חילונים של זמננו האם נחשבים כתינוק שנשבה: דעת תלמידי החזון איש
הקדמה
המונח "תינוק שנשבה" כפשוטו, ששבו אותו הגויים אליהם וגדל אצלם כגוי, נידון במסכת שבת דף סח, ב האם דינו כשוגג או כאנוס, שנחלקו בכך האמוראים, ובנפקא מינה האם חייב קרבן חטאת אם חילל שבת[3].ורבינו הרמב"ם (הל' ממרים תחילת פרק ג') חידש מסברא מונח זה גם כדימוי ומשל לאחד שגדל על ברכי הכפירה:
"מאחר שנתפרסם שהוא כופר בתורה שבעל פה [מורידין אותו] ולא מעלין והרי הוא כשאר כל המינים והאפיקורוסין והאומרין אין תורה מן השמים והמוסרין והמשומדים, כל אלו אינם בכלל ישראל ואינן צריכין לא עדים ולא התראה ולא דיינים אלא כל ההורג אחד מהן עשה מצוה גדולה והסיר מכשול.
במה דברים אמורים, באיש שכפר בתורה שבעל פה ממחשבתו ובדברים שנראו לו, והלך אחר דעתו הקלה ואחר שרירות ליבו וכפר בתורה שבעל פה תחילה, כצדוק ובייתוס וכן כל התועים אחריו. אבל בני התועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות וגידלו אותם על דעתם, הרי הן כתינוק שנשבה ביניהם וגידלוהו ואינו זריז לאחוז בדרכי המצוות שהרי הוא כאנוס, ואף על פי ששמע אח"כ שהוא יהודי וראה היהודים ודתם הרי הוא כאנוס שהרי גידלוהו על טעותם, וכך אלו שאמרנו האוחזים בדרכי אבותיהם שטעו. לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה ולא ימהר אדם להורגן".
במאמר כאן לא נכנס לנפק"מ ההלכתיות השונות היוצאות מההגדרה של אדם כ"תינוק שנשבה", בדרך כלל לקולא, כגון שיינו לא יין נסך, וכדומה[4]. רק נציין נפק"מ אחת "לחומרא", שאסור לנו לשנוא אותו, באיסור תורה של "לא תשנא את אחיך בלבבך". לכאורה גם אם הוא ספק "תינוק שנשבה" מסתבר שלא לשנוא אותו, מפני ספק דאורייתא של "לא תשנא" (ושנאת הרשעים אינה מפורשת בתורה, כדי שתעמוד בדרגה שלה). וכן מבואר בחוט שני לג"ר ניסים קרליץ זצ"ל, הל' שבת פרק מ עמ' רפט. ופשיטא שצריך למחות ולהוכיח במקום האפשר, שהוא ענין אחר.
♦
דברי הבנין ציון והמלמד להועיל על הפושעים בזמנם
כתב הגאון רבי יעקב עטלינגר זצ"ל, הערוך לנר, בשו"ת בנין ציון החדשות סימן כג:"... והנה עד כה דברנו מעיקר הדין איך לדון מחלל שבת בפרהסיא, אבל לפושעי ישראל שבזמנינו לא ידענא מה אדון בהם אחר שבעו"ה פשתה הבהרת לרוב עד שברובם חילול שבת נעשה כהיתר אם לא יש להם דין אומר מותר שרק קרוב למזיד הוא, ויש בהם שמתפללים תפילת שבת ומקדשים קידוש היום ואח"כ מחללים שבת במלאכות דאורייתא ודרבנן, והרי מחלל שבת נחשב כמומר בלבד מפני שהכופר בשבת כופר בבריאה ובבורא, וזה מודה ע"י תפילה וקידוש.
ומה גם בבניהם אשר קמו תחתיהן אשר לא ידעו ולא שמעו דיני שבת שדומין ממש לצדוקין דלא נחשבו כמומרים אעפ"י שמחללין שבת מפני שמעשה אבותיהן בידיהם והם כתינוק שנשבה לבין עובדי כוכבים כמבואר סי' שפ"ה".
