רב קהילת בני הישיבות, ב"ב
סדר הטהרה ודיני הרחקות[2]
פרק א' - המתנת חמשה ימים
הקדמה
א. יש ששה שלבים אותם צריכה האשה לעשות אחרי שהיא נטמאה, עד שתטהר:המתנת חמשה ימים.
הפסק טהרה.
מוך דחוק.
ספירת שבעה נקיים.
חפיפה והכנה לטבילה.
טבילה.
דין ההמתנה, והסיבה לכך
ב. אשה שראתה דם, ממתי תספור שבעה נקיים - חז"ל קבעו שלא תספור מיד, מכיוון שאולי נשארה בתוכה שכבת זרע מהזמן שהיא הייתה טהורה, ותפלוט אותה ותסתור ספירתה. לכן, היא לא תתחיל לספור עד שתסרח שכבת הזרע שבתוכה[3].למעשה, באופן רגיל כדי לספור שבעה נקיים עליה לחכות חמשה ימים, להפסיק בטהרה ביום החמישי, ולמחרת להתחיל לספור שבעה נקיים.
ג. היום שראתה בו הוא היום הראשון לספירת החמשה ימים[4], וביום החמישי תעשה הפסק טהרה ומוך דחוק. [היום השישי הוא היום הראשון שאפשר להתחיל לספור בו את השבעה נקיים][5].
לדוגמא, ראתה ביום ראשון, ביום חמישי תעשה הפסק טהרה ומוך דחוק, יום שישי יהיה היום הראשון לשבעה נקיים, ותטבול ביום חמישי שבוע לאחר מכן.
ד. לבני עדות המזרח, לפי שיטת השו"ע יש לחכות ארבעה ימים לפני שתתחיל לספור שבעה נקיים. אבל רבים מהספרדים נוהגים להמתין חמשה ימים (לפני השבעה נקיים כמובן), ויש נוהגים ששה ימים (וכן דעת הבן איש חי ברואה וסת, אבל ברואה כתם דעתו להמתין חמשה ימים) ויש נוהגים שבעה ימים.
נטמאה על ידי דם בתולים
ה. נטמאה על ידי דם בתולים מחכה ארבעה ימים. ואם קבלה אחר כך וסת מונה חמשה ימים מהיום שנטמאה מהדם בתולים.כלה אינה צריכה להמתין
ו. כלה לפני החתונה, מכיוון שאין לה בעל, אינה צריכה לחכות כלל אלא מתחילה מיד בתום הראיה לספור שבעה נקיים.ראתה בין השמשות
ז. ראתה בין השמשות יכולה להחשיב זאת כראתה ביום לעניין שהיום למחרת כבר יחשב ליום השני של החמשה ימים.בין השמשות לעניין זה הוא עד 13 וחצי דקות לאחר השקיעה.
לא שמשה אם צריכה להמתין חמשה ימים
ח. אשה טהורה שלא שימשה וראתה דם, גם כן ממתינה חמשה ימים, ואף אם בעלה אינו בעיר[6]. ולגבי בני עדות המזרח, עיין הערה.ראתה באמצע השבעה נקיים
ט. ראתה באמצע השבעה נקיים, אינה צריכה לספור שוב חמשה ימים, מכיון שהייתה כבר אסורה, אלא תתחיל לספור מיד[7].נהגו איסור מספק
י. במקרה שנהגו איסור מספק, כגון שהיה כתם שהסתפקו בו, ולמחרת התברר שבאמת נטמאה על ידי הכתם, יכולה למנות חמשה ימים מהזמן שנהגו איסור, אפילו שנהגו אותו מספק[8].נהגו איסור לא מחמת נדה
יא. כל מה שמונה מהיום שנהגו איסור, הוא דווקא כשנהגו איסור מחמת נדה. אך אם נהגו איסור מסיבה אחרת, אין להחשיבו כחלק מהחמשה ימים.לדוגמא, ביו"כ וט"ב, שאסורים בתשמיש המיטה, לא מונים אותם לחלק מהחמשה ימים.
נהגו איסור בגלל עונת הוסת
יב. וכן בעונת הוסת, מכיוון שנוהגים היתר בהרחקות אי אפשר למנות את יום הוסת לחלק מהחמשה ימים[9].ראתה בליל טבילה
יג. אשה שראתה בליל טבילה, אם עדיין לא שימשו אי"צ להמתין חמשה ימים[10]. אך אם עבר הלילה, אפילו אם לא שימשו עליה לחכות חמשה ימים לפני ספירת השבעה נקיים.נאסרה מחמת כתם
יד. גם אשה שנאסרה מחמת כתם צריכה למנות חמשה ימים לפני שתוכל לספור שבעה נקיים[11].♦
פרק ב' - הפסק טהרה
מהו הפסק טהרה
א. כדי להיטהר, על האשה לוודא שאכן היא נקייה מדם, וזהו "הפסק טהרה", עליה להכניס עד לבן נקי ולבדוק היטב שאכן נגמר הדם.זמן הפסק טהרה
ב. לכתחילה זמן הפסק טהרה הוא מזמן מנחה קטנה עד השקיעה[12], אך בדיעבד מועיל הפסק מוקדם יותר באותו יום, ואפילו מהבוקר[13]. [ואפילו לילה לפני מועיל, כגון שעשתה הפסק לאחר השקיעה, שלא מועיל לאותו יום אך מועיל למחרת, וכדלהלן בסעיף ו].ג. זאת, למעט אם ראתה הרבה דם מהיום השני של השבעה נקיים והלאה, שאז עליה לבדוק בזמן מנחה קטנה, ומעכב בדיעבד[14]. אך אם ראתה הרבה דם ביום הראשון של השבעה נקיים, מכיוון שלא היה יום אחד נקי לגמרי מועיל ההפסק בדיעבד מהבוקר.
ד. ראתה מעט דם בבדיקה ביום השני של השבעה נקיים, ושוב בדקה ומצאתו נקי, ובזמן מנחה קטנה שכחה לעשות הפסק, תשאל חכם אם מועיל ההפסק בדיעבד[15].
הפסק בערב שבת
ה. בערב שבת לכתחילה תעשה את ההפסק מזמן מנחה קטנה, עד סמוך להדלקת נרות, ואם לא בדקה לפני הדלקת נרות, או שבדקה ולא היה נקי, ניתן לעשות את ההפסק עד השקיעה[16].ו. לפעמים בערב שבת, שקשה לשים מוך דחוק ולשכב במיטה אלא היא צריכה להסתובב, ניתן להקל לא לשים מוך דחוק מכיוון שזה עלול לפצוע אותה.
הפסק לאחר השקיעה
ז. הפסק לאחר השקיעה אינו מועיל לאותו יום, אלא רק למחרת, דהיינו שאם תשכח למחרת לעשות הפסק, תוכל לסמוך על ההפסק שעשתה בלילה[17].הפסק באשה רגישה
ח. אשה שרגישה באותו מקום, עיין לקמן (שבעה נקיים סעיף יא) כיצד תעשה את ההפסק והבדיקות.♦
רחיצה בהפסק טהרה
דין הרחיצה לכתחילה
ט. יש לרחוץ לפני ההפסק טהרה, שמא נשאר עליה דם בחוץ ויתלכלך העד בבדיקה, או שהבגד יתלכלך יותר משיעור גריס.מקום הרחיצה
י. אין צורך לרחוץ בתוך אותו מקום, אלא די לרחוץ מסביב לאותו מקום ובין ירכותיה (מקום שהדם יכול להגיע לשם), ויש נוהגים לרחוץ את כל חצי גופה התחתון, ויש אף שנוהגים לרחוץ את כל הגוף.כמה זמן יש להמתין בין השטיפה לבדיקה
יא. רחצה רק מסביב לאותו מקום יכולה לבדוק מיד.יב. רחצה בתוך אותו מקום, לכתחילה עליה לחכות חמש דקות עד לבדיקה.
