הרב מאור אקלר

שירה למאורעות אנוסי משהד מאת חכם שלמה משיח, ודרוש ומוסר בגודל חובת שמירת השבת מאת חכם מרדכי אקאלר

מבוא

חכם שלמה משיח נולד לרבי משיח ולמרת אסתר במשהד בשנת תרל"א[2], למד תורה מאביו וחכמי העדה ובעיקר מחכם בשם מולא אבא, בשנת תרס"ו ביקר ברוסיה לצורך מסחר ומשם עלה לארץ והתגורר בשכונת הבוכרים. הוא סיפר שכשהגיע לארץ ושמע את קול לימוד המקובלים בישיבת רחובות הנהר ואת נגינתם המיוחדת מיד זלגו עיניו דמעות, ונתחבר בעבותות של קדושה לחבורה, ולמד עימם קבלה, ואף ערך והגיה את כתבי רבו, חכם שאול דוויק הכהן. חכם סלמן מוצפי שחפץ ללמוד קבלה ואת תורת השד"ה דבק בחכם שלמה ולמד ממנו את תורת הקבלה[3].
אף שבני קהילתו עטרוהו בזהובים לא חפץ להשתמש בכתרה של תורה ועל כן עסק לפרנסתו בתיווך בתים. בדרך זו הכיר את ידידו ר' חזקיה הכהן רבין, רבם של יהודי בוכארה, אשר מאז נקשר עמו בקשרי נפש עמוקים[4].
לאחר פטירת מולא מוראד אקאלר[5] כיהן כרב העדה[6], היה מוסר שעורים ודרשות בהלכות ומוסר. כמו כן, הנהיג סדר תפילה וסעודה לערב ראש חודש, אשר נודע בחוצות ירושלים, ובכל ער"ח היו מגיעים לבית הכנסת חאג'י אדוניה עשרות אנשים כדי להתפלל יחד איתו, ר' שלמה תיקן תפילה מיוחדת לכך [ונדפסה בשם זאת התפילה].
בסידורו של הרב מרדכי אקאלר "עולת שבת"[7] [ירושלים התרס"ח] נדפס פיוט של רבינו על מאורעות אנוסי משהד. מכיוון שבעת ההדפסה ר' מרדכי היה במשהד, ניתן לשער שהשליח להדפסה היה ר' שלמה, אשר הוסיף את פיוטו.
בס"ד השגתי צילום מכתב ידו לפיוט[8] עד אות ס', אשר ככל הנראה הוא מהדורה קמא או טיוטה, ולכן תיקנתי רק את השינוים בנוסח ולא בכתיב מלא וחסר וכדו'.
הפיוט הוא על פי סדר האלף בית, כל בית מתחלק לארבע, שלושת החלקים הראשונים מתחילים באות אחת והחלק הרביעי מסתיים בפסוק שסופו בשם ה'. בראשית הפיוט נוטל רשות לפתוח בשיר, בהמשך מספר על גלות משהד ומדמה אותה לגלות היהודים בעשו וישמעאל[9], לאחמ"כ מספר על מאורעות יהודי משהד - פרשת האניסות ועוד עלילות שהיו שם, ומודה לה' על שהציל אותם. לאחר מכן, בשאר הבתים הוא מתחנן לה' שיגאל ויציל את עדתו שנשארה במשהד, ולפנינו תוכן הפיוט.
♦

שירה למאורעות אנוסי משה[10] יע"א על סדר א"ב

מאתי הצעיר שלמה בן לא"א משיח הי"ו שנת תרס"ה לפ"ק[11]

