הרב מ. ש. עקיבא כהן
בני ברק

תשובות מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל - בדיני תעניות ובין המצרים

תעניות

האוכל בט"ב וסיים לאכול כדי בריאותו, האם יכול לאכול עוד כרצונו או שמה שלא יוסיף לבריאותו אסור לו לאכול בט"ב. וכמדומה ששמעתי שביוה"כ בכה"ג אסור.
תשובה: לכאו' יכול (ולא דמי ליו"כ).
המוכרח לאכול בתענית ציבור האם יש הידור שישמע סיום (דלכאו' סיום לא דוחה כל צום).
תשובה: אין מועיל וא"צ.
האוכל בצום האם יאמר במנחה שלום רב דהרי אין לו חיוב קריה"ת כדי לומר שים שלום.
תשובה: יאמר שים שלו'.
יחיד שלא שמע קריה"ת בתענית במנחה האם יאמר שלום רב.
תשובה: לא.
מי שהוכרח לשתות בט"ב האם מותר לו גם לאכול או יש ענין צום מאכילה בלבד.
תשובה: לכאו' אין ענין.
אמאי לא מקלינן בהלך לישון בליל הצום בלא להתנות שיוכל לאכול אם יתעורר קודם עלות השחר, מחמת התנאי בערב ראש השנה שלא יחולו נדרים, דמהני לנדר שלא נדרו במפורש.
תשובה: לא קאי אנדרי תענית.
בנ"ל צ"ב דהרי אומרים שם חוץ מנדרי תענית בשעת מנחה, והיינו שהם מדעת, (ולאפוקי הישן בליל התענית ושכח לומר, שלא מתחיל לצום).
תשובה: כל תענית (א.ה. דכשהולך לישן גומר בדעתו ללא אונס שלא לאכול עד הבוקר, ומה שאם היה זוכר בליל התענית היה מתנה, זה רק פתח התרה ולא טעות).
אכל 80 דקות לפני נץ החמה ביום צום האם יחשוש שעלות השחר 90 דקות קודם נץ החמה ולא יעלה לתורה בויחל משה (דהרי העיקר הוא שעלות השחר 72 דקות לפני נץ החמה).
תשובה: א"צ לחוש.
כהן המתענה רק עד אחר מנחה האם ישא כפיו במנחה.
תשובה: כמדומה שלא (א.ה. עשעה"צ קכט, ה).
מש"כ המשנ"ב דחלוש וחש בגופו מאכילין אותו בט"ב אף כשאין סכנה - האם זה רק כשכך טבעו תמיד, או אפילו כשרק מחמת התענית נעשה חלוש וחש בגופו.
תשובה: אין נ"מ.
האם חלוש צריך להשתדל בט"ב לאכול רק פחות מכשיעורין (– דהביה"ל הצריך כן למי שלא חולה כדי שלא ידבק מהחולר"ע, ועדיין צ"ע מה הדין של מי שכבר חלוש).
תשובה: טוב שיעשה כן.
כהן האוכל פחות מכשיעורין האם ישא כפיו במנחה.
תשובה: כן.
חולה שאין לו סכנה שפטור מתענית והחמיר וצם, האם ונחשב שאינו מתענה ואסור לו לעלות לתורה במנחה.
תשובה: יזהר.
בנ"ל האם בכה"ג כהן לא ישא כפיו במנחה.
תשובה: נכון.
בנ"ל מה הדין כשהחמיר לאכול פחות מכשיעור [שאין חייב בזה בשאר צום].
תשובה: חייב.
חלוש וחש בגופו שקשה לו לצום כ"ד שעות - האם חייב בט"ב לצום מהבוקר כדרך שאר צומות, או שלא נתקן כן ויכול לאכול ביום.
תשובה: לכאו' לא נתקן לו.
בנ"ל התענה בט"ב רק י"ב שעות ביום (ולא כ"ד שעות) - האם יש לו דין תענית ציבור לעליה לתורה ונשיאת כפים במנחה.
תשובה: צ"ע.