אין לה זמן, כגון שעומדת סמוך לשקיעה, אפשר לעשות בדיקה מיד אחרי הרחיצה. אבל בכל מקרה אינה צריכה לשטוף בפנים, לכן עדיף שתעשה שטיפה בחוץ ותבדוק מיד[18].
אין לה מים לשטוף
יג. אין לה מים תרחץ במה שאפשר, כגון במגבונים לחים או ברוק, ובכל מקרה, גם אם לא רחצה אינו מעכב את ההפסק.יוצאת מוקדם לעבודה - כיצד תנהג בסדר הטהרה
יד. אשה שיוצאת לעבודה מוקדם ואין לה זמן לשטוף בזמן מנחה קטנה, יכולה לנהוג לפי סדר העדיפות דלקמן:לכתחילה יש לשטוף בזמן מנחה קטנה.
אין לה מים, יכולה להשתמש במגבונים לחים בזמן מנחה קטנה.
אינה יכולה[19], תשטוף בבוקר, ותעשה הפסק בזמן מנחה קטנה.
אין אפשרות לעשות הפסק בזמן מנחה קטנה, ניתן לעשות את השטיפה ואת ההפסק מהבוקר[20].
רחיצה בהפסק טהרה כשחל בשבת
טו. כשחל יום הפסק הטהרה בשבת או ביו"כ תרחץ באותו מקום ובין ירכותיה במים קרים (אם רוחצת במקלחת שהברז מסתובב יש לוודא שהוא יהיה לגמרי בצד של המים הקרים), או במים חמים שהוחמו מערב שבת, כגון מים ממיחם שבת, אך אין להשתמש במים החמים בברז.הפסק טהרה בזמן אבילות ובתשעה באב
טז. הפסק טהרה שחל בזמני אבילות או בט"ב, יכולה לרחוץ במים חמים באותו מקום ובין ירכותיה, אך לא תרחץ את שאר הגוף.♦
דיני מוך דחוק
כיצד להניח את המוך
יז. לאחר מחזור רגיל, לכתחילה יש לבדוק במוך דחוק שיהא שם כל בין השמשות כדי לדעת בוודאות שאכן פסק הדם[21], ודבר זה הוא בגדר מצווה מן המובחר ומנהג כשר.יח. בשונה מהפסק, שצריך לבדוק עם העד היטב בחורין ובסדקים, את המוך מספיק לשים באותו מקום[22], ואף בלי לסובבו בחורין ובסדקים.
כיצד להניח את המוך כשיש ספק בהפסק
יט. אם יש ספק בהפסק טהרה כדאי להכניס את המוך קצת לפני השקיעה ולסובבו בחורין ובסדקים כמו בבדיקה, כך שאם הבדיקה תיפסל והמוך יצא נקי, תוכל לסמוך עליו להפסק טהרה.מוך דחוק בהפסק שעושה מספק
כ. עשתה הפסק ומסופקת אם הוא טוב, ולא הספיקה לשאול חכם, ולמחרת עושה עוד הפסק, אין צורך לשים מוך דחוק לאחר ההפסק השני, מכיוון שהוא רק מצווה מן המובחר, ומספק אין צורך לעשות כן.מוך דחוק ביום הראשון לראייתה
כא. אשה שראתה הרבה דם החל מהיום השני של השבעה נקיים למשך יום אחד ופוסקת באותו יום, צריכה להניח מוך דחוק מעיקר הדין, אך אם עשתה הפסק לאחר זמן מנחה קטנה, אינו מעכב[23].מהו בין השמשות לעניין מוך דחוק
כב. בין השמשות לעניין זה לכתחילה הוא עד ארבעים דקות לאחר השקיעה, ומי שקשה לה יכולה להניח את המוך עד 20 דקות לאחר השקיעה, ותשאל חכם.מוך דחוק באשה רגישה
כג. אשה שיש לה פצעים באותו מקום, וכן אשה שרגישה ונפצעת בקלות, תשאל חכם האם לעשות מוך דחוק.♦
פרק ג' - ספירת שבעה נקיים
א. לאחר שחיכתה האשה חמשה ימים ופסקה בטהרה, יכולה לספור שבעה נקיים ואחר כך תטבול.דיני שבעה נקיים
ב. ספירת השבעה נקיים מתחילים יום אחרי ההפסק ולא ביום ההפסק עצמו. הכלל הוא שביום שבו היא מפסיקה בטהרה, באותו יום בשבוע הבא טובלת. לדוגמא, עשתה הפסק בראשון, תטבול בראשון בערב שבוע לאחר מכן.לבישת לבנים בשבעה נקיים
ג. לאחר שהפסיקה בטהרה, לובשת לבנים ומונה שבעה ימים נקיים קודם שתטבול.לבישת בגד צבעוני בהיר
ד. יש ללבוש דווקא בגד לבן, ואין ללבוש בגד צבעוני, ואף לא צבעוני בהיר, אפילו שניכר בו אם היא רואה דםכב. אך בדיעבד, אם לא הייתה לה אפשרות להחליף לבגד לבן ולבשה בגד צבעוני, עלו לה השבעה נקיים.סדינים לבנים בשבעה נקיים
ה. בימינו שישנה בלילה עם בגד לבן צמוד לגוף אין חובה להחליף לסדין לבן. אך אם אינה ישנה עם בגד צמוד לגוף צריך סדין לבן בלילה.[24]בדיקות בשבעה נקיים
ו. בכל יום מהשבעה נקיים עליה לבדוק שהיא אכן טהורה ולא חזרה לראות דם.אופן הבדיקה
ז. אופן הבדיקה הטוב ביותר הוא לשים רגל אחת על כסא, וכך תוכל לבדוק בקלות בחורין ובסדקים היטב לראות שאין דם.ח. עליה לבדוק בעומק כפי מה שיכולה להכניס את אצבעה, אך תזהר לא לגעת בצוואר הרחם מכיוון שהיא עלולה להיפצע.
ט. מי שרגישה ולא יכולה לבדוק כל כך בעומק תשאל חכם מכיוון שיש בזה הרבה פרטי דינים ופתרונות מעשיים.
רחיצה ואמבטיה לפני בדיקה
י. מותר לכתחילה לעשות מקלחת בזמן השבעה נקיים, ומעיקר הדין מותר אף לשבת באמבטיה. אך יש שכתבו להחמיר שלא תכניס מים לאותו מקום, ולא תשב באמבטיה.ואם ישבה באמבטיה או הכניסה מים תחכה חמש דקות ואז תוכל לעשות את הבדיקה.
דיני הבדיקה לכתחילה
יא. לכתחילה בודקת היטב פעמיים בכל יום מהשבעה נקיים, שחרית וסמוך לשקיעה לראות שאין דם, אך אינה יכולה לבדוק לאחר השקיעה[25].יב. לכתחילה עליה לבדוק גם את הבגד הלבן כשפושטתו, כדי לראות שאין עליו כתמים[26].