אדני שפתי תפתח[12] לספר גדולתיך. אמצני וחזקני להגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתיך.[13] אם אין לי מעשים אל תבוא במשפט את עבדיך.[14] אל תטשני ואל תעזבני למען חסדיך ה'.[15]
ברוך אתה ה' השומר הבטחתו לישראל.[16] בנפול עמו ביד צר[17] ביד עשו וישמעאל. בהיותם בארץ אויביהם לא מאסם ולא געלם[18] האל. כי לא יעזוב את חסידיויח ה'.
גם[19]בערי פרס ומהם עיר משהד והיא רבתי עם.[20] גלו שם[21] בימי נאדר שאה מקזוין[22] מדלת העם.[23] גרים שם עד היום והמה נדיבי עם.[24] אמונים נוצר ה'.[25]
דמעת אלו העשוקים ראית[26] שנאנסו להמיר. דת האמת בשנת התקצ"ט[27] לשית ושמיר. דרכו קשתם[28] לכלות הכרם בניסן בעת הזמיר.[29] כי הם כרם חמר[30] ה'.
העל אלה תתאפק ה'[31] האם בבני ציון געלה נפשך.[32] הורידו בעפר כבודם בהתימרם שלא כרצונך.[33] הם עודם[34] במסתרים תבכה[35] נפשם[36] ואוהבי שמך.[37] איה חסדך[38] ה'.
ולי מה יקרו רעיך אל[39] בעשותך שפטים. ובשנת התרנ"ב בחלקי אזיא[40] מגפות ומכאובים. וגם יד ה' היתה בי בדבר ומעלילים.[41] אתה גבור לעולם ה'.[42]
זכור אזכור אחת מהן[43] ותשוח עלי נפשי.[44] זדים הליצוני[45] שנאבד בן מהם ומים זדונים עברו על[46] ראשי. זכר חסדו[47] והנה הבן לפני העומדים שרצו לנפשי.[48] כי לא יטוש ה'.[49]
חדשים לבקרים רבה אמונתך.[50] חננתנו בכל רגע נסיך ונפלאותיך. חליתי פניך[51] והושעתני כשהתחכמו סוד על בניך חנון ורחום ה'.[52]
טובות גמלתני שנת התרס"ג בירח זיו הנצנים.[53] טפלו עלי זדיםנג לשלול ולבוזנד המונים רעבתנים. טחו עיניהםנה והחזרתם אף כי באו עד ביתינו פעם ושנים.נז מה רבו מעשיך ה'.נח
יודוך רעיונינט על אשר גאלתני מיד נשיאי הנכר. יען שהתנכלו להדיחני מנחלת הנבחר. יזמו לרעה וה' הכחידם והעבר. אל קנוא ונוקם ה'.ס[54][55][56][57][58][59][60][61]
כמה עברו על ראשי צרות משונות. כל האחרונות משכחות הראשונות.[62] כלים הימים והן אינן כלות.[63] כי ישר דבר ה'.[64]
לך תכלה עיני לקץ הפלאות. להציל עשוק מיד עושקו ולהיות למופת ולאות. לכל אויבך הראה גבורות גלויות. וידעו כי אתה[65] ה'.
מלכי קנא לכבוד שם קדשך. מהר ושרק[66] וקבץ הצאן וה[ב]א שכינתך. מאוד נַפַלנוּ ואין מקים ותומך זולתך. עורה למה תישן ה'.[67]
נא את אבלי ציון[68] אהליבה ואהלה.[69] נחמם מאבלם ושלח מנחם לאומללה. נפשות עגומים שמח ותאמר די לצרה.[70] כי שומע אל אביונים ה'.[71]
סוכת דוד הנופלת תקים.[72] סמוך לעדתך[73] כי אתה מפיל ומקים. סודך גלה הנעתד[74] ביד הנביאים. כי הנה ימים באים נאם ה'.[75]
עמוד בפרץ כי אתה אוהב עניים. ענית לאבות בכל צרתם לעשות פלאים. עשה נא לזרעם כמעשה אבות יעשה לבנים[76] זאת נחלת עבדי ה'.[77]
פקח עיניך וראה לשה נאלמה.[78] פקוד נא ליושבת חַיוּת אלמנה.[79] פתח לאסורים כִּלאַם ותן חנינה. כי בועליך עושיך ה'.[80]
צמח ישועה תצמיח ותפריח. צוררי יהודה וירושלים תזניח. צדקתך לעולם תצליח ותרויח. להודות בשם ה'.[81]
קיים לי כל ההבטחותיך.[82] קולי תשמע ושימה דמעתי בנאדך.[83] קרבני כימי קדם לראות בטובת בחיריך.[84] לחזות בנועם ה'.[85]
רוש ותרעלה שתיתי ומציתי את כוס קוּבַּעת.[86] רפא צירי ואמור אל תירא יעקב התולעת.[87] ראה כי חרפוך ומלכות למינות נקבעת. ותאמר ציון עזבני ה'.[88]
שדי השקיפה ממעון קדשך.[89] שעה לתחנתי אם לא למעני למענך.[90] שמרני ואחיה בהגלות על הר הזיתים זרועיך.[91] הנה יום בא לה'.[92]
תטה לי חסדיך ממרומי ערץ.[93] תמחץ ותכרית קמיך לכלה וחרץ.[94] תעביר ממשלת זדון מן הארץ.[95] והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה'.[96]
♦

