ישיבת קדומים
מחבר 'לוחות ושברי לוחות' (על הלוח העברי) ו'תקציר מסקנות הדף'
ניסן, תשרי ו'תחלת מעשיך'
ר"ה יב. כז.
במסכת ראש השנה (י:-יב.), יש דיון במחלוקת המפורסמת - מתי נברא העולם? בניסן (ר' יהושע), או בתשרי (ר' אליעזר)? הדיון כולל התייחסות (בין היֶּתר) ללידת האבות ולמבול[2]. בסוף הדיון, מופיעה ברייתא, שנראה שבּאה להכריע: "תנו רבנן: חכמי ישראל מונין למבול כרבי אליעזר ולתקופה כרבי יהושע. חכמי אומות העולם מונין אף למבול כרבי יהושע". ויש צורך להבין איזו הכרעה נאמרה כאן.בהמשך המסכת (דף כז.), יש התייחסות נוספת לדיון זה: "אמר רב שמואל בר יצחק: כמאן מצלינן האידנא 'זה היום תחִלת מעשיך זכרון ליום ראשון', כמאן? - כרבי אליעזר, דאמר: בתשרי נברא העולם".
♦
חכמי ישראל מוֹנים מִניסן לתקופות ולמולדות. פרש"י (ד"ה חכמי ישראל וד"ה ולתקופה) ובעלי התוס' (ד"ה למבול, הביאו דברי רש"י בסתם) שהעיקר כר' יהושע, שהעולם נברא בניסן. לגבי תקופות, שתי סוגיות בבבלי נוקטות כן בסתם (עירובין נו. ברכות נט:), ואילו לר' אליעזר יש לחשב את התקופות מתשרי, כמפורש בגמ' לעיל (ח.).
ובר"ן (ג. בדפי רי"ף, ובחידושיו לדף טז.) הביא אפשרות שהֲלכה כר"א, ומונים לתקופה כר' יהושע כי ניסן הוא זמן צמיחה, והיא נמשכת אחרי מהלך החמה (מובא בביאור הגר"א לאו"ח תקפא, א; עי' שם ושם על היחס בין נידון זה ובין המנהגים השונים לגבי תחילת אמירת סליחוֹת). גם רמב"ן (בראשית ח, ה) כתב שהעיקר כר' אליעזר, שהרי אומרים בר"ה 'זה היום תחִלת מעשיך' (וכ"כ רבי אברהם אבן עזרא, ויקרא כה, ט).
כפי שניתן לראות, ההכרעה בעניין זה אינה מוסכמת, ושְׁנוּיה במחלוקת בין חכמי ישראל לאורך כל הדורות. לא בזה נתמקד כאן; לפירוט נרחב ולציטוט לשונות מדרשים, ראשונים ואחרונים (עם חלוקתם לשתי סיעוֹת), עיין מגיד הרקיע לרבי משה הסגל (חלק ב פרק א).
לגבי מולדות הלבנה, פרש"י שנקודת המּוֹצָא, שממנה מתחיל חשבון המולדות, היא יום ד', תשע שעות (הנמנוֹת מן השעה 6 בערב הקודם, ונמצא זה לפנות בוקר) ו־תרמ"ב חלקים; וכפי שנאמר שברביעי נתלו המאורות (בראשית א, יד-יט). והוא ששה חֳדשים אחרי 'מולד תוהו' (אור ליום ב', ה' שעות ו־ר"ד חלקים) וששה חֳדשים לפני 'מולד אדם' (יום ו' ו־י"ד שעות). ולהלן, בס"ד, נביא גם את שיטת תוס' בזה.
♦
א. ב.