דיני הבדיקה בדיעבד
יג. בדיעבד, גם אם בדקה ביום הראשון והשביעי בלבד, עלתה לה הבדיקה[27].יד. בדקה ביום הראשון בדיקה בזמן, וביום השביעי בדקה לאחר השקיעה, עד 13.5 דקות אחר השקיעה אפשר להקל שעלו לה הבדיקות[28], אבל לאחר מכן לא עלו לה הבדיקות.
באיזה ימים תבדוק אשה רגישה
טו. אשה שיש לה פצעים, או שהיא רגישה ועלולה להיפצע לא תבדוק כל השבעה ימים, ויש בזה כמה דרגות:תבדוק ראשון רביעי ושביעי (בראשון ובשביעי שתי בדיקות ביום, וברביעי בדיקה אחת[29]).
אם תזהר לא לשכוח את בדיקת היום השביעי, די שתבדוק ראשון ושביעי שתי בדיקות בכל יום[30].
רגישה גם לשתי בדיקות ביום, תבדוק ראשון ושביעי פעם אחת. (ותזהר לא לשכוח את בדיקת היום השביעי).
טז. כשיכולה לעשות רק בדיקה אחת ביום, עדיף שתעשה אותה בבוקר. (בשונה מיום הוסת, שכשעושה בדיקה אחת תעשה אותה בערב).
אופן הבדיקה באשה רגישה
יז. אשה שיש לה פצעים או שהיא רגישה, יכולה להרטיב את העד ולסחוט אותו לפני הבדיקה. כמו כן, היא יכולה לשים באותו מקום שמן תינוקות כשעה לפני הבדיקה[31]. יש להיזהר לא לשים משחות שהדם עלול להיאבד בהם.יח. בכל המצבים הנ"ל שיש לאשה פצעים \ רגישה כדאי לשאול חכם, מכיוון שיש בזה הרבה פרטי דינים.
בדיקה בשבת באשה רגישה
יט. בשבת אסור להרטיב את העד ולסחוט אותו, אבל מותר לשים על הגוף בלבד שמן תינוקות, וכן בכל דבר נוזלי כמים, כנ"ל.כ. אסור לשים משחת וזילין וכדומה בשבת, משום ממרח או גזירה שמא ימרח.
נמצא דם בבדיקה או בהפסק
כא. נמצא על העד דם אפילו כלשהו, טמאה[32].כב. הרגישה צריבה \ כאב בבדיקה תשאל חכם, לפעמים החכם ישלח לבודקת לבדוק אם ראתה דם מחמת פצע, ואינה טמאה[33].
כג. בהפסק טהרה אי אפשר לתלות בפצע, ולכן אף אם ברור שיש לה פצע עדיין אינה יכולה להיטהר אלא אם כן יש הפסק אחד נקי, שאז לפעמים אפשר לטהרה ותשאל חכם.
כד. עשתה הפסק ויצא נקי, ואחר כך ראתה דם במוך דחוק, ונראה לחכם שהוא דם פצע, לפעמים אפשר לטהרה על ידי בודקת, ויש לשאול חכם.
כה. בבדיקות השבעה נקיים, אף אם ידוע (ע"י בודקת) שיש מכה שמוציאה דם, לא תמיד אפשר לטהרה, מכיוון שביום הראשון וביום השביעי חובה שתהיה בדיקה אחת נקייה (מלבד ההפסק), ורק אז נוכל לטהר את שאר הבדיקות על ידי תלייה במכה.
בנוסף, בשלושה ימים הראשונים של השבעה נקיים לא תמיד תולים במכה, לכן בכל מקרה תראה לחכם.
נמצא דם על בגד בשבעה נקיים
כו. נמצא דם על בגד לבן המקבל טומאה, פחות משיעור גריס ועוד, טהורה. כגריס ועוד, טמאה[34].כז. נמצא דם על בגד שאינו מקבל טומאה, אפילו היה יותר מגריס טהורה, ותשאל חכם מכיוון שיש בזה כמה פרטי דינים.
בדיקות ובגד לבן לאחר השבעה נקיים
כח. אשה שסיימה לספור שבעה נקיים, אך לא טבלה מסיבות שונות, מהשקיעה של יום השביעי אינה צריכה ללבוש בגד לבן, וכן אינה צריכה לעשות עוד בדיקות, אלא תטבול כשתוכל ותהיה טהורה לבעלה.ספירת הימים בשבעה נקיים
כט. אין צורך לספור כל יום בשבעה נקיים, וכן אין צורך לחשוב באיזה יום נמצאים עתה.היסח הדעת
ל. הסיחה דעתה מהשבעה נקיים במשך עונה שלימה (או עונת יום או עונת לילה), דהיינו שהיה ברור לה שנטמאה, ובסוף התברר שלא נטמאה, יש מחמירים לספור את כל השבעה נקיים מחדש, ויש מקילים שאם הסיחה דעתה פחות מיום שלם, דהיינו לילה ויום, שזה לא נחשב היסח הדעת.לא. ולכן יש לדעת, שגם אם רואים כתם וכדומה ובטוחים שנטמאה, לא להחליט על כך באופן ודאי עד שישאלו חכם, מכיוון שבהרבה מקרים בסוף אינה טמאה[35].
לב. למעשה, בכל מקרה של היסח הדעת שהוא באופן שודאי הסיחה דעתה יש לשאול חכם, מכיוון שרבים החולקים על דין זה, ולפעמים אפשר לצרף בזה עוד פרטים להקל.
♦
פרק ד' - דיני חפיפה וטבילה
דיני חציצה
שלא יהיה דבר חוצץ
א. למעשה לא תטבול כשעל גופה דבר שחוצץ בין גופה למים[36].עור קשה ברגליים
ב. עור קשה ברגליים אינו חוצץ ואין צורך להסירו.ג. קצוות עור שסביבות הציפורניים, אם הם גדולים שרגילה להסירם, יש להסירם לפני הטבילה, ואם הם קטנים שאינה רגילה להסירם באופן קבוע, אין צורך להסירם.
הורדת שיער
ד. אשה שמורידה שיער עם שעווה, עדיף שתוריד כשבוע לפני הטבילה כדי שלא יישאר שאריות של שעווה על הגוף. גם המורידה עם סכין עדיף שתוריד את השיער כמה ימים לפני הטבילה כדי שלא יישארו לכלוכים דבוקים על הגוף. ואם לא הספיקה, אפשר אף באותו יום, ורק תשים לב שלא נשאר עליה שום דבר חוצץ.לא לאכול בשר ביום הטבילה
ה. נהגו לא לאכול בשר ביום הטבילה, בין בשר בקר ובין בשר עוף בכל צורה שהיא, אבל מרק שהתבשל עם בשר, מותר[37].ו. מעוברת, מניקה, או אשה חלשה שמרגישה שצריכה לאכול בשר, מותרת לאכול בשר גם ביום הטבילה.
ז. וכן בשבת ובסעודת מצווה מותרת לאכול בשר[38].
ח. המנהג הוא רק בבשר ממש, אך בשאר דברים לא נהגו איסור. אמנם, אשה שיודעת על דברים מסוימים שלפעמים נתקעים לה בין השיניים, לא תאכלם ביום הטבילה.
