תורת החיים
יד בנימין
חתימת ברכת המשפט בעשי"ת[2]
א. האם שינוי החתימה נאמר לעיכובא
מחלוקת האמוראים בגמרא
בגמרא (ברכות י"ב ע"ב) מובאת מחלוקת בין האמוראים איך חותמים בעשרת ימי תשובה בשתי ברכות אלו 'קדוש' ו'משפט', ולאחר מכן מובאת מחלוקת אמוראים מה נפסק להלכה, ולאחר מכן הגמרא אומרת שהלכה כרבה. וז"ל הגמרא: "אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב: כל השנה כולה אדם מתפלל האל הקדוש, מלך אוהב צדקה ומשפט, חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט. ורבי אלעזר אמר: אפילו אמר האל הקדוש - יצא, שנאמר: ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה. אימתי ויגבה ה' צבאות במשפט - אלו עשרה ימים שמראש השנה ועד יום הכפורים, וקאמר האל הקדוש. מאי הוה עלה? אמר רב יוסף: האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט; רבה אמר: המלך הקדוש והמלך המשפט. והלכתא כרבה" עכ"ל הגמרא כפי שמופיעה בדפוסים[3].♦
הסבר בעל המאור שרב ור' אלעזר מסכימים
הסבר אחד שמופיע בראשונים לדברי הגמרא, שר' אלעזר לא חולק על רב אלא מוסיף, כלומר, רב אמר שבעשרת ימי תשובה צריך לומר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט', ור' אלעזר הוסיף ואמר שאם שכח ולא אמר כך, יצא בדיעבד ולא צריך לחזור, וכיון שלא ראינו שרב לא מסכים, ולא אמר שאם לא הזכיר חוזר, לכן כשהגמרא פסקה כרבה הכוונה שצריך להזכיר 'המלך' בעשרת ימי תשובה, אבל לא ראינו שאם לא הזכיר חוזר. כך מסביר בעל המאור (דף ו' ע"ב) את דברי הגמ', ולפיכך פוסק שאם לא הזכיר – לא חוזר, בין לגבי המלך הקדוש ובין לגבי המלך המשפט.♦
קושיות הרמב"ן על הסבר בעל המאור
ומקשה הרמב"ן על בעל המאור כמה קושיות: א. שלפי שיטתו היה צריך לכתוב בגמרא 'אמר ר' אלעזר' ולא 'ור' אלעזר אמר', שזה לשון של מחלוקת. ב. לא ברורה שאלת הגמרא 'מאי הוי עלה', כי הרי הם לא חולקים, אז ברור מהי המסקנה. ג. היה לגמרא לומר 'הלכה כר' אלעזר' ולא 'הלכה כרבה', מכיון שר' אלעזר הוא זה שהוסיף את הנקודה שלא צריך לחזור.ונראה לכאורה לענות על השאלה השלישית, שאם נאמר לדעת בעל המאור שרב ור' אלעזר מסכימים, ולאחר מכן מביאה הגמרא את רב יוסף כדעה שלישית, שלדעתו אפילו לכתחילה אומרים 'האל הקדוש' ו'מלך אוהב צדקה ומשפט', ורבה מייצג את שיטתם של רב ור' אלעזר, אם כן מובן מה שהגמרא אמרה הלכה כ'רבה', משום שהלכה מכלל דפליגי, והיחיד שחולק זה רב יוסף ואותו היה צריך לאפוקי.
♦
הסבר רבני צרפת שרב ור' אלעזר חולקים לענין לכתחילה אבל לא לענין דיעבד
הסבר נוסף, מביא רבנו יונה (על הרי"ף ז.) בשם רבני צרפת, שר' אלעזר באמת חולק על רב ואומר שלכתחילה לא צריך לומר 'המלך', אבל לענין דיעבד רב גם כן מסכים שאם לא הזכיר – לא חוזר. וגם כאן עומדת אותה טענה, שאין סיבה לומר שרב סובר שצריך לחזור, מכיון שלא ראינו שהוא אמר זאת. כך מביא רבנו יונה בשם רבני צרפת, שעל פי זה פוסקים גם כן שלא צריך לחזור.ומקשה עליהם רבנו יונה, שר' אלעזר משתמש בלשון 'יצא', שזה לשון דיעבד, ולכן נראה שר' אלעזר בא לחלוק רק בדיעבד שאם לא הזכיר – יצא, ולא על הדין לכתחילה. ולכאורה כך אפשר לדייק גם מהמילה 'אפילו', ש'אפילו אמר האל הקדוש יצא', שזה עוד דבר שמראה על דברי ר' אלעזר כדיעבד.
