בני ברק
בירור שיעור טלית קטן
האיך נקבע שיעור טלית * כמה הוא שיעור 'כיסוי ראשו ורובו של קטן' * כמה הוא שיעור ראשו ורובו של קטן בן ט' במידות ס"מ * כמה הוא שיעור 'רוחב' הטלית קטן * מנהג 'אנשי מעשה' * האם נקב בית הצואר מצטרף לשיעור אורך הטלית * מה דין חתך הנמשך מנקב בית הצואר * שיעור אורך ורוחב הט"ק במידות של ימינו * מהו גיל חינוך קטנים לציצית, ומהו שיעורה * דעת המשנה ברורה בשיעורי האורך * תמצית הדברים
האיך נקבע שיעור טלית?[2]
מבואר בגמ' (מנחות מ' ע"ב) ששיעור טלית הוא שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו, והגדול יוצא בה דרך עראי, אבל אם אין הקטן מתכסה בו ראשו ורובו אף על פי שהגדול יוצא בה עראי פטורה. גיל הקטן שצריך לכסות ראשו ורובו, יש אומרים בן ז' ויש אומרים בן ט', וכן פסקו הטור והמשנה ברורה (סי' ט"ז סק"א) שצריך שיהיה בטלית שיעור עיטוף ראשו ורובו של ילד בן ט'.כדי לדעת מהו שיעור כיסוי ראשו ורובו של קטן, מדדו האחרונים כמה הוא אורך ראשו ורובו של קטן בימיהם, וכפי מה שעלה בידם כתבו את השיעור [ומסרוהו באמות של תורה].
הואיל ושיעור טלית הוא 'שיכסה ראשו ורובו של קטן', נמצא שאין שיעור זה שייך ל'שיעור האמה' של כל דיני התורה, ורק האחרונים שמדדו ראשו ורובו של קטן מסרו את השיעור באמות, וכ"כ הגרא"י זילבר (בירור הלכה ח"א עמוד ס"ט) וז"ל:
וראוי להדגיש עוד ששיעור טלית אינו נוגע לנידון השיעורים הכללי כלל לפי מש"כ שלא נתבאר בגמ' שיעור אמה על אמה, אלא אך ורק לענין אם מצינו מדידה של שיעור ראשו ורובו של קטן אנו צריכים לידע איזה מידה אחז בידו.
וכ"כ הגרב"צ אבא שאול (אור לציון ח"ג שיעורי המצוות אות כ"ט) וז"ל:
ולענין שיעור טלית החייבת בציצית, יש לדעת, ששיעור טלית אינו תלוי בעיקרו במחלוקת כמה הוא שיעור אמה, שהרי לא ניתן לנו מחז"ל שיעור לטלית באמות, אלא שאמרו במנחות דף מ' ע"ב טלית שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו והגדול יוצא בה דרך ארעי, חייבת בציצית.
♦
כמה הוא שיעור 'כיסוי ראשו ורובו של קטן'?[3]
מצאנו שני פוסקים שמדדו מהו שיעור ראשו ורובו של קטן בן ט' בימיהם. הראשון הוא רבי יונה נבון בשו"ת נחפה בכסף (ירושלים תק"ח), אשר קבע את מידת ראשו ורובו של הקטן לאמה. השני הוא רבי חיים פלאגי' בשו"ת לב חיים קונטרס משמחי לב (ח"א סי' צ"ט דף קל"ט עמ' ג'), שעלתה לו המדידה לשיעור של אמה וחצי.הגר"ח פלאג'י שם התקשה על תוצאות המדידה של הנחפה בכסף האיך עלה לו השיעור רק לאמה, אחרי שהוא מדד ומצא השיעור אמה ומחצה. כדי ליישב המדידה כתב הגר"ח פלאג'י שהרב נחפה בכסף סבר שראשו ורובו של קטן היינו 'רוב קומתו של הקטן' ולכן הוא מדד כמה הוא חצי גובה הקטן שמראשו עד רגליו[4]. ומאידך, הגר"ח פלאג'י סובר שראשו ורובו היינו 'ראשו' בנפרד, ובנוסף רוב גופו שמלבד הראש. וכן דקדק הארצות החיים מספר החינוך ורבינו ירוחם, ששיעור רוב גופו היינו מלבד הראש שנמדד בנפרד.