א"כ מהו "למבול כרבי אליעזר"? פירשו רש"י ותוס' שהוא מפּני שתשרי ראש־השנה לשנים (עי' קושיית רש"ש מדוע לא נזכר הסבר זה בגמ' לעיל ח.).אך רבנו חננאל פירש: "חכמי ישראל מוֹנִין למבול - והוא חשבון הלבנה - מתשרי, כרבי אליעזר דאמר בתשרי נברא העולם. ולתקופה - והוא חשבון השמש - כרבי יהושע. וחכמי אה"ע מונין אף ללבנה מניסן כר' יהושע" (וכן נקטו בתוס' לעיל ח: בדיבור הראשון. וכן הגאון באוצר הגאונים עמ' 17). כלומר, יש כאן הכרעה בלתי־אחידה. ולכאורה הדבר תמוּהּ, וכלשון רש"ש (לעיל ח.): "איך מחזיקים אנחנו החבל בשני ראשיו, לתקופה מנינן כר' יהושע, ולמולד הלבנה כר"אֱ?!" ובחזון איש (או"ח סי' קלח ס"ק א וס"ק ח) הקשה בדומה לזה, שלתוס' לעיל (ח. ד"ה לתקופות, וראה להלן) נקטינן כר' אליעזר, אך לפ"ז היאך אנו מברכים ברכת החמה בניסן (עי' ברכות נט:)? והניח בצ"ע. וכבר כתב בתוס' רי"ד ביחס לברייתא זו ופרש"י: "לא נתברר לי פתרונו, ולא פתרון המורה".
♦
אחד ההסברים שניתנו לַהכרעה הבלתי־אחידה שבברייתא כאן, נוקט באופן מפתיע שההכרעה תואמת את מה שהיה בפועַל. ואלו דברי רבי יהונתן אייבשיץ, בספרוֹ יערות דבש (דרוש א ודרוש טו; במהדורת ה'תשמ"ח עמ' ז-ח ועמ' רעד): במדרש (ב"ר י, ד) מבואר שהילוך המאורות לפני חטא אדם הראשון היה מהיר מאוד, ורק אחרי החטא הוּאַט הילוכם. וא"כ י"ל שהמאורות נתלו בתחילת ליל ד' במזל טלה, תקופת ניסן, ומיהרו בהילוכם עַד שביום שישי אחרי חצות כבר הגיעו המאורות למזל מאזנים, תקופת תשרי. ולכן לתקופות מונים מניסן, שהוא זמן תליית המאורות, אך לִשׁנוֹת אדם מונים מתשרי כְּיום בריאת האדם, "זה היום תחִלת מעשיך".
ג. ד.
וכאן המקום להביא מדברי רבנו תם להלן (תוס' כז. ד"ה כמאן מצלינן): "... ומה שיסד ר"א הקליר בגשם דשמיני עצרת כר"אֱ דאמר בתשרי נברא העולם, ובשל פסח יסד כר' יהושע! אומר ר"ת דאלו ואלו דברי ﭏהים חיים, ואיכא למימר דבתשרי עלה במחשבה לִבראות ולא נברא עד ניסן; ודכוותהּ אשכחן בפרק עושין פסין (עירובין יח.) גבי אדם שעלה במחשבה לבראות שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד"[3].ובגמ' להלן (כז., שעליהָ נסובים דברי תוס' שציטטנו עתה) אמרו: "אמר רב שמואל בר יצחק: כמאן מצלינן האידנא 'זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון', כמאן? - כרבי אליעזר, דאמר בתשרי נברא העולם" (ויש שם לשון שנייה, שלענייננו אומרת את אותו הדּבר במִלים אחרוֹת). ונוסח 'זה היום תחִלת מעשיך' נמצא גם אצלנו בתפילת מוּסף של ראש