מח"ס בית מתתיהו ושא"ס
ירושלים
במנהג חלאב להדליק נר נוסף בחנוכה
מנהג חלאב להדליק נר נוסף בחנוכה כל יום, ומניחים הנר במנורה כל יום, וביום השמיני שמדליקים כל הנרות, מניחים הנר הנוסף מחוץ למנורה, ומובא מנהגם בשו"ת בנין אב (ח"ו ס' ל"ו) עי"ש, וע"ע בקובץ המשביר (ח"ו עמ' ק"צ) ובס' דרך ארץ (או"ח עמ' קמ"ג). [והאריכו בזה בירחון האוצר גיליון כ"ג].ויש לדון בזה מאיסור בל תוסיף, דהמדליק ביום ראשון נר נוסף לנ"ח, אם הוי כמניח שני זוגות תפילין דעובר בב"ת וכמבו' בעירובין צ"ה עי"ש, וע"ע מש"כ בזה בקובץ שיעורים (ח"ב ס' ל"ג או"ז), וא"כ המדליק בליל ראשון של חנוכה שתי נרות לנ"ח, לכאו' הוי ב"ת, וכמניח שני זוגות תפילין בראשו דהוי ב"ת.
♦
בל תוסיף בנרות חנוכה ובמצוה דרבנן
והנה בפרמ"ג (פתיחה כוללת ח"א אות מ') כתב, והנה במצוות דרבנן צריך לחקור אי שייך בל תוסיף כמו בנ"ח, והמהדרין מן המהדרין מוסיפין וכו' ואם נאמר כתוס' ר"ה ט"ז ע"ב כ"ח ע"ב, דבעשיית מצוה פעמיים ליכא בל תוסיף א"ש, אבל אם נאמר כחי' הרשב"א, ושאר פוסקים דס"ל דכה"ג ג"כ עובר בב"ת ע"כ דבמצוה דרבנן ליכא ב"ת עי"ש, הרי שהוכיח הפרמ"ג מדין המהדרין שמוסיפין נר בכל לילה, ע"כ דבמצוה דרבנן ליכא איסור בל תוסיף, להרשב"א ודעימיה שבעשיית מצוה ב' פעמים עובר בב"ת, ואולם מקו' הפרמ"ג חזינן דפשיט"ל דבנ"ח שייך איסור ב"ת, ולהכי נתקשה בדין המהדרין בנ"ח היאך מוסיפין נר והוי ב"ת, וע"כ ס"ל שגם במצוה דרבנן הוי ב"ת, וא"כ עפ"ז יש לדון במנהג חלאב שמוסיפין נר בכל יום לנ"ח דהוי איסור בל תוסיף, ומה שהמהדרין מוסיפין נר וליכא איסור ב"ת, כתב בשו"ת שבט הקהתי (ח"א ס' ר"ב) די"ל דשאני נ"ח מכל שאר מצוות דרבנן, ומפני שתחילת התקנה כך הייתה בפירוש שמותר להוסיף על נר אחד ואדרבה מצוה קעביד והוי בכלל מהדרין מן המהדרין עי"ש, והניף ידו בספרו משא בני קהת (פ"ד מחנוכה ה"א). וכ"כ בס' אסיפת שמועות (חנוכה עמ' מ"ג), דודאי המהדרין היה בכלל תחילת עיקר צורת התקנה, ומה שייך זה לב"ת ושכן כתב בקונ' משיב צדק אות ל"ח עי"ש, וכ"כ לדחות בקונ' בנין אריאל לידידי הרה"ג רבי אריאל טולדנו (חנוכה עמ' כ"ה) עי"ש[2].ולכאו' י"ל בזה במשה"ק הפרמ"ג בדין המהדרין בנ"ח דהוספת נר מ"ט אי"ז ב"ת, למש"כ בס' מגן גיבורים (ס' קכ"ח ס' כ"ז), באיסור ב"ת אם זהו רק במצוה שבחובה או גם במ"ע קיומית עי"ש, ובס' חקר הלכה (תפילין אות י"א) פשיט"ל שבמ"ע דל"ה חובה ליכא איסור ב"ת עי"ש וכ"כ בשו"ת דברי ישראל (ח"א ס' ק"ל) עי"ש, וע"ע מש"כ בזה בבית מתתיהו (ח"ב ס' י"ח).