בנוסף, כתב הגר"ח פלאג'י שמדידת הראש אינה רק החלק האחורי של הראש, אלא כל אורך ראשו ממקום צמיחת השערות במצח.
אחרי שאנו מודדים את כל אורך ראשו של הקטן מהמצח, ובנוסף מודדים את רוב גופו חוץ מהראש, מובן האיך נוסף לנו חצי אמה בשיעור אורך הטלית, וז"ל הספר משמחי לב:
הבאתי לפני קטן בן ט' שנים ומדדתי בו שיעור לכסות ראשו ורובו דהיינו כל הראש עד המצח מקום שמתחיל השער עד שיתכסה רוב גופו, והוי שיעור אמה וחצי.
שיטת הגר"ח פלאג'י הנ"ל בספרו משמחי לב ששיעור ראשו ורובו של קטן הוא אמה ומחצה נפסקה להלכה במשנה ברורה, וז"ל המשנ"ב (סי' ט"ז סק"ד): "ועכ"פ לא יפחות מג' ריבעי אמה באורך לכל צד דאל"ה יש בו חשש ברכה לבטלה", וכתב בשעה"צ (אות ח') בזה"ל: "שהוא אורך אמה ומחצה, שכן כתב בארצות החיים בשם ספר משמחי לב (בסוף שו"ת לב חיים) שמדד ומצא כן ראשו ורובו של קטן בן ט'" עכ"ל.
וכ"כ במשנה ברורה סימן ח' סקי"ז בשם הארצה"ח וז"ל: "דע דאין לברך על ט"ק עד שיהיה עכ"פ ארכו ג' רבעי אמה לכל צד".
♦
כמה הוא שיעור ראשו ורובו של קטן בן ט' במידות ס"מ?
בספרים בירור הלכה (חלק א' סימן ט"ז עמוד ס"ד), כליל תכלת (עמוד ר"י), מגד יוסף - ציצית (עמוד מ"ה) העירו כי גובה הממוצע של קטן בן ט' בזמנינו הוא בערך 130 ס"מ (כ51.1 אינץ'), וכפי שניתן לראות במדידת גובה הילדים בני ט', וכפי שמופיע ג"כ בטבלא דלהלן ע"פ נתוני משרד הבריאות העולמי ומשמשים למדידת גובה הילדים בטיפות חלב.לפי הדרך שמדד המשמחי לב את ראשו ורובו, דהיינו מדידת כל הראש ממקום צמיחת השערות במצח, ובנוסף את רוב גופו, נמצא שהשיעור הוא קרוב ל90 ס"מ, דשטח כיסוי הראש הוא כ10 ס"מ, וגובה הראש הוא כ-20 ס"מ, ונוסיף לזה שיעור רוב הגוף (חוץ מהראש) כ60 ס"מ נמצא שיעור אורך הטלית קטן הוא כ90 ס"מ (כ35.4 אינץ').
עי' בהערה נתונים שהתפרסמו ע"י ארגון הבריאות העולמי (בשנת תשס"ו) בענין עקומת גדילת ילדים[5].
♦
כמה הוא שיעור 'רוחב' הטלית קטן?
כתב הבית יוסף בשם האורחות חיים דצריך שיהיה בטלית שיעור שיתכסה בה ראשו ורובו של קטן באורך וברוחב.ופירש הרדב"ז את דבריו, דשיעור אורך ראשו ורובו של הקטן צריך להיות בין באורך הטלית ובין ברוחב הטלית, ואף שרוחבו של קטן הוא פחות משיעור עיטוף אורך ראשו ורובו. וכן פירשו את דבריו הגר"ח פלאגי' (משמחי לב סי' ט"ז סוד"ה וכשאני וד"ה והנכון), הארצות החיים (לב הארץ א' והמאיר לארץ סקט"ו) והבא"ח (רב פעלים ח"ב ו'), וכתב בארצות החיים שם דכן נראה מסתימת דברי הב"י והשו"ע.