השנה[4]. ולרש"י ולתוס' דהכא לכאורה קשה, שהרי ההכרעה היא כר' יהושע, שהבּריאה היתה בניסן! והציעו בתוס' (שם, גם זה בשם ר"ת), שלרב עינא (שהקשה שם על רב שמואל ב"ר יצחק) "תחילת מעשיך" אינו מתייחס לבריאת העולם, אלא לדין. ע"ש. וריטב"א (להלן שם) האריך להקשות על הסבר זה והסיק שזו מחלוקת: "ואף על גב דתניא בפ"ק 'לתקופה כר' [יהושע]' - סברת אמוראי היא דליתהּ לההיא מתניתא, אלא הלכתא כרב דתקין בתקיעתא דידיהּ כר' אליעזר (ירושלמי פ"א ה"ג), דרב תנא הוא ופליג". כלומר, רב הכריע כר' אליעזר בזה וכמותו סוברים האמוראים להלן (אם כי בירושלמי הנזכר, שם מובא הנוסח באורך וכפי שאנו אומרים כיום, אין מפורש שזה כר' אליעזר). אלו דברי ריטב"א, ולכאורה צ"ל כן בדעת רש"י (שבסוגיה־להלן סָתַם ולא פירש). ונראה שכּן דעת ראשונים שכּתבוּ שהוכרע כרבי אליעזר ע"פ נוסח התפילה 'זה היום תחִִלת מעשיך' (כגון ראב"ע ויקרא כה, ט ורמב"ן בראשית ח, ה, כדלעיל). ואם תאמר: הא בעלמא אין אמורא יכול לחלוק על ברייתא מִכוח הסתמכותו על רב, שהרי האמוראים עצמם יכולים לחלוק על רב (עי' כתובות ח. ותוס' שם ד"ה רב)! תריץ: כאן הרי זו מחלוקת תנאים - ר' אליעזר ור' יהושע, והברייתא באה להכריע באופן מסוים, וכבר אמרו ש"אין למֵדין הלכה מפי תלמוּד" (נדה ז:), דהיינו "המשנה וברייתא ששנוּיה בהן 'הלכה כפלוני' אין למידין מהן, שהאמוראים האחרונים דקדקו בטעמי התַּנָּאִים והעמידו הלכה על בוריהּ..." (רש"י שם ד"ה הא קמ"ל. ע"ש בגמ' לדוגמאות נוספות; ותוס' יבמות מט. ד"ה שמעון התימני). וראה עוד להלן.
♦
נחזור אל לשון תוס' (דלהלן) שהזכרנו, שכּתבוּ בשם ר"ת: "דבתשרי עלה במחשבה לִבראות ולא נברא עד ניסן". וכן הנוסח בתוס' ישנים ובתורא"ש ובחידושי ר"ן. ובאוֹר החיים הקדוש לפרשת בראשית (א, א), בביאור תיבת "בראשית" (ביאור טז) כתב: "והוא שרָמַז בבי"ת של תיבת 'בראשית' כי ב' ראשית היו, אחת למחשבה ואחת למעשה; אלא שאין אנו יודעים אם בניסן חשב ובתשרי פעל, או להפך". בשׂפת אמת (להלן שם) ביאר את דברי תוס': "הא דנקטו הכי - אפשר משום דאמרינן לעיל (י"א) דמ"ד בניסן נברא העולם יליף מן 'וַתוצא הארץ' ומ"ד בתשרי יליף מן 'תדשא הארץ' [שאינו מעשה אלא ציווי] - א"כ מסתבר דבמעשה בניסן נברא, ובמחשבה בתשרי". ובשו"ת מהר"ם שיק (או"ח סי' קפז) הִטעִים דברי תוס', שכּפי שלפני היום יש לילה, "ויהי ערב" ואז "ויהי בוקר", "הכי נמי קיימא לן שקודם זמן הקיץ שהוא בדוגמת הבוקר היה חצי שנה קודם לו דוגמת ערב, והוא כל זמן החורף".