ובשו"ת מלמד להועיל ח"א סי' כט:
"... ואפשר שסמכו ע"ז מה שכתוב ג"כ בשו"ת בנין ציון החדשות סי' כ"ג שמחללי שבת בזמנינו נחשבים קצת כתינוק שנשבה לבין הנכרים, מפני שבעוה"ר רוב ישראל בארצנו מחללי שבת הם, ואין דעתם בזה לכפור בעיקרי אמונתנו, עיין שם, וכן הגיד לי הרב מו"ה משולם זלמן הכהן ז"ל בשם הגאון בעל שואל ומשיב שכתב שהאנשים מאמעריקא אינם נפסלים ע"י חילול שבת שלהם מפני שהם כתינוק שנשבה לבין הנכרים, וכו'. עוד יש סניף להקל דבזמננו לא מיקרי מחלל שבת בפרהסיא, כיון שרובן עושין כן, דבשלמא אם רוב ישראל זכאין, ומעטים מעיזים פניהם לעשות איסור זה, הרי הוא כופר בתורה ועושה תועבה ביד רמה ופורש עצמו מכלל ישראל, אבל כיון דבעו"ה רובם פורצים הגדר תקנתם קלקלתם, היחיד חושב שאין זה עבירה גדולה כל כך וא"צ לעשות בצנעה, ופרהסיא שלו כבצנעה, ואדרבה היראים קרואים בזמננו פרושים ומובדלים, והפושעים הם ההולכים בדרך כל הארץ".
וראה בשו"ת אחיעזר ח"ג סי' כה שנראה שהסכים לחידוש זה של הבנין ציון. וכן ראה בספר אם הבנים שמחה לגרי"ש טייכטל זצ"ל הי"ד, שבכמה מקומות בספרו[5] מזכיר שרחוקי זמננו הם בגדר זה[6].
ועל ענין זה ניתן לומר "נמצא חומרו קולו", שדוקא חומרתו הנוראה, שהוא רחוק כ"כ ממושגי היהדות, היא המביאתו לידי קולא בהנהגה כלפיוה.
דברי החזו"א זצ"ל להסכים לגדר "תינוק שנשבה" לחילוני זמנו
כתב החזון איש, בהל' עירובין סי' פז אות יד:[7]"ותינוק שנשבה בין העכו"ם דינו כישראל ושחיטתו מותרת, שהוא בחזקת שאם יודעוהו וישתדלו עמו כשיעור ההשתדלות שהוא ראוי לשוב לא יזיד לבלתי ישיב, אמנם אחר שהשתדלו עמו והוא מזיד וממאן לשוב דינו כמומר; ושיעור ההשתדלות תלוי לפי התבוננות הדיינים כאשר יופיעו ברוח קדשם בהכרעת דינו. ומה שנחלקו האחרונים ז"ל בצדוקים בדורות האחרונים אי חשובי כאנוסים היינו בהכרעת השיעור הידיעה שיודעים ממציאות ישראל ושאבותיהם פירשו מהם ונותנין כתף סוררת אי דיינינן להו כשיעור ידיעה למחשב מזיד כו' או לא ואכתי אנוסים הם, ובאמת צריך לדון על כל איש ואיש בפרט. וכמו כן אותן שאבותיו פרשו מדרכי ציבור והוא נתגדל ללא תורה דינו כישראל לכל דבר, ונמי צריך לימוד שעור ידיעתו אי לא חשוב מזיד, ואותו שדיינינן ליה כאנוס זוכין עירוב עבורו", ע"כ.