♦
הסבר הרא"ש
הסבר שלישי כותב הרא"ש (פ"א סי' טז), שר' אלעזר מסכים עם רב שלכתחילה צריך לומר 'המלך', אבל חולק עליו לענין דיעבד, שאם לא הזכיר, לר"א – יצא, לרב – לא יצא. ואז חולקים רבה ורב יוסף, שרב יוסף אומר שבדיעבד יצא, ורבה אמר שגם בדיעבד לא יצא, והגמרא אומרת 'הלכתא כרבה', פירוש - שאם לא הזכיר חוזר. וכך כותב גם הרמב"ן במלחמות בשם ר' יצחק בן גיאת שפסק כך בשם גאונים. וכן כתב רבנו יונה (על הרי"ף ז.).ועל השאלה שהבאנו מקודם, איפה ראינו שרבה מצריך לחזור למי שלא הזכיר, כתבו הראשונים (רא"ש, רבנו יונה ועוד), שממה שר' אלעזר אמר 'יצא' לשון דיעבד, משמע שרבה אומר שאפילו בדיעבד 'לא יצא'.
ונראה שכך גם מסביר הרמב"ם את הגמרא, משום שהוא נקט (הלכות תפילה פ"י הי"ג) שאם לא הזכיר חוזר.
סיעת הראשונים שכתבו שהשוכח חוזר
וכתב הרי"ף (ו:) וז"ל: "מאי הוי עלה, ואסיקנא והלכתא המלך הקדוש והמלך המשפט, ומדאסיקנא הכי שמע מינה דליתא לדרבי אלעזר דאמר אם אמר האל הקדוש והאל המשפט יצא אלא לא יצא, וכיון שלא יצא צריך לחזור וכן הלכתא" ע"כ. וכן כתב גם הרא"ש (פ"א סי' טז) וז"ל: "מאי הוי עלה. רב יוסף אמר האל הקדוש מלך אוהב צדקה ומשפט, פירוש אם אמר כך בדיעבד יצא, רבה אמר המלך הקדוש והמלך המשפט יצא, והלכתא כרבה ובלאו האי פיסקא קיימא לן כרבה דרבה ורב יוסף הלכה כרבה. ואם לא אמר מחזירין אותו מדקאמר רבי אלעזר אפי' אמר האל הקדוש יצא מכלל דלרב אפילו בדיעבד לא יצא ורבה סבירא ליה כרב" ע"כ.כך גם פסק הרמב"ם (הל' תפילה פ"י הי"ג) וז"ל: "עשרה ימים שמראש השנה עד יום הכפורים טעה וחתם בהם בברכה שלישית האל הקדוש חוזר לראש, טעה וחתם בעשתי עשרה מלך אוהב צדקה ומשפט חוזר לתחלת הברכה וחותם בה המלך המשפט ומתפלל והולך על הסדר, ואם לא נזכר אלא עד שהשלים כל תפלתו חוזר לראש, אחד יחיד ואחד שליח ציבור" ע"כ.
וכן כתב רבנו יונה (שם): "הלכך בעשרה ימים שבין ר"ה ליו"כ אם לא אמר המלך הקדוש והמלך המשפט צריך לחזור" ע"כ.
וכן כתב גם הרמב"ן במלחמות (שם). וכן פסק הסמ"ג (עשין יט).
♦
סיעת הראשונים שכתבו שהשוכח לא חוזר
לעומת זאת כתב בעל המאור (ד"ה מאי הוי) וז"ל: "והלכתא כרבה מעבד הכי לכתחילה, ואי שני לא מהדרינן ליה", ע"כ. וכן כתב הראבי"ה (סימן מ). וכן כתב רב האי גאון (תשובות הגאונים שערי תשובה סי' פב) שאם כבר סיים תפילתו לא צריך לחזור. וכן השיג הראב"ד על דברי הרמב"ם (שם) וז"ל: "יש מי שאומר שאינו חוזר לראש, ומ"ש בגמרא לא יצא לומר שלא יצא ידי חובת ברכה כתקנה, ומצאנו בענין ק"ש שאמרו הקורא עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא מפני שאנשי משמר מקדימין, והדבר ידוע שהיו קורין אחר עמוד השחר, ובשעת הדחק אדם יוצא בה, ומאי לא יצא דקאמרינן? אלא שלא יצא כתקנה. וגם זה כמו זה". עכ"ל.♦
פסק השו"ע שאם טעה יחזור
ופסק השו"ע (תקפ"ב ס"א) וז"ל: "בעשרת ימי תשובה אומר: המלך הקדוש, המלך המשפט; ואם טעה... חוזר לראש" ע"כ. ומוסיף הרמ"א "עיין לעיל סי' קיח", שם מתבאר שלשיטתו אם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' לא צריך לחזור, ובע"ה לקמן יתבאר דין זה.וכן הסכמת האחרונים שאם טעה ואמר 'האל הקדוש' חוזר.