אך מדברי תוס' לעיל (ח. ד"ה לתקופות, להלן יוּבא בס"ד סיכום לדבריהם), ומדברי רב האי גאון באוצר הגאונים (עי' עמ' 17 ועמ' 20), עולה שהניסן של ר' יהושע קדם לתשרי של ר' אליעזר. על סתירה זו העירו אחרונים (עי' למשל מחר חֹדש בחידושים לר"ה יב., דף ה. מדפי הסּפר), וכתבו שנפלה ט"ס בדברי תוס' וצ"ל להפך - "דבניסן עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד תשרי", וכפי שנקט המלבי"ם בדרשתו לפרשת החודש (ארץ חמדה, פרשת בא). שארית יעקב (לרבי משולם זלמן יעקב הברמן, ר"ה כז. בתוס', ע"ש); שו"ת בני ציון (לרבי דוד שפירא; ח"א סי' יד אות טז; סי' ז אות ז); לקוטי שיחות (לאדמו"ר מחב"ד רבי מנחם מנדל שניאורסון; כרך טז עמ' 483 והערה 20; כרך כב עמ' 236 והערות 57-58); הרב מאיר מאזוז, ראש ישיבת כסא רחמים (קונטרס ברכת החמה שבהוספות לספר בינה לעתים, בני ברק ה'תשע"א, סי' ב, עמ' קצה; שם, עמ' קעט; מִשיעוריו בעלון בית נאמן מס' 72, מטו"מ ה'תשע"ז הערה 17; גליון 76 פרשת ראה סע' לח-מג[5]). אמנם יש בזה קושי, שהנוסח שבתוס' נמצא כן גם בתוס' ישנים ובתורא"ש ובחידושי ר"ן, ולפי האמור נצטרך לדחוק שכולם השתבשו בשלב קדמון (כ"נ מדברי הרב מאזוז, בית נאמן ראה ה'תשע"ז הנז' לעיל, אות לח; ושהשיבוש השתרש מֵחוסר ידיעה בחשבונות); או שיש כאן שתי מסוֹרוֹת שונות, האחת ע"פ פשט הסוגיה (כמובא לעיל מדברי שפת אמת), והאחרת ע"פ חכמי העיבור (כעין זה מוצגים הדברים בשארית יעקב בתחילת דבריו, ונזכיר שבאוֹר החיים הקדוש כתב שאין בידינו להכריע). וצ"ב.
ביום תרועה לראשל"צ מהר"ם בן־חביב (ר"ה כז.) כתב דבר מופלא שעשוי להוות פתרון לבעייתנו. הוא הקשה על דברי ר"ת: "דהיאך אפשר לומר כן?, דהלא פלוגתא גמורה היא בין ר"אֱ ור' יהושע!" ותירץ - שאכן מודה ר"ת שר' אליעזר ור' יהושע חולקים, ומחלוקתם היא מתי נברא העולם בפועַל, ולדעת כל אחד מֵהם עלה במחשבה חצי שנה קודם לכן. ואכן לפי ר' אליעזר עלה במחשבה בניסן ונברא בתשרי. והקלירי - שֶׁאת הסתירה בין פיוּטיו בא ר"ת ליישב - סובר כר' יהושע, שבניסן נברא העולם בפועל, ובתשרי עלה במחשבה. ומה שמדייקים בגמ' מִ"זה היום תחִלת מעשׂיך" דסבירא לן כרבי אליעזר - שהרי מדובר ב"תחִלת מעשיך", כלומר הבּריאה בפועַל (ע"ש עוד).
♦
ה. ו.
ושוב לשיטת רש"י. כאמור, כאן כתב רש"י שעיקר ההכרעה כר' יהושע. אך להלן (כז.) אמרו לאור נוסח תפילת ר"ה דסבירא לן כר"אֱ! ועוד, הן רש"י עצמוֹ סָתַם להלן (לב. ד"ה עשרה מאמרות) כר"אֱ שבתשרי נברא העולם. אמנם לעיל כתבנו שנראה שהוא סובר כריטב"א שזו מחלוקת סוגיות כיצד להכריע.אך עדיין קשה מדין ברכת החמה, הנאמרת בניסן. וכבר מצאנו לרבנו שמעיה, תלמידוֹ של רש"י, שהעיד על ברכת החמה שנערכה ביום רביעי, כ"ז באדר־ב' ד'תתמ"ה, עוד בחיי רש"י (כמובא בספר ברכת החמה לרבי צבי כהן עמ' שיז; ובקולמוס - מוּסף של העיתון משפחה, 71, שבט ה'תשס"ט, עמ' 16-17). הזכרנו לעיל את דברי ר"ן (שאת דבריו מצטט הגר"א) שאפשר שהמניין לתקופה כר' יהושע אינו מפּני הבּריאה אלא כי ניסן הוא זמן תחילת צמיחה, והַצּמיחה נמשכת אחרי מהלך החמה, ולכן עשׂו את ניסן כעין 'ראש השנה' לתקופות. ואולי זו כוונת הרב חיד"א בברכי יוסף (או"ח רכט ס"ק א), שהקשה מדין ברכת החמה בניסן על המשתמע מרמב"ם (הל' קידוש החודש ו, ח; שמיטה ויובל י, ב) שבתשרי נברא העולם, וכותב: "וצ"ל דזֹאת הבּרכה על שבּא במקום זמן תקופת ניסן שהיא ר"ה לתקופות".