גם הרב אליהו דרבקין זצ"ל, רבה של רמתיים, העיד שהחזו"א זצ"ל אמר לו למעשה לגבי להעלות לתורה חילוני וכו' שהם בגדר תינוק שנשבה. ראה בספר מעשה איש ח"ב עמ' פג. ושם בספר (ח"ז עמ' כט) בקונטרס מרבה חיים מהג"ר חיים ברים זצ"ל, העיד על החזו"א זצ"ל: "המליץ על ישראל בדור עני שכזה, ואמר 'דור שכולו זכאי' הכוונה על אחינו בני ישראל התינוקות שנשבו, הם המה כולו זכאי. כי לא באשמתם ולא ברצונם מרו את פיו, ומה יעשה הבן שלא ידע מעולם את אביו".
והנה בספר חפץ חיים עם ביאור נתיבות חיים, לרב משה קאופמן שליט"א, עמ' שצב, העיר לשאול שאלה טובה, מדוע "בכל ספרי האחרונים עד ספרי רבינו חפץ חיים או משנה ברורה לא מצאנו שייחדו הדיבור על אלה של דורות האחרונים שהתחנכו ללא תורה ומצוות[8], ובכל ספרי רבינו החפץ חיים סותם: וכל זה בסתם איש ישראל אבל באפיקורוס לא איירינן, ולא דן בכלל דילמא נשתנה דינו בזמננו".
ויישב שם בחילוק נכון: "אולי ניתן לפרש דעד זמן רבינו החפץ חיים שבכל אתר רוב העם החזיקו בתורה ובמצוות, אף שלפעמים ציבור שלם פירשו, מ"מ שפיר היה לדון שידעו שפורשים מדרכי ציבור וממחצב ישראל, וכו', אבל בזמננו נתחדש בעו"ה דבר שכזה שרוב מנין ובנין העם רח"ל רחוק מתו"מ, ונראה בעיניהם כאילו זו צורתו האמיתית של העם רח"ל, ולכן דוקא בדור שכזה יש מקום לדברי החזו"א ז"ל שהרחיב ענין הצדוקים ועדיפי מצדוקים. ועם כל זה גם לדברי החזו"א ז"ל יש לדון על כל איש בפרט כמבואר בדבריו". וכעי"ז כתב גם הגר"נ קרליץ זצ"ל בספר חוט שני, הל' שבת פרק מ' עמ' רפח.
♦
חשיבות הבירור בכל דור לשעצמו
ומה שחשוב הבירור בזה, שהרי הדבר תלוי מאד בהבנה אמיתית ומדוייקת של המצב, אומדנא[9] של דעתם וידיעתם של אחינו ה"חילונים", ודבר כזה יכול להשתנות אפילו בזמן קצר, כגון מזמנו של החזו"א לזמננו. כגון, לצד אחד[10], שהוא עוד שני דורות להמשך התהום של חוסר הידיעה והבורות המוחלטת, בבתים ובבתי ספר, ומאידך לצד שני, יש יותר חשיפה לעולם הדתי תורני, וממילא תתכן יותר תביעה כלפי האדם לבירור הענין ולא שיישאר בחוסר מעש ובירור כלפי זה. ואמנם זה גופא שאלה גדולה, שהרי מצד אחד הם רואים את הטוב הגדול שיש אצל הדתיים וכו', ומאידך מודגשות להם בעיקר בעיות שישנן או אינן[11].מעט דוגמאות לגבי הבורות הגמורה מהיהדות:
בגליון "קרוב אליך" (פרשת וישב תשפ"ב, עמ' 28) כתב איתי אסמן ששמע מהג"ר אביגדור נבנצל שליט"א שחילונים אינם בגדר "תינוק שנשבה", והוא כותב שם על זה: "דברים אלו היו קשים לי לעיכול, משום שגדלתי כ'חילוני', ואני יודע כמה היתי מנותק מהיהדות ורחוק ממנה".