וא"כ י"ל דהמהדרין בנ"ח להוסיף נר להידור מצוה, כיון שהידור מצוה אי"ז חובה, ועיקר החיוב בנ"ח זהו בהדלקת נר אחד, ושאר הנרות הוי להידור מצוה, א"כ י"ל שבהידור מצוה ליכא איסור ב"ת כיון שאי"ז חובה עליו והוי כמ"ע קיומית די"ל דליכא בזה איסור ב"ת, ואולם למש"כ בס' חמד משה (ס' תרנ"א ס"ה) שגם בקיום מצוה איכא ב"ת, ה"ה י"ל בהידור מצוה איכא איסור ב"ת אף שאי"ז חובה עליו, ובל"ה י"ל למש"כ בס' גליא מסכתא (ס"ו) דשאני ההידור מהדרין בנ"ח, הוי כחלק מהמצוה דנ"ח עי"ש, וכ"כ מו"ר הגה"ק רבי יוסף ליברמן זצוק"ל בס' משנת יוסף סוגיות (או"ח ח"ב ס' ל"ו) עי"ש, וא"כ י"ל כמו שמוסיף בשיעור האתרוג משום הדר שוודאי אי"ז בל תוסיף ה"ה במוסיף בנ"ח משום מהדרין דאי"ז ב"ת, וכ"כ בס' אור חדש (עמ' קי"ח) עי"ש.
♦
ההוכחה מבל תוסיף במקרא מגילה
והנה המרדכי (פ"ק דמגילה ס' תשע"ה) כתב, ומה שלא נהגו לקרות המגילה יום י"ד ויום ט"ו, משום ספיקא כדעבדינן ביו"ט, י"ל דדילמא י"ד נקבע זמנו, ואיכא בט"ו משום ולא יעבור וכו', א"נ יש כאן משום בל תוסיף עי"ש. הרי מבואר מהמרדכי דאיכא בל תוסיף במצוה דרבנן כמקרא מגילה[3].וא"כ נפשט מש"כ הפרמ"ג לדון אם בנ"ח איכא איסור ב"ת שהוי מצוה דרבנן, ומהמרדכי חזינן דבקריאת המגילה דהוי מד"ס איכא איסור ב"ת, אכן י"ל עפמש"כ הפרמ"ג ס' תרפ"ז מ"ז סק"ג, דמקרא מגילה מדברי קבלה כד"ת עי"ש, וא"כ י"ל דלהכי ס"ל להמרדכי דאיכא איסור ב"ת במקרא מגילה דהוי מדברי קבלה וכד"ת הוי[4]. ואכן בשו"ע (או"ח ס' תרצ"ו ס"ז) כתב, דלשמוח בפורים דברי קבלה נינהו שהם כדברי תורה עי"ש, וא"כ י"ל דשאני מקרא מגילה שהיא כד"ת ולהכי איכא איסור ב"ת, ואין מוכח לנ"ח שהיא מדרבנן, ועיקר סברא זו כתב הגר"י ענגיל בגליוני הש"ס (מגילה ב' ע"א) דשייך ב"ת במגילה דדברי קבלה כד"ת, ועי' בשו"ת אגרות משה (ח"א או"ח ס' י"ד סוף ענף א').
ואמנם י"ל עפמש"כ בתשו' חת"ס (או"ח ס' ר"ה) דנ"ח דאורייתא לעשות איזה זכר לנס על נס חנוכה די בכל שהוא יעו"ש, וא"כ שההדלקת נ"ח מקיים קיום דאורייתא שפיר יש לדון משום איסור בל תוסיף בהדלקת נ"ח שבהדלקה מקיים מצוה מה"ת, וכמש"כ החת"ס, ועמש"כ ע"ד החת"ס בבית מתתיהו (ח"ג ס"ד סוף אות א') עי"ש[5].
ובתשו' התעוררות תשובה ח"א (או"ח ס"ד), כתב דשייך בל תוסיף ובל תגרע גם במצוות דרבנן, ולפי"ז המדליק ט' ימים נ"ח, או רק ז' ימים, או שקורא מגילה בט"ו לשם מצוה עובר בב"ת, וכתב להוכיח ששייך איסור ב"ת במצוה דרבנן, ממש"כ השו"ע או"ח ס' תרס"ד ס"ז, שאין ליטול הושענא ביום הו"ר עם הלולב משום ב"ת, ואף שלולב ביום ז' הוי רק מ"ע מדרבנן, ואי"ז מ"ע מה"ת, אפ"ה חזינן דשייך איסור ב"ת במ"ע דרבנן עי"ש, והניף ידו בהוכחה זו בשו"ת התעוררות תשובה ח"ג (או"ח ס' תמ"ז), וכתב דמסתבר דבדרבנן איכא ב"ת כמו שכל מילתא דרבנן הוא משום לא תסור כמבו' בברכות י"ט ע"ב, ושבת כ"ג ע"א, ממילא עליהן משום ב"ת עי"ש, וכן מסיק בשו"ת שבט הקהתי (ח"א ס' ר"ב), דאין להדליק בליל ראשון של חנוכה שני נרות דיש לחוש לבל תוסיף אף שהוי מ"ע מדרבנן עי"ש, וכ"כ בס' מעיל קטן (עמ' 9), לחוש לב"ת במדליק שני נרות ביום א' עי"ש[6].