השו"ע (תקנד, ו) כתב דחיה וחולה מאכילין בט"ב מיד והרמ"א כתב שנוהגין להתענות כל זמן שאין להם צער גדול, האם כוונת הרמ"א שיצומו עד הסוף או רק שיתענו קצת שעות (לאפוקי ממש"כ השו"ע לשון מיד).
תשובה: עד כמה שאין חשש.
המשנ"ב כתב דחולה בתענית יאכל רק לקיומו, האם כשדי לו בשתיה אין לו לאכול כלל או שהכונה שיאכל מצומצם כדרך כל יום וכיון ששבר הצום בשתיה יאכל כדרך אדם פשוט כל יום, ומה בזה לענין ט"ב.
תשובה: אין חייב לדקדק.
מי שבערב צום לא צמא ושותה מים רק כדי שלא יצמא בצום - האם יברך שהכל דנחשב שזה לצמאו.
תשובה: לא.
כהן שהוכרח לאכול בתענית - האם יכול לישא כפיו במנחה, הספק הוא האם גוזרים אף כשאינו שיכור שמא ישתכר כבכל מנחה ואולי ביחיד לא גזרו.
תשובה: יצא מביהכ"נ.
בהא דבליל תענית צריך להתנות קודם שנתו שיוכל לאכול קודם עלות השחר מה הדין כשכבר הלך לישן ושכב והסיח דעתו מלקום כעת ולאכול ורק קודם שנרדם נזכר להתנות האם מהני.
תשובה: מהני.
בסו"ס של"ד בתענית לתשובה אסרוהו בבשר ויין במוצאי הצום כבט"ב, האם כך הדין במוצאי עשרה בטבת.
תשובה: אין מוכרח (א.ה. עמשנ"ב סו"ס תקנ"ח).
בעבר פקפק מרן (שליט"א) [זיע"א] בנשואין בימים של תעניות דסימן תק"פ, והעירו דהרמ"א בסימן תק"נ דן איך המנהג כשעושין חופה בעשרה בטבת (ואולי תלוי במאן דקפיד).
תשובה: כשמוכרחים.
מעשה באדם חלוש בטבעו שבתענית ט"ב התחיל לרעוד מחולשה ואמרתי לו שיאכל, דזהו בכלל מש"כ המשנ"ב שחלוש וחש בגופו יאכל בט"ב דהרעד זהו מיחוש בגופו, האם צדקתי.
תשובה: אולי.
המשנ"ב היקל למעוברת תוך מ' יום שיש לה חולשה יתרה לאכול, ויל"ע בכל אשה עם חולשה יתרה שהיא מסופקת אם היא מעוברת ואין אפשרות לבדוק האם תאכל.
תשובה: הכל לפי הענין.
המשנ"ב כתב דאף מי שאין מתענה מ"מ לא יתענג בבשר, ויל"ע בתענית (לא ט"ב) שחל ביום א' ורוצה לאכול בשר שנשאר משבת רק כדי שלא יחמיץ עד למחר ולא לתענוג, מה יעשה.
תשובה: טוב שלא יאכל.
בזמן השו"ע דרכם היה לקום לסליחות קודם עלוה"ש ועכ"ז לא התיר המשנ"ב לטעום בערב ראש השנה קודם עלוה"ש בלא תנאי המחוייב בכל ליל צום שאין מקבל תענית כשהולך לישון - אלא משום שהמנהג לאכול, ומשמע דבשאר צום, שאין מנהג לאכול, אף אם הלך לישון בליל התענית לשעה אחת בלבד צריך להתנות, ואולי שעה שאני מרוב הלילה.
תשובה: נכון דסתמא הוה כקבל.
בכל הצומות, האם מי שאין מתענה יש לו מצוה לשמוע קריאה"ת דויחל.
תשובה: אולי.
לביה"ל שחשש בי"ז בתמוז כדין ט' הימים האם זה גם בליל י"ז.
תשובה: יתכן. [תשובה אחרת: אולי].