♦
ב. דין מי שמסתפק אם טעה
המסתפק אם טעה - חוזר
כתבו התוס' (שם ד"ה והלכתא) בשם רבנו יהודה, שאם ספק לו אם אמר או לא – חוזר, וכפי שנאמר בירושלמי (תענית פ"ק) לגבי המסתפק אם הזכיר טל ומטר או לא, שכל שלושים יום בחזקת שלא למוד וחוזר, וכן כאן בעשי"ת, שלא אומרים במשך שלושים יום, צריך לחזור. וכן כתב גם הרא"ש (שם) וז"ל: "ואם מסופק הוא אם הזכיר אם לא יחזור ויתפלל" ע"כ.וכך פסק בשו"ע (סי' תקפ"ב ס' א) וז"ל: "ואם טעה או שהוא מסופק... חוזר" ע"כ. וכן הסכמת האחרונים[4].
♦
ג. דין מי שטעה ואמר מלך אוהב צדקה ומשפט
פתיחה
מנהג כל ישראל לומר במשך השנה בחתימת הברכה: "מלך אוהב צדקה ומשפט". וכך נאמר בגמרא (ברכות יב:), וז"ל: "ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב: כל השנה כולה אדם מתפלל האל הקדוש מלך אוהב צדקה ומשפט, חוץ מעשרה ימים... שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט. ור' אלעזר וכו'" ע"כ, כך בדפוסים שלפנינו. אבל בכתבי היד יש גם גרסאות שונות, כמו: "אוהב המשפט[5]", או: "האל המשפט[6]", ולפי גרסאות אלו משמע שבמשך השנה אין לומר "מלך אוהב צדקה ומשפט", ולא כמנהגינו.ונראה שיש משקל גדול וחשוב לשאלה מהו נוסח התפילה בימות השנה, משום שאז נוכל להתעמק ולהבין מה ההבדל בין תפילת כל השנה לבין תפילת עשי"ת, והאם נוסח מלך אוהב צדקה ומשפט ישפיע לגבי עשרת ימי תשובה.
♦
שינוי הגרסאות
יש הרבה מאוד ראשונים שגרסתם היתה כמו הגרסא בדפוסים 'מלך אוהב וכו'', כך מופיע ברא"ש (פ"א סי' טז), וכן בבה"ג (סי' א - הל' ברכות פ"ה עמ' נו) ובאור זרוע (הל' ק"ש סי' כט) ובאגודה ובסדר רב עמרם גאון (סדר התפילה) וברי"ץ גיאת (הל' תשובה עמ' סא) ובראב"ן (ברכות סי' קמה) וברוקח (ר"ה סי' רה) ובראבי"ה (ברכות סי' מ) ובריקאנטי (סי' קסב) ובכלבו (סי' סה) וברבנו ירוחם (תא"ו נ"ו ח"ג דף נ:) ובמנהגים דבי מהר"ם (סדר עיו"כ) ובספר המנהגים (קלויזנר סי' כט) ובאגור (ר"ה סי' תתפה).ולעומתם, בראשונים רבים הייתה הגרסא הפשוטה בלא 'מלך', כך מעתיקים בפשיטות בעל המאור והרמב"ן במלחמות והראב"ד על הרי"ף[7], כך מצא ר"י בן הרא"ש במחזור ויטרי[8] (מובא בטור סי' קיח), וכך מופיע בדברי העיטור (עשרת הדיברות הל' שופר דף קג טור ב) ובמנהיג (הל' ר"ה עמ' שה) ובאורחות חיים (ח"א סדר תפילת מוסף של ר"ה) ובלקט יושר (ח"א עמ' קכג ענין ד) ובריטב"א (ר"ה לה.)[9] ובפסקי הרי"ד (יב:) ובשבלי הלקט (סדר ר"ה סי' שה).
ויש גם ראשונים בהם הגרסא מעורבת, שפעם אחת כתבו כך ופעם אחת כתבו כך, וז"ל הרי"ף[10] (ו:): "כל השנה כולה מתפלל אדם... ומלך אוהב צדקה ומשפט... ר"א אומר אפילו עשרת הימים שבין ר"ה ליוה"כ אם אמר האל הקדוש והאל המשפט יצא... מאי הוי עלה ואסיקנא והלכתא המלך הקדוש והמלך המשפט ומדאסיקנא הכי שמע מינה דליתא לדרבי אלעזר דאמר אם אמר האל הקדוש והאל המשפט יצא אלא לא יצא וכיון שלא יצא צריך לחזור וכן הלכתא". וכך גם כתב הרא"ה (ברכות פ"א), וכן ברשב"א (יב:).
