בעניין ברכת הרואה בנר של סכנה ובגדרי ברכת הרואה (עמוד ל"ה)

הנה ראיתי את מאמרו הנפלא של הרה"ג רבי דוד לוי שליט"א (עמ' לה) בחידושו של מרן הגרב"ד פוברסקי שליט"א בספרו בד קודש (שבת סי' לח) דאין מברכין ברכת הרואה בנר של סכנה. ואמרתי לציין כאן לדעתו של מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א (ס' מועדי הגר"ח, ח"א תשובה תרס, עמ' רפח) שנשאל 'אם מברך ברכת הרואה כשרואה נ"ח בשעת סכנה שמניחו על שולחנו', והשיב 'כן'.
ושם ציין ידי"נ הגר"מ גבאי שליט"א למה שכתב לו הגאון רבי יוסף ליברמן שליט"א בשו"ת משנת יוסף (ח"ז סי' קלה), וז"ל שם בתו"ד: 'ולולא דבריו אפשר לומר, דתקחז"ל בנ"ח לפרסומי ניסא לא זזה ממקומה, וגם כשמדליק בשעת סכנה על שולחנו, נוהגת ההלכה (שבת כג:) דמי שיש לו פרוטה לנ"ח או ליין לקידוש, שנ"ח עדיף משום פרסו"נ. וגם במדליק על שלחנו ה"ז פירסו"נ לבני ביתו, ואפי' רק לו לעצמו. [וכמשנ"ת בשו"ת משנ"י (ח"ו סי' קלב, ו) שיש ג' מדרגות בפרסו"נ, לרחוב, לבני ביתו, לו לעצמו]. – וא"כ מי שנכנס לביתו ורואה נ"ח על השלחן, או אומר לו בעה"ב אלה הם נ"ח, הגם דהוי רק פרסו"נ זעירא, יכול הרואה לברך ברכת הראייה [וכמו שלא מצאנו בפוסקים שחילקו בזה, וכל רואה מברך]', עכ"ד שם. וע"ע מה שהאריך בזה ידידי הגר"מ גבאי שליט"א בספרו הנפלא בית מתתיהו (ח"ב סי' יב, אות י), ואכמ"ל.
ושוב מצאתי כעת למוח"ז מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א (קובץ בית אהרן וישראל, שנה יא גליון ב, עמ' סט) שדן בענין ברכת הרואה על נר של בית הכנסת, דיתכן דכיון והוא רק מנהג בעלמא ואין אדם יוצא בו יד"ח א"א א"א לברך עליו, וכתב שם בזה"ל: 'אך שמעתי ממו"ח הגרי"ש אלישיב [שליט"א], דיתכן שאין לברך ברכת הראיה על נר בית הכנסת, דכיון דאין אדם יוצא בנר זה ידי חובתו, לכן אי אפשר לברך עליו ברכות הראיה.
ומו"ח [שליט"א] לשיטתיה אזיל, דהנה כתב רש"י בסוכה מ"ו. וז"ל: 'הרואה נר חנוכה צריך לברך – קאי על שלא הדליק בביתו, ועובר ברשות הרבים ורואה אותם, בפתחי ישראל, שמצוה להניח בפתח, לברך על ראיה הראשונה' עכ"ל. ושאל הגרב"ד פוברסקי שליט"א את מו"ח הגאון רי"ש אלישיב שליט"א, מה אריכות זו ברש"י?, והשיב לו: אולי רש"י בא לאפוקי שאין לברך ברכת הראיה על נר שהדליקוהו מפני החשד, אלא רק על נר שהודלק בפתחי ישראל שמצוה להניח בפתח'. עכ"ד מוח"ז שליט"א שם.
הרי מבואר דעד כאן לא קאמר הגריש"א אלא דכוונת רש"י דאין לברך על נר שהודלק מפני החשד, אבל לא על נר שהודלק מפני הסכנה, דעליו ודאי אפשר לברך, ודו"ק.
חיים מלין
כולל שע"י ישיבת בית מדרש עליון