♦

ט' הימים

מרן (שליט"א) [זיע"א] הורה דבט' הימים רחיצת ידיו זה עד העליבויג"ן, וצ"ב דלפ"ז מה שפסק המשנ"ב דרוחץ אדם פניו ידיו ורגליו שחרית לכבוד קונו זה עד העליבויג"ן ואין מי שעושה כן.
תשובה: אינו חיוב וגם אינו איסור.
בסוגיא ספ"ק דתענית דימו כיחול ופירקוס לתכבוסת, האם לפ"ז הם אסורים בט' הימים.
תשובה: אין מוכרח.
הטיל ציצית חדשה בטלית ישנה האם מותר לחדשה בט' הימים.
תשובה: מסתבר שמותר.
האם ראוי למעט בנסיעות רגילות שאינן טיול כגון נסיעה להורים, בט' הימים.
תשובה: לפי הענין. שוב כתב תשובה: נכון.
האם מותר ברחיצת ערב שבת חזון להתנגב במגבת מכובסת כיון דהוה רחיצת שבת.
תשובה: יש ליזהר.
במה שהתירו בגדים מכובסים לכבוד שבת האם גם מי שחלק מבגדיו אינו מלביש כל שבת מכובס, דמ"מ יכול בשבת חזון להלביש בגדים אלו מכובסים.
תשובה: מותר.
במה שהתיר הרמ"א לכבס כל בגדי תנוקות, האם בכלל זה יש היתר לרחוץ את התנוקות כל השבוע.
תשובה: לא לרחוץ רק מי שיש לו חטטים בראשו.
במשנ"ב התיר לרחוץ קטן שיש לו חטטין בראשו רק במקום החטטין, מה הדין כשיש להם חטטין בכמה מקומות בגוף, האם כבר מותר לרחוץ בכל גופן.
תשובה: בכל מקום ששייך לזה.
מרן (שליט"א) [זיע"א] כתב לי דקטן עם חטטין בכמה מקומות בגוף אין לרוחצו בט' הימים אלא היכן ששייך לחטטין, וצ"ב מאי שנא ממש"כ המשנ"ב תריג, א, דאם יש זיעה בכמה מקומות אפשר לרחוץ כל גופו.
תשובה: יש לחלק.
שואלים עד איזה גיל מותר לרחוץ תינוק בכל ט' הימים בלא שיהיה לו חטטין.
תשובה: דוקא תינוק שמלכלך את החיתולים.
בנ"ל הבנתי שבגיל שמלכלך בחיתולים מותר לרוחצו גם בשעה שאין מלכלך האם נכון.
תשובה: ע' רמ"א תקנא, יד.
הרמ"א כתב, אפילו בבגדי שאר הקטנים נוהגים להקל, האם גם ברחיצה מתירים לקטנים שמלכלכים בחיתול לרחוץ גם בשעה שלא מלכלכים, כדהקל בכיבוס בלא רעי ומ"ר.
תשובה: המנהג להקל.
בהיתר הרמ"א לרחוץ רגליו בצונן כל ט' הימים ובחמין לכבוד שבת, האם י"ל דזה השתנה בימינו שאין הולכים יחף (כעין מש"כ המשנ"ב רס, ד לענין רחיצה בחמין בכל ערב שבת).
תשובה: נכון.
בנ"ל הסתפקתי מי שהולך בט"ב בגרביים בלבד האם מותר לו לרחוץ את רגליו במוצאי ט"ב, שהן שחורות מהדרכים, האם זה כדינא דיחף, או שמתירים רק למי שהולך יחף ממש (ולא בגרביים שבהן השחרות ברגלים פחותה). השאלה עצמה לא ברורה
תשובה: אין להתיר.
במה שהתירו בגדי שבת בשבת חזון האם מותר גם בגדי יו"ט (כשנח לו וכדו') או דחמירי.
תשובה: אין חילוק.
נפל כתם בבגדו האם מותר לרוחצו בט' הימים בעודו לבוש בבגד.
תשובה: לא.