♦
נראה בדעת הרמב"ם שלא חוזר
והנה כתב הרמב"ם בתשובה (קפב[11]) וז"ל: "ונוסח הברכה הי"א הוא שיחתום בה 'בא"י אוהב צדקה ומשפט', ואינו חייב להזכיר מלך אלא בעשרת הימים" ע"כ[12]. ומדבריו משמע שכל השנה לא אומרים 'מלך', ונראה לומר גם שלרמב"ם זו הייתה הגרסה בגמרא, כפי שאכן נמצאה גרסה זו באחד מכתבי היד[13], ולכן כך נקט.ובמשנה תורה (הלכות תפילה פ"י הי"ג) כתב הרמב"ם וז"ל: "עשרה ימים שמראש השנה עד יום הכפורים טעה וחתם בהם בברכה שלישית האל הקדוש חוזר לראש, טעה וחתם בעשתי עשרה (מלך) אוהב צדקה ומשפט חוזר לתחלת הברכה וחותם בה המלך המשפט ומתפלל והולך על הסדר, ואם לא נזכר אלא עד שהשלים כל תפלתו חוזר לראש, אחד יחיד ואחד שליח ציבור" ע"כ, בדפוסי הרמב"ם מופיעה המילה 'מלך', ולפי זה אפילו שאמר 'מלך' חוזר כיון שלא אמר 'המלך המשפט', אבל בכל כתבי היד לא מופיעה המילה מלך. ובסדר התפילות – בכת"י אוקספורד נמחקה המילה מלך, וכן העיד ר"י הנגיד (שו"ת סי' ז) שבידו היה משנה תורה בכתב ידו של הרמב"ם[14].
המקום היחיד שבו מופיעה המילה 'מלך' בכל כתבי היד, זה בהלכות תפילה פ"ב הי"ח, שם כתב הרמב"ם: "כל השנה כולה חותם בברכה שלישית האל הקדוש ובברכת עשתי עשרה מלך אוהב צדקה ומשפט, ובעשרת הימים שמראש השנה עד מוצאי יום הכפורים חותם בשלישית המלך הקדוש ובעשתי עשרה המלך המשפט" ע"כ. אלא שנראה לכאורה להחזיק בידינו את תשובת הרמב"ם שתואמת את הלכה י"ג בפרק י', וכן את נוסח התפילה.
אמנם, בשו"ת ר"י הנגיד, שהיה צאצא הרמב"ם, מביא ששאלוהו אודות סתירה זו בדברי הרמב"ם, והשיב (שם): "התשובה מה שהתחזק אצלי הוא שיסמוך על מה שאמר בהלכות בכל ימות השנה חותם בברכת י"א מלך אוהב צדקה משום שהוא כדברי החכמה והמנהג. ואולם צמצמו בטוי מלך בקבעו ברכות התפלה, יוכל היות שלא הושם לב בשעת הכתיבה או הסתפק מ(הזכיר) מלך בחתימה משום ש(כבר) הזכירו באמצע הברכה ומלוך עלינו מהרה" ע"כ. ראשית, לכאו' יש להעיר שר"י הנגיד לא הזכיר בדבריו את התשובה שבה הרמב"ם כותב במפורש שלא לומר מלך בימות השנה, ומשמע ממנה שאם הזכיר בעשי"ת לא חוזר. ועוד נראה שיש להשיב על מה שכתב שיש להחזיק בדברי הרמב"ם אמירת מלך בברכת ימות השנה, משום שהוא כדברי החכמה והמנהג. ראשית, מתשובת הרמב"ם מוכח שהיה לפחות זמן מהזמנים שמנהג הרמב"ם היה שלא להזכיר מלך בברכת ימות השנה [וכן מבואר בתשובת הר"י מיגאש (סי' קפב) שהמנהג היה שלא להזכיר מלך], ועל כרחנו צריכים אנו לומר שבתחילה סבר הרמב"ם שלא להזכיר מלך, ולאחר זמן חזר בו וסבר להזכיר מלך. אלא שנראה לכאו' דחוק לומר כן, משום שמתשובתו משמע שגרסתו בגמ' היתה בלי הזכרת מלך, ואם כן מה הביא את הרמב"ם לשנות שיטתו מהכתוב לפניו בגמ'. ועוד, שלכאו' יש קושי לומר שהרמב"ם חזר בו, ובכל זאת דבר זה לא תוקן בכל כתבי היד של ספרו (בפ"י הי"ג).
ועל כן נראה לומר בשיטת הרמב"ם, ע"פ התשובה והגרסא בכל כתבי היד (בפ"י הי"ג), שאם חתם בעשי"ת 'מלך אוהב צדקה ומשפט' – לא חוזר, כיוון שהזכיר 'מלך'.
