מראשי ישיבת חברון, בעל בית אהרן
חידושי מסכת יומא
[יומא] ד"ה ע"ב איתא שם מחלוקת האמוראים בסדר הלבישה במילואים דחד סבר דגם האבנט הלבישן בבת אחת, בכתונת ומצנפת כולי עלמא לא פלגי דאהרן ואח"כ בניו ופירש רש"י לאהרן הלביש תחלה כל שאר בגדיו חוץ מאבנט. והריטב"א הקשה על פירשו דאיזו סברא הוא שילבוש תחלה בגדי כ"ג קודם שילבש כל בגדי כהן הדיוט.ונראה לתרץ דהנה סברת רש"י הוא למ"ד דאהרן ובניו בב"א ואותו מ"ד ס"ל דאבנטו של כ"ג לא זהו אבנטו של כהן הדיוט. ולזה אפשר לומר דהאבנט הוי מבגדי כהונה גדולה כיון דהוא משונה משל הדיוט (וזה אין דוחק לומר דבגדי כה"ד (=כהן הדיוט) הוי שלשה ובגדי כ"ג חמשה) ומשו"ה שפיר כתב רש"י דלובש האבנט בסוף משום דהוי מבגדי כ"ג.
והנה בענין זה יש לחקור בבגדי לבן של כה"ג ביה"כ אם יש להם דין בגדי כ"ג, או דאפשר דהוי כמו כל בגדי כה"ד (=כהן הדיוט) דעלמא. ואין להביא ראיה מהא דלרבי דוסא מותר כה"ד ללבוש אותם, דאפשר דאף דהוי בגדי כהונה גדולה לא גרע מבגדי כה"ד. ויש להביא קצת ראיה מסוגית הגמ' (יב, א) דאיתא שם דמחנכם באבנט למ"ד דאבנטו של כה"ג זהו אבנטו של כה"ד, ויש כאן היכר כהונה גדולה, ואי הוי אמרינן דשאר הבגדי לבן אין להם דין בגדי כ"ג נמצא דאין כאן חינוך אלא האבנט בלבד, והסברא נותנת דהחינוך צריך שיהיה בכל הבגדים וזה ודאי דהיכר כ"ג אין מועיל בלא לבישת בגדים, אבל אי אמרינן דכל הבגדים יש להם דין כ"ג א"ש דהא דצריכים לשינוי של אבנט הוא רק משום היכר, והאבנט נותן היכר על כל הבגדים. אך באמת אין זה ראיה דאין צריכים שיהיה חינוך בכל בגד ובגד, רק דהחינוך הוא במה שהוא לבוש ככה"ג, וכיון דהאבנט שיש לו דין אחר נמצא דהוא [לבוש] ככה"ג ויש כאן מילוי בגדים. והא דלא קאמר בגמרא דמחנכין אותו בציץ. מדברי רש"י ד"ז ע"ב ד"ה [יום הכיפורים] שאינו נכנס לפנים בבגדי זהב, ומשמע מלשונו דבשעת עבודת היום שעבד בחוץ אף שעבד בבגדי לבן מ"מ יכול ללבוש את הציץ. וא"כ אמאי אינו מ[ת]חנך בציץ. אפשר לומר דכיון דכתב רש"י דבשעת חינוך הבגדים צריך גם עבודה א"כ נמצא דכיון דלהעבודה אין צריכים הציץ, נמצא דהוי ציץ בלא עבודה.