שם (פרשת ויגש, עמ' 26) עוד כתב:
"כשלמדתי בבית הספר הממלכתי ולאחר מכן חטיבת הביניים והתיכון, זכורים לי לרעה שיעורי התנ"ך, הם היו כל כך משעממים: למדנו שם תיקבולת כיאסטית ותיקבולת חוזרת, ערכנו השוואות בין היצירה הספרותית הקדומה עלילות גילגמש לבין סיפור המבול בפרשת נח, וכן עשינו השוואה בין חוקי חמורבי לחוקים של משה רבינו בפרשת משפטים. הכל כדי להראות שהתורה היא עוד יצירה אנושית ולא נמסרה לנו מן השמים במעמד הר סיני, וממילא אם היא מסמך אנושי, היא אינה מחייבת ואינה קשורה לזהות הלאומית הנצחית שלנו".
ומתוך ראיון עם גב' מהציבור המסורתי:
"... למה רק אצלנו יש החלנה מטורפת? הדור שלנו גדל על מחברת חגים. כל הורה מסורתי שלמד בבית ספר ממלכתי זוכר איך לפני כל חג הייתה התרגשות. כיתות מקושטות, מחברות לחגים, לומדים מנהגים וערכים על החג, מאיפה הוא מגיע. הקדישו כמה שיעורים לאותו חג. היום אין מחברת חגים, היא נמחקה. לא רק שהילד לא יודע כלום על היהדות, הילד עובר החלנה. אפס ערכים, אפס מסורת. ההורים פשוט לא יודעים, זה לא מה שגדלנו עליו" ("בשבע", ה' טבת תשפ"ב, עמ' 16).
♦
דעת גדולי ישראל בזמננו
בספר בינה ודעת (ירושלים תשס"ח) הביא המחבר, הרב מנחם אדלר שליט"א, את דברי פוסקי זמננו לגבי השאלה הזאת האם החילונים בזמננו נידונים כתינוקות שנשבו.ויסוד הדברים כבר כתבם הרב הנ"ל במאמרו בישורון כרך י"ב (שנת תשס"ג) עמ' תקנב-תקסו, "בירורים בדין תינוק שנשבה", ששם הרחיב היטב בגדרי תינוק שנשבה, בדעות הפוסקים הקדמונים ובבירור הסברא לגבי המציאות בזמננו.
ובסוף המאמר שם כתב פרק "דעת הפוסקים", "ואחר האמור נביא שאמנם כן היא דעת גדולי הדור, שאין מצוי אצלנו דין תינוק שנשבה". והביא שם דעת חמישה מגדולי הדור שמצדדים כך, הגר"מ פיינשטין[12], הגרש"ז אויערבך[13], הגרי"ש אלישיב[14], הגר"ש ווזנר[15] והגר"נ קרליץ, זצ"ל. אפשר להוסיף על רשימה זו גם את שו"ת היכל יצחק לגרי"א הרצוג זצ"ל (אה"ע ח"ב סי' כו)[16], שו"ת ישכיל עבדי לגר"ע הדאיה זצ"ל (ח"ח סי' יט), ושו"ת אז נדברו לגר"ב זילבר זצ"ל (ח"ט סי' נח עמ' קמז-קמח ובהערה שם)[17].
ואחר חמש שנים מהמאמר הנ"ל כתב הרב הנ"ל את ספרו בינה ודעת, ושם בעמ' כח-ל (ובהערות פ-פא) ועמ' תקלג-תקלד גם הביא את דעת גדולי הפוסקים, אבל בשינוי מהמאמר הנ"ל, ששם הביא את דעת הגר"נ קרליץ זצ"ל בין המצדדים להגדיר "תינוק שנשבה", ראה לקמן, וגם הביא בהערות שכן דעת הגר"ח קניבסקי שליט"א, ראה לקמן.
וכידוע, כמה וכמה מגדולי ישראל סוברים שהגדרת "תינוק שנשבה" נכון אף בזמננו, ובדומה ובכל שכן מדברי המלמד להועיל והבנין ציון בזמנם ומקומם.
