אם יבוא משיח באמצע ימי החנוכה כיצד ינהגו
ער"ח כסליו תשפ"בלכבוד
מערכת האוצר
בהאוצר גליון לו [טבת תש"פ] הובאה שאלה של הרה"ג גמליאל רבינוביץ שליט"א בעמח"ס גם אני אודך ופרדס יוסף החדש: "אם יבוא משיח באמצע ימי החנוכה כיצד ינהגו, האם יעברו באמצע ימי החנוכה להדליק בסדר של פוחת והולך, כדברי בית שמאי (שהרי כידוע כשיבוא משיח ננהג כב"ש)? והאם יתחילו משמונה".
הנני מצרף תשובה שכתבתי לו בעניין לפני חנוכה תש"פ [ראה עוד תשובות בגיליונות האוצר הבאים אחר הנ"ל]:
לאחר דשוה"ט כדו"כ:
א. אף שיש מקורות שלע"ל היה הלכה כבית שמאי, אין זו הלכה פסוקה, ואין לזה זכר בגמרא או ברמב"ם או שאר הראשונים, או בפוסקים האחרונים. אמנם מופיע בהרבה מקורות מאוחרים, חלקם בשם האר"י ז"ל [למרות שלא נמצא בכתבי האר"י או רח"ו], ואף הובא ברוח חיים בשם הגר"א. וצוטט רבות בספרי החסידות [ראה לדוגמא שפת אמת, פרשת קורח, שנת תרמ"ז; קדושת לוי (ליקוטים); אמרי יוסף, פרשת תולדות ד"ה ויהי יצחק; פרי צדיק הלכות חנוכה ועוד. וראה גם הרב ש"י זוין, לאור ההלכה, עמ' שב ואילך; שם, עמ' שט]. אמנם ראה במסילת ישרים סוף פרק כ: "וסוף סוף נגמר שהלכה כבית הלל לעולם, הנה קיומה של תורה שגמר דין זה ישאר בכל תוקף לעד ולעולמי עולמים ולא יחלש בשום פנים שלא תעשה תורה חס ושלום כשני תורות, ועל כן לדעת המשנה הזאת יותר חסידות הוא להחזיק כבית הלל אפילו לקולא מלהחמיר כבית שמאי".
ב. גם לא ברור מתי בדיוק תהיה הלכה כבית שמאי, האם בבנין ביהמ"ק או בביאת המשיח, או רק בעוה"ב. הרי פשט דברי הרמב"ם שאין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד. וכבר הביאו ראיה גמורה לכך שלא יהיה הלכה כבית שמאי כשיבנה ביהמ"ק מגמ' ביצה ה, ב: "מהרה יבנה המקדש ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו ביצה ביום טוב שני, השתא נמי ניכול, ולא ידעי דאשתקד שתי קדושות הן והשתא קדושה אחת היא". ואי הלכה כב"ש מאי גזירה שייכא, הרי לב"ש אפי' ביו"ט ראשון גופיה שריא. וראה בזה מקראי קודש על ענייני יו"ט.
ג. תירוצים רבים נאמרו על הקושיה מהגמ' בביצה. י"א שלא בכל דבר תהיה הלכה כב"ש, וי"א שרק לעוה"ב הלכה כב"ש, וי"א שרק לחומרא הלכה כב"ש, ועוד אין ספור תירוצים.
ד. והנראה לי דבר הפשוט מבחינת ההלכה שכדי שתהיה הלכה כב"ש צריך שכך תחליט הסנהדרין. ומה שמסרו לנו בסוד ה' ליראיו שכך יהיה, כי בעולם של דין צריך לתקן את מידת הגבורה [או כל הסבר אחר], זה פשוט הסבר מדוע יומלץ לסנהדרין להחליט כך שתהיה הלכה כב"ש. אבל פשוט ש'אמת לארץ השליכה', וההלכה היא כהכרעת ב"ד הגדול שהוא 'עיני הקהל' והם "עיקר תורה שבע"פ והם עמוד ההוראה ומהם חוק ומשפט יוצא לכל ישראל... וכל המאמין במשה רבינו ובתרתו חייב לסמוך מעשה הדת אליהם ולהשען עליהן". וזאת התורה לא תשתנה לעולם, ופסיקת ההלכה תמיד תהיה בידי ביה"ד הגדול בירושלים. דבר זה היה נכון גם אם היה מופיע ברמב"ם ובפסוקים שלע"ל הלכה כב"ש. ק"ו כשאין לו מקור ברור בהלכה.
וכיוון שכן, חשש הגמ' בביצה שיבנה ביהמ"ק, ועד ר"ה עוד לא יכריעו ביה"ד הגדול שהלכה כב"ש. וממילא יצא שיתירו ביצה ביוט"ש של ר"ה בניגוד להלכה שבאותו רגע [שכל עוד שביה"ד הגדול לא שינה את ההכרעה ההלכתית, היא כמובן "האמת", שהרי 'אלו ואלו דברי א' חיים'].
ה. וממילא נפטרה שאלת כת"ר. אם יבוא המשיח באמצע חנוכה, וביה"ד הגדול יקום מיד ויחליט בתוך חנוכה שהלכה כב"ש, הוא גם יורה לנו כמה נרות להמשיך ולהדליק בשאר ימי חנוכה. ואם לא יספיק לקום ביה"ד הגדול, או טרם יחליט שההלכה כב"ש, הרי ההלכה כב"ה, וימשיכו להדליק נרות כמנהג ב"ה.
תקוותי שאי"ה כמו שנפטרה שאלתו, אף יתקיים רצונו, ויגאלנו משיח צדקנו, ויבנה בית חיינו, ויזכה כת"ר לעבוד בבית אשר נקרא שם ה' צב-אות עליו.
באה"ר, בברכה"ת, וברכת חנוכה שמח!
יהושע בן-מאיר
♦ ♦ ♦