ואולם בשו"ת ברכת ראובן שלמה [היוצא לאור על ידי מכון גם אני אודך] (חלק י"א סימן צ') נשאל על הדלקת נרות חנוכה ביום ט', אם יש לחוש לבל תוסיף, וכתב דל"ש ב"ת במצוה דרבנן, וכמש"כ בשו"ת הרדב"ז (ח"ג ס' תע"ח), דכל מצוה שאין מניינה מפורש בתורה אין עובר משום ב"ת כגון ערבה והדס וכו', ואע"ג דדרשינן וענף עץ עבות לשלושה הדסים אין מנין זה מבואר ממש, זה הכלל אם מוסיף במצוה עצמה ממה שכתוב בתורה בהדיא ה"ז ב"ת עי"ש, ואישתמיט ליה להברכת ראובן שלמה, דברי המרדכי דגם בקריאת מגילה שהוי מדרבנן יש איסור ב"ת וכנ"ל, ואף שמגילה אינה מפורשת בתורה, וגם בשו"ת מילי דעזרא (ח"א ס' נ"ט), מסיק דהמדליק נ"ח ביום התשיעי אין עובר בב"ת, דבל תוסיף הוי רק בדאורייתא עי"ש, ואישתמיט ליה כל הנ"ל הסוברים שגם בדרבנן עובר בב"ת, וכמש"כ ההתעוררות תשובה והשבט הקהתי, וכן מפורש בצל"ח (סוכה מ"ו ע"ב), דבל תוסיף הוי גם במ"ע דרבנן כלולב ביום ב' שהוי מדרבנן עי"ש [וע"ע מש"כ בזה בשו"ת גביע הכסף (ח"א ס' ק"ט). ובשו"ת תשובות ישראל (חלק ז' סימן רנ"ט)].
וראיתי בס' חוט שני לרבינו מרן הגר"נ קרליץ זצוק"ל (חנוכה ס' תרע"א ס"א), דכתב דלהדליק ב' פעמים נ"ח, נראה שאין בזה איסור ב"ת, כיון דחזינן ששייך הוספה משום מהדרין, ולהרמב"ם בעה"ב מדליק לכולם, א"כ חזינן שלא הייתה צורת התקנה להדליק נר אחד, ואע"פ די"ל דדווקא התם הייתה התקנה כך, וזוהי הצורה של מהדרין, מ"מ אין נראה שכיון שכן לא תיקנו דווקא נר אחד, ועל כן דמיא לנטילת ב' פעמים הלולב, ולא לנטילת ב' לולבים עי"ש. הרי שס"ל לחוט שני, מטעם אחר דאי"ז איסור ב"ת להדליק ב' פעמים נ"ח, דדמיא למה שנוטל הלולב כמה פעמים שאי"ז ב"ת, ולא לנוטל שני לולבים די"ל דהוי ב"ת, וא"כ עפי"ד מיושב הך מנהג חלאב, להדליק נר נוסף בכל יום, דאי"ז ב"ת, דהוי כמו שנוטל הלולב שתי פעמים, ואולם י"ל דשפיר דמיא לנוטל שני תפילין בראשו שהוי בל תוסיף, ולא לנטילת לולב ב' פעמים.