ויש מקום לומר ע"פ דברי הרמב"ם, שבמהלך הזמן הוסיפו בנוסח תפילת ימות השנה את המילה מלך כדי שבעשי"ת לא יצטרכו לחזור, ובסיס לזה אפשר למצוא בשו"ת הר"י מיגאש (סימן קפב) וז"ל: "וששאלת אם מותר לומר בשאר ימות השנה מלך אוהב צדקה או אין מותר לומר אלא האל המשפט או אוהב צדקה ומשפט. תשובה - מה שמנעו הוא לומר בשאר ימות השנה המלך המשפט או לומר בעשרה ימים שבין ר"ה לי"ה האל המשפט או האל אוהב צדקה ומשפט, להיותו יתעלה בימים הנז' יושב על כסא דין ודן כל אחד כפי מעשיו, וע"כ ראוי לומר בימים הנזכרים המלך המשפט. אבל לא מנעו לומר מלך אוהב צדקה ומשפט בשאר ימות השנה, שאין בכלל לשון זה ולא נראה ממנו שהוא יושב על כסא משפט ודן כל הבריות באותה העת, אבל מה שנראה ממנו הוא שהוא אוהב המשפט, כלומר מסכים בו ואינו נוטה ממנו", ע"כ. ומתוכן השאלה משמע שהמנהג היה שלא לומר 'מלך' במשך ימות השנה, ורק שאל השואל האם מותר[15].
ועל כן נראה לענ"ד שהרמב"ם סובר שאם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' בעשי"ת – לא צריך לחזור.
♦
וכן נראה בדעת הרי"ף
והרי"ף (שם) כתב וז"ל: "ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב: כל השנה כולה מתפלל אדם האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט... ר' אלעזר אומר.. אם אמר האל המשפט יצא... ואסיקנא והלכתא המלך הקדוש והמלך המשפט. ומדאסיקנא הכי שמע מינה דליתא לדר' אלעזר דאמר אם אמר האל הקדוש והאל המשפט יצא, אלא לא יצא, וכיון שלא יצא צריך לחזור, וכן הלכתא" עכ"ד. ונראה לענ"ד שדברי הרי"ף שצריך לחזור הם על 'האל המשפט', ולכאורה אם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' אין צריך לחזור, והטעם הוא, שהרי הזכיר את מלכותו של השי"ת. ולכאו' אפשר למצוא חיזוק לדבריי מהעובדה שהרי"ף כתב שכל השנה מתפללים 'מלך אוהב צדקה ומשפט' ובכל זאת כותב בסוף דבריו על 'האל המשפט' שלא יצא. ולכאורה היה צריך להגיד שלא יצא על 'מלך אוהב צדקה ומשפט', גם מכיון שזה חידוש יותר גדול, שאפילו אמר מלך – לא יצא, וגם שלפי דבריו זה הנוסח של כל השנה[16]. וכך גם דייק הב"ח (סי' קיח) בדעת הרי"ף, שאם אמר 'מלך אוהב וכו' לא חוזר.גם רבנו יונה, וגם בעל המאור, וגם הרמב"ן במלחמות שדנו בדברי הרי"ף, רק צטטו את דבריו ודנו בהם, ולא השיגו על מה שכתב שהמחלוקת היא על 'האל המשפט', ולכן לכאורה גם הם מסכימים שכשאומרת הגמרא 'הלכתא כרבה', כוונתה לומר שאם אמר 'האל המשפט' צריך לחזור. ואם כן אין הכרח שאם אמר מלך אוהב ומשפט צריך לחזור, ואף מסתבר יותר שלא צריך לחזור, וכפי שדייקתי למעלה בדברי הרי"ף עצמו.
וכן כתבו במפורש תלמידי רבנו יונה (שם) שלא חוזר, וז"ל: "מיהו נראין הדברים שאם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט אין צריך לחזור, הואיל ומזכיר לשון מלכות" ע"כ.
ויש ראשונים שכתבו בשם הרי"ף (והביאם בחזון עובדיה ימים נוראים עמ' קצד בהערה), שאם לא אמר 'המלך המשפט' לא יצא וצריך לחזור, וע"פ זה הוכיחו האחרונים בדעת הרי"ף שאם חתם 'מלך אוהב צדקה ומשפט' צריך לחזור.
אולם נראה לענ"ד שאין להביא ראיה מדבריהם, מכיון שחלק גדול מראשונים אלו לא דברו כלל על 'מלך אוהב צדקה ומשפט' ורק כתבו בשם הרי"ף שאם לא אמר "המלך המשפט" – צריך לחזור, ואין זה מוכרח שראשונים אלו התכוונו לומר ברי"ף שאם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' חוזר, אלא שהתכוונו דלא כבעל המאור והראבי"ה שכפי שהתבאר לעיל לשיטתם אפילו אם אמר האל המשפט לא חוזר.
