תודה רבה על הירחון הנפלא, אני גומע אותו מדי חודש בחודשו.
ברצוני להעיר:
למאמרו של הר' סבתו בעניין סוטה
יסוד הזכ"י שבסוטה השבועה היא המבררת ככל שבועה בטו"נ, תמוהה בעיקר מהסוגי' בסוטה ו. 'אי אמרת מים בודקין אותה תיגלי מילתא למפרע דסהדי שקרי נינהו', אילו השבועה היא המבררת, פשוט שאינו מועיל כנגד עדים, ודוחק לבאר שזהו גופא השו"ט וכוונת מסקנת הגמ' שזכות תולה, ולכך אין המים הבודקים אלא כיסוד הזכ"י.
ומלבד שדבריו מתוך הנחה שבטו"נ שבועה אכן מבררת, אך כבר האריכו האחרונים לא כן, ששבועה אינה אלא לקיום 'ולקח בעליו לא ישלם'.
ועוד שהלשון בכ"מ שהמים 'בודקים', וכן ברמב"ן נשא ה-כ לכאו' מתבאר לא כן [בבית ישי מ"ה השיג על הזכ"י רק מדברי הנוב"י תנ' יו"ד עו בהגהה מבן המחבר שמפורש להיפוך מהזכ"י, ראה שם בבית ישי עוד מהלך המיישב את כלל התמיהות שהעלה הרב סבתו].
ולעניין המאמר בעניין ריקוד בשבת של הר' יהושע ון-דייק בגליון סב וההערה בגליון ס"ה.
ביאורו שכוונת 'אין מרקדין' אינו לכל מחול שמחה, אלא להרקדה ברגל המשמעת קול - יצויין שכן הוא גם המכוון בקידוש לבנה כשאומרים 'כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה', אילו המכוון למחול וריקוד של שמחה, אין לזה שום הבנה, ובפרט בלשון המקור במס"ס 'כשם שאני רוקד כנגדך ואיני נוגע בך כך אם ירקדו בני אדם כנגדי לא יגעו בי' [ומעי"ז במחזו"ו רוקח שבהל"ק או"ז, ובמעש"ר קס שכן היה הגר"א אומר], ובאבודרהם כלבו והפרדס הלשון 'אם ירקדו אחרים כנגדי להזיקני' [וכן בטור תכו], וכן אין שייכות להמשך תיפול עליהם אימתה ופחד וכו'.
אלא פשוט שהמכוון לריקוד ברגל המשמיע קול להבריח עוף, והתפילה שהאויבים המפחידים אותנו לא יוכלו לגעת בנו, שלא יהיה להם תפיסה בנו כלל, כפי שאנחנו אם ננסה לרקד ולהפחיד את הלבנה, לא נוכל לגעת בה לרעה.
ומעתה כשכתבו הקדמונים שבאמירתו ירקד ג' פעמים, אין המכוון לריקוד של שמחה [כפי שנקט לבוש תכו-א], אלא לריקוד ברגל כמו שעד היום ילדים מבריחים חתולים, ובדיעבד לקפיצה שגם משמעת קול ומבריחה בע"ח [ועפי"ז הזהיר השל"ה שלא יכרע אלא יזקוף אצבעותיו וירקד-יקפוץ, הו' במ"א ומשנ"ב תכו-יד].
בתודה
יוסף חיים ספייער
♦ ♦ ♦