ושו"מ למו"ר מרן הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל בס' אסיפת שמועות (חנוכה עמ' מ"ב), דכתב יל"ע אם יש איסור בל תוסיף בנר חנוכה אם מדליק יותר נרות מהחיוב, וכתב ונראה דבדרבנן ל"ש ב"ת, דהא כתיב לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם, אבל מצוות דרבנן אינו בכלל זה, והביא להפרמ"ג הנ"ל אם יש איסור ב"ת בדרבנן, דלהרמב"ם פ"א מממרים ובסה"מ שורש א', דכל דרבנן יש בזה לאו דלא תסור א"כ יהא בזה משום ב"ת, וכתב ע"ז באסיפת שמועות, ולכאו' צ"ע דהא מדאורייתא אין הנרות חנוכה חפצא דמצוה, אלא יש כאן מצוה כללית לשמוע בדברי חכמים, וא"כ אין כאן הוספה על המצוה, וכתב דבאמת יש הרבה ראיות דגם איסור דרבנן נעשה חפצא דאיסורא, וכן מוכח מיו"ט שני של ר"ה, שיש בו הנהגת דין גם בשמיים, וה"ה בנ"ח שהוא נעשה חפצא דמצוה, ושפיר שייך בל תוסיף, ואמנם לשיטת רש"י ברכות י"ט ע"ב ד"ה כל מילי], דכל מצוה דרבנן הוא משום כבוד חכמים, ולפי"ז ל"ש בל תוסיף דדומה למצות כיבוד אב, שבוודאי אם מוסיף על מה שציווהו אביו ל"ש ב"ת, וכתב לדון שיהא איסור ב"ת במצוה דרבנן, דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון, ואפשר שיעשו חז"ל ג"כ איסור להוסיף יעו"ש[7].
והלום ראיתי בשו"ת וזאת ליהודה להג"ר יהודה טולידאנו זצ"ל [ממקנאס] (סו"ס קס"א), אם איכא בל תוסיף במצוה דרבנן כנ"ח אם הדליקה תשעה ימים, או בלילה הראשון הדליק שני נרות, וכתב דנראה פשוט דאיכא איסור ב"ת דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון, והוכיח ממש"כ המהר"י עייאש (ס' קמ"ח) בנשבע לבטל מצוה דרבנן כנטילת לולב בשאר ימים, שהוי בכלל נשבע לבטל את המצוה, שמה"ת מצוה לקיים מצוה דרבנן, וכמו שאמרו לעניין נ"ח, היכן וציוונו מלא תסור, וא"כ ה"ה לעניין בל תוסיף הוי גם במצוה דרבנן עי"ש. ועפי"ד להמבו' בשו"ע יו"ד ס' רל"ט ס"ו, דהנשבע על דבר מצוה דרבנן שלא להדליק נ"ח או לקרוא מגילה השבועה חלה עי"ש, וכן הביא הטור יו"ד ס' רל"ט שם, מהרא"ש, דהנשבע שלא לקיים מצוה דרבנן שבועתו חלה, הרי דמצוה דרבנן אי"ז כנשבע לבטל המצוה, א"כ ה"ה אין איסור בל תוסיף במצוה דרבנן כמקרא מגילה והדלקת נ"ח להשו"ע, למש"כ הוזאת ליהודה לתלות, אם נימא דנשבע לבטל מצוה דרבנן אין שבועתו חלה ה"ה דאיכא איסור ב"ת במצוה דרבנן, וא"כ להשו"ע דהנשבע לבטל נ"ח או מקרא מגילה שבועתו חלה, ה"ה דליכא איסור ב"ת בנ"ח ומקרא מגילה.
אמנם י"ל עפמש"כ בבית מתתיהו ח"ו ס"א אות י"ב, במה שנשבע לבטל מצוה דרבנן, י"ל ששבועתו חלה, דמה שאין שבועה חלה על דבר מצוה, זהו שאין יכול לישבע ולדבר על מה שמפורש בתורה, ולהכי י"ל שבמצוה דרבנן שפיר חל שבועתו כיון שאין מפורש בתורה עי"ש, וא"כ י"ל דבאיסור בל תוסיף כשמוסיף במצוה דרבנן, ומכוין למצוה שפיר עובר בבל תוסיף דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון וכנ"ל.
ובמועדי הגר"ח (ח"א תשו' תקצ"ד), שאלתי למרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, מי שמדליק בביתו פעמיים נ"ח, אם עובר בבל תוסיף, והשיב ע"ז, אין ב"ת בדרבנן, עי"ש [וכן השיב בס' שיח הלכה (ח"ד ס' רל"ה) עי"ש]. וכן בס' תאריך ישראל (עמ' תר"ח אות מ"ב), השיב הגרח"ק זצ"ל על השאלה אם הדליק נ"ח בליל ט', אם עובר בב"ת, והשיב ע"ז לא מצינו שגזרו ע"ז [וכן השיב הגרח"ק בס' הליכות חיים (ח"א עמ' קכ"ט), וע"ע מש"כ בשו"ת גביע הכסף (ח"א ס' ק"ט)]. וכן שאלתי להגר"א נבנצאל, אם יש בל תוסיף במדליק שני פעמים נ"ח בביתו, וכתב לי, לענ"ד לא.
ואולם בס' שמחת אברהם (עמ' ת"נ) השיב הגרח"ק זצ"ל שיש ב"ת במצוה דרבנן, וכן בעמ' תפ"ג שם, השיב כן שיש ב"ת בדרבנן.