לא ללוש בצק ביום הטבילה
ט. אין ללוש בצק ביום הטבילה, אך מותר ללוש לכבוד שבת[39], ומיום חמישי יכולה ללוש לכבוד שבת.י. גם אם לא רגילה ללוש חלות לכבוד שבת, ועכשיו לפני הטבילה רוצה ללוש מותר לה.
יא. מותר ללוש בצק עם כפפות, באופן שיודעת שהידיים לא יתלכלכו.
♦
דיני החפיפה
זמן החפיפה
יב. לכתחילה יש להתחיל את החפיפה בשקיעה ולסיים בצאת הכוכבים. אם לוקח לה יותר זמן תתחיל מוקדם יותר. אם אינה יכולה להתכונן ביום, תתכונן בלילה, וכשמתכוננת רק בלילה יש להתכונן לפחות שעה[40].חפפה בבית והלכה למקווה
יג. עשתה את כל ההכנות בבית ומיד הלכה למקווה לא צריכה להתקלח שוב במקווה, אך אם הזיעה הרבה בדרך וכדומה, תעשה מקלחת קצרה לפני שתטבול.♦
דיני הטבילה
טבילה בליל שבת
יד. אשה שטבילתה היא בליל שבת עליה לגמור את כל ההכנות מבעוד יום, ובמקווה רק תעשה עיון וטבילה.יכולה אף לעשות את ההכנות בבוקר, ולפני הדלקת הנרות תצחצח שיניים, תתקלח ותסרק סירוק קל.
טבילה במוצאי שבת
טו. כשטובלת במוצ"ש, תעשה את ההכנות ביום שישי, ובמוצ"ש תוריד את האיפור, תצחצח שיניים, ותעשה מקלחת וסירוק. אין צורך לחזור על שאר ההכנות במוצ"ש.טז. קשה לה להתכונן ביום שישי, תוכל לעשות את כל ההכנות במוצ"ש, כאמור לעיל, כאמור לעיל, בלילה ההכנות אמורות לקחת לפחות שעה.
רחצה ביום שישי לכבוד שבת יכולה להתכונן במוצ"ש גם בפחות משעה. (אם יש לחץ במקווה במוצ"ש בכל מקרה ניתן לעשות זאת יותר מהר).
יג. לבני עדות המזרח כשחלה הטבילה במוצאי שבת, לכתחילה תעשה את כל ההכנות במוצאי שבת.
דחיית הטבילה
יד. בשעת הצורך יש לשאול חכם אם לדחות את הטבילה, ובכל מקרה אין הבדל אם דוחים הפסק או טבילה, ולכן יש לעשות את ההפסק בזמן[41].טו. אשה שדוחה את הטבילה אינה צריכה להמשיך ללבוש לבנים, אלא מיד לאחר השקיעה של היום השביעי יכולה ללבוש בגד צבעוני, וכשתוכל לטבול, תטבול.
כמו כן אינה צריכה עוד בדיקה לפני הטבילה, ולא בימים שעד הטבילה.
להסתיר את הטבילה
טז. מטעמי צניעות יש להסתיר את הטבילה[42], אך במקום צורך גדול מותר לספר. אין איסור אם אנשים מבינים לבד.יז. לכתחילה זמן הטבילה הוא ארבעים דקות אחרי השקיעה. אם יש צורך להקדים, תשאל חכם כיצד לנהוג.
אמירה לבעל שטבלה
יח. יש אומרים[43] שהאשה צריכה לומר לבעלה בפירוש שטבלה כדי שיוכל לנהוג עמה בהיתר. אך להלכה אין צריכה שתאמר לו בפירוש, אלא אם נראה שטבלה, די בכך.♦
פרק ה' - כתמים
ההבדל בין ראיה בהרגשה לכתמים
א. יש הבדל בין ראיה, שמטמאה בהרגשה, לבין כתמים, שמטמאים מדרבנן. בכתמים הקילו חכמים בשלושה אופנים:רואה פחות מגריס, אפילו על גופה או על בגד לבן - טהורה.
רואה על בגד צבעוני - טהורה גם ביותר בגריס.
רואה על בגד שאינו מקבל טומאה, טהורה גם ביותר מגריס.
מה שאין כן בראיה שמטמאה מהתורה, שהאשה נטמאת בכל שהוא ואפילו בדבר צבעוני, ואפילו בדבר שאינו מקבל טומאה. ופרטי הדינים מהי ראיה שמטמאת מהתורה יבוארו בסוף הפרק.
ב. כל דם שמגיע מהרחם, מטמא לפי הפרטים שיבוארו להלן (יש הבדל בין דם בבדיקה פנימית או במחזור לבין כתמים), אין הבדל אם הדם הגיע בצורה רגילה או על ידי הכדורים או מחמת מאמץ או על ידי טיפול רפואי. אך אם רואה מחמת פצע באותו מקום, טהורה.
♦
כתמים על הגוף ועל בגד לבן
כתם על הגוף
ג. ראתה כתם על הגוף, אם הוא כשיעור גריס ועוד, טמאה[44]. ואם פחות מכאן טהורה.צירוף שני כתמים על הגוף
ד. ראתה שתי כתמים על גופה ושיעור כל אחד הוא פחות מגריס, אם ביחד מצטרפים ליותר משיעור גריס, טמאה[45].מהו שיעור גריס
ה. שיעור גריס הוא 18 על 18 מ"מ, בעיגול השיעור הוא בקוטר של 20 מ"מ, קצת יותר ממטבע של שקל אחד, במקרה של צורות שונות יש לחשב אם סך כל הכתם הוא כגריס, ובמקום ספק יש לשאול חכם.כתם על בגד לבן
ו. ראתה כתם על בגד לבן, אם הוא כגריס ועוד, טמאה. פחות מכאן, טהורה.צירוף שתי כתמים על הבגד
ז. ראתה שני כתמים על הבגד, שיעור כל אחד מהם הוא פחות מגריס אך ביחד יש בהם יותר משיעור גריס, אם אין חיבור ביניהם, אינם מצטרפים, והיא טהורה[46]. אם יש חיבור ביניהם, מצטרפים, והיא טמאה.כתם כגריס ועוד שהדם פחות מגריס ועוד
ח. ראתה כתם שחלק ממנו אדום וחלק לא אדום, ושיעור הדם הוא פחות מגריס ועוד, טהורה. ולמעשה תשאל חכם מכיוון שיש בזה פרטי דינים[47].♦
כתמים על בגד צבעוני
כתם יותר מגריס
ט. ראתה כתם על בגד צבעוני, גם אם הוא קצת יותר משיעור גריס, טהורה[48]. אמנם אם ראתה הרבה יותר משיעור גריס, דינו כוסת, ותשאל חכם.מהו בגד צבעוני
י. בגד צבעוני הוא בגד בצבע כהה שלא רואים עליו בבירור את צבע הדם.כתם על בגד צבעוני בהיר
יא. בגד בצבע בהיר, מחמירים שאין לזה דין של צבעוני, ויש לשאול חכם.לבישת בגד שחור בזמן של כתמים
יב. בזמן שיודעת שיש הרבה כתמים, לא טוב שתלבש בגד שחור, כי קשה לראות את כמות הדם שעליו, ועלינו לדעת אם הדם הוא רק כתם או שזו כמות גדולה שדינה כוסת, לכן יש ללבוש בגד צבעוני כהה שאפשר לראות עליו את היקף הכתמים[49].פד שחור
יג. יש פד שחור שבפנים הוא בצבע לבן, בזמן רגיל מותר ללבוש את הבגד או הפד השחור, אבל בזמן שיודעת שיש לה כתמים, נכון שלא תלבש את הפד השחור, כי קשה לדעת אם היא קבלה וסת או שזה סתם כתמים.אם כבר לבשה פד כזה בזמן של כתמים יש לקרוע אותו ולראות מה קורה בפנים, בחלק הלבן שבו. (אם יש הרבה דם לפעמים נידון כוסת, ותשאל חכם).