ובעל אור לציון, רבי בן־ציון אבא שאול, כתב (ספר הזכרון זית רענן עמ' רצא; שו"ת אור לציון ח"ג פרק ד הערה א), שבאמת בתשרי נברא העולם, ולכן אומרים בר"ה "זה היום תחִלת מעשיך", אלא שאנו מונים למפרע מניסן, מן התקופה התיאורטית של ניסן הקודם (שלא היתה בפועַל, שהרי המאורות לא נתלו אלא בסוף אלול, כאמור). שאין הבּרכה על המחזור שבתחילתוֹ נבראו, אלא על תחילת חישוב המחזור. ותמך דבריו (בעל אוֹר לציון) בחשבון המקובל למולד התיאורטי הנקרא "בהר"ד" (=אור ליום שני, 5 שעות ו-204 חלקים; נקודת המּוֹצָא לחשבון המולדות, הל' קדה"ח שם, המחושב אחורנית ליום שני אף שהלבנה נתלתה בפועַל ביום רביעי), וכן בברכה על "לבנה בגבורתהּ" (עי' ברכות נט:, ועי' אור לציון שם) [כעין דברים אלו כבר כתב בשו"ת מהר"ם שיק (או"ח סי' צ), אשר נשאל על ברכת החמה בניסן לסוברים (רמב"ן וריטב"א ועוד) שהעיקר כר' אליעזר. והשיב, שהעולם אכן נברא בתשרי לדעתם, אך את ברכת החמה מברכים מניסן של תוהו, כמו שמולד בהר"ד הוא רק תיאורטי ומחושב למפרע].
והרב מאיר מאזוז הִקשָׁה על הסבר זה (בנספחים לספר בינה לעתים, ה'תשע"א, קונטרס ברכת החמה סי' ה, עמ' רז), מה הטעם לברך במלאת למחזור החַמָּה 27 שנה וחצי? ולמה לא נברך במלאת 26 שנה למחזוֹרהּ, או כל זמן אחֵר? "ולא דמי למולד בהר"ד, דהתם כיון שאנו חושבים חמשה ימים מ־כ"ה באלול לשנה א' ליצירה, דקי"ל יום אחד בשנה חשוּב שנה, לכן להקל על החשבון תפסוּ המולד למפרע מ־בהר"ד של שנת התוהו". וכדי לתרץ את עיקר קושייתנו, כתב הרב מאזוז: "וצ"ל כדברי התוס', שעלה במחשבה לברוא בניסן" (וסִיים בהפניה לגר"א או"ח תקפא, והניח בצ"ע). ובמק"א (בינה לעתים עמ' קצה-קצו) הוסיף וביאר, שתקופת ניסן של תוהו עלתה במחשבה בתחילת ליל רביעי, ולפי חשבון התקופות (ראה להלן) תקופת תשרי של היצירה היתה ביום רביעי ב-3 שעות בבוקר: "ולכן זמן ברכת החמה לרוב הפוסקים עַד שעה 9 בבֹּקר (רביע היום), שאז היתה התקופה למעשה בחדש תשרי". וכדי למלּט את בעל אור לציון מקושיית הרב מאזוז, לכאורה י"ל כעין מה שכּבר הזכרנו בשם ר"ן, שיש לנו עניין לקשר את ברכת החמה עם זמן צמיחת האילנות והפּריחה התלוּיה בה, וכפי שהוכרע כר' יהושע לתקופות (וכברכי יוסף הנז' לעיל), ולכן הבּרכה מחושבת מניסן הקודם לבּריאה והסמוּך לה. ואפשר גם שמשום שבניסן הזה 'עלה במחשבה' (וכדברי הרב מאזוז עצמוֹ, וראה לעיל) מְחשבים ממנו את הבּרכה.