ולדוגמא, כן היתה דעת הגאון רבי שלמה פישר זצ"ל, שהסתלק מעימנו השנה, כסלו תשפ"ב: "... הוא אמר שהיחס של החזו"א לדור הזה כ'תינוקות שנשבו' תקף היום פי כמה וכמה, כשיש בדור שלנו אנשים שכבר נולדו כדור שלישי לכפירה, ולא מכירים כלל את היהדות כדי לדעת במה הם לא מאמינים"[18].
וכן דעת כמה מחכמי זמננו, כגון יבלחט"א הג"ר יצחק יוסף שליט"א[19], הג"ר אשר ווייס שליט"א[20], הג"ר אברהם ישראל רובין שליט"א[21], ועוד רבים[22].
♦
דעת גדולי תלמידי החזו"א שחילונים של זמננו הם בגדר תינוקות שנשבו
כאן[23] נתמקד בדעת גדולי התלמידים של החזו"א זצ"ל, לראות איך שנקטו שדברי החזו"א נכונים גם בזמננו, להגדיר בעיקרון את ה"חילונים" כתינוקות שנשבו[24].ואע"פ שלעיתים קשה להגדיר בדיוק מי כלול ב"תלמידיו" ו"מקורביו" של החזו"א[25], ומ"מ נדמה שיש כאן תמונה כללית בענין.
♦
הג"ר יעקב ישראל קניבסקי זצ"ל, בעל הקהילות יעקב
ספר חיי עולם, פרק כו, עמ' לז:"ואינני מדבר אודות אותם שחונכו מתחילתן חינוך כפרני רח"ל, שהם כתינוק שנשבה לבין הגויים, אלא אודות אלו אשר בצעירותו חונך על ברכי התורה והאמונה, ששנה ופירש ופרק עול רח"ל".
וכן באגרותיו קריינא דאיגרתא (מהד' חדשה ח"א עמ' צח ועמ' ש) נקט סברא זו של "תינוק שנשבה".
♦
הג"ר אהרן יהודה ליב שטיינמן זצ"ל
"... פעם דיברנו [עם הגראי"ל זצ"ל] על יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, ואמרתי לו, שכיום אומרים שאין הם בגדר "תינוקות שנישבו" ולכן לא נורא לדבר אודותם. מיד הוא נדרך ושאלני – "מי אמר לך כדבר הזה?!" עניתי לו שמרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל אמר לי זאת. כששמע זאת מיד הוא נדרך למען כבוד התורה, וראיתי כמה העריך את דעתו כ"פוסק הדור", ואז פנה אלי ואמר: "תאר לי בדיוק איך שמעת ממנו את מה שאמר אודות כך!", אז אמרתי לו שמרן הגרי"ש זצוק"ל אמר לי בצורה זו – שאין כיום מושג הנקרא "תינוקות שנישבו בין העכו"ם", ומדוע? וענה לי, שהיום עושים 'פלגינן דיבורא' במושג האמור, שכן בגמרא מוזכר 'תינוקות שנשבו בין העכו"ם', ופירושו שמדובר על תינוק שנולד, וכעבור שבועות ספורים בהיותו תינוק לוקחים אותו למקום העכו"ם, כגון ליפן, ושם הוא גדל בלי לראות צורת יהודי כלל, ושאל מרן הגרי"ש, וכי ניתן לומר זאת בימינו על יהודים בארה"ק? כיום הם נולדו כאן, וכל שבוע יש להם תוכנית במכשיר שלהם על קבלת שבת, הם יודעים מהו יום כיפור, הם מסתובבים במאה שערים ורואים מהו שוק ארבעת המינים, והרי את הנצרות והאיסלאם להבדיל הם מכירים היטב, אז מדוע לומר שאת היהדות הם אינם מכירים, ולכן אין זה נקרא "תינוק שנשבה", אלא "תינוק שהוא פרא אדם", שחפץ לפרוק עול מעצמו.כשדיברתי על כך עם כמה מידידי, אמרו לי לאחר מכן, וכי מרן הגרי"ש אינו יודע את דבריו של מרן החזו"א ביו"ד שאמר עליהם כי הם "תינוקות שנישבו" והוא דיבר על אלו שהיו כאן בארץ ישראל? אמרתי להם, שאכנס שוב למרן הגרי"ש ואשאל אותו זאת.