אך אכתי קשה דנימא דהציץ יתן היכר על שאר הבגדים, ויהיה החינוך מחמת שאר הבגדים. אך לזה [יש] לומר דכיון דהציץ אינו מסדר הבגדים, משו"ה אינו מועיל על השאר הבגדים דצריך שיהיה חינוך מכל הבגדים. ובאמת היה אפשר לומר דללבישת הציץ בעינן כל השמונה בגדים אך מלשון רש"י משמע דגם בעבודת יה"כ שעובד בבגדי לבן אפשר ללבוש את הציץ, ומשו"ה מוכרחים לומר כדברינו. והנה גם אי נימא דמחנכם באבנט, מ"מ צריך שיעבוד גם עבודה עם הבגדים (כדמשמע מלשון רש"י ד"ה ע"א ד"ה ריבוי שבעה), והיינו שיעבוד עבודת היום, ואע"ג דבעינן כה"ג, וקודם העבודה עדין אינו כה"ג, מ"מ עבודתו וכהונתו באין כאחד גם לאותו מ"ד. דמ"ד דעבודתן מחנכתם אף דיכל להתחנך גם בלא בגדי כ"ג בעבודה לחוד. ומזה יהיה קצת ראיה דדין בגדי לבן אין להם דין בגדי כ"ג, דאי נימא דהא דצריכים לאבנט הוא רק מחמת ההיכר. א"כ גם בלא אבנט סגי דיהיה היכר מחמת העבודה דהוי עבודת כ"ג, וע"כ צריכים לומר דלמ"ד דאין האבנט משונה להבגדי לבן כלל דין בגדי כה"ג, ועבודה בלא חינוך בגדים אינו מחנך כלל.
ויש להביא ראיה לדברינו דגם הנך אמוראי דפליגי יש סברא דעבודתם מחנכתם, מ"מ בזה מודים דיכול ל[ה]עשות כה"ג בזה שעבד עבודת כל הבגדים בבת אחת, דהנה בגמרא פשיטא ליה דאם אירע פסול קודם תמיד של שחר, לא מחנכים אותו בתמיד של שחר. והנה להנך שיטות דס"ל דגם עבודות שאינם מחמת יוהכ"פ ג"כ פסולים בכהן הדיוט. א"כ אין יכולים לחנכו בתמיד של שחר דהא לא הוי עוד כה"ג, וע"כ צריכים לומר דחינוכו וכהונתו באין כאחד.
והנה הא דאחר תמיד של שחר ע"כ כונת הגמ' לאחר כל העבודות, דהוא גם לאחר הקטורת והטבת הנרות דא... ....[3] לחנכם בשאר עבודות וזה פשוט. (ומדברי ה\גמ' (לה, א) יש קצת ראיה דיליף שם מבד בד דבעינן מובחר וחזינן דיש קצת שינוי, אך לפי זה אמאי לא הוי היכר בזה לבד שהוי מובחר שבבד ואמאי בעינן להיכר דאבנט, ואדרבא יש להוכיח בהיפך דאין להם דין בגדי כה"ג רק דגזה"כ שיהיו משובחים ומשו"ה הלא שינוי דאבנט לא הוי מחולק משום דאין כאן בגדי כ"ג כמש"כ לעיל).
ויש להביא ראיה לזה מדברי הרמב"ם (פ"ג מהל' בה"ב ה"א) שכתב דשלשה מינים בגדי כהונה יש. בגדי כה"ד, ובגדי זהב של כה"ג, ובגדי לבן של יוה"כ, ומשמע מדבריו דבגדי לבן יש להם דין מיוחד ואינם נכללים בבגדי כה"ד, וכן כתב המל"מ דאם לבש בגדי כה"ג עבודתו פסולה דבעינן שיהיו מיוחדים ליוה"כ. אך הראיה שהביא מהא דכהן הדיוט אינו יכול לעבוד בבגדי לבן של כה"ג, וכש"כ בהיפך, אין זה מובן, דשאני התם דכתיב קרא דטעונין גניזה. אבל בהיפך אפשר דגם בבגדי הדיוט יש לעבוד. אך באמת הדבר מובן דאם לא היה להבגדי לבן דין מיוחד, לא שייך לומר דיהא כה"ד אסור לעבוד בהם משום דהוי כמו בגדי לבן של הדיוט. וזה אין סברא דמשום שכהן גדול עבד בהם שיפסלו לעבודת כה"ד.