♦
כאמור, הנידון שבּסוגייתנו כרוּך בחשבונות תקופות החמה ומוֹלדוֹת הלבנה. הנה דעת תוס' לעיל (ח. ד"ה לתקופות), שר' יהושע ור' אֱליעזר חולקים בזמני המולדות והתקופות. שהרי מולד אדם - היה [ביום] ו' י"ד [שעוֹת מִתחילת הלילה]. שביום הששי נברא, הירח נראה אחרי 6 שעות מן המולד (להלן כ:), והיינו בסיום 8 שעות מן היום, ובו בזמן צֻוָּה (תחילת שעה תשיעית, ע"פ סנהדרין לח:) וקידש את החודש. וחולקים ר' יהושע ור"אֱ, האם כל זה היה בניסן או בתשרי שלאחריו. וכן לגבי תליית המאורות בתחילת ליל רביעי, האם היה זה בניסן או בתשרי שלאחריו. ונמצא ההפרש בין השיטות, במולדות - ב' ד' תל"ח (=2 יממוֹת, 4 שעות ו-438 חלקים מתוך 1080 בשעה. זה מוֹתָר ששה חֳדשים, כלומר 6 פעמים הפרש חודש א' י"ב תשצ"ג), ובתקופות ה' י' תרמ"ב (חצי י' כ"א ר"ד שעודפת שנת חמה על של לבנה לפי שמואל). ולר"אֱ מולד ניסן 'של תוהוּ', כלומר הקודם לבּריאה היה ד' ט' תרמ"ב (=רביעי, 9 שעות מן הלילה ו-642 חלקים), ותשרי שלפניו 'של תוהוּ' ב' ה' ר"ד. ע"כ השיטות. ובברייתא (יב.) הוכרע שֶׁמּוֹנִים מניסן לתקופה ומתשרי למולד (בתוס' זה פירשו כר' חננאל יב., ולא כרש"י שגם המולדות מניסן). נמצא שבתשרי היתה התקופה ביום ד' ט"ו שעות (שהרי מאז ניסן עברוּ שתי תקופות, שכֹּל אחת 'מתקדמת' 7 שעות וחצי, עירובין נו.), והמולד ו' י"ד, וההפרש א' כ"ג, שהִקדימה תקופת תשרי את מוֹלדוֹ. לפ"ז, בניסן (תוהו) היה המולד ד' ט תרמ"ב, והתקופה הִקדימתו ז' ט' תרמ"ב (א' כ"ג + ה' י' תרמ"ב). והשאירוּ בתוס' בתימהּ, מדוע לא הוכרעה המחלוקת לפי המציאוּת, שהרי ההפרש בזמן המולד משמעוּתי. עכ"פ, זו שיטת תוס' (ולעיל הבאנו שרש"ש וחזו"א תמהו על אחיזת החֵבל בשני קצוֹתיו. תמיהתם נאמרה על דברי תוס').
אך רש"י גורס אחרת, שכּתב (ד"ה ולתקופה כרבי יהושע) שמולד ניסן לר' יהושע היה ב־ד' ט' תרמ"ב (לא וי"ד כתוס' בדעת ר' יהושע), והתקופה היתה בתחילת ליל רביעי. ונמצא שמולד תשרי שלאחריו היה ו' י"ד. והסבירוּ אחרונים שזו גם דעת ר' אליעזר, ואין מחלוקת בין ר"אֱ לר' יהושע מתי חל המולד, אלא רק מאימתי מונים אותו, ועכ"פ אם מונים מניסן הוא ד' ט' תרמ"ב, ואם מתשרי ו' י"ד, ואם מתשרי הקודם ('תוהו') ב' ה' ר"ד (חזון איש או"ח קלח, א; ביאור הגר"א או"ח תקפא, א; וז"ל פרי חדש או"ח ס"ס תכז: "... ומה שיִּוָּתֵר לו יִתֵּן על בהר"ד... שזה היה מולד הראשון של שנת תהו, וזה מוסכם בין לרבי אליעזר בין לרבי יהושע". וכן עי' ביחס למניין השָּׁנִים בשו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' קפח, ועע"ש סי' קצא-קצב). ולגבי התקופות, י"ל שגם בזה אין ממש מחלוקת, ולר' יהושע אכן היתה תקופת ניסן בתחילת ליל רביעי, ולר' אליעזר תקופת תשרי שלאחריו היתה ביום רביעי, ט"ו שעות מן הלילה; וחשבון אחד הוא (מגיד הרקיע ח"ב פ"א, עמ' 44).