♦
כתם על דבר שאינו מקבל טומאה
יותר מגריס על דבר שאינו מקבל טומאה
יד. ראתה על בגד שאינו מקבל טומאה[50], גם אם הכתם יותר משיעור גריס והבגד בצבע לבן, טהורה[51]. וכל זה בקצת יותר משיעור גריס, אך אם הכתם הרבה יותר משיעור גריס פעמים שדינו כוסת ותשאל חכם.ראתה כתם לפני מחזור
טו. אמנם, גם מה שטהורה בכתם על בגד צבעוני או שאינו מקבל טומאה, אם מצאתו בזמן שהוסת אמורה להגיע, יש לחשוש שאולי זה תחילת המחזור, והרחבנו בפרטי הדינים בסוף פרק א' בדיני הוסתות.♦
ראיה בהרגשה
איזו הרגשה מצויה ואיזו לא
טז. אשה שמרגישה שנפתח מקורה, או שנזדעזע גופה וראתה דם, טמאה מהתורה[52], ואף בראתה טיפת דם על בגד צבעוני ואינו מקבל טומאה. כיום לא מצויות הרגשות אלו. מה שכן יכול להיות הוא הרגשת זיבת דבר לח בתוך אותו מקום, ונחלקו האחרונים האם זו נקראת הרגשה שמטמאת מהתורה, ותשאל חכם.הרגשת רטיבות מבחוץ
יז. מצוי מאוד שמרגישה שהדם יוצא מתוך אותו מקום החוצה על הגוף, זה ודאי לא נקרא הרגשה.ראיה על עד בדיקה
יח. ראתה דם על עד בבדיקה פנימית, טמאה, אף אם יש רק טיפת דם, ואף אם העד צבעוני ואינו מקבל טומאה, מכיוון שבדיקה פנימית מטמאה מהתורה.ראתה דם אחר תשמיש
יט. ראתה דם מיד אחרי תשמיש טמאה מהתורה, ואין בזה את ההקלות של כתמים, וגם אם ראתה את הדם על בגד צבעוני, ואף אם זה פחות מגריס טמאה, ויש לשאול חכם בכל מקרה.כ. לא ראו את הדם מיד אחר התשמיש, אלא הבגד היה מונח מתחתיה כמה דקות וייתכן שהדם הגיע לאחר התשמיש, יש לשאול חכם.
♦
ראתה דם במי רגליים או בקינוח
ראתה דם במי רגליים
כא. ראתה דם על האסלה, או במים שבתוך האסלה, תשאל חכם, מכיוון שיש בזה פרטי דינים.ראתה דם בקינוח (ניגוב) שלאחר מי רגליים
כב. ראתה דם בקינוח לאחר ממי רגליים, יש להבחין בין אם קנחה עצמה באותו מקום בלבד לאחר המי רגליים, שאז אם קנחה מיד לאחר המי רגליים טמאה מהתורה, כדין ראיה בהרגשה [לפי החוות דעת, ודבר זה אינו מצוי כל כך], לבין אם קנחה בכל האזור גם מסביב, שאז יש לדונו ככתם, אף אם קנחה מיד לאחר המי רגליים.דם בקינוח בדבר שאינו מקבל טומאה
כג. אחר שראינו שראתה דם בניגוב בכל האזור נחשב ככתם, שיטת הסדרי טהרה שמכיון שהאשה עצמה - שמחזיקה את הנייר, מקבלת טומאה, יש בזה דיני כתמים וביותר מגריס תיאסר. אך רבים מקילים שמכיוון שהנייר שמנגבת בו הוא דבר שאינו מקבל טומאה אין בזה דיני כתמים, וכן הוא בשו"ע הרב ובחתם סופר ובפרי דעה, ולמעשה יש לשאול חכם.כיצד לנהוג בכתמים שאינם מטמאים
כד. גם כשראתה כתם שאינו מטמא אותה עדיין אין לקיים את המצווה בעשרים וארבע שעות מאז מציאת הכתם, שמא יראו דם בתשמיש ויבואו לידי תקלה.♦
פרק ו' - הרחקות בזמן הנדה
מתי נוהגת את ההרחקות
א. בכל טומאה, נוהגים כל דיני ההרחקות. בין אם נטמאה מוסת ובין אם נטמאה מכתם, עד שתטבול[53].בעונת הוסת הדין שונה ונתבאר בפרק על וסתות.
איסור הסתכלות
ב. אסור להסתכל במקומות המכוסים שבה, ויש להיזהר גם מראיה בעלמא[54].ג. מותר להסתכל במקומות הגלויים, אף על פי שנהנה מראייתן.
ד. מותר לאשה להסתכל במקומות המכוסין של הבעל.
♦
איזו קירבה אסורה ואיזו מותרת
שחוק וקלות ראש
ה. אסור לשחוק ולהקל ראש עמה בזמן טומאתה. והגדר של שחוק וקלות ראש הוא דברים שגורמים להם רצון לעשות את המעשה[55].מתנה ודברי חיבה
ו. מותר לתת מתנה, כל עוד זו לא מתנה מיוחדת שגורמת את הרצון לעשות את המעשה.ז. מותר לומר דברי חיבה ולכתוב דברי חיבה (גם דברים שלא אומרים בפני אנשים אחרים), אך לא יאמר דברים שגורמים לו לעשות את המעשה. וכן מותר לשחק יחד כנ"ל.
לעמוד מתחת למטריה ולקרוא יחד בספר
ח. מותר לעמוד יחד מתחת למטריה, וכן לקרוא בספר יחד, רק יזהרו מאוד שלא יגעו.להריח מבושם שלה
ט. אסור להריח בושם שעליה ועל בגדיהנד, ותזהר שלא תשים הרבה בושם.י. מותר להריח בושם שלה כשהוא בתוך הבקבוק.[56]
לשמוע את אשתו שרה
יא. אסור לו לשמוע אותה שרה בזמן נדותה, ואם שרה ולא מתכוון לשמוע מותר.♦
נגיעה והושטת חפצים
להעביר חפץ \ תינוק מיד ליד
יב. לא יגע בה, וכן אסור למסור חפץ מיד ליד שמא יגע בה, בין חפץ קטן ובין גדול, גם בשינוי אסור[57].יג. תינוק שאינו נמשך לבד, אסור להעביר אותו מיד ליד, אך בתינוק שנמשך אחרי מי שמושיט לו ידיים, מותר[58].
יד. אין להיות קוואטר בזמן הטומאה[59].
כבוד הבריות בהרחקות
טו. בכל ההרחקות, אין סברא להקל מדין כבוד הבריות, מכיוון שטומאת הנדה היא דבר נורמאלי, ואין היתר אם היא מתביישת.להניח דברים בתיק \ עגלה שהיא סוחבת
טז. יש להחמיר שלא לשים דברים בתיק שאחד מבני הזוג מחזיק, וכן לא לקחת דברים מהתיק.יז. מותר להניח דברים בעגלה שהיא מובילה, וכן לקחת משם דברים.
