חילופי ר' אליעזר ור' אלעזר במסכת יבמות
תנא אחד קרוי רבי אליעזר סתם, והוא ר' אליעזר בן הורקנוס (ב"מ נט:). תנא אחד קרוי רבי אלעזר סתם, והוא ר' אלעזר בן שמוע. ואמורא יש בשם רבי אלעזר סתם, והוא ר' אלעזר בן פדת (רש"י יבמות עב: ד"ה ראיתי; קיא: ד"ה וכן).מצויים לרוב חילופים בין השמות ר' אליעזר ור' אלעזר, ורבים מהם נגרמו בשוגג, הן בשל דמיון השם והן בשל פתיחה שגויה של ראשי תבות. נראה שמסכת יבמות 'התברכה' בחילופים כאלו, ולפעמים מדובר במערכת שחורזת מספר סוגיות, שמוכח שהתנא של כולן הוא אחד, ואילו גרסת הספרים אינהּ עקבית.
[יש לציין כי על פי רוב, הדברים נכתבו מן הסברה, כאשר יראה המעיין; ובעת כתיבת הדברים לא היה תחת ידי הספר החשוב דקדוקי סופרים השלם (מכון התלמוד הישראלי - יד הרב הרצוג; עמ"ס יבמות 4 כרכים, התשמ"ג-התשנ"ו). בחלק מהמקרים נעזרתי בספר הנ"ל מאוחר יותר, ואז ציינתי אליו כאן. על כל פנים, בהערות לשינויי נוסחאות של דק"ס השלם צוינה לרוב גם הגרסה במקורות מקבילים במדרשים ובראשונים. ודאי שכדאי לעיין שם; אם כי, לדעתי, חילופי ר' אלעזר ור' אליעזר כ"כ שכיחים, ובמקרים רבּים הגרסאות הישנות חלוקות בין המקורות השונים, וקשה יהיה להכריע רק על פיהן (וכעין מה שכּתב על עניין דומה, בדק"ס ברכות לא. הערה פ: "... ואין אנו יכולין לברר זאת מנוסח הגמ' במקומות האחרים, כי בתיבת 'רב' ו'רבי' עשׂוּ המדפיסים כרצונם")].
♦
כו. רבי אליעזר אומר ב"ש אומרים יקיימו. ולהלן (כח.): ולימא ליה רבי אלעזר היא וכו'.
כתב כאן הרש"ש, שיש לגרוס ר' אלעזר (בן שמוע. וכן הגרסה בכת"י קאופמן). וכן הגיה במרומי שׂדה על המשנה בעדויות (ה, ה), וכן העיר רבי צבי הירש אב"ד ברלין (בהגהות שבסוף המסכת) בשם הירושלמי. וכן הנוסח לעיל (כו.) במאירי ובפסקי רי"ד (ע"ש בדק"ס השלם הערה 57). וכן היא גרסת הספרים להלן (קט.); וכמובא להלן (כח.) הא בהא תליא. והב"ח (להלן כח.) הגיה ר' אליעזר, וא"כ יצטרך להגיה כן להלן (קט.), ע"ש.
והרש"ש ציין למשנה בעדיות (ה, ד-ה) שם, וכתב שגם שם נפלה טעות זו וצ"ל אלעזר, שהרי "דבתחלה סדר מה שאמר ר' יהודה מקולי ב"ש, ואח"כ דר' יוסי, ואח"כ דר"ש (כהנ"א כדמוכח פ"ג דידים מ"ה [לא כגרסתנו במשנה ג ר' ישמעאל - ימ"מ]) ואח"כ דר"א, ועל כרחך הוא ר' אלעזר בן שמוע, שהיו כולן חברים, משא"כ ר' אליעזר, שהיה בדור שלישי לפניהם. והסה"ד ל"ד בזה".
כט: "בשלמא ר"ע... אלא לר"אֱ... יפר בשותפוּת. ולר"אֶ דאמר מאמר לב"ש אינו קונה אלא לדחות בצרה בלבד...".
פשוּט ש"ר"א" הראשון, מן המשנה בנדרים, הוא ר' אֱליעזר (שם חולק עם ר' יהושע ועם ר"ע); והשני הוא האמורא ר' אֶלעזר בן פדת (שדבריו מוּבאים לעיל עמ' א).
לז. רבי אלעזר אומר ודאן בודאן מותר וכו'.
כך גרסת הספרים. אך בקידושין (עד. עה.) ר' אליעזר, והגיה שם במסורת הש"ס כדבסוגיין - ר' אלעזר; כפי גרסת הספרים שם בעניין כותים (עה.:); והוכיח כן גם מתוס' לעיל (יד: ד"ה פשיטא) שכתבו שהוא ר"א בן שמוע. ולפי זה, כך יש לגרוס שם בסוף סוגיית הכותים (עו.), וכהגהת רש"ש שם (וכגרסתנו בגיטין י.), דהא בהא תליא, כפי שברור שם בסוגיא. וכן משמע קצת במשנה, שר' אלעזר חולק על ר' יהודה.