נספח: דרוש ומוסר לשבת – בגודל חובת שמירת השבת[97]

מאת מולא מרדכי אקאלר רבם של אנוסי משהד, אשר יום פקודתו – ה' תמוז חל החודש

איתא בירושלמי [שבת טו] "לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא ללמוד בהם תורה". כלומר הסיבה שהקב"ה נתן לנו את השבת ויום טוב, היא כדי ללמוד בהם תורה ומצוות. ומכאן שישראל חייבים להשתדל בימים אלה בעשיית ובלמוד תורה ומצוות.
הרמב"ם במורה נבוכים [חלק ג' פרק מג] כותב ששבת מביאה אתה שלווה לשומריה.
חכמינו ז"ל מסרו שאלמלא שמרו בני ישראל שתי שבתות כראוי, מיד היו נגאלים" כלומר שכל שישראל ישמרו שתי שבתות מיד נגאלים שהרי על פי הנאמר בהלכות גאולה הסיבה לכך שהשבת שווה כשמירת כל מצוות התורה. כי שבעת ימי השבוע מחולקים לימי חול ולשבת, כאשר ימי חול ניזונים מקדושת יום השבת.
עוד כתב הרמב"ם במורה נבוכים [שם] שהשבת היא בכדי שהאדם יוכל לנוח בה מכל מלאכתו.
ועוד שתורתנו מביאה מימי בראשית "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" כו' ויכולו השמים והארץ כו', ואנו רואים שתכלית הבריאה היא ביום השביעי.
אמר ר"א בר אבינא קבלה בידינו מתורתנו הקדושה מן הנביאים ע"ה ומהכתובים שהשבת שקולה בקדושתה לכל מצוות התורה.[98]
מן התורה: בירידת המן מהשמים לבני ישראל, אמר ה' לבני ישראל בערב שבת שלמחרת ביום השבת לא ירד להם מן וכלשון הכתוב "ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו", ודבר זה הוכח לאח"כ שמספר מבני ישראל אשר לא האמינו בכך, יצאו ללקוט מן ולא מצאו.
לאחר מכן אמר הקב"ה למשה רבנו עד מתי אני מצווה לשמירת מצוות התורה ולשווא?, ומכאן מוכח שכל מי ששובת ממלאכתו ביום השבת, כאילו שמר את כל מצוות התורה.
מן הנביאים: כתוב "שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע". [ישעיה נז ב] הוי אומר שאסור לחלל את השבת כמו יום חול וחובה להימנע בה מלעשות כל דבר רע.[99]
מן הכתובים: "על הר סיני ירדת" [נחמיה ט יג] כלומר שנגלית על הר סיני ודיברת משם עם אבותינו. ולאחר מכן מובא בפסוקים שאת הלכות שבת מסרת להם. לכן בכל עת שישראל שומרים את השבת, שומרים את כל מצוות התורה ואם אינו שומר שבת, עובר על כלל מצוות התורה.
לכן, חייבים להעריך ולשמור את היום הקדוש הזה ואסור להעביר את היום הקדוש הזה בדברים בטלים.
