מינה (עבודה זרה כ' א') "לא תחנם לא תתן להם מתנת חנם".ונראה שמותר לתת בכה"ג לגוי, כיוון שכל מטרתו בנתינה כדי שחבירו היהודי יהנה ממנה. אמנם, אם גדר האיסור בנתינה לגוי היה גדר איסור של "מתנה", אז היה מקום לומר שלא איכפ"ל שמטרת הנתינה אינו שיגיע לגוי אלא שיגיע לישראל, כיוון שסו"ס נותן לו מתנה, אבל באמת גדר האיסור אינו "מתנה" שבקרא לא כתיב מתנה אלא גדר האיסור הוא "נתינת חן", וע"כ ילפינן גם (שם) ש"אסור לאדם שיאמר כמה נאה גויה זו". ונתינת מתנה אסורה כיוון שבמתנה הוא מראה שהגוי מוצא חן בעיניו וע"כ הוא נותן לו מתנה. אבל הכא, שמטרת נתינתו לגוי אינה מפני שיש בלבו חן לגוי אלא כדי שהישראל יהנה מזה מותר לתת לו.
♦ ♦ ♦