ע. ר' אליעזר: גז"ש 'תושב ושכיר' וכו'.
גרסת הספרים (ע. ע:) ר' אלעזר, ובמסורת הש"ס הגיה (בשני המקומות) ר' אליעזר; והדין עמו. שכּן הוא ברש"י (ע: ד"ה ושמעינן ליה לרבי אליעזר; ועי' תוס' ע: ד"ה אי מה פסח מילת). וכן מסתבר שמי שחולק עם ר' עקיבא ומוזכר לפניו בברייתא הוא ר' אליעזר רבוֹ ולא ר' אלעזר תלמידוֹ; אף שאין בזה הכרח. וכן מוכח מהגמ' בשבת בפרק ר' אליעזר דמילה (קלא.), בעניין מכשירי מצווה דוחים את השבת - שיטתו הידועה של ר' אליעזר - ש"שמעינן ליה לרבי אליעזר דאמר מופנה מצד אחד למדין ומשיבין"; ושם ודאי הוא ר' אליעזר (בן הורקנוס), כפי שפשוט בכל הש"ס, וברור הדבר מֵריש פרק ו דפסחים (שם דן ר"א עם ר' יהושע ועם ר"ע, וע"ש סט., וראה ב"ב קנח: וברשב"ם ד"ה תלמיד חבר). וראה מ"ש להלן (קד.).
פא. במשנה: ר' אליעזר אומר: אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה כזכר.
גרסת הספרים - ר' אליעזר; וכן בגמ' במהלך הסוגיה (פב: פג:-פד.). ובסיום הפּרק (פד.) "תניא: אמר רבי: כשהלכתי ללמוד תורה אצל ר' אלעזר בן שמוע חברוּ עלי תלמידיו כתרנגולים של בית בוקיא, ולא הניחוני ללמוד אלא דבר אחד במשנתינו: רבי אליעזר אומר: אנדרוגינוס - חייבין עליו סקילה כזכר". כך גרסת הספרים, וכן בתוס' (פד. ד"ה רבי אליעזר): "רבי אליעזר גרס במשנתנו". ולפי זה למד רבי אצל ר' אלעזר בן שמוע מה דעת ר' אליעזר (בן הורקנוס) בעניין אנדרוגינוס. וכ"כ במלאכת שלמה (על המשנה) ובהגהה על התוי"ט. וכ"כ בזרע יצחק (פד. על התוס' הנ"ל).
אך בתוס' יו"ט מיאן בגרסה זו, וכתב שיש לגרוס אף בדברי התוס' הנ"ל (כ"כ מלאכת שלמה בשמו) רבי אלעזר. והראיה - ממעשה דרבי הנ"ל, שהלך ללמוד אצל ר' אלעזר בן שמוע, וא"כ הוא הוא. ולמד ממנו דעתו שלו בעניין אנדרוגינוס.
וכן הגרסה בבכורות (מב.). ובתמורה (יא.) הגרסה רבי אליעזר, והגיהו שם שיטה מקובצת (אות יב) והגר"א (ד): רבי אלעזר. וכן הגרסה בירושלמי כאן.
ולכאורה מוכח בירושלמי כתוי"ט - למרות השגת מלאכת שלמה עליו - דבהך מעשה דרבי, המובא גם שם, משמע שרבי למד מר"א בן שמוע את דעתו שלו, ואין משמע כלל שלמד את דעת ר' אליעזר בן הורקנוס.
צב. ר' אליעזר אומר יקוב הדין את ההר.
גרסת הספרים ר' אליעזר (אמנם בקרן אורה בהוריות ג: נראה שגרס כאן ר' אלעזר, כמו שם במשנה).
צב. מאי קִלקלה? ר' אליעזר אומר זינתה; ר' יוחנן אמר: אלמנה לכ"ג וכו'.
פשוט שצ"ל ר' אלעזר, כפי שהעיר במסורת התלמוד, שהוא האמורא ר' אלעזר בן פדת, תלמיד-חבר לר' יוחנן (עי' צו: ורש"י לעיל עב: ד"ה ראיתי לבן פדת).
צב. חייבת בקרבן על כל ביאה וביאה דברי ר' אלעזר.
נדצ"ל ר' אליעזר, שבשמו מופיעה סברה זו במקומות אחרים - עי' לעיל (לד.) וברש"י שם, וכן כרתות (טו.). וכ"כ רש"ש (ע"ש שציין לתוספתא. אמנם בתוספתא שבדפוס וילנא ר"א בראשי תבות ואין לנו ראיה מזה).
ק. דמסיק להו לשום עצים כר' אלעזר.