ובמועדי הגר"ח (ח"א תשו' תקצ"ה) שאלתי למרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, דס"ל שאין ב"ת בדרבנן, ממש"כ המרדכי ריש מגילה ששייך ב"ת במקרא מגילה, והשיב ע"ז, היכא שקבעו עי"ש. ובס' מעיל קטן (עמ' כ"ט) השיב הגרח"ק זצ"ל במדליק נ"ח ביום תשיעי אם עובר בב"ת, והשיב, בשבת תיקנו להדליק שני נרות ומותר להוסיף יעו"ש (ובס' סוכת חיים חנוכה עמ' תל"ו).
ואולם בס' ערוך השולחן (או"ח ס' תכ"ב סק"ד), הביא מהרא"ם הל' חנוכה, שהקורא הלל בכל יום עובר בבל תוסיף אע"ג דהוי מדרבנן, וכמש"כ המרדכי ריש מגילה יעו"ש, הרי שהוכיח מדברי המרדכי במגילה וס"ל שאי"ז דווקא במקרא מגילה [שהוי מדברי קבלה וכד"ת], וכנ"ל.
♦
בל תוסיף בד’ כוסות
ובפסחים קי"ז, בין הכוסות הללו, אם רצה לשתות ישתה, בין שלישי לרביעי לא ישתה והרשב"ם שם דנראה כמוסיף על הכוסות עי"ש, הרי לכאו' דגם במצוה דרבנן כארבע כוסות איכא איסור בל תוסיף, ואולם י"ל דאי"ז בל תוסיף ממש, אלא רק כנראה כמוסיף, ואה"נ אין עובר באיסור בל תוסיף, וכ"כ בשו"ת ברכת ראובן שלמה (חי"א ס' צ') בהמבו' בשו"ע או"ח ס' תע"ב ס"ז אם לא שתה כוס שלישי או רביעי בהסיבה לא יחזור לשתות בהסיבה דנראה כמוסיף על הכוסות עי"ש, דאה"נ במצוה דרבנן כנ"ח וארבע כוסות ל"ש איסור בל תוסיף אלא דנראה כמוסיף עי"ש [ומש"כ בזה בשו"ת לב אברהם ווינפלד (ח"א ס' י"ב)], ואמנם י"ל עוד למש"כ בס' כלי חמדה פר' וארא, מהירושלמי דארבע כוסות הוי מ"ע מה"ת עי"ש, וכן מבו' בשאילתות שאילתא ע"ז עי"ש, וכ"כ בשו"ת אמרי דוד (ס' קס"ג) עי"ש, א"כ שפיר יש לדון בארבע כוסות מאיסור בל תוסיף אם הוי כמ"ע מה"ת, וע"ע בס' אמרות אברהם (מצוות ומועדים ח"א שער ג' ס' י"ד), דשורף חמץ ביום השמיני אחר הפסח, אם עובר בב"ת עי"ש. ולכאו' אם ביטל החמץ, הביעור הוי מדרבנן, וכמש"כ התוס' ריש פסחים עי"ש, וא"כ כששורף החמץ ביום שמיני הוי בל תוסיף במצוה דרבנן, וה"ז תליא אם במצוה דרבנן איכא לאיסור בל תוסיף וכנ"ל עי"ש.♦
בל תוסיף במדליק נ"ח בבית הכנסת
ויש לדון במדליק נ"ח בבית הכנסת פעמיים, אם עובר בבל תוסיף כיון שהדלקת נ"ח בבית הכנסת הוי ממנהגא, אם שייך במנהג בל תוסיף, דאף אם נימא שבמצוה דרבנן איכא בל תוסיף מנ"ל שגם במנהגא איכא איסור בל תוסיף, למש"כ רש"י סוכה מ"ד ע"ב דאין מברכין על חיבוט ערבה שהוא מנהג נביאים, וא"א לומר וצונו עי"ש, א"כ י"ל דל"ש בל תוסיף במנהג, ואולם להרמב"ם פ"א מממרים ה"ב, דגם במנהג איכא לא תסור עי"ש, וא"כ שפיר יש לדון דאף במנהג איכא איסור בל תוסיף, ואמנם י"ל עוד דשאני הדלקת נ"ח בבית הכנסת דכתב השו"ע