כי חלק מהאנשים שמבלים את השבת בדברים בטלים ובמשחקים כגון שחמט וכדומה, או משוחחים בענייני העסקים, הבזאר, החנות, או הבית ובניינים יפים, או שיוצאים למדבריות או גינות ומבלים את היום הקדוש הזה בקוצים ריקים וחסרי ערך הללו. או שיוצאים לסמטאות או לגגות וגברים ונשים משוחחים בדברים בטלים.
ומה יוצא להם מכל הדברים הללו? לעיתים מריבויות וסכסוכים או לשון הרע או דיבור בגנות אחרים והיוצא מכך שמתעסקים בסכסוכים בין אנשים ומבעירים אש המחלוקת.
וגם הנשים מתאספות בפטפוטים סביב נושאים בטלים ודברים שקריים והוצאת דיבה שהתוצאה שלהם סכסוכים ומריבויות או תלונות שבהם מתערבים הבעל והאשה והבנים והבנות ואנשים זרים אחרים.
לכן חובה להימנע בשבת מכל שיחות חול, כולל נושאי מסחר ומשא ומתן או עסקים. וכל אלה הם נגד המצוות ודינים.
ובעיקר האנשים שהעסקים שלהם במכירת אבני חן וכלי כסף וזהב ותכשיטים. ואם השבת אצל אלה חולפת כיום של חול, בסופו של דבר אינם רואים מכך סימן של ברכה וכל עסקיהם עלולים להאבד כי השבת היא למנוחה ואסורה בכל דבר חול.
ואומר הקב"ה שחבל על יום השבת. הוי אנשים כפויי טובה מחללי השבת, הקב"ה מואס משבתות הללו. כפי שנאמר [ישעיה א יד] "חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי". וכל עת שביום שבת אתם עושים עסקים ומשא ומתן של חול, אומר הקב"ה שבני ישראל נהיו עניים משמירת המצוות ומתרחקים מדת משה רבנו ומאבדים את חלקם לעולם הבא וחלילה נידונים לדין כרת, רחמנא יצילנו.
אם כן כל אב וכל בן עליהם להימנע מחילולי שבת אלה, וכל אדם גדול וכל מנהיג צריכים להסביר את הדברים בדברי מוסר.
וכל רב וכל תלמידי חכמים צריכים שימנעו המלאכה בשבת ובמועדים ולמסור שיעורי תורה ודרשות בימים אלה וכל ישראל ישמעו וישמרו את השבת וימנעו מחילולי שבת, וידרבנו את האנשים בדרכי תורה ומצוות ויקבעו שיעורי תורה ודינים ודברי מוסר ודרך ארץ.
והסיבה לכך, שחכמים אמרו במסכת שבת [נד:] שכל מי שבידו למחות על תושבי עירו ולא מחה, נתפס בחטאם.
לכן על כל אב להעביר דברי מוסר לאנשי ביתו ולמנוע אותם מדברים רעים כי העוון על העדר שמירת מצוות במשפחתו עליו.
ולכן מכיוון שהמצוות הדדיות ויש בהם ערבות אישית, יש למחות גם באנשים אחרים המבזים את השבת ואינם שומרים שבת כהלכתו.
אחי היקר, ראה שמצוות אלו עד היכן ועד כמה. הסיבה לכך שנאמר שכל ישראל ערבים זה לזה, היא שאינם מגנים את מבזי מצוות ושבת. ככל שלא ישמרו את המצוות, עלולים להיקלע חלילה לעניות ואו למכות שמים אחרות. ובעיקר יש לכוון את הילדים ואחים ואנשי הבית שלא יתחברו לאנשים בלתי ראויים ולא יוציאו הבלים מפיהם. ושלא יצחקו צחוק בטל ומשחקים לא ראויים בשבת.
