אב"ד פראג, בעל הנודע ביהודה
אסיפת הצדיק[2]
שמעתי בשם הרב הגאון מוהר"ר יחזקאל מפראג:בפסוק [ישעיה נז, א]: "הַצַּדִיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב, וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק", דהנה יש בצדיקים תרי מיני ... או משום שיש לצדיק גדולה וממשלה והגיע הזמן שינחול צדיק אחר גדולתו וממשלתו, ובבחינת [שבת ל, א] 'אין מלכות נוגעת בחברתה'. ולפי"ז אין מן הצורך להשים על לב ולשוב במיתת הצדיק.
אך אי[כא] צדיק נתפס בעון הדור (כלה ו, ד. במדב"ר יד, ב) (אף) [א"כ] כשמת הצדיק בענין הדור, צריך הדור לשוב [בתשובה].
והנה כל מקום שנאמר 'איש' מורה על גדולה וממשלה, וזה הפירוש 'הצדיק אבד ואין איש' ר"ל [=רצונו לומר] שלא היה [המיתה משום] גדולתו ו(ב)ממשלתו, א"כ אי"ב [=אין בזה] 'אין מלכות נוגעת בחברתה' אלא בעון הדור מת ... פירושו[?] ולכן כ"א [=כל אחד] ואחד ישים על לב כי מפני הרעה נאסף כנ"ל הצדיק.
♦ ♦ ♦