אמנם בחזו"א (סימן ג' ס"ק ל"א ד"ה נראה) חלק על זה, וכתב ששיעור רוחב הטלית היינו כפי שיעור רוב היקפו של קטן בן ט'. וכן נראה בביאוה"ג ששיעור רוחב הטלית נקבע לפי כיסוי רוחב הקטן, ולא לפי שיעור אורך הטלית.
במשנ"ב סתם כמה שיעור רוחב הטלית, אמנם בביאוה"ל (ד"ה לשוק) הביא את דברי הארצות החיים ששיעור רוחב הטלית הוא כאורכה, אלא שכתב הביאוה"ל שלענין זה אפשר להקל שסגי ברוחב אמה, וכדעת האחרונים ששיעור ראשו ורובו של קטן לגבי האורך הטלית היינו אמה.
והנה, בארצות החיים (סי' ט"ז המאיר לארץ ס"ק י"ז) ביאר ששיעור אמה שכתבו הפוסקים באורך הטלית היינו במדידת ראשו ורובו של קטן בן ז'. במציאות כתב בבירור הלכה (סי' ט"ז ו') דעיטוף ראשו ורובו של קטן בן ז' הוא בערך 58 ס"מ.
בחזו"א (שם) כתב דרוחב הטלית צריך להיות אמה, ושזהו שיעור רוב היקפו של קטן בן ט', ולשיטת החזו"א בשיעור האמה נמצא השיעור כ58 ס"מ.
נמצא דלב' הדרכים האיך נקבע שיעור רוחב הט"ק אין השיעור פחות מ58 ס"מ [כ22.8 אינץ'].
♦
מנהג 'אנשי מעשה'
האמור לעיל ששיעור אורך ט"ק הוא אמה ומחצה הוא מצד הדין, וכתב המשנה ברורה דמנהג 'אנשי מעשה' לדקדק שיהיה בטלית קטן אמה מלפניו ואמה מלאחריו, חוץ משטח הנקב של בית הצואר שאינו עולה למנין. וכ"כ החזו"א דאף שמצד הדין נקטינן דסגי בשיעור אמה לאורך הטלית, מ"מ מידת 'יראי ההוראה' לעשות אמה מלפניו ואמה לאחריו.וכתב הגר"ח קניבסקי שליט"א (דעת נוטה תשובה תקס"ח) דלשיטת המשנ"ב שאין נקב בית הצואר מצטרף לשיעור הבגד (עי' להלן), צריך אמה על אמה מלפניו ואמה על אמה מלאחריו, ולא מהני מה שבצד אחד יש אמה ורבע, ובצד השני ג' רבעי אמה, ע"כ. ויש לדקדק בזה, כיון שמצויים ט"ק שאין נקב בית הצואר מכוון באופן שישאר אמה באורך הט"ק מכל צד.
♦
האם נקב בית הצואר מצטרף לשיעור אורך הטלית?
נחלקו המשנה ברורה והחזו"א האם שטח נקב בית הצואר מצטרף לשיעור אורך הטלית קטן, לדעת המשנה ברורה (סי' ט"ז סק"ד) אין שטח נקב בית הצואר מצטרף לשיעור אורך הטלית, בין בשיעור אמה ומחצה (כמבואר במשנ"ב סי' ח' סקי"ז), ובין בשיעור 'אנשי מעשה' של אמה לפניו ואמה לאחריו, ולהחזו"א (סי' ב' סקי"ט וסקל"א ד"ה ונראה) אם יש עומד מרובה בכל אחת מהכתפיים כנגד נקב בית הצואר מצטרף הנקב לשיעור אורך הטלית.וכתב החזו"א דבאופן שאין בכל א' מהכתפיים עומד מרובה נגד נקב בית הצואר, מבטל הנקב להכתף, ואין הכתף נחשבת כחלק מהבגד ולא מצטרפים ב' חלקי הטלית קטן שמלפניו ומאחוריו לשיעור טלית והטלית פסולה [ומלשון המחצה"ש שהביא המשנ"ב נראה דרק כשעשוי 'כרצועות בעלמא' אין מצטרפים ב' חלקי הט"ק להדדי].