ואכן נכנסתי למרן הגרי"ש ושאלתיו על כך, ואמר לי בקול נחרץ "אם מרן החזו"א זצוק"ל היה חי עמנו היום, הוא לא היה כותב זאת על בני ימינו, כי המציאות השתנתה לגמרי, וכיום יודעים הכל מה שפעם לא היה ניתן לדעת מהמתרחש בריחוק מקום", ואז הוסיף בקול נעים ושאלני "אתה מכיר את הגמרא ביומא"? והחל להקריא לי בע"פ לשון הגמרא ביומא (לה:) "תנו רבנן, עני ועשיר ורשע באין לדין, לעני אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה, אם אומר עני הייתי וטרוד במזונותיי, אומרים לו כלום עני הייתי יותר מהלל, אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרעפיק, וכו', עשיר אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה, אם אומר עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי, אומרים לו כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר וכו'", ואז הוסיף מרן הגרי"ש ואמר לי משפט נורא, ואני מוסיף שכיום הבעלי תשובה מחייבים את הדור כולו שלא חזר בתשובה, שכן כיום אין לך בית או משפחה בישראל שאין מי שבסביבתו שחזר בתשובה, ודבר זה מחייב שכן או בן משפחה להתעניין מדוע חזר בתשובה, ומדוע לא למדו ממנו להשכיל דרכם?! וזה יהיה מחייב נורא עבורם, ולכן הם אינם "תינוקות שנישבו".
כשסיימתי להרצות הדברים למרן זצוק"ל, הוא ספק ידיו למעלה בהרגשת כאב נורא ואמר "אוי ווי, הרב אלישיב הגדיל את הגיהנום"... וראיתי על פניו צער שקשה לתיאור.
ואז הוסיף מרן ואמר לי "אני סובר כלשון מרן החזו"א". ולסימוכין לדבריו סיפר לנו, "לפני כמה ימים היו כאן אנשי 'ערכים' ואמרו לי, שכיום אנשים רחוקים אינם יודעים כלום גם בארץ ישראל, ובאו אלי אנשי 'לב לאחים' ומספרים לי על ילדים שלא יודעים מהו קריאת שמע כלל, כי כל היום מלעיטים אותם בדברים אחרים ורק לא באידישקייט, ולכן קשה לקבל הכרעה זאת".
[מתוך ראיון עם הרב הלל קופרמן שליט"א, יתד נאמן, ג' שבט תשע"ח, מוסף עמ' 16-17].
"לגבי התועים בדורינו, נשאל רבינו הגראי"ל לקראת פורים תשע"ב לגבי משלוח מנות אם מתקיים בהם דין של "איש לרעהו", ואמר מרן שאינם נחשבים אלא כתינוקות שנשבו".
[ספר מזקנים אתבונן, ח"ג עמ' 2 וח"ו עמ' 266].
♦
הג"ר חיים גריינמן זצ"ל
כתב לי חכ"א שליט"א: "... באופן כללי כפי ששמעתי מבית מדרשו [של הגר"ח גריינמן זצ"ל] מבניו, אוקימנא אדינא דהחזו"א שכהיום כולם תינוקות שנשבו".ובחוברת "בקש שלום" שכתב אחד מבני הגר"ח גריינמן זצ"ל, על מעלת השלום וגנות המחלוקת, עמ' כד, כתב: "מעשה באחד שאמר להרב זללה"ה שאינו יכול לגור בסביבה שגרים שם מחללי שבת, אמר לו: במקום שיש שם מחלוקת ולשון הרע יותר חמור אצל הקב"ה מחילול שבת של ההמון, כי הם תינוקות שנשבו".