ועל כן נראה לענ"ד שגם לדעת הרי"ף אם חתם 'מלך אוהב צדקה ומשפט' יצא ולא צריך לחזור. וכפי שכתבו תלמידי רבנו יונה. וכן נראה בפשטות גם בדעת בעל המאור והרמב"ן.
♦
נראה שכך גם דעת הרא"ש
וכתב הרא"ש (פ"א סי' טז) וז"ל: "מאי הוי עלה. רב יוסף אמר האל הקדוש מלך אוהב צדקה ומשפט, פירוש, אם אמר כך בדיעבד יצא. רבה אמר המלך הקדוש והמלך המשפט. והלכתא כרבה. ובלאו האי פיסקא קיימא לן כרבה, דרבה ורב יוסף הלכה כרבה. ואם לא אמר מחזירין אותו, מדקאמר רבי אלעזר אפי' אמר האל הקדוש יצא, מכלל דלרב אפילו בדיעבד לא יצא, ורבה סבירא ליה כרב" ע"כ. ונראה לכאו' מדברי הרא"ש, שאם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' לא יצא וצריך לחזור, משום שסתם וכתב שזהו הנוסח במשך השנה, וכתב שאם לא אמר 'המלך המשפט' – צריך לחזור.וכתב הטור (סי' קי"ח) וז"ל: "כתב אחי ה"ר יחיאל ז"ל: מעולם תמהתי על חתימת ברכה זו, למה נשתנית מכל חתימת ברכות י"ח לענין מלכות, הא קיימא לן ברכה הסמוכה לחבירתה אין בה מלכות! ועוד, לכאורה איני יודע מה הפרש יש בין מלך אוהב צדקה ומשפט ובין המלך המשפט לענין שצריך לחזור לראש אם שכח. אך שאיני רשאי לשנות מה שהורגל בפי כל. אמנם שמעתי שבפרובינציא אין אומרים המלך, וישר בעיני. שוב מצאתי בספר הנקרא מחזור ויטרי ה"ג בפ"ק דברכות: כל השנה כולה אומר האל הקדוש האל המשפט, חוץ מעשי"ת שאומר המלך הקדוש המלך המשפט, לפי שעכשיו יושב על המשפט לדון כל העולם ומראה עצמו שהוא מלך על המשפט. וי"א כל השנה מלך אוהב צדקה ומשפט, דגבי משפט שייך לומר מלכות טפי משאר ברכות, כדכתיב (משלי כט): מלך במשפט יעמיד ארץ. ונשאתי ונתתי בדבר לפני אדוני אבי ז"ל וקיבל דברי. ע"כ" עכ"ד. ונחלקו המפרשים מה מתוך דברי ר' יחיאל קיבל הרא"ש.
הב"י (שם ד"ה ומ"ש רבנו בשם אחיו) כתב שאם מה שקיבל הרא"ש זה את הטעם שמיוחד בברכה זו שדווקא בה חותם מלכות, כבר ענה על זה במחזור ויטרי. ואם הוא קיבל לשנות את הנוסחה, הרי זה סותר לדברי הרא"ש, שכתב שכל השנה אומר 'מלך אוהב צדקה ומשפט'. ולכן כתב שקבל הרא"ש את התמיהה על חתימה במלכות בברכה זו, לפני שראה ר"י את המחזור ויטרי.
ולעומת הב"י כתב הדרישה (ד"ה מעולם תמהתי), שבאמת הרא"ש קיבל שצריך לומר במשך כל ימות השנה 'האל המשפט' בלי 'מלך', ומתרץ שמה שסתמו גם הרא"ש וגם הטור (סי' תקפב) שכל השנה אומר 'מלך אוהב צדקה ומשפט', זה מכיון שלא רצו לשנות ממה שהורגל בפי כל, כפי שכותב כאן הטור בשם אחיו "אך שאיני רשאי לשנות מה שהורגל בפי כל", עכת"ד. וכיון שהרא"ש קיבל את תמיהתו של ר' יחיאל, משמע שהוא סבר שעיקר השינוי בעשי"ת זה אמירת מלך, וכיון שהזכיר מלך – לא חוזר. וכדברי הדרישה בדעת הרא"ש כתב גם הב"ח (שם), וכן נקט הב"ח עצמו לדינא שאם אמר מלך בעשי"ת אינו חוזר.
וכך גם כתב בדברי חמודות (אות צא) בדעת הרא"ש, וכן כתב בהגהות מנהגים לר' אייזיק טירנא (עמ' צב אות קז).
וזהו גם טעמו של הרמ"א (סי' קי"ח ס"א), שכתב שלא צריך לחזור, וז"ל: "מיהו אם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' אין צריך לחזור, ולא אמרו שיחזור אלא במקום שכל השנה אומרים 'האל אוהב צדקה ומשפט'" ע"כ, וכך כתב ונימק בדרכי משה הארוך (סי' תקפב א').