ולפי זה יקשה קצת מהסוגיא דכיצד מחנכין אותו (יומא ה, ב – ו, א), אמאי צריכים לשינוי האבנט. הא גם בלא זה יכל להתחנך בבגדי לבן, וגם העבודה העושה היכר על הבגדי כהונה ובלא זה יש היכר מחמת דהוי פסולין של י"ב מנה (שם לד, ב). ואפשר לומר דדברי הר"מ הוא דוקא לפי שפסק דאבנטו של כה"ד הוי של כלאים א"כ יש להבגדי לבן דין מיוחד מפני שהם משונים מבגדי כה"ד. וכהסברא שכתבנו לעיל דכיון שיש שינוי בבגד אחד, יש לכל הבגדים דין מיוחד. דהא כל הבגדים משמשים לענין אחד, ולא שייך לומר שהאבנט יש לו דין בגדי כהונה גדולה ושאר הבגדים הוו בגדי כה"ד. אבל למ"ד דאבנטו של כה"ד שוה לבגדי לבן, אז אין שייך לומר דיש להם דין מיוחד כיון דאין שום שינוי בין בגדי כה"ד והא דהוו משובחים אפשר דלא חשיב שינוי כ"כ כיון דאופן עשית הבגד שוה לבגדי כה"ד.
והנה הר"מ כתב כאן דאבנטו של כה"ג צריך להיות מעשה רוקם, ומשמע דאבנטו של כה"ד אין צריך מעשה רוקם ועיין במל"מ, ולפי"ז אם עשה בגדי כה"ד מעשה רוקם, לכאורה יהיה האבנט פסול. וקשה מדברי הר"מ (פ"י מכלי המקדש ה"ה) שכתב דכהן הדיוט שלבש בגדי כה"ג חייב מיתה מחמת יתור בגדים. תיפוק ליה דהוי מחוסר בגדים, דהא אינם נכשרים מחמת בגדי כה"ד כיון דהוי מעשה, ואפילו אם לא לבש שאר הבגדים של כה"ג ג"כ פסולים לכהן הדיוט, ומעשה רוקם לא יעכב, דמאי מגרע לנו אם מוסיף עוד תיקון ויפוי בבגד. וגם מעשה רוקם לא הוי שינוי בעצם שם הבגד, הא הר"מ חשב האבנט של כה"ג מבגדי כה"ד, דכתב דארבעה בגדים ל... ....כהונה הוא כה"ד, וארבעה מחמת כה"ג הרי דלא הני שינוי בעצם שם הבגד. וא"כ היכי דעבד מעשה רוקם אינו מגרע, רק בהיפך אם עשה בגדי כה"ג בלא מעשה רוקם נראה דמעכב כיון ששינה בצורת הבגד.
והנה בבגדי לבן של יוה"כ לכאורה הסברא נותנת דהאבנט הוי מעשה רוקם, ולפי"ז יקשה מדברי הגמ' דלמד דאבנטו של כה"ג של בד ואינו מתחנך באבנט. דאמאי אינו מתחנך הא משונה משל כה"ד דהוי מעשה רוקם. ואפשר לומר לפי מה שכתבנו, דשנוי מעשה רוקם לא הוי שינוי בעצם שם הבגד, וא"כ אף דהוי היכר מ"מ אינו מתחנך משום דלא הוי בגדי כה"ג כמש"כ לעיל דלמ"ד דשוין בעצם הבגד אז אין שינוי כלל בדין בגדי לבן מבגדי כה"ד. ועדיין צ"ע בזה.
והנה הר"מ בפ"א מהל' פרה ה' יב כתב: "והעושה אותה לובש ארבעה כלים של כהן הדיוט, בין שעשאה כהן הדיוט בין שעשאה כ"ג". ובפירוש המשנה רפ"ד דפרה כתב הטעם משום דילפינן חוקה חוק מיוה"כ. וקשה דאמאי לובש בגדי כה"ד הא לפי שיטת הר"מ יש חילוק בין בגדי לבן של כה"ד לשל כה"ג, דשל הכה"ד הוי האבנט כלאים ושל כה"ג לא, וכיון דילפינן מיוה"כ אמאי אינו לובש בגדים של כה"ג ביוהכ"פ. וגם לשונו בפירוש המשנה אינו מבורר דבתחלה כתב דלובש בגדים של כה"ג ואח"כ כתב של כה"ד, ע"ש וצ"ע.
♦ ♦ ♦