להניח דברים על מיטתה
יח. מותר להניח חפץ על מיטתה אף כששוכבת עליה, ויזהר שלא יגע בה. אבל אין להניח על השמיכה שמתכסה בו בן הזוג, שהרי הוא כמו שמניח בתוך בגדו.זריקת חפצים מידו לידה
יט. אסור לזרוק חפצים מידו לידה, ומידה לידו.כ. מותר בשעת הצורך לזרוק חפץ לתוך תיק שמחזיקה, ולגבי להניח עיין לעיל בסעיף טז.
לגעת ולשחק עם תינוק שבידיה
כא. מותר לגעת בתינוק שבידיה, וכן לנשק ולשחק איתו, ורק יזהר לא לגעת בה.כב. מותר לשים טיפות אוזניים לתינוק כשהיא מחזיקה אותו.
לסחוב דברים יחד
כג. כתוב בחיי אדם[60] שלא ירימו דבר ביחד, אבל דווקא דבר קטן אסור, אך דבר גדול וכבד כמו עגלה מותר לשניהם לסחוב ביחד.לפתוח מפת שולחן
כד. אסור לפתוח מפת שולחן ביחד, מכיוון שמרגישים אחד בתזוזה של השני.להחזיק בידיו של תינוק
כה. מותר לשני בני הזוג שיחזיקו כל אחד ביד אחרת של תינוק ההולך עמהם, ואף אם אינו יודע ללכת בלי שיתנו לו ידיים, אך למשוך ולהגביה אותו אסור.♦
דיני אכילה על שולחן אחד
אכילה יחד רק כשיש היכר
כו. אין לאכול על שולחן אחד, אלא אם יש היכר ביניהם[61].כז. לא צריך ששניהם ידעו מההיכר, אלא מספיק שהבעל יודע עליו.
באיזו אכילה צריך היכר
כח. אף באכילת ארעי צריך היכר, וכן בשתיית משקאות חשובים ביחד צריך היכר, אך בשתיית מים אין צריך היכר.גובה ההיכר ביניהם
כט. ההיכר צריך להיות קצת גבוה, כמו קנקנן קערה או כוסית מיותרים, אבל לא טבעת מפתח וסכו"ם, וכן לא שעון כשהוא שטוח, אבל שעון שעומד לגובה נחשב היכר[62].ל. כיכר לחם שלם נחשב היכר, אך פרוסות לחם אף שלא אכלו מהם נחלקו הפוסקים אם נחשבים היכר, ובמקום צורך ניתן להקל אם הפרוסות עומדות.
לא. לבני עדות המזרח אין צורך שההיכר יהיה גבוה.
היכר שמשתמשים בו בסעודה
לב. כמו כן צריך שההיכר יהיה מדבר שאינו צורך הסעודה, לדוגמא, כוס קערה או קנקן שמשתמשים בו אינו נחשב היכר.אבל כלי שאין רגילות שיהיה על השולחן, כמו קומקום, אפילו אם כן משתמשים בו בסעודה הנוכחית, נחשב היכר.
לג. כיסא ריק ביניהם, גם כן נחשב היכר אם לא רגילים לאכול כך.
מפה מתחת לצלחת כהיכר
לד. ניתן לשים מפה \ מפית מתחת לצלחת כהיכר ביניהם, ומועיל גם למאכלים שלא נמצאים על המפה \ המפית[63].שינוי מקום קבוע
לה. יש להם מקומות קבועים, ומשנים מקביעותם גם כן נחשב להיכר.ילד קטן ביניהם כהיכר
לו. ילד קטן שאינו רגיל לשבת ביניהם ועכשיו שמים אותו ביניהם, נחשב היכר.לז. ילד קטן שרגיל לשבת ביניהם אינו נחשב היכר. ילד גדול (מגיל 7) אפילו אם רגיל לשבת ביניהם כך שאינו נחשב היכר, אבל יכול להתיר מדין זה שיש עוד אנשים בשולחן, כמו שיתבאר להלן.
אכילה עם אנשים נוספים בשולחן
לח. בעל ואשה שאוכלים על שולחן אחד, ויש עוד אנשים. למהריק"ש אין צורך בהיכר. לרא"ה רק אם יש מישהו ביניהם לא צריך היכר. לרשב"א בכ"מ צריך היכר.למעשה פוסקים כמו הרא"ה שרק אם יש עוד מישהו בין האיש לאשה לא צריך היכר, ולמקל כהמהריק"ש יש על מי לסמוך. וגם למחמירים, מספיק שעל השולחן יהיה היכר נמוך ממש.
לט. ילד, אפילו אם רגיל לשבת ביניהם מספיק לפי הרא"ה כדי להתיר, אך רק ילד גדול (מגיל 7) ולא ילד קטן.
אכילה לא על שולחן
מ. כשאוכלים לא על שולחן, כגון כשאוכלים סנדוויץ' על ספסל, אין צורך בהיכר[64].♦
אכילה משיירי מאכלה
איסור לאכול משיירי מאכלה
מא. אסור לבעל לשתות משיירי כוס ששתתה ממנו אשתו. וכן אסור לו לאכול משיירי מאכלה של אשתוסג. גם אם הוא חותך את המקום שממנו אכלה, עדיין האוכל נחשב שיירי מאכלה.האופנים המותרים לאכול משיירי מאכלה[65]
מב. יש ארבעה אופנים בהם מותר לבעל לאכול משיירי מאכלה של אשתו:הפסיק אדם אחר בינתיים, שהוא אכל מהשיריים לפניו[66].
העביר את האוכל לצלחת אחרת, ומותר אף אם החזיר אחר כך את האוכל לצלחת המקורית (דווקא כשאוכל צריך את הצלחת כמו מרק אורז ועוף, אבל דברים שלא צריכים את הצלחת כגון לחמניה, לא יועיל להעביר את האוכל לצלחת אחרת, מכיוון שהאוכל לא אמור להיות על צלחת).
אוכל את האוכל לא בפניה. יש לצאת לחדר אחר, ולא מועיל רק לסובב את הראש.
יצאה מהחדר והתחיל לאכול, ואח"כ חזרה, מותר לו להמשיך לאכול[67].
אינו יודע שאכלה מזה, מותר ואינה צריכה לומר לו.
תבשיל שטעמה ממנו
מג. טעמה מתבשיל, מותר לבעל לאכול ממנו ולא נחשב שיריים שלה.חטיפים ופיצוחים
מד. חטיפים למיניהם ושקיות פיצוחים אינם נחשבים שיירי מאכלה, מכיוון שהדרך הוא שגם אנשים זרים אוכלים אחד מהשני, ורק יהיה בזה איסור של אכילה מאותה קערה, אך לא איסור של שיריים, ולכן כשגמרה לאכול מותר לו להמשיך לאכול אחריה.צלחת עם כמה מינים
מה. צלחת שיש בה כמה מינים, אם אין קשר בין המינים, כמו בצלחת עם כמה מאכלים יבשים, ואכלה ממין אחד, המין השני לא נחשב שיירי מאכלה. אבל אם זה דברים שיש בהם נוזל, כגון מרק או צ'ולנט, הכל נחשב שיירי מאכלה.לחתוך חלק מהמאכל שאכלה
מו. לחמניה קטנה, שמיועדת לבן אדם אחד, ואכלה קצת ממנה, הרי זה נחשב לשיירי מאכלה, ולא יעזור שיחתכו מזה עוד חלק.להוסיף מים לכוס ששתתה ממנו
מז. שתתה מים מכוס, נחשב שירייה ואסור לבעל לשתות מהכוס, ולא יעזור להוסיף לזה עוד מים. אבל אם שתתה את כל הכוס אין צריך לשטוף אותה לפני שמשתמש בה.משחת שיניים שהשתמשה בה
מח. אין איסור להשתמש במשחת שיניים שהשתמשה בה.לאכול משיירי מאכלו של הבעל
מט. מותר לאשה לאכול משיירי מאכלו של בעלה.שיטת בני ספרד בשיירי מאכלה
נ. לבני עדות המזרח אין איסור לאכול משיירי מאכלה, אלא רק לשתות מכוס ששתתה בו. ויש מחמירים גם בשיירי מאכלה.♦
אכילה מאותה קערה
איסור לאכול מאותה קערה
נא. אין לאכול מאותה קערה ביחד, אלא ייקח מהקערה לצלחת שלו, או לשולחן לפניו[68].נב. לא מועיל היכר באכילה מאותה קערה. כמו כן, אף אם עוד אנשים אוכלים מאותה קערה, אסור.