או"ח ס' תרע"א ס"ז שמברכין ע"ז, ואף דבאמירת הלל בר"ח ס"ל להשו"ע או"ח ס' תכ"ב שאין מברכין על הלל בר"ח שהוי רק מנהגא יעו"ש, וכתבו רבים מהאחרונים המובאים בבית מתתיהו ח"ו ס' דשאני הדלקת נ"ח בביהכנ"ס דאיכא קיום מ"ע דפרסומא ניסא, ומקיים בו מ"ע דהדלקת נ"ח ולהכי שפיר מברכין ע"ז עי"ש, וא"כ שפיר יש לדון מאיסור בל תוסיף בהדלקת נ"ח בבית הכנסת כשמדליק פעמיים לשם מצוה.ושו"מ בס' מועדי ישראל (ימים נוראים ס"ה) שכתב לדון מ"ט תקיעת שופר באלול שהוא ממנהגא אין בזה איסור בל תוסיף וכתב כיון שהוא לפני זמנו ליכא איסור בל תוסיף, וכמש"כ בשו"ת מחנה חיים (ח"ג ס' מ"ד) דהיושב בסוכה בערב סוכות או ישן בסוכה אין עובר בב"ת שהוי לפני זמנו עי"ש, ואולם בס' שיח הסוכות (עמ' שי"ח) השיב הגרח"ק זצ"ל אם יש לחוש לבל תוסיף כשישן בסוכה קודם החג והשיב מחזי כבל תוסיף, ובקובץ בנתיבות ההלכה (כ"ה) כתב שהגרח"ק זצ"ל נזהר לא לשבת ללמוד בסוכה קודם חג הסוכות עי"ש (וע"ע מש"כ בזה בס' שומרי מצוה פ"ז ס"ט ובס' שערי יוסף סוכות עמ' 2). ולהנ"ל י"ל בטעם דתקיעת שופר באלול ליכא בל תוסיף שהוי ממנהגא ובמנהג ל"ש בל תוסיף.
♦
ספר ספירת העומר ביום חמישים אם עובר בבל תוסיף
ונפק"מ י"ל בסופר ספירת העומר ביום חג השבועות, אם עובר בבל תוסיף, דספירת העומר בזה"ז לרוב פוסקים הוי מדרבנן, וכמש"כ הפר"ח ס' תפ"ט סק"ד, ולהכי בספיה"ע אצ"כ למצוה, דבמצוה דרבנן אצ"כ עי"ש. וא"כ י"ל אם ספר ספיה"ע ביום חמישים, אם נימא שגם במצוה דרבנן איכא איסור ב"ת, וכנ"ל, דגם בנ"ח י"ל שעובר בב"ת, ה"ה י"ל בסופר לשם מצוה ביום חמישים, עובר בב"ת, ואולם אם נימא שבמ"ע דרבנן ליכא איסור ב"ת, אף הסופר ביום חמישים לשם מצוה אין עובר בב"ת, ואמנם לדעת הרמב"ם פ"ז מהל' תמידין ומוספין הכ"ב, דספיה"ע בזה"ז הוי מה"ת, וכן ראיתי לזקיני הגה"ק רבי שלום הדאיה זצ"ל (בשו"ת ודבר שלום או"ח ס"ח), שכתב בדעת השו"ע דספיה"ע מה"ת עי"ש, ובמנ"ח (מ"ע ש"ו) בדעת החינוך עי"ש, ועפ"ז שייך איסור ב"ת כשסופר לשם מצוה, דספיה"ע מה"ת, ואולם למש"כ הברכ"י (או"ח ס' תפ"ט ס"א), דספיה"ע לרוב פוסקים הוי מדרבנן עי"ש, וכ"כ בשו"ע הגר"ז (ס' תפ"ט ס"ב), ובשו"ת אור לציון (ח"ג פט"ז ס"ב) יעו"ש, ועפ"ז דספיה"ע מדרבנן, ה"ז תליא אם במ"ע דרבנן איכא איסור בל תוסיף, וכ"כ לתלות בס' דברי יעקב להג"ר יעקב עדס (ר"ה כ"ח ע"ב עמ' קי"ט) עי"ש.ואולם בשו"ת שרידי אש (הנדמ"ח ח"ב יו"ד ס' צ') כתב דהסופר ספיה"ע ביום חמישים אין עובר בב"ת, שמצות ספיה"ע אינה למנות ימים סתם אלא ימים שבין פסח לשבועות, ואח"כ לא עשה מצוה כלל עי"ש[8].
