הערה על מאמרו של הרב יהושע ון-דייק "ריקודים בשבת ויו"ט" (גיליון ס"ב עמוד קט"ו)
בגליון ס"ב כתב הרב יהושע ון-דייק לדון להיתר בריקודים הנהוגים לפעמים בישיבות, ובסוף כתב דיתכן שהאיסור הוא דוקא כאשר משמיע קול, אבל ציין דלא מצא מקור לזה.אמנם הראוני כו"כ מקורות לדבר זה. ראשית במאירי (בביצה ל.) "... רקוד ברגל ושאר משמיעי קול", וכן באגודה (ביצה פ"ד סימן מ"ד) "פר"י דריקוד שלנו שרי, דלא שייך ביה השמעת קול".
וכ"כ בשו"ת ר' עזריאל הילדסהיימר: "דהתוס' לא כוונו רק אמה דתנן אין מרקדין וכו' ובשעת ריקוד וטיפוח נשמע קול ערב ככלי זמר, שזה אסור שמא יתקן כנגדן כלי שיר דהיינו לבסומי קלא כדמשמע נמי מדברי רש"י ז"ל ביצה דף ל"ו ע"ב[2], ועל זה כתבו התו' דזה דוקא בימיהם הי' אסור לטפח שהם בקיאין הי' שהי' כל זה נשמע ככלי שיר, ואמנם בזמן הזה אין בקיאין אנו די ע"י טיפוח וריקוד ישמע קול השיר, ולכן שרי עתה כזה דלא שייך למגזר, ואמנם הס מלהזכיר שתוס' ישרו עתה לנגן בכלי שיר ממש, כי בזמן הזה בודאי ישנן בקיאין לתקן כ"ש ויתקן מנא בי"ט".
אמנם בשו"ת מהר"ם שי"ק (או"ח קכ"ז) הביא מספר צרור החיים (קול השיר סימן א') שהאריך להוכיח דהיתר התוס' נאמר רק על ריקוד וטיפוח "אבל להשמיע קול גם האידנא אסור", ומבואר דריקוד אינו בגדר השמעת קול (וכן כתבו התוספ"ש וא"ר, ובפשטות גם הם חילקו כן). ובספרי זמנינו הביאו כן מעוד פוסקים, ולא עיינתי בדבריהם.
ועוד יש לציין, שלא ראיתי במאמר הנכבד את החילוק שמבואר בדברי הר"ח, דשם ריקוד היינו דוקא בהרמת הרגל מן הרצפה, וכן ביארו לדינא בתורת שבת סק"ב, ובס' שולחן שלמה (סי' תקכ"ד סק"ג), ובשו"ת יחו"ד (ח"ב סי' נ"ח), יעוי' בדבריהם. ולכן שפיר נוהגים בישיבות הק' להקפיד על ריקוד איטי בדרך הילוך ולא בדרך של ריקוד כמו בחתונות.
יחיאל אומן
♦ ♦ ♦