♦
מה דין חתך הנמשך מנקב בית הצואר?
חתך הנמשך מנקב בית הצואר לאורך הטלית שלפניו [ואין חסרון בבגד במקום החתך], ודרך הבגד להתקפל במקום החתך לצדדים, יש להסתפק להמשנה ברורה האם חלק הבגד המקופל נידון כסגור ומצטרף לשיעור טלית, או שמחמת הקיפול נידון הוא כהמשך הנקב שאינו מצטרף. ובספר דעת נוטה (תשובה תקס"ד ובהערה 647) כתב הגר"ח קניבסקי שליט"א שלהמשנה ברורה אין מצטרף מקום הקיפול, וכן דעת הגרש"צ רוזנבלט שליט"א. והגאון רבי צבי וובר שליט"א והגאון רבי משה שאול קליין שליט"א סוברים שמצטרף מקום הקיפול לשיעור בגד אף להמשנה ברורה.באופן שתפר כפתור או תיק תק בסוף החתך (סמוך לנקב בית הצואר) לכו"ע נחשב החתך כסגור ומצטרף להשלים שיעור אורך הט"ק אף להמשנ"ב.
♦
שיעור אורך ורוחב הט"ק במידות של ימינו
כהיום בט"ק כותנה מידה 7 [חברת משכן התכלת ועוד חברות] יש שיעור אורך 90 ס"מ אף בלא נקב בית הצואר, וכן במידה 4 מצמר.אמנם, 58 ס"מ ברוחב הט"ק יש רק ממידה 9 בט"ק מכותנה, וממידה 6 בט"ק מצמר, אבל בט"ק מכותנה מידות 7, ו8, וכן בט"ק מצמר מידות 4, ו5 אין רוחב 58 ס"מ.
יש לציין שיש יצרנים שיצרו ט"ק מיוחדת באורך 100 ס"מ על 60 ס"מ, שיש בזה את השיעור שכתבו הפוסקים.
♦
מהו גיל חינוך קטנים לציצית, ומה שיעורה?
כתב השו"ע (סי' י"ז ס"ג): "קטן היודע להתעטף אביו צריך ליקח לו ציצית לחנכו".בגיל חינוך קטן לציצית, כתב הב"ח שהוא כבן ו' או ז', ובמג"א (סי' ט"ז סק"א) כתב שהוא בן ט'. ובמשנ"ב סתם בזה, אמנם מדברי הביאוה"ל (סי' ט"ז ד"ה ואז) מתבאר שנקט שהוא מגיל ו' [וכן יל"ד קצת מד' המשנ"ב סי' שמ"ג סק"ג, שכתב דגיל חינוך בציצית ובכל מצוה הוא 'לפי חריפותו וידיעתו בכל דבר לפי עניינו'].
בשיעור טלית של קטן שהגיע לחינוך, כתב המשנ"ב (סי' י"ז ס"ק ט') בשם הפרמ"ג והדרך החיים בזה"ל:
שהוא כדי להתעטף בו ראשו ורבו שלו ומשערינן בקטן עצמו שמתעטף בו לפי גדלו ולפי קטנו, ואם יש בו זה השיעור אז צריך אביו להטיל בו ציצית ולברך עמו ואם אין בו זה השיעור אין מברכין עליו, עכ"ל. וכן כתב בביאוה"ל סי' ט"ז ד"ה ואז.
והנה, קטן מגיל ט' מבואר בדברי הפוסקים והמשנה ברורה ששיעור עיטוף ראשו ורובו הוא אמה ומחצה, וכמו שהבאנו לעיל, ומה שכתב המשנ"ב ד'משערינן בקטן עצמו שמתעטף בו לפי גדלו ולפי קטנו' בהכרח מתפרש על קטן מגיל ו' שהגיע לחינוך עד גיל ט'.
