הערה על מאמרו של הרב אריה אידנסון "שימוש בעירוב בערים שלנו - בחינה מחודשת [חלק א']" (עמוד רכ"ה)

ישר כוח גדול מאמר חשוב ויפה.
ברשותכם ורשות הרב אינדנסון, הערות בשיטת הרשב"א:
א. מדבריו שצוטטו על דף כב עולה שיש משמעות לד' מחיצות (בהמשך הוער על כך ויש לתקן הסגנון).
ב. הרשב"א לכאורה טוען שיש הבדל בדאורייתא בין רשות הרבים גמורה לשאינה גמורה, ולכן "דרך רשות הרבים" אין צריכה דלת ננעלת בפועל. וכן הוא לגבי רשות היחיד. ובאו דברי הטור והרמ"א ברורים שיש הבדל בין רמות גמירות רה"ר.
ומזה יש ללמוד שיש משמעות לעצמת הדמיון לרשות הרבים, וכן שיש לדון כל אזור בפני עצמו. ושמא יש להחמיר ברחבה שלפני החנויות אף אם יש עירוב, שצוה"פ מועיל לדרך המפולשת לרה"ר לא לרה"ר עצמה. ועיין נשמת אדם מט, ב. והדברים מבוארים בחידושיו ו, ב.
ג. ועוד נראה שם שהדיון בבקעו בה רבים הוא ברה"ר שאינה גמורה ויש בה סימני רה"ר, מה גובר. ויש לומר שלא לפי הרמב"ם שם, שבמצב כזה יותר נקל לתקן רשות הרבים, וצ"ע.
ד. שמא יש להעיר בדין ס' רבוא, שמה שאמרו שצריך בעיר אחת, זהו בחו"ל, שאין הערים נחשבות בארץ אחת. ועיין תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ט "תני אין בסוריא שלש ארצות". ושמא מן הענין רמב"ם ברכות י, יא. אם כנים הדברים הרי זה מסימני רה"ר גמורה. ועיין ר"ן על רי"ף שבת כו, ב.
מצפים להמשך דבריו
בברכה
עזרא קליין
♦