מאכלים שרגילים לאוכלם בצלחת משותפת
נג. האיסור לאכול מקערה אחת הוא רק בכלי של יחיד שממנו אוכלים שניהם. אבל כלים שמיועדים לחלוקה עבור על הסועדים, כגון מלחיה, ממרח, בקבוק שתייה, פירות מקערה מרכזית, בהם אין איסור לאכול מקערה אחת אף אם לא מניחים לפניהם[69].שקית פיצוחים וחטיפים
נד. אכילה מאותה שקית, כגון פיצוחים או חבילת חטיפים כגון במבה וכדומה, נחשבת לאכילה מאותה קערה, אך לא נחשב לשיריה כמו שיבואר להלן.גמרה לאכול
נה. אכלה מהקערה וגמרה לאכול. מותר לו לאכול מעתה מאותה קערה, באופן שאינו שיירי מאכלה כמבואר בהערה[70].להעביר מצלחתה לשלו
נו. מותר להעביר מהצלחת שלה לצלחת שלו ולאכול. [מדובר באוכל שצריך את הצלחת, כמו אורז, שאז אין איסור של שיריים כשמעביר לצלחת שלו. אך באוכל שאינו צריך את הצלחת יש לחלק בין מאכל אחד גדול והרבה מאכלים קטנים, שבמאכל גדול כמו תפוח, שכשאכלה ממנו קצת לא יעזור להעביר אותו לצלחת שלו כי זה עדיין יהיה שיריים, אך בהרבה מאכלים קטנים, כגון שהיו פיצוחים בצלחת שלה ואכלה מקצתן, והוא העביר לצלחת שלו את שאר הפיצוחים שלא אכלה מהם, יהיה מותר].♦
שליחת כוס יין
איסור לשלוח לה כוס יין
נז. אסור לבעל לשלוח לאשתו כוס של יין או של מיץ ענבים אפילו על ידי שליח, ואף שלא בפניה, ולא מועיל בזה שינוי.שליחת כוס עם משקים אחרים
נח. איסור שליחת הכוס הוא רק ביין כנ"ל, ואין להחמיר בשאר משקים, ואף אם הם משקאות חשובים.כיצד יעשו בקידוש
נט. בכוס של קידוש, לאחר ששותה את הכוס יניח אותו ולא יקרב אותו אליה והיא תיקח בעצמה ותשתה.ס. מותר למזוג מכוס הקידוש לכמה כוסות ולקרב אותם לסועדים, והיא יכולה גם כן לקחת את אחת הכוסות מכיוון שלא ייחד כוס עבורה.
עבר ושיגר לה
סא. עבר ושיגר לה כוס יין, אפילו שעבר איסור, מותר לה לשתות ממנו.שולחת כוס יין לבעלה
סב. מותר לאשה לשגר לבעלה כוס יין כל עוד אינה מגישה בפניו, כמו שיבואר להלן.♦
דינה שכיבה וישיבה על מיטת הבעל\האשה
שכיבה וישיבה על מיטתה
סג. לא ישכב על מיטה המיוחדת לה, אפילו אינו ישן ואפילו עם בגדים[71].סד. נחלקו הפוסקים אם מותר לשבת על מיטתה, ולמעשה מחמירים, ואפילו שלא בפניה אסור[72].
מה מוגדר מיטתה
סה. מיטתה היא בין המיטה הקבועה שלה, ובין כמתארחים והחליטו שזו המיטה שלה כעת[73]. אבל החלטה בדיבור אינה נחשבת החלטה עד שתשתמש במיטה.וכן כשמתארחים אצל ההורים ויש מיטות שמיוחדות לו ולה, אסור לשכב במיטתה.
סו. דין זה אינו תלוי במקום המיטה אלא במיטה עצמה, ולכן אף אם החליף את מקום המיטות, עדיין אסור לו לישון על מיטתה, אף שהיא עומדת במקום שבו היה עד עכשיו המיטה שלו.
שכיבה וישיבה על מיטתה כשאינה בעיר
סז. אם אינה בעיר (או שלא אמורה להגיע בזמן הקרוב) מותר לו לשבת על מיטתה[74].סח. יצאה לכמה ימים מהעיר, מותר אף לשכב על מיטתה[75].
סט. ילדה ונמצאת בבית החולים לכמה ימים, אפילו אם היא בעיר זה נחשב שאינה בעיר, ומותר לשכב על מיטתה.
דיני שכיבה וישיבה על מיטת הבעל
ע. מותר לאשה לשבת על מיטת בעלה, אפילו בפניו.עא. אסור לאשה לשכב על מיטת בעלה בפניו, אך שלא בפניו מותר.
כשאין מיטות מיוחדות לבני הזוג
עב. כשאין מיטות מיוחדות לבני הזוג, ופעם הוא ישן על המיטה הזו ופעם היא ישנה, אין בזה איסור אף בימי נידתה, אבל ראוי לייחד מיטה בשבילה ומיטה בשבילו.החלפה בין המיטות - בזמן טהרתה
עג. רוצים להחליף בין המיטות, יחליפו בזמן טהרה ולא בזמן טומאה.החלפה בזמן טומאתה
עד. לא החליפו בזמן טהרה ורוצים להחליף בזמן נידותה, ניתן להקל שיחליפו את המזרונים כך שישן במיטתה אך עם המזרון שלו.כמו כן, יכול הבעל לצאת מהחדר והיא תשכב במיטתו ותייחד אותה לעצמה ולאחר שהחליטו שעכשיו המיטה שהייתה שלו היא זו שמיוחדת לה, מותר לו אף לשכב במיטתה.
וכן, אם החליט הבעל שיותר אינו ישן במיטתו, יכולה האשה לישון במיטתו ולייחד אותה לעצמה, ולאחר שהחליטה שהיא ישנה במיטתו באופן הנ"ל מותר לבעלה לשכב במיטתה.