ובמועדי הגר"ח (ח"א תשו' קפ"א) שאלתי למרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, הסופר ספירת העומר בחג השבועות, אם עובר בבל תוסיף, וכתב, אם מכוון למצוה עובר עי"ש, ולכאו' ה"ז סותר למה שהשיב במועדי הגר"ח הנ"ל במדליק נ"ח בביתו פעמיים דאין עובר בב"ת דאין ב"ת במצוה דרבנן, וא"כ ה"ה י"ל במצות ספיה"ע דהוי לרוב פוסקים מדרבנן אף כשמכוין למצוה אין עובר בב"ת שהוי מדרבנן, ואולי כוונתו לחוש להרמב"ם ודעימיה דס"ל דספיה"ע אף בזה"ז מה"ת, וא"כ שפיר הוי בל תוסיף כשמכוין למצוה, וכן פשיט"ל בשו"ת תשובות ישראל (ח"ו ס' ס"א או"ד), דהסופר בחג השבועות, עובר בבל תוסיף עי"ש[9].
♦
בל תוסיף באשה בקטן ובסומא
ולכאו' י"ל נפק"מ עוד בכ"ז, בקטן שפטור מהמצוות אם שייך אצלו איסור בל תוסיף, ואף שחייב במצוות מדרבנן מדין חינוך, ה"ז תליא במח' רש"י ותוס' ברכות מ"ח, אם מצוות חינוך ה"ז מוטל על אביו לחנכו ואין חיוב על הקטן כלל, ואולם אם נימא שהקטן בעצמו חייב במצוות מדרבנן, ה"ז תליא אם במצוה דרבנן איכא בל תוסיף וכנ"ל, ואמנם י"ל עוד לעניין קטן די"ל שמוזהר בלאווין ואיסורים ורק שאינו נענש ע"ז, וכמו שהארכנו בזה בבית מתתיהו ח"א ס' י"א יעו"ש, וא"כ שפיר שייך בקטן איסור בל תוסיף כיון שהקטן עצמו חייב במצוות מדרבנן, שפיר שייך בו איסור בל תוסיף, וע"ע בס' אור אברהם (חגיגה ס"ג), ובקובץ שיעורים (ח"ב ס' ל"א או"ג).וכמו"כ י"ל נפק"מ עוד לעניין סומא דפטור מהמצוות, אם שייך אצלו בל תוסיף כשמקיים מצוה, ולכאו' י"ל דנהי שפטור מהמצוות, מ"מ אם מקיים מצוה יש לו קיום מצוה כאינו מצווה ועושה וכאשה במ"ע שהז"ג, וא"כ ה"ז תליא בהנ"ל אם איסור בל תוסיף הוי רק במצוה שמחוייב בה או גם במצוה קיומית.
ועמש"כ בבית מתתיהו (ח"א ס"א אות מ"ד), לעניין אשה במ"ע שהז"ג אם יש בה בל תוסיף עי"ש. ועמש"כ בשו"ת תורה לשמה (או"ח ס' קע"ג) באשה היושבת בסוכה בשמיני אם עוברת בב"ת עי"ש[10]. ובס' סוכת חיים ארבעה מינין (עמ' תר"כ) השיב הגרח"ק זצ"ל שיתכן שיש איסור לאשה עי"ש והגר"א נבנצאל כתב לי אם מתכוונת למצוה עוברת.
וראיתי בס' ישועת יעקב (או"ח ס' י"ז סק"א) לחלק בין סומא לאשה, דסומא פטור מכל המצוות, ואין שום מצוה שחייב בה ול"ש ביה עניין בל תוסיף, דאין לו שום מצוה שהוא חייב בה, שיהא מוסיף עליה, ואילו אשה שחייבת במצוות שאין הזמן גרמא, שייך בה בל תוסיף עי"ש. וע"ע מש"כ ע"ד בס' דברי ירוחם (ס' מ"א)[11]. ובספר גם אני אודך מתשובת (חלק ח' סימן י"ח עמוד קס"א), שאלתי להגר"א נבנצאל לר"י דסומא פטור מהמצוות אם שייך בסומא בל תוסיף וכתב על זה, לא, ובספר גם אני אודך מתשובתי (חלק ט' סימן י"ג עמוד קל"ה), השיב על זה הג"ר שמאי גרוס בעל שבט הקהתי לתלות אם שייך בל תוסיף בסומא, אם סומא חייב בלאוין עי"ש.
ואמנם י"ל בזה למש"כ המשנ"ב ס' נ"ג ס"ק מ"א, דלהלכה קי"ל שסומא חייב במצוות עי"ש, א"כ שפיר שייך בסומא בל תוסיף, ואולם י"ל למש"כ בס' המכריע ס' ע"ח, דאף לר"י דסומא פטור מהמצוות, מ"מ מדרבנן חייב עי"ש ובתוס' ב"ק פ"ז. ועירובין צו., וא"כ שסומא חייב במצוות מדרבנן, יהא נפק"מ אם עובר בבל תוסיף וה"ז תליא בהנ"ל אם במצוה דרבנן כשמוסיף עובר באיסור בל תוסיף אם לאו[12].
