הגאון רבי יצחק אביחצירא (ה'בבא חאקי') זצ"ל
נין ונכד להרה"ג אביר יעקב זצלל"הה
חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל
רב ראשי למחוז רמלה-לוד

קביעת יו"ט בהלל ובהודאה על נס ההצלה וקבלת ירושלים והכותל המערבי[2]

יום ה' שבט תשכ"ח
הנה אין ספק שצריך לקבוע יום-טוב בהלל גמור ובהודאה, זכר לנס שנעשה עמנו, וזה מחוייב להיות. ונקרא אפילו מדאורייתא, כמו שאמרו במגילה[3] על ההלל של ערב פסח:[4] משעבוד לחרות אומרים הלל, ממיתה לחיים לא כל שכן? ואם כן, אנו יש לנו שניהם: נצלנו משעבוד לחרות, וגם ממיתה לחיים. שאם חלילה היה להיפך, היה כל עם ישראל בכללו בכל העולם ב"מ[5] אבודים. ואם כן, זה נקרא נס שנעשה עִם עַם ישראל בכללו.
והנה, בספר "חתם סופר"[6] סימן קצא, שהביא משם גדולי עולם, שאפילו עיר אחת או יחיד יכולים לקבוע יום-טוב ביום שנעשה להם נס, כל שכן כלל ישראל! והיה ראוי לקבוע כל ששת הימים חגים, כמו שקבעו בשמונת ימי חנוכה, ובי"ד וט"ו פורים וכו'...,[7] אבל אין גוזרים גזרה על הציבור שלא יוכל לעמוד בה.
לכן, לפחות לקבוע יום אחד שהוא כ"ח אייר, שהוא המתאים לפי עניות דעתי – יום שקבלנו העיר העתיקה עם הכותל המערבי, שריד בית קדשנו ותפארתנו; כמו שאמרו חז"ל:[8] לא זזה שכינה מכותל המערבי,[9] מעשה ידי דוד מלך ישראל[10] חי וקיים, שהוא גם כן המלך המשיח. לא יום שביתת הנשק, שזה לא לפי רצוננו, רק האומות שבקשו, ואנו עם ישראל לא היינו מעוניינים, שאם לא היתה שביתת נשק, היינו ממשיכים להחזיר כל השטחים שלנו.
לכן, לפי עניות דעתי דעת קלה, היא יום שקבלנו ירושלים העתיקה עם הכותל, בכדי שהקב"ה יעזור לנו ויחזירנו בתשובה, וייבנה המקדש במהרה בימינו, אמן.
ואני חושב שסדר התפילה צריכה להיות – קריאת הלל גמור עם ברכה, הוצאת ס"ת יחד עם הפטרה, אולי של "עוד היום בנוב לעמוד".[11]
[מקום החותם]
♦ ♦ ♦