ובספר אורחות רבינו (חלק א' אות מ"ה) כתב שמרן הקה"י אמר לו בענין שיעור של ט"ק לילד בן ז' "שיש למודדו מגביו רוב גופו כולל ראשו, ובנוגע לרוחב אמר לי שמספיק שרוחב הבגד יקיף רוב עובי הגוף דהיינו הגב והצדדים ולא בעינן שיכסה גם לפניו כי רוב היקף מספיק" ע"כ [ונראה דעת הקה"י דאף שבחזו"א (סי' ג' ס"ק ל"א ד"ה נראה) נראה דשיעור רוחב הטלית הוא שיקיף רוב כל היקף הקטן וכמעט כולו ורק 'אין קפידא אם מגולה מעט בין שפתי הבגד', מ"מ לגבי קטן בן ז' סגי בהיקף הגב והצדדים, ואי"צ שיכסה גם חלק גופו שלפניו].
♦
דעת המשנה ברורה בשיעורי האורך
כפי שהתבאר לעיל, שיעור האמה ואמה ומחצה שכתב המשנה ברורה בשיעור טלית קטן תואם את שיעור האמה של כ-58 ס"מ.יש לציין, שאף שדעת המשנה ברורה שבדרבנן אי"צ להכפיל את השיעורים, וכמש"כ בביאוה"ל סי' רע"א סי"ג ד"ה של רביעית ומשנ"ב סי' תפ"ו, זהו רק לענין שיעורי הנפח [כביצה, רביעית וכדו'], אבל לענין שיעורי האורך [אגודל, טפח ואמה] דעת הביאור הלכה שהשיעור הוא כפי שכתבו הצל"ח והחת"ס, שעולה מידת האמה כשיעור חזו"א, שהרי הסכים הביאור הלכה עם קושיית הצל"ח שהיא 'קושיא גדולה וחמורה', ולשיעור האמה לשיטת רבי חיים נאה אין כלל את קושיית הצל"ח על הסתירה בין רוחב האגודל לנפח הביצה. וכן כתב החזו"א (קונטרס השיעורין סקט"ז ד"ה בס' משנ"ב במוסגר) בדעת המשנ"ב[6].
♦
תמצית הדברים שהתבארו לעיל:
א. 'שיעור טלית' להתחייב בציצית הוא שיהיה בה לעטוף ראשו ורובו של קטן בן ט', ואינו שייך לשיעורי האורך [אגודל, טפח, אמה] של כל התורה.
ב. כתב המשנה ברורה שאין לברך על טלית אא"כ יש באורכה אמה ומחצה [ג' רבעי אמה מכל צד].
ג. מדברי האחרונים שכתבו ששיעור אורך הטלית הוא אמה ומחצה עולה שהשיעור שכתבו הוא לפי אמה של כ55-58 ס"מ, ולפי"ז אין לפחות משיעור של כ87 ס"מ באורך הטלית, וכן הוא שיעור עיטוף ראשו ורובו של קטן בן ט' בזמנינו [להמבואר באחרונים שהביא המשנ"ב ששיעור ראשו ורובו היינו עיטוף ראשו עד המצח, ובנוסף לזה רוב גופו].
ד. אף הנוהגים לשער האמה לכל דיני התורה כשיעור רבי חיים נאה, לענין שיעור טלית יש להם לשער האמה בכ58 ס"מ.
ה. שיעור רוחב הטלית כתב החזו"א שאינו פחות מאמה, וכ"מ בביאוה"ל, וגם בזה רוחב האמה הוא כ58 ס"מ [אף הנוהגים בכל התורה כשיעור רבי חיים נאה]. וכן כתב בשיעורין של תורה שיעורי המצוות ד' (מהדו"ב) וז"ל: "ולכל הפחות לא יפחות מג' רבעי אמה מלפניו וג' רבעי אמה מלאחריו שהוא 44 צ"מ מלפניו, וכן מלאחריו, ומסקנת מרן ז"ל בחזו"א או"ח סימן ג' ס"ק ל"א דכ"ז הוא באורך מלמעלה למטה אבל בהרוחב צריך גם לשיטה זו שיהא רוחב אמה שהוא 58 צ"מ" עכ"ל.
♦ ♦ ♦