כיסא נוח וכורסא של האשה
עה. כסא נוח וכורסה שמיוחדים לאשה אינו נחשב למיטה המיוחדת לה.ספה שנהפכת למיטה
עו. ספה שביום משמשת לכורסא, ובלילה אפשר לפתוח אותה למיטה ולישון עליה, והיא מיוחדת לאשה, מותר לבעל לשבת עליה כשמשמשת ככורסא, אך לא לשכב עליה.כרים וכסתות של בני הזוג
עז. אסור לבני הזוג להשתמש בכרים והכסתות אחד של השני בזמן טומאתה.♦
שכיבה על מיטה אחת
האיסור לשכב במיטה אחת
עח. אסורים לשכב על מיטה אחת, ואפילו אם יש בה שני מזרונים, ואפילו אם יש רווח בין המזרונים, אסורים, ואף אם יש תינוק ביניהם.הפרדת המיטות
עט. יש להפריד את המיטות במרווח של חמישים ס"מ בין מיטה למיטה. ואם יש צורך אפשר להקל אף בפחות מזה וישאלו חכם.פ. שתי מיטות שמחוברות, מותר לבעל לשכב על מיטתו אם האשה אינה במיטתה.
מיטות המחוברות על ידי קרש
פא. שתי מיטות שיש בראשן קרש שמחברן אינו נחשב כמיטה אחת, ומותר לכל אחד לשכב במיטתו אם המיטות רחוקות זו מזו.♦
ספסל המתנדנד
איסור לשבת על ספסל המתנדנד
פב. לא ישבו על ספסל המתנדנד, דהיינו שמרגישים אחד בתזוזתו של השני[76]. אך אם אדם אחר יושב ביניהם - ואפילו ילד - מותר אפילו הספסל מתנדנד.פג. מותר לשבת על ספה אחת גם כאשר מרגישים תזוזה על ידי ישיבתו של השני, מכיוון שזו רק תזוזה קלה. והוא הדין כשמתיישבים ברכב והרכב זז מעט אינו נחשב ספסל המתנדנד.
נסיעה לטיול ברכב
פד. נסיעה לטיול ברכב אסורה (זהו איסור נפרד בלי קשר לדין של ספסל המתנדנד)[77]. ואם הוא יושב מקדימה והיא מאחורה, מותר. אם יושבים בשני כיסאות נפרדים יש להקל.פה. כשיש עוד אנשים ברכב, מותר[78], וכן נסיעה לטיול באוטובוס מותרת.
פו. גדר טיול הוא כגון שנוסעים לפארקים, גינות, סירה בים וכדומה. אבל נסיעה לביקור קרובים וחברים או נסיעה לשמחות אינה נחשבת לטיול, וכן כל נסיעה לצורך מסוים אינה נחשבת לנסיעה לטיול[79].
פז. הליכה רגלית לטיול מותרת.
פח. לבני עדות המזרח אין נוהג איסור זה של ישיבה על ספסל המתנדנד ונסיעה לטיול[80], ויש שנוהגים בזה איסור[81].
♦
איסור מזיגת הכוס והגשת מאכל
גדר האיסור
פט. אסור לאשה להגיש לבעלה מאכל או משקה ולהניחו לפניו. כיצד תעשה, תרחיק קצת את המאכל ממנו כשמגישה לו, או שתגיש ביד שמאל.היתר שלא בפניו
צ. איסור זה הוא בפניו (ולא מועיל אם יעצום עיניים), אך שלא בפניו אין את האיסור. ולכן כשאינו נמצא בחדר יכולה לשים את הצלחת במקומו כרגיל.הגשת צלחת מרכזית
צא. מותר לאשה להגיש צלחת מרכזית שמיועדת לכל בני הבית ובין השאר גם לבעל.מזיגת יין או הכנת משקאות חשובים
צב. יש מחמירים שאסור לבעל או לאשה למזוג כוס לבן הזוג. בין מזיגת יין - עירוב היין עם המים, ובין הכנת כוס קפה או מזיגת משקה חשוב אחר, אמנם, מותר למזוג אחד לשני מים.אך להלכה מותרים למזוג אחד לשני כל כוס משקה אף בפניו אם אדם אחר מגיש את הכוס, או שתרחיק ממנו את הכוס או שתגיש ביד שמאל כנ"ל.
הכנת אוכל ונתינתו בצלחת
צג. מותר לאשה להכין לבעל מאכלים ולהכין לו צלחת, ובלבד שתגיש לו בשינוי כנ"ל.להניח לפניו בקבוק \ קנקן
צד. מותר לאשה להניח לפניו בקבוק או קנקן, מכיוון שהוא לא שותה ישירות מהבקבוק אלא מוזג לכוס שלו ורק אז שותה.הנחת מאכל שאינו מוכן
צה. מותר להניח לפניו מאכל או משקה שאינו מוכן, ולכן מותר להניח לפניו כוס קפה או תה בלי סוכר.הגישו באיסור
צו. אם הגישו באיסור, אין צורך להרחיק את האוכל, אלא מותר להשתמש בו מיד.דין הבעל בהגשת מאכלים
צז. גם הבעל אסור בכל הדינים שנאמרו לעיל.♦
הצעת המיטה
הצעת המיטה לפני השינה
צח. אסור לאשה להציע בפני בעלה את המיטה, ואין הבדל בין הצעת הסדינים להצעת השמיכות, וכן אין הבדל בין שמיכת חורף לשמיכת קיץ, מכיוון שבזמנינו כל הנ"ל הן מלאכות קלות ודרך חיבה[82].סידור המיטות בבוקר
צט. מותר לה לסדר ולהציע את המיטות בבוקר כדי שהחדר יהיה מסודר.היתר שלא בפניו
ק. האיסור הוא רק בפניו, אך שלא בפניו מותר, אף אם הוא יודע שהיא מסדרת לו את המיטה. אך אם הוא נמצא בחדר, אף אם מחזיר פניו או עוצם את עיניו אסור.להכניס שמיכה לתוך הציפית
קא. מותר להכניס את השמיכה והכרית לתוך הציפית, מכיוון שכל האיסור הוא בדרך חיבה - לסדר אותם על גבי המיטה, אך להכניסם לתוך הציפית זהו דרך טורח ומותר.לשים מזרונים על המיטה
קב. מותר לה לשים את המזרונים על גבי המיטה, מכיוון שהוא דבר של טורח ולא של חיבה.איסור לבעל להציע המיטה
קג. כמו שלאשה אסור להציע את מיטת בעלה, כך גם לבעלה אסור להציע את מיטת אשתו.הציעו את המיטה באיסור
קד. הציעו את המיטה באיסור אין צורך לסתור את ההצעה.♦
רחיצת פניו ידיו ורגליו
איסור רחיצת פניו ידיו ורגליו
קה. אסורה האשה ברחיצת פניו ידיו ורגליו של בעלה, ואפילו אם אינה נוגעת בו, ולכן אסור לה ליטול את ידיו.הכנת מים לנטילת ידיים
קו. וכן אסורה להכין לו בפניו מים לנטילת ידיים, רחיצת פניו או רחיצה באמבטיה, אך שלא בפניו מותר.הכנת מים לנטילה של מצווה
קז. מותר לאשה להכין לבעלה מים לנטילה של מצווה, כגון נטילת ידיים של שחרית, לסעודה או מים אחרונים. אמנם רק הכנת המים מותרת, אך לא תיטול את ידיו בפועל.קח. בני ספרד נהגו איסור רק בשפיכת המים על ידיו, אך לא בהכנת המים לנטילה.
איסור הבעל ברחיצת פניה ידיה ורגליה
קט. אסור לבעל ברחיצת פניה ידיה ורגליה של אשתו, כמו שהיא אסורה לו, והדינים שווים כמו שנתבארו.♦ ♦ ♦