עכ"פ, אף לתוס', כיוון שלמולדות נפסק כר' אליעזר, אינם חולקים על רש"י למעשה לעניין חשבון המולד, שמולד תשרי של אדם חל ב־ו' י"ד (מגיד הרקיע שם)[6].
ז. ח.
נשוב לדברי תוס' להלן (כז. ללא הגהה), "דבתשרי עלה במחשבה לִבָּראוֹת ולא נברא עד ניסן". בספר מגיד הרקיע (ח"ב פרק א, עמ' 46-47, ע"ש גם במה שפלפל בדברי פני יהושע) הציע ליישב את הקושיה (שנידונה בדברינו לעיל) שבּין דברי תוס' אלו ובין דבריהם לעיל (ח., שיוצא מדבריהם שהניסן של ר' יהושע קודם לתשרי של ר"אֱ, ולא להפך). "לכאורה לשיטת הגר"א עולֶה שפיר". שיטת הגר"א (ביאורו לחו"מ סז בהשמטה) היא שהאדם אמנם נברא ביום ששי, א' בתשרי, שחל בו מולד וי"ד; אלא שבשנת המבול לא שימשוּ המזלות. ונמצא שבּחשבון המולדות חסרה שנה אחת ביחס למניין שנות עולם (אפשר לומר זאת כך: 2000 השנים הראשונות ליצירה כוללוֹת בתוכן שנה אחת שלא שימשוּ בה המזלות, וא"כ מבּחינת המזלות הן 1999 שנה). ולפ"ז, כשנרצה לחשב מולד מסוים אחרי המבול, ונתחיל מיצירת אדם הראשון במולד וי"ד, עלינו לקחת בחשבון שיש שנה אחת במנייננו שאין לחשּׁבהּ בחשבון המולדות. לכן הקדימו המעבּרים והוסיפוּ על המולדות שנה אחורנית - שנה שלא תִּסָּפֵר למניין השנים, אלא תשלים שנת־מולדות שחסרה במבול. וכך הגיעו למולד בהר"ד, שכאמור, 'נוצר' רק לצורך החשבון, כדי למלא שנת־מולדות החסרה במבול, וכאילו אדם נוצר סמוך למולד בהר"ד. [זאת, לעומת השיטה הרווחת, שהאדם נברא במולד וי"ד, אך את המולדות מְחשבים ממולד בהר"ד התיאורטי כדי למנות את חמשת ימי הבּריאה הקודמים ליצירת האדם, עי' תוס' לעיל (ח:).] עפ"ז - מסביר בעל מגיד הרקיע - י"ל שזו אכן דעת ר' אליעזר (שנראה שכּמוהו נוקט הגר"א), אך ר' יהושע סובר שהמזלות שימשוּ בשנת המבול. אמנם, לדעתו האדם נוצר בניסן שלפני תשרי של ר"אֱ (כפי שמּוּכח מֵחֶשבּון המולדות לעיל), אך לצורך החשבון, מולד תשרי של היצירה לר"אֱ הוא (לצרכי חשבון בלבד, כאמור) בהר"ד, אשר קדם לניסן של ר' יהושע שהוא במולד ד' ט תרמ"ב. אכן תירוץ זה אינו אפשרי לשיטת תוס' עצמם, שלא הזכירו את שנת המבול לעניין חשבון מולדות (ועי' תוס' לעיל ג: ד"ה למנינא).אך בכל אופן - כותב בעל מגיד הרקיע - הסבר זה הוא כאחיזת עיניים, שהרי המשפט בתוס' "עלה במחשבה..." מתייחס לזמנֵּי הבּריאה כפי שהיתה בפועל, ניסן (של ר' יהושע) קדם לתשרי (של ר' אליעזר), ולא כפי שאנו מְחשבים אותם למפרע... לפיכך - הוא מסיק - בין לגר"א ובין לשיטת המניין המקובלת נצטרך לומר ההפך מתוס' - שבניסן עלה במחשבה, ולא נברא עד תשרי.