לכן מחובתנו להתפלל בבתי כנסת שלש תפילות, ובשבתות לקרב את בני המשפחה וללמדם תורה עם רש"י ונביאים או משנה וגמרא או נביאים או תהלים או דינים ודברי מוסר.
כי בימי השבוע מביא תירוצים שעליו ללכת לעבודה אבל בשבתות אין תירוצים שהרי המלאכה אסורה בשבת.
אחי היקר, אני מסרתי דברי מוסר במחשבה צלולה וראה עד כמה שהקב"ה מסר לנו על שמירת מצוות "והגית בו יומם ולילה" [יהושע א ח]. כלומר עליך לשנן את דברי התורה יומם ולילה. ואם בימי החול אתה מבלה את הימים בעסקים ובמשא מתן, מדוע בשבת אינך מפסיק בזה? בשעה שבשבת מזומן לך עונג שבת ובשבת כל מחסוריך מזומנים לך מפי הקב"ה .
כמה טוב שנשמור את ערך יום השבת היקר הזה ולבלות בו בשביתה מכל מלאכה ובדברי תורה וללמוד את משמעותם כי לא יאה שתישאר ריקם מכל אלה.
לכן חובה שתהנה מהנאות התורה הקדושה ומספרי חז"ל ותהיה מלומד בהם שתזכה בברכות מפי עליון.
ועליך לדעת שדרך החיים שלנו וההצלה שלנו היא שמירת מצוות התורה בלבד. כפי שאמרו חז"ל שהשבת היא הוכחה ועד ועדות של העם. איך שנכנסת השבת, כאילו שתורה ושבת וישראל באים להעיד שהעולם הזה הוכחה לכך.
או ואבוי לזמן שכל אלה יוכח לכל. גדלותו של הבורא מימי קדם כתובה בדברים [לג כז] כפי שכתוב "מעונה אלוהי קדם".
אומר הכתוב לא לשכוח שבעבר כולכם הייתם עבדים והקב"ה הציל אתכם ונתן לכם את מנעמי העולם ובלבד שתשמרו את מצוותיו. בכל עת שתעצרו בשבת מלעשות מלאכה, תהנו משלווה מיוחדת האופיינית לשבת.
ועוד שבכל עת שתשמרו על המצוות, תהנו מזיו ברכותיו. אחרת, האויבים יעלו אליכם. לכן הקב"ה מבטיח שיתן ברכות ללא מצרים לשומרי שבת וברכות של שנים טובות הן בעולם הזה והן בעולם האמת שכולו טוב. כי שמירת מצוות שכרה בעקבותיה.
כי אתם חיילים להקב"ה ונאמנים לשמירת מצוותיו והוראותיו. כפי שהקב"ה מחק מתחת שמיו את העמים שלא שמרו מצוותיו כגון העמונים והמואבים והפלשתים והאמורי והפריזי ויתר העמים שלא נשאר מהם כל זכר.
ואילו המצוות שאתם שומרים ומקיימים, הם מדברי הקב"ה והוא מסר לנו אותם מסיבות שונות ומכיוונים שונים וכולם נמנו כזכר ליציאת מצרים.
וכן סימן גם לזמן מתן תורה[100] וכל אלה דברי אלוקים חיים ואתם נאמנים לקיימם.
בכל עת שאתם מקיימים את מצוותיו, הוא מלביש אתכם בבגדי פאר שקשה להסביר אותם במילים. ובעיקר שהשפלות הנוכחית שבכם הם כתוצאה מהגלות הקשה ואי שמירת מצוות.
♦ ♦ ♦