הגאון רבי מרדכי גיפטר זצ"ל
ראש ישיבת טלז, בעל נתיבות מרדכי

מכתב הערות[2]

בע"ה - י"ב תשרי, תשכ"א
מע"כ ידינ"ע הגאון מוהר"ר מרדכי סאוויצקי, שליט"א, שלום וברכה נצח!
אחדשה"ט באהבה,
רב תודות עבור גלויתו. טעם הרמב"ם הרי הוא משום שפסק כרב הונא (ערכין יד, א) דבעין יפה מקדיש והוי כמקדיש אילנות לבד ולא בהדי השדה (רש"י שם), אבל אם יפרש ויאמר שמקדיש רק בהדי השדה גם הרמב"ם מודה להראב"ד (פ"ד מערכין הט"ו, עיי"ש), אבל רואה אני שדעתו דהדר"ג נוטה, דלהראב"ד – וכמו"כ להרמב"ם במפרש להדיא – נפדה רק אגב השדה, וכן היתה דעתי נוטה בזה ובזה יישבתי דברי הרמב"ם מהשגת הראב"ד ע"פ מה שביארתי לחלק בין מקדיש אילנות ואח"כ שדה למקדיש אילנות יחד עם השדה אפי' לרב הונא. ואכמ"ל.
נסתפקתי בכה"ג (=בכהן גדול) שנעשה בע"מ קבוע, אם מחזיר את הרוצח, או דלא אתרבי בכלל עבר ממשיחותו[3], ולא דמי לעבר ממשיחותו ואח"כ חטא, דנראה דלהרמב"ם גם בע"מ קבוע בכלל – בסוף ה' שגגות – ובפיה"מ דמס' מכות, יש לומר דכוונתו למום עובר כמו שפי' שם בתפארת ישראל, האם יש לו להדר"ג איזה גילוי מפורש לזה.
דומני שעצתי למשה החביב, נ"י, שכנראה קבל עצתי, תביא לו רב ברכה ותועלת בלמודו.
ודומני שמטעמים אחרים כבר הגיע העת שגם יוסף החביב, נ"י, יבלע בקרבו ש"ס, רש"י ותוספות, אבל עוד טרם דברתי עמו בזה ובשובו דעתי לעשות כן. אם ידידי הדר"ג מסכים לזה אזי אחשוב שטוב שכת"ר בעצמו ג"כ ידבר עמו בזה על החשיבות הגדולה להרחיב ידיעתו בש"ס. ויתחיל בקרוב ללמוד סדרי מועד, קדשים וטהרות, ובאופן של ליגרס והדר ליסבר.
בברכות גמר טוב וחג שמח לו ולכל אשר לו,
מנאי,
המכבדו כרום ערכו,
מרדכי גיפטער
♦ ♦ ♦