רש"ש הגיה: ר' אליעזר. וכן הוא ביומא (מז:), בזבחים (עו:-עז:) ובמנחות (קו:). ובזבחים (עז.) תניא: א"ר יהודה לא נחלקו ר' אליעזר וחכמים על אברי חטאת וכו' ומסתבר שמסביר הוא מחלוקת קדומה ולא את מחלוקתו של רבי אלעזר חברוֹ (בדומה למנחות עט.). ובספר שערי היכל לזבחים שם (מערכה קפ, הערה 1) הביאו עוד ראיות לדבר, ע"ש.
קד. חלצה בלילה חליצתה כשרה ורבי אלעזר פוסל.
אפשר שיש לגרוס רבי אליעזר (בן הורקנוס), בעקבות המחלוקת בסמוך לגבי שׂמֹאל, עיין דברינו להלן. ואף שקצת מסתבר להגיה, אין הכרח שהתנא החולק בשתי המחלוקות הוא אותו תנא, ואפשר שלגבי לילה הוא ר' אלעזר.
קד. בשׂמֹאל חליצתה פסולה ור' אלעזר מכשיר.
צ"ל ר' אליעזר, וכן הגיה הרש"ש במשנה, בגמ' וברש"י. וכן מוכח מכך שרש"י לעיל (ע: ד"ה ושמעינן ליה לרבי אליעזר; ראה מה שכתבנו בזה שם) ציין שהסוגיה כאן היא מקור לכך שר' אליעזר סובר מופנה מצד אחד למֵדִין ומשיבין. וכן יש לגרוס ר' אליעזר בקידושין (יד:-טו.), שם מובאת ברייתא דאוזן אוזן שבסוגייתנו, ומוכח בסוגייתנו ושם שהוא אותו תנא (אך ע"ש טו. בתד"ה ואידך [ב], שהביאו את גרסתנו, ואח"כ כתבו שברוב הספרים הגרסה ר' אלעזר. ולכאורה אפשר לקיים דבריהם שם שהלכה כר' נתן, גם מִבְּלִי לגרוס רבי אלעזר; ואכמ"ל. ולדבריהם שם, לכאורה יש צורך להגיה בכל הסוגיות התלויות בזה, וגם כאן. אך שם סט. ד"ה אלא נדפס ר' אליעזר. וע"ש דק"ס השלם יד: הערה 38, טו. הערה 3.
קד. חלצה וקראה אבל לא רקקה רבי אלעזר אומר חליצתה פסולה.
מסתבר קצת שגם כאן יש לגרוס ר' אליעזר, מהוויכוח עם ר' עקיבא.
קז: (במשנה) ר' אלעזר אומר: אין מעשה קטנה כלום (וכן להלן קח.).
מסתבר שיש לגרוס ר' אליעזר, דהוא בר פלוגתיה דר' יהושע, וכמובא בברייתא בגמ' (קח.). וכן הגיה הב"ח, וכן הרש"ש שהוסיף וציין לגרסה ברי"ף וברא"ש.
קט. ורבי אלעזר אוסר (וכן בכל הסוגיה).
גרסת הספרים נכונה, לפי הרש"ש בריש פרק ארבעה אחין (לעיל כו.); אך לדעת הב"ח בפרק הנז' (כח.), הגורס שם ר' אליעזר - יש לגרוס גם כאן ר' אליעזר, דהא בהא תליא, כדמוכח התם (כח.). ועמש"כ לעיל שם ראָיַת הרש"ש.
קט. (במשנה) ר' אליעזר אומר מלמדין את הקטנה שתמאן בו. ולהלן (קיא:) רבי אלעזר.
גרסת הספרים נכונה (וכן העיר הרש"ש, דלא כַּמערער), מדפליגי עליה רבן גמליאל ורבי יהושע. ולהלן (קיא:) גרסינן אלעזר, כגרסת הספרים, וכן מוכח שם ברש"י; וכמפורש בגמ' במסכת נדה (ח.) ע"ש. ולהלן (קיא:) נזכר בזה גם האמורא ר' אלעזר (בן פדת), ורש"י עמד על זה שם.
קיג. דתניא ר' יצחק אומר משום ר' אלעזר תרומת חרש לא תצא לחולין.
בכרתות (יז:) הגרסה ר' אליעזר, כפי שהעירו במסורת הש"ס כאן. וכתבו שם תוס' (יח. ד"ה באנו) ושטמ"ק (יז: אות יא) שצ"ל ר' אלעזר.
קכ. דתניא: אין מעידין על השוּמא. ר' אליעזר בן מהבאי: מעידין.
בשאר המקומות בבבלי לפנינו אלעזר ללא יו"ד, וללא 'רבי' (שבת קו: ב"מ כז:). וכן יש בכת"י כאן; עיין דק"ס השלם (עמ' שמב, ובהערות 60-61), ושם הביאו צורות שונות המופיעות בכת"י ובעֵדי נוסח.
♦ ♦ ♦