קביעת יו"ט בהלל ובהודאה על נס ההצלה וקבלת ירושלים והכותל המערבי

הערות שוליים

1. ↑ תשובה זו לקוחה מתוך מערך שיעור שהכין הרב שמואל כץ, חוקר הרבנות הראשית לישראל (מצוי כאן, שקופית 42), ומקורה בארכיון הרבנות הראשית לישראל, שבו מצויות תשובות נוספות שנכתבו בעניין זה, בתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים. נשלחה למערכת האוצר על ידי הרב שי הירש. עוד על יחסו של הבבא חאקי למאורעות הדור, ראה בתשובתו בעניין חידוש הסנהדרין (קובץ נטועים כג). ההערות דלהלן נכתבו על ידי הרב הראל דביר.
2. ↑ יד, א: 'תנו רבנן: ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל, ולא פחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה, חוץ ממקרא מגילה. מאי דרוש? אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה: ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה, ממיתה לחיים לא כל שכן? אי הכי, הלל נמי נימא. לפי שאין אומרים הלל על נס שבחוצה לארץ'.
3. ↑ לכאורה בגמרא במגילה לא הוזכר ערב פסח, אלא נאמר ש'מעבדות לחירות אמרינן שירה', ופרש"י: 'מעבדות לחירות –ביציאת מצרים אמרו שירה על הים'. וצ"ע.
4. ↑ =בר מינן.
5. ↑ שו"ת חת"ס או"ח.
6. ↑ המילה וכו' ושלוש הנקודות אחריה (והפסיק שאחריהן), מופיעות כך במקור. ייתכן שהכוונה לימים הנוספים שבהם מגילה נקראת, החל מי"א אדר (משנה מגילה א, א), או שהכוונה לימים נוספים שנזכרו במגילת תענית.
7. ↑ שמות רבה ב, ב.
8. ↑ על ההבנה שהכותל המוזכר במדרש הוא הכותל המערבי של הר הבית (ולא כותל העזרה או קודש הקודשים), יעוין בחצרות בית ה' לרב זלמן מנחם קורן (בתוך ספר הזיכרון שם עולם), פרק ראשון.
9. ↑ לא מצאנו בחז"ל מקור לכך שהכותל המערבי הוא מעשה ידי דוד המלך. אדרבה, ככל הנראה, הכותל המערבי הנוכחי נבנה בשלהי ימי בית שני. עם זאת, מקורות מהאחרונים המייחסים אותו לדוד המלך הובאו בדברי הרב קורן הנ"ל.מקור קרוב מעט לדברי רבינו, הוא דברי הגמרא (סוטה ט, א): 'דרש ר' חיננא בר פפא, מאי דכתיב: רננו צדיקים בה' לישרים נאוה תהלה? אל תקרי נאוה תהלה אלא נוה תהלה, זה משה ודוד שלא שלטו שונאיהם במעשיהם; דוד –דכתיב: טבעו בארץ שעריה'. רש"י פירש שהכוונה לשערי עיר דוד, ולעומת זאת, המהרש"א פירש שהכוונה לשערי המקדש, שמיוחסים לדוד על שם מה שהכין לשלמה בנו שבנאם (ובעיון יעקב, אות יז, הוסיף על דברי המהרש"א, ונקט שדוד אף בנאם בפועל, יעו"ש).
10. ↑ ישעיה י, לב.