♦
ט. סיכום
לדעת ר' יהושע בניסן נברא העולם, ולדעת ר' אליעזר - בתשרי. לדעת תוס', למחלוקת ביניהם יש נפק"מ גדולה - האם מולד ו' י"ד ותקופה בתחילת ליל ד' היו בניסן, או בתשרי. נמצא שבּין הדעות יש פער של למעלה מיומיים (ב' ד' תל"ח) לגבי זמנו של כל מולד, ופער של 15 שעות לגבי התקופה. בתוס' תמהו מדוע לא תוכרע המחלוקת ע"פ המולד במציאוּת; ולא תירצוּ. לעומתם, לדעת רש"י אין נפק"מ בחשבונות כיום, שהחשבון אחד הוא, ומוסכם שמולד וי"ד היה בתשרי ובניסן הקודם היה ד' ט' תרמ"ב (חזו"א, וכן נקטו בעל פרי חדש, הגר"א ועוד).ההכרעה - הברייתא מכריעה בשם חכמי ישראל: למבול כר"אֱ, לתקופה כר' יהושע. וכן מפורש במקום אחר (ברכות נט:) שאת ברכת החמה מברכים בתקופת ניסן. כתב רבנו חננאל, ש"למבול" הוא מולדות הלבנה. וכך נקטו בתוס' לעיל (ח:). אך רש"י כתב (וכן בתוס' כאן ולהלן), שההכרעה העקרונית היא כר' יהושע, ואף המולדות נמנים מניסן, ורק שנות העולם נמנוֹת מתשרי, שהוא ראש השנה לשנים.
לעומת זאת, בגמ' להלן (כז.) נאמר שהנוסח 'זה היום תחִלת מעשיך' שאנו אומרים בר"ה [ולא ביוה"כ של היובֵל] הוא כר' אליעזר. גם רש"י נקט (להלן לב.) בסתם כר"א. והדברים סותרים את ההכרעה כאן בברייתא. ועל כן יש שאמרו שזו מחלוקת סוגיות, והסוגיה להלן כַּירושלמי שֶׁרב תיקן נוסח זה בתפילה, ועפ"ז יש להכריע כר' אליעזר ולא כברייתא כאן (ריטב"א, ונראה שזו דעת רש"י וראשונים נוספים). ויש שהציעו ליישב, שאכן ההכרעה כר' יהושע, ו'תחילת מעשיך' כוונתו למעשה הדין (ר"ת). או, ששני הצדדים אמת, בתשרי עלה במחשבה ובניסן נברא (ר"ת ליישוב פיוטי הקליר, מהר"ם שיק, ועוד). אם כי מֵחֶשבון המולדות המקובל עולֶה להפך, שניסן של ר' יהושע קודם לתשרי של ר' אליעזר (אוצר הגאונים, תוס' לעיל, מחר חֹדש, ועוד), וכן צריך לגרוס (שארית יעקב, שו"ת בני ציון, הרב מאיר מאזוז, וכ"נ מדברי מלבי"ם בדרשות, האדמו"ר מלובביץ' ומגיד הרקיע). ויש שהסתפק בין שתי האפשרויות הללו (אור החיים); או שזה עצמוֹ שָׁנוּי במחלוקת בין ר"אֱ ובין ר' יהושע, מתי נברא וממילא מתי עלה במחשבה 6 חֳדשים לפני כן (יום תרועה).
לשיטה המכריעה כר' אליעזר, היאך מברכים ברכת החמה בניסן? יש שכּתבוּ, שכיוון שהוכרע כר' יהושע לתקופה (ברכי יוסף), מפּני שזה זמן תחילת צמיחת עצים ופירות הנמשכים אחרי החמה (מובא בר"ן, גר"א), לכן משתמשים בחשבון תיאורטי, לניסן הסמוּך לבּריאה (מהר"ם שיק, אור לציון), מפּני שבּוֹ 'עלה במחשבה' (הרב מאיר מאזוז). ויש שהסביר [ביחס להכרעה שבברייתא] ע"פ המדרש, שהמאורות נתלו ביום רביעי בניסן, ואז "היו המזלות מהלכין דרך קצרה ובמהירוּת", וביום הששי, בזמן חטא עץ הדעת, הגיעו השמש והירח והמזלות לתקופת תשרי (יערות דבש).
♦ ♦ ♦