ובאחד ממכתביו לרב שעסק בהחזרה בתשובה, כתב:
"... קשה לתאר את הזכות הגדולה שנפלה בחלקכם, ובדורות הקודמים אם היה מזדמן להציל תינוק שנשבה ולהחזירו ליהדות, היה הדבר עומד לפניו כל הימים בקרני אורה על שזכה לכמו אלה, והנה מע"כ שליט"א זכה במאות וחוזר וזוכה יום יום, היש גבול לאושר כזה שזיכוהו משמיא וכו', חיים שאול, ז' אלול תש"נ, בני ברק".
♦
הג"ר ניסים קרליץ זצ"ל
חוט שני, שבת, מהד' שניה פרק מ עמ' רפט: "... אף בארצנו הקדושה בזמננו שרבים מבני עמינו מתחנכים לכפירה ולחיות חיי הפקר והוללות ולא חונכו בדת משה וישראל, דינם כתינוקות שנשבו, ואף שהם יודעים שהינם יהודים ושישנם יהודים ששומרים תורה ומצוות, ומצוה לקרבם, וחייבים לחלל עליהם את השבת במקום פיקו"נ".♦
הג"ר יהודה שפירא זצ"ל
ספר דעת יהודה, עמ' רכט:"כבר נפסק ע"י מרן [החזו"א] שדינם כתינוק שנשבה, אם אינו רודף את הדת".
♦
הג"ר חיים קניבסקי שליט"א
ספר מעשה איש, הרב צבי יברוב, ח"ה עמ' לב:"על החילונים דהיום, עשאם כבר החזו"א לתינוקות שנשבו, אך אמר: חוץ מבן גוריון (כוונתו לאלו הזקנים שידעו ושנו ופירשו)".
ספר דולה ומשקה, ערך הרב אברהם חיים שציגל, מהד' תשס"ז, עמ' 440 ואילך:
"החופשיים שבזמננו חוששין להם שמא לא הוכיחום כראוי, והם ספק תינוק שנשבה, לכן הולכים בהם לחומרא בכל דבר".
♦
הג"ר דב לנדו שליט"א
כתב לי חכ"א שליט"א : "... אדינא דהחזו"א שכהיום כולם תינוקות שנשבו. כמדומה שהגרד"ל שליט"א גם כן סובר כן, ואמר הוכחה שחילוני עצר אותו בשבת ושאל איך נוסעים למקום פלוני, זאת אומרת שהוא לא מבין שזה לא לענין לשאול אדם בעל חזות כזו, שמע מינה שהוא שבוי ואינו יודע די הצורך על השבת".והרב רפאל סויד שליט"א מבני ברק, ראש כולל נר יוסף, כתב[26]:
"הנה ידועים דברי החזו"א שלחילונים בזה"ז יש דין תינוקות שנשבו, והגר"ד לנדו שליט"א אמר בשם החזו"א שדברי החזו"א אמורים אף במי שלמד בתלמוד תורה אלא שלא נהיה בן י"ג בעודו שומר תורה ומצוות, שיש לו דין תינוק שנשבה".
♦
סיכום
דעת גדולי ישראל בזמננו חלוקה בשאלה זו של גדר "תינוק שנשבה" כלפי ה"חילונים" בזמננו, שהיא שאלה עמומה ותלויה הרבה באומדן הדעת. רבים וגדולים נמצאים בכל שיטה. כאן הראנו לדעת, שרוב בית מדרשו של החזו"א זצ"ל נוקטים בעיקרון את פסיקת רבם גם כלפי זמננו אנו.על דברי החזו"א האלו ניתן לומר את מה שכתב בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ח סי' טו פ"ה) בהקשר דומה, שלמרות החידוש שיש בדבריו, "ראויים דברים אלה להשמע כאשר יצאו מפי בעל סמכא כל כך גדול כהחזון איש זצ"ל".
ויה"ר שנזכה במהרה לימים בהם "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", "השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם"!
♦ ♦ ♦