הערה על מאמרו של הרב יצחק נוימן "בעניין רה"ר דאורייתא אי בעינן שישים ריבוא" (גיליון ט"ז עמוד ר"י)

בירחון האוצר גיליון ט"ז עמ' ר"י כתב ידידי הרה"ג יצחק נוימן שליט"א להעיר בענין רשות הרבים דאורייתא אי בעינן שישים ריבוא, דלכאו' לא היה כדבר הזה בתולדות עם ישראל שהייתה רשות הרבים שישים ריבוא, וזאת מהטעמים דלהלן.
דהנה אמנם מצינו בחז"ל מספרים רבים ועצומים במנין בני ישראל, וכגון בגיטין (נז, א) שמבו' שהיו לבני ישראל שישים ריבוא ערים שבכל אחת מהן היו שישים ריבוא אנשים, מה שאומר שהיו שלוש מאות ושישים מיליארד אנשים מבנ"י. ודבר זה תמוה מאוד, ועי' במהר"ל בגיטין (בחי' אגדות) שכתב שהוא דרך גוזמא, ואין לנו אלא את המספרים בתנ"ך שהם מספרים מדויקים בוודאי. ובתנ"ך מבואר שבבית ראשון היו שישים ריבוא, ובבית שני היו פחות אנשים מאשר בית ראשון, ע"כ תמצית מאמרו בקיצור נמרץ.
ולאחר העיון בזה נראה, שאין השאלה שאלת עובדתית, אלא שאלה פרשנית. כלומר, שהנה יש מהמפרשים שהבינו את דברי חז"ל בענין המספרים כפשוטם, שאכן היו בעם ישראל מספרים עצומים. ואם כן אפשר שאותם ראשונים אף למדו כן, וממילא אי"ז משנה האם אכן היו כל כך הרבה אנשים בעם ישראל, ודי לנו במה שהראשונים סברו שהיו כ"כ הרבה אנשים, כדי שיובן מדוע הם סברו שרה"ר היא שישים ריבוא.
ועוד, שאף בחשבון אפשר ליישב את הדברים, והיינו שאין לנו בתנ"ך אלא את המספר של תחילת בית שני, אולם בית שני עמד על תילו ארבע מאות ועשרים שנים, והנה אם לכל משפחה יש עשרה ילדים בממוצע, הרי שתוך שישה דורות לאדם יהיו מיליון צאצאים. אמנם יש להפחית זאת בחצי, שהלא לכל אדם יש שני הורים, וא"כ הוא מתייחס לשני צדדים, אולם עדיין מדובר במספרים עצומים, וא"כ אף אי נימא שלא כל דברי חז"ל מדויקים, עדיין מאוד מסתבר שהיו מאות מיליוני יהודים בזמן בית שני, ואפשר שגרו בכמה ערים, וא"כ אתי שפיר. ושוב העירני הרב יצחק נוימן, שהלא אף בערים גדולות אין כל תושבי העיר מגיעים לכביש מסוים בכל יום, ואמרתי שהלא איתא בסוכה (נא, ב) על בית הכנסת של אלכסנדריא שהיו בו כפליים מיוצאי מצרים, וא"כ אפשר שהיה בית מדרש גדול, או שוק גדול, שהרבה מתושבי העיר היו מגיעים אליו מידי יום ביומו.
בכבוד רב
רפאל סויד
מח"ס מנחת רפאל
♦ ♦ ♦