♦
המדליק ביום ראשון שני נרות אם יצא
והנה בתשו' האלף לך שלמה להגר"ש קלוגר זצ"ל (או"ח ס' ש"פ) כתב, אם הדליק בלילה ראשונה שני נרות אם יצא, וכתב דנ"ל שיצא, דתוספת על דבר אינו מזיק בכה"ג, וכמש"כ הרמ"א או"ח ס' רס"ג, דיכול להוסיף נגד מנין המכוון ובלבד שלא יפחות וה"ה בזה עי"ש, והניף ידו בזה בחכמת שלמה (או"ח ס' תרע"א ס"ב) עי"ש[13].ואולם בשו"ת משנה שכיר (או"ח ס' רצ"ב) פליג בדברי הגר"ש קלוגר, וס"ל דבנ"ח דנתקן כל יום נגד הנס שנעשה בו וצריך היכרא באיזה יום עומד אם מדליק שני נרות ביום א', מגרע הנר הראשון, דלא יהא היכר לרואה באיזה יום עומד, ולהכי פשוט דהמדליק ביום ראשון שני נרות דלא יצא, עי"ש. ועפ"ז יש לדון במנהג חלאב להדליק ביום ראשון נר נוסף, ולמש"כ המשנה שכיר, ה"ז מקלקל מה שהדליק ומגרע ההדלקה ולא יצא יד"ח, וכ"כ לדון עפ"ז במנהג חלאב להדליק נר נוסף בחנוכה, די"ל שלא יצא יד"ח הדלקה, בשו"ת בניין אב (ח"ו ס' ל"ו), ובירחון האוצר כ"ג (עמ' פ"ב), ובקובץ המשביר (ח"ו עמ' ק"צ) עי"ש.
ובמועדי הגר"ח ח"ב (תשו' תקצ"ג), שאלתי למרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, אם הדליק ביום הראשון שני נרות אם יצא יד"ח, וכתב יצא, אבל עשה שלא כהוגן עי"ש, ובמועדי הגר"ח ח"א (תשו' תקצ"ג) השיב ע"ז אם יצא, אולי יעו"ש[14].
♦
לא תתגודדו
וראיתי בשו"ת בנין אב (ח"ו ס' ל"ו), שכתב לדון במנהג חלאב שמדליקים בנ"ח כל יום נר נוסף, אם אין במנהג זה משום לא תתגודדו, ומי שאינו נוהג כן, ייחשב הדבר כעשיית אגודות אגודות, ורבים אינם יודעים טעם הך מנהג להדליק נר נוסף יש לחוש ללא תתגודדו עי"ש. והנה בבית מתתיהו ח"ד בפתיחה הארכנו באיסור לא תתגודדו, ובסוף אות ג' הבאנו מהמבואר בשבת כ"א ע"ב, אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן שני זקינים היו בצידון אחד עשה כב"ש, ואחד עשה כב"ה עי"ש, והיאך הדליקו נ"ח אחד כב"ש ואחד כב"ה ומ"ט אי"ז לא תתגודדו, וכתבנו לדון אם נימא דאיסור עשיית אגודות קאי לב"ד שלא להורות במחלוקת, ולא קאי לציבור דכל אחד רשאי לעשות כמנהגו וליכא איסור לא תתגודדו, ובאות ד' שם כתבנו עוד לתרץ, עפמש"כ הריטב"א שבת כ"א ע"ב, דמח' ב"ש וב"ה הוא על הידור מצוה בעלמא, וא"כ י"ל למש"כ הערוך השולחן או"ח ס' תרנ"א ס' כ"ב, דלא תתגודדו הוי רק בדבר שהוא חובה, ובדבר שאי"ז חיוב ליכא לא תתגודדו יעו"ש, וא"כ מש"ה י"ל דליכא לא תתגודדו כשמוסיף נר נוסף כשאי"ז חובה לו, והוי להידור מצוה, בהכי ליכא איסור עשיית אגודות. [וע"ע בס' מהר"ם שיק חנוכה (עמ' קט"ו) מ"ט ל"ה לא תתגודדו במח' ב"ש וב"ה עי"ש, ובס' מצות נר איש וביתו להגר"א שלזינגר (בחלק הסימנים ס' כ"ט עמ' תע"א), ובשו"ת השואל לידידי הרה"ג רבי מרדכי ציון].♦ ♦ ♦