הטובל בערב שבת חזון ובעלי המקוה לא מרשים לטבול קודם שיתרחץ רחיצה גמורה, האם יש להתיר משום שזה צורך הטבילה שהותרה באופן שעושה כן כל ערב שבת.
תשובה: צ"ע.
האם מותר לטבול בט' הימים מגבת במים וכשהיא רטובה לרחוץ בה גופו, דלכאו' אי"ז רחיצה אלא דומיא דסיכה.
תשובה: עי' יומא ע"ח א' (א.ה. ודימה ט' הימים ליוה"כ, דמותר רק כשאי"ז טופח ע"מ להטפיח).
אכל בשר בערב ר"ח אב קודם השקיעה ובלילה נמצא בשר בין שיניו האם מותר לבולעו.
תשובה: מסתבר דמותר.
מבשלת בשרי בערב שבת חזון האם מותרת לטעום בער"ש ולפלוט בלא לבלוע.
תשובה: מותר.
בשו"ע הותר לגלח שפה המפריעה לאכול אף שיכול בדוחק, האם אפשר להתיר בט' הימים תספורת גמורה למי שרק בדוחק יכול להדק את התפילין.
תשובה: אין להתיר (א.ה. שמעתי שאמר לאבל, על כך: וכי נזיר לא הניח תפילין?!).
בשעה"צ תקנא, י אסר להביט בכלי כסף בט' הימים דהם משמחים, האם אסור גם להביט בנוי יפה או גן חיות וכדו', או שהם רק מאווררים ורק בכלי כסף יש תכונה מיוחדת שמשמחים.
תשובה: מותר.
בשעה"צ אסר להביט בט' הימים בכלי כסף שמעבירים בעיר למכירה, האם זה דוקא בהם, שאין דש בראייתם ולכך יש שמחה כשמביט בהם, אך בכלי כסף שבביתו שרגיל בהם מותר להביט.
תשובה: נכון.
ברמ"א דן בפרוכת ומפות של שבת להתירם רק בשבת ומבואר דבחול אסור אף שאי"ז מלבוש, האם גביע המיוחד לשבת וכדו' אסור בט' הימים בשימוש, כגון שדש בראייתו ואין בזה שמחת כלי כסף.
תשובה: בשבת מותר.
הבנתי ממרן (שליט"א) [זיע"א] שכלי המיועד לשבת בלבד כגון כוסות יפות אין להשתמש בהם בט' הימים (כפרוכת, שאינה בגד והותרה רק לכבוד שבת). וצ"ב, דהמשנ"ב סקמ"ד כתב דבגדי שבת אסורין מפני שגיהוצן ניכר ונראין כחדשים וזה לא שייך בכוסות.
תשובה: זה רק בבגדים שאין להם של שבת רק מגיהוצן.
המשנ"ב סקמ"ד כתב דבגדי שבת אסורין מפני שאף שלבשן כמה שבתות גיהוצן ניכר, ולפ"ז כשהתיר הגר"א ללבוש בשבת בגדי שבת זה כשלבשן כבר ולא במכובסין ממש שלא לבשן קודם.
תשובה: היינו הך.
בנ"ל לכאו' הגר"א לא התיר אלא בגיהוצן ניכר שלבשן כבר ולא במגוהץ שעוד לא לבש, דזה דינו כחדש ממש [ואף חתן שהתיר לו הרמ"א בגדי שבת אסרוהו בחדש ממש].
תשובה: אין נ"מ.
להגר"א שהותר בשבת חזון בגד מכובס, האם גם הותר חדש, דהביה"ל כתב דלהרמ"א שהותרה כתונת מכובסת הותרה גם חדשה.
תשובה: יתכן.
בנ"ל יצא דבגדי חול אין לגהצן, כי אף אם ילבשם קודם ט' הימים מ"מ אסורין, מפני שגיהוצן ניכר ולא הותר דבר זה אלא בבגדי שבת.
תשובה: לא מסתברא.
השו"ע אסר בט' הימים מטפחות הידים מכובסות ובקש"ע מבואר דהיינו מגבת ולא נהגו בכך ואמאי.
תשובה: יש ליזהר.
במה שהותר זימרא דמושכי הספינות האם זה גם בבין המצרים.
תשובה: כדאי ליזהר.
מקובל בשיעור התעמלות שפועלים את התנועות לפי קצב של מנגינה בכדי להקל על המורים להדריך את קצב התנועות, האם זה כדינא דמושכי הספינות.
תשובה: אין מכאן ראיה.
האם יש להמנע מלתת לתינוק חיסון בט' הימים דיש בזה סיכון רחוק מאד, הנידון כששייך לדחות.
תשובה: יותר טוב לדחות.
האם יש להימנע בימים אלו מבדיקת דם, דאין בזה סיכון כלל.
תשובה: טוב לימנע אם אפשר לדחות.
המשנ"ב תקנא, לב התיר לכבס בט' הימים הכתונת לכבוד שבת כשאין לו אחרת, האם זה גם בכל בגדי שבת למנהגנו, או שהיתר זה הוא רק בבגדי זיעה שגם הרמ"א מיקל בשבת.
תשובה: כמדומה שמחמירים.
האם מותר לצחצח נעלים עם משחה בט' הימים לכבוד שבת.
תשובה: נסתפקנו בזה.
מרן (שליט"א) [זיע"א] הורה דאין לכבס בט' הימים לצורך שבת (חוץ מכתונת) ומאידך הורה דמותר לצחצח נעלים בערב שבת חזון (לרגיל בכך) ומאי שנא (דאי"צ לצחצחו קדם ר"ח).
תשובה: איני זוכר שהורתי כן.
מה שנאסר בט' הימים סעודת שידוכין האם מותר למי שלא קיים פו"ר (דמדינא הותר בנשואין).
תשובה: אפשר לעשות בלי סעודה (א.ה. אך מדינא מותר עשעה"צ סקכ"ו).
כשהותרה קניית צרכי חתונה למי שלא קיים פו"ר, האם זה הנדוניא הכללית שהדרך לקנות הכל ממש לפני החתונה או רק הצרכים של החתונה גופא.
תשובה: לכאו' של החתונה וצ"ע.
כשהותר משא ומתן בט' הימים ביריד כשמוצא בזול, האם זה גם קניית בגד (דקניה כדין כיבוס).
תשובה: צ"ע.
במחלוקת לענין נטילת ציפורניים כתב המשנ"ב דלכו"ע כשחל ט"ב בשבת מותר בער"ש, ומשמע שדייק דמיירי בשבוע שחל בו, כי אם ט"ב חל אחר השבת לכו"ע מותר לגזוז בשבוע הקודם. האם זה נכון.
תשובה: נכון.
בהא דבר ישראל ישתמט מדינא עם עכו"ם פירש"י מערכאות, האם כוונתו שבדיני תורה אפשר לדון בט' הימים עם גוי, או שאורחא דמילתא נקט והוא הדין בדין תורה.
תשובה: יתכן שאין נ"מ.
העירו דאף יש להשתמט מדין עם מומר, שדינו כעכו"ם, האם זה נכון.
תשובה: דינו כגוי לחומרא ולא לקולא.
האם ראוי להקפיד גם בג' השבועות שלא לדון עם עכו"ם.
תשובה: לא נזכר.
האם מדינא יש איסור במתנה גדולה וחשובה בט' הימים מדין משא ומתן דשמחה.
תשובה: צ"ע.
במה שאסרו לספר ולכבס לקטן פחות מגיל חינוך מפני עגמת נפש שיראוהו מנוול, האם בכלל זה אין לתת לו בשר ויין דבזה אין נראה מנוול.
תשובה: אין מאכילין לקטן דבר האסור לנו.
האם הותר יין שאינו לתענוג בט' הימים במי שמקפיד לא לשתות מים אחר דגים ושותה מעט יין.
תשובה: אין ראוי להקל.
בנ"ל האם יש מקום להקל לתת מעט יין לתינוק כדי שירדם ולא יבכה.
תשובה: אין ראוי להקל.
המשנ"ב כתב דאף המקומות המותרים ברחיצה בט' הימים אסור עם סבון, ויל"ע האם זה מדין סיכה דהיא אסורה אף בט' הימים או שזה רק בסבון המשביח את הרחיצה אך סיכת שמן בלבד וכדו' מותר.
תשובה: תפוס לשון אחרון (א.ה. ע' אבן ישראל ח"ט בהגהות על המשנ"ב לענין רחיצה בר"ח אב שחל בער"ש).
בנ"ל העירו דלמשנ"ב אסור לשטוף כפות ידיו בסבון בט' הימים לנקות מזיעה האם זה נכון.
תשובה: נכון.
בנ"ל האם יש איסור לצחצח שינים עם משחה בט' הימים דהוה רחיצה גמורה עם סבון.
תשובה: לא מסתבר (א.ה. והיה מקום לחלק בין ציחצוח לבריאות לבין שטיפה בעלמא לריח טוב עם מי פה).
במשנ"ב כתב דכשהותר בערב שבת חזון לרחוץ פניו ידיו ורגליו בצונן אפשר לעשות אז אף בחמין, ומשמע שאם כבר רחצם בצונן אסור לרוחצם שוב בחמין רק למעלת החמין. ויש לדון בטובל כל גופו בצונן אם הותר לו להוסיף רחיצה נוספת לפניו ידיו ורגליו בחמין.
תשובה: יתכן שמותר.
האם יש להקל לכתחילה למי שחלש וכדו' ליסע לים בג' השבועות כיון שזקוק לאיוורור.
תשובה: מדינא אין איסור רק בט' הימים רק ראוי ליזהר משום סכנה.
בנ"ל האם יש לחוש לסכנה אף לנכנס בים באופן שאין סכנה, שנכנס למים עד גובה ברכיו קרוב לחוף ומוקף באנשים בלי להיכנס כלל עמוק.
תשובה: טוב ליזהר.
מש"כ המשנ"ב סו"ס תקנ"א לא לילך בימים אלו (מ-א' תמוז) בין חמה לצל האם זה גם בעיר.
תשובה: כן.
בנ"ל משמע במשנ"ב דזה כל היום ולא רק בין שעה ד' לשעה ט' (ואי"ז כדין הולך יחידי) האם זה נכון.
תשובה: נכון.
היתה לי ברית של גיס בט' הימים והעדפתי לא ללכת וכו', וגם בעבר היתה אצלו ברית שלא הייתי, אך לבסוף התביישתי כי המקובל לבוא, ולכך באתי, והסתפקתי אם מותר לי לאכול בשר.
תשובה: תוכל ללכת ולאכול.
במשנ"ב אסר בט' הימים סעודת שידוכין (כשקיים פו"ר) אף בשבת, ואח"כ כתב דריקודין ומחולות אסור גם בלי אירוסין, האם גם הוספה זו אסורה גם בשבת (בריקוד חלש שהותר בשאר שבתות).
תשובה: יתכן.
סדין מכובס, מדוע מתירין בשבת, דשמא הגר"א התיר רק בגדים דנצרך טפי.
תשובה: מותר.
ברית בט' הימים, האם גדול שותה את כוס דאשר קידש ידיד מבטן (כדהותר היין בסעודה או שזה קטן שותה).
תשובה: אם אין קטן ואין היולדת יכולה לשתות.
ברית בט' הימים, האם מותר לרקוד בסעודה כדהותר בשר ויין.
תשובה: המנהג להקל.
כשאסרו בגדי שבת בט' הימים ופירש המשנ"ב דזה מפני שנראין כחדשים, פשוט שלא פלוג אף באין נראין כחדשים כיון שזה רק של שבת – אך יש להסתפק שהיה במציאות זמן רב של חול ולכך נראה ישן וכעת יחדו לשבת אם נאסר בט' הימים.
תשובה: צ"ע (ומנהגינו להקל בימי שבת חוץ מ...).
למשנ"ב תקנט, לג, אף כשהותר בט"ב לבעל ברית בגדי שבת, מ"מ כשהם ממש חדשים אף שהלבישם כמה פעמים נאסר, האם מוכח דגם למנהג הגר"א שהתיר בשבת חזון בגדי שבת, מ"מ בגד שנראה ממש כחדש (תקנא, ו) אין ראיה שהותר.
תשובה: צ"ע.
לרמ"א שבשבת חזון מלבישים בגדי חול האם זה גם בשבת ב' אב שאין קוראים אז חזון.
תשובה: יתכן (א.ה. עשעה"צ תקנא, מו להיתר).
בחומרא ליולדת לא לאכול בשר מ-ז' אב, האם זה גם כש-ז' אינו בשבוע שחל בו.
תשובה: יתכן.
♦

סעודה מפסקת

בשעה"צ תקנב, יז כתב דאין נכון לאכול תבשיל בסעודה מפסקת ועוד תבשיל אחר ברהמ"ז, דהווה ברכה שאי"צ. השאלה היא כשאין חשש זה, כגון שלא ידע שיקבל תבשיל, האם מותר אחר ברהמ"ז לאכול כמה תבשילין או רק אחד (ומה שהתיר משום שברהמ"ז מפסיק שלא יצטרפו, ולעולם גם בלא סעודה מותר רק אחד).
תשובה: רק אחד.
מי שדרכו תמיד לאכול לחם בצהרים ולא בערב וקביעות בערב על פירות וירקות וכו' – ואין אוכל בסעודה מפסקת לחם וכרגילותו, האם מותר לו לאכול בצהרים בסעודת הלחם שאחר חצות ב' תבשילין, דאצלו הפירות וכו' שבערב אינם עראי.
תשובה: כמדומה שנכון ליזהר.
בזמננו הגבינות וכו' עוברים פיסטור שהוא חימום ב-75 מעלות, האם זה תבשיל לענין סעודה מפסקת, או שכיון שנעשה לביטול החיידקים ושמירת החלב ולא להשביחו בשבח בישול אין הגבינה נחשבת תבשיל.
תשובה: כמדומה שנכון ליזהר (א.ה. עבא"ח שהתיר לֶבֶן ואסר גבינה, וכיום פיסטור גבינה כמו לֶבֶן, וא"כ לדבריו יש להתיר).
האם שתיה חמה עם תמצית נחשבת תבשיל לענין סעודה מפסקת.
תשובה: לכאו' אסור עי' בשע"ת סי' תקנ"ב.
מי שאינו מתענה האם יש לו את כל הלכות סעודה מפסקת, דלכאו' אצלו היא לא המפסקת.
תשובה: לא.
אמאי לא אסרו בסעודה מפסקת ב' מיני מאפה כדרך שאמרו בתבשילין.
תשובה: כל מיני מאפה א'.
♦

ט' באב

בעבר נתבאר ע"י מרן (שליט"א) [זיע"א] דפסוקי דזמרא אין טעם לאומרם אחר שמו"ע דענינם לרצות לפני שעומדים לפניו ית' ומה שהמדלג צריך להשלים אח"כ הוא רק קנס, האם לפ"ז מי שדילג פסוד"ז בט' באב אין לו להשלים כיון שאי"ז מסדר היום (ומצד דברי תורה שאסורים ביום זה).
תשובה: כיון שהוא סדר התפילה מותר גם להשלים.
האם מותר לחדש נעלי ט' באב (לנוהגים בכך) בט' באב כיון שהן לצורך האבלות.
תשובה: כבר הסתפקו בזה.
בהא דאסור שאלת שלום בט' באב, האם מותר לנענע ראשו בלא דיבור כאומר ראיתיך.
תשובה: מותר.
לחזו"א שהתיר לומר תהילים בט"ב, האם מותר לומר פרק שירה למי שרגיל בכך.
תשובה: לא (א.ה. זה ברייתא).
מי שאכל בט"ב האם מותר לו לשמוע קריאה"ת דויחל, דלכאו' כיון שאינו בכלל החיוב