חבר מועצת גדולי התורה
רב שכונת רמת אלחנן בני-ברק
וראש כולל בית דוד - חולון
ניתוח להשתלת שיער בחול המועד
בס"ד ו אייר תשפ"א.לכבוד הגאון וכו' הרב אלחנן פרינץ שליט"א
מח"ס שו"ת אבני דרך
שלום וברכה
בנדון שאלתו, בבחור ישיבה (בגיל ח"י) שיש לו בעיה קשה של נשירת שיער. וכעת הסכימו הרופאים לעשות לו ניתוח שבו ישתילו לו שיער.
הבחור מתלבט, האם לעשות את הניתוח של ההשתלה בחול המועד פסח. שכן אחר ההשתלה אי אפשר להניח תפילין של ראש למשך 48 שעות. ומכיוון שאין מניחין תפילין בחוה"מ, אם יעשה אז את הניתוח הוא לא יפסיד אף יום של הנחת תפילין. אך מצד שני הוא שמע כי אין עושים ניתוח של אסטטיקה בחול המועד.
♦
הריני להשיב:
אופנים שקרחת היא סימן צרעת
פעמים שקרחת היא סימן לנגעי צרעת, כמו שנאמר בפרשת תזריע (ויקרא יג מא-מד): "וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר. איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו". ועיין ברמב"ם (הלכות טומאת צרעת פרק ה הלכה ח) ש"מי שנשר כל שיער ראשו, בין מחמת חולי בין מחמת מכה שאינה ראויה לגדל שיער, בין שאכל דברים המשירין את השיער או סך דברים שהשירו שערו, אע"פ שראוי לגדל לאחר זמן הואיל ואבד כל שיער ראשו עתה הרי זה נקרא קרח או גבח. אם נשר שערו מן הקדקד ולמטה שופע לאחור ועוד פיקה של צואר נקרא קרח. ואם נשר מן הקדקד ולמטה שופע לפניו עד כנגד פדחתו נקרא גבח". ע"ש פרטי ההלכה.♦
נגעי צרעת בימינו
וסיפר גיסי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א. שכאשר למד בישיבה, היה בחור שאמצע ראשו היה קרח, ופעם הקניט את חבירו שהיה כהן. אמר לו הכהן: הזהר, אני יכול לומר עליך שאתה טמא, כי הרמב"ם (שם. ועיין בפרק ח הלכה י) פוסק שגם אם חלק משערות ראשו נשרו, יש אופנים שיש בו דין מצורע (שבענו מטובך. עמוד קמט)[2]. ולפי זה נראה שיש בקרחת גנות.♦
אם קרחת נחשב גנות
גבר ללא שער בראשו נחשב כגנות, וכמו שנאמר על הנביא אלישע לאחר שריפא את המים (מלכים ב ב-כג): "ויעל משם בית אל והוא עלה בדרך ונערים קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו בו ויאמרו לו עלה קרח עלה קרח". וביאר המצודות דוד (ד"ה עלה קרח), לפי שאליהו רבו היא בעל שיער, ואלישע היה קרח, אמרו בלעג והתול, על קרח השמימה, כאליהו רבך, וכאילו אמרו, אינך במעלה כמוהו, כי הוא היה בעל שער, ואתה קרח. ע"כ.וכן מבואר בתוס' שבת (קנ ע"א ד"ה ורבי יהושע בן קרח) שקרחה הוא לשון גנות. וכן מבואר בתוס' פסחים (קיב ע"א ד"ה צוה רבי עקיבא את רבי יהושע בנו): פירש רשב"ם דהוא ר' יהושע בן קרחה דר"ע קרח היה כדאמרינן (בבכורות דף נח ע"א) שהיה בן עזאי אומר כל חכמי ישראל דומין לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה. ואין נראה שיהיה הגמרא קורא אותו בן קרחה דרך גנאי, שהרי נענשו הנערים שקראו לאלישע עלה קרח (מלכים ב ב), ובן עזאי קראו כן דרך בדיחותא. ע"כ. וכן בתוס' ב"ב (קיא ע"א) דבן עזאי הוא דקאמר ליה הכי בלשון בדיחותא, חס ושלום שהיה להעלות לו שם על שום קרחות דגנאי הוא כמו עלה קרח. ע"כ.
ונראה שיש בזה קצת ניוול, כמו שמצינו אצל אשה ללא שער, כמבואר בגמרא נזיר (דף כז ע"א) "אי אפשי באשה מגלחת".
♦
לרוחות אין שיער
וכן לרוחות אין שער, כמובא על בועז, לאחר שבאת רות ושכבה למרגלותיו בלילה, במדרש רבה רות (ו-א): "התחיל ממשמש בשערה, אמר רוחות אין להם שער, אמר לה מי את, רוח או אשה? אמר אשה". ע"כ. הרי מי שאין לו שיער בראשו יש לו דמיון לרוח.וכן מצינו במדרש תנחומא (פרשת קרח אות ג) שקרח התגנה מאד בעקבות גילוח שיער ראשו[3].
טיפול רפואי בחול המועד
ובשאלתנו מדובר בנשירת שער מחמת חולי, ולא טיפול יופי [קוסמטי] בעלמא, והרי זה נחשב כמום וחולי, ומבואר בשו"ע (או"ח סימן תקלב סעיף ב) שכל רפואה מותרת בחול המועד. וכתב הפרי מגדים והחיי אדם (סוף כלל קי), שמותר לעשות אפילו מלאכה גמורה לצורך רפואה, ואפילו לחולה שאין בו סכנה. והובא במשנה ברורה (שם ס"ק ה).♦
עיכוב בשידוכין
וכיון שמן הסתם, יתכן שבחורה רגילה תמאן בבחור ללא שער בראשו, נמצא שהדבר יעכבו בקיום מצות פו"ר[4].ועוד שהרי אם יעשה את הניתוח בחול המועד יוכל לקיים מצות הנחת תפילין לאחר החג[5], משא"כ אם יעשה את הניתוח בימי החול, נמצא שמתבטל זמן-מה ממצות הנחת תפילין, ולכן נראה שיעשה את הניתוח בחול המועד.
♦
לסיכום:
נלע"ד שהבחור רשאי לקיים את ניתוח השתלת השיער בחול המועד.
ביקר רב
יצחק זילברשטיין
♦ ♦ ♦