ונראה לענ"ד, שכל מהלך הדברים בדברי ר' יחיאל אחד הם, שלדעתו בחתימת הברכה במשך השנה אין לומר 'מלך אוהב וכו' וכותב לכך כמה סיבות. סיבה ראשונה שלא מצינו בברכה הסמוכה לחברתה מלכות, וסיבה שנייה שלכאורה אין הבדל בין 'מלך אוהב וכו'' ל'המלך המשפט'. ומכיון שטענתו אחת היא, שאין לחתום במשך השנה 'מלך', ושזה ההבדל בין עשי"ת לשאר ימות השנה, ממילא זה גם מה שקיבל הרא"ש, ולכן נראה לענ"ד הסבר הדרישה ודלא כהב"י.
ולכן נראה שגם לדעת הרא"ש והטור, אם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' אין צריך לחזור.
♦
גם מדברי הרשב"א משמע שלא חוזר
וכתב הרשב"א (ברכות יב:) וז"ל: "כל השנה כולה מתפלל אדם האל הקדוש ואוהב המשפט, חוץ מראש השנה ועד יום הכיפורים, שמתפללין המלך הקדוש והמלך המשפט. ורבי אליעזר אומר: אפילו אמר האל הקדוש יצא... והא דאמרינן מאי הוי עלה א"ר יוסף האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט רבא אמר המלך הקדוש והמלך המשפט והלכתא כרבא... וכיון דאפסיקא הלכתא כרבא טעה ואמר האל הקדוש והאל המשפט מחזירין אותו, וכן פסק רבינו אלפסי ז"ל" ע"כ. ונראה לענ"ד ממה ששבק הרשב"א 'מלך אוהב צדקה ומשפט'[17] וכתב רק שאם אמר 'האל המשפט' – לא יצא, משמע שאם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' – יצא ואין צריך לחזור, ומשמע שזה גם מה שהבין הרשב"א בדעת הרי"ף.ולכן נראה שגם לדעת הרשב"א כיון שהזכיר 'מלך' – לא צריך לחזור.
♦
וכך כתוב מפורש גם בספר המנהגים
וכ"כ בספר המנהגים (טירנא, ר"ה אות קז), וז"ל: "אבל אנו שרגילין לומר כל ימות השנה מלך אוהב צדקה ומשפט - אינו חוזר, כי מה הפרש בין המלך המשפט למלך אוהב צדקה ומשפט?" ע"כ.♦
הריטב"א כתב שאם אמר 'מלך אוהב וכו'' צריך לחזור
והריטב"א (ר"ה לה.) הביא את דברי תלמידי רבנו יונה, וכתב במפורש שאם טעה ואמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' צריך לחזור, וז"ל: "אבל תלמידי רבינו הגדול ז"ל כתבו משמו, שאפילו אמר מלך אוהב צדקה ומשפט - יש לחזור, וזה ידוע למבין סוד הענין למה צריך לומר המלך המשפט שנראה כלשון משובש והוא מתוק לרואי השמש" ע"כ[18].וכך כתב במפורש האבודרהם (שמונה עשרה), וז"ל: "ואם טעה וחתם מלך אוהב צדקה ומשפט - חוזר לתחלת הברכה שהיא השיבה שופטינו" ע"כ.
♦
וכן משמע מדברי המאירי
גם מדברי המאירי (ברכות יב:) מתבאר שאם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' צריך לחזור, וז"ל: "כל השנה כולה חותם בברכה שלישית האל הקדוש ובברכת י"א ר"ל השיבה שופטינו חותם האל המשפט או האל אוהב צדקה ומשפט או מלך אוהב צדקה ומשפט, אבל בעשרת הימים שבין ר"ה ליום הכפורים חותם המלך הקדוש והמלך המשפט... לא חתם כן אלא שחתם כשאר ימות השנה - יראה שלא יצא" ע"כ.♦
וכך כותב האורחות חיים בשם הראב"ד
ובאורחות חיים (הל' תפלה אות קד, והביאו בב"י) כתב בשם הראב"ד, שאפילו אם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט', ואפילו 'מלך המשפט' חוזר משום שצריך לומר 'המלך המשפט'.אולם נראה לכאו' שיש קושי לומר שזו היא דעת הראב"ד, משום שכתב בהשגתו על הרמב"ם (הל' תפילה פ"י הי"ג) בשם י"א שלא חוזר כלל, ואפילו אמר 'האל הקדוש' או 'האל המשפט', ומסתימתו שם משמע שזו דעתו[19].
♦
ההבדל בין הנוסח בעשי"ת לנוסח ימות השנה
לפני שנבוא לראות את פסיקת ההלכה בסוגיה זו, יש צורך להבין מה ההבדל כיום בין תפילתנו בעשי"ת לבין תפילתנו בכל ימות השנה. כפי שכבר הזכרנו לעיל, מנהג כל ישראל לומר בכל השנה 'מלך אוהב צדקה ומשפט', ואילו בעשי"ת 'המלך המשפט'. בראשונים נחלקו האם יש משמעות לשינוי זה. ראינו את דברי הטור בשם אחיו הר"ר יחיאל הסובר שאין הבדל במשמעות ביניהם, ושהסכים לזה גם אביו הרא"ש, ולכאו' כך סובר גם הטור.♦
הסבר רבנו מנוח
ובבית יוסף (סי' תקפב ד"ה ומ"ש רבינו שהראב"ד) הביא את דברי רבנו מנוח לגבי ההבדל בין 'מלך אוהב וכו'' ל'המלך המשפט', וז"ל: "דמלך אוהב צדקה ומשפט משמע שיתנהגו ברואיו בצדק ובמשפט, אבל המלך המשפט רצה לומר שהוא יתברך שופט העולם. אי נמי משמע שהוא עצמו הוא המשפט, כמו שאנו אומרים הוא החכמה הוא המדע, שאין לומר עליו יתברך חכם ומבין, שנראה שהוא קונה החכמה והבינה מאחר עד כאן" עכ"ל.♦
דוחק בהסבר זה
אולם לענ"ד נראה שיש דוחק בהסברו של רבנו מנוח, משום שלפי דבריו כל השנה חותמים על עניין אהבת ה' את הצדק והמשפט שעושים הברואים, ואילו בעשי"ת חותמים על המשפט שעושה הקב"ה עם ברואיו, ולכאו' אלו שני עניינים שונים. ודוחק גדול לומר שיש הבדל כל כך גדול בין ברכה זו בימות השנה לבין ברכה זו בעשי"ת. ולכאו' הרבה יותר מובן לומר שעיקר הבקשה בברכה זו הוא שה' ישפוט אותנו בצדק ע"י השופטים והנביאים, ומדובר על הצדק שה' יתברך עושה, בין בימות השנה ובין בעשי"ת. ובעשי"ת מדגישים את 'המלכות', ש'המלך' הוא הסמכות שבידו לעשות צדק ומשפט וזה כל עניינו.♦
דברי הריטב"א אינם מפורשים
ובריטב"א (ר"ה לה.) כתב דברים שאינם מפורשים, בטעם השינוי מ'מלך אוהב וכו'' ל'המלך המשפט', וז"ל: "אבל תלמידי רבינו הגדול ז"ל כתבו משמו שאפילו אמר מלך אוהב צדקה ומשפט יש לחזור, וזה ידוע למבין סוד הענין למה צריך לומר המלך המשפט שנראה כלשון משובש והוא מתוק לרואי השמש" ע"כ. אמנם לא כתב בדבריו מהו סוד העניין, וגם לא מצאנו לאחד מהראשונים מבית מדרשו שכתב בעניין זה.♦
פסיקת האחרונים
להלכה פסק השו"ע (סי' קי"ח סעיף א): "השיבה שופטינו חותם בה 'מלך אוהב צדקה', ומר"ה עד יוה"כ חותם בה 'המלך המשפט'" ע"כ. ובסי' תקפ"ב (ס"א) כתב שאם טעה ולא אמר 'המלך המשפט' – חוזר.והגיה עליו הרמ"א (סי' קי"ח שם) וז"ל: "מיהו אם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' אין צריך לחזור, ולא אמרו שיחזור אלא במקום שכל השנה אומרים "האל אוהב צדקה ומשפט"" ע"כ.
וכן פסק הבן איש חי (שנה א' אות יט), וכן פסק גם המשנ"ב (שם, ובסי' תקפ"ב ס"ק ו).
♦
מסקנה
והנה, בנוסף לכל מה שהתבאר שלכאו' דעת שלושת עמודי ההוראה וכן עוד כמה ראשונים שאם טעה ואמר 'מלך אוהב' לא צריך לחזור, נראה שיש בזה גם ספק ספיקא. משום שכפי שהתבאר נחלקו הראשונים האם כל השינוי של 'המלך המשפט' בעשי"ת מעכב, שיש כמה ראשונים שנקטו שאינו מעכב (הרז"ה, רב האי גאון, הראבי"ה), ואפילו נאמר שמעכב, יש מחלוקת גדולה בראשונים האם הזכרת מלכות מספיקה, וכפי שהתבאר[20]. ועוד התבאר שלענ"ד נראה בסברא שעיקר החילוק בין ימות השנה לעשי"ת זה באמירת מלך. על כן נראה לענ"ד שאם טעה ואמר בעשי"ת 'מלך אוהב וכו'' לא חוזר. וכל שכן במסתפק אם טעה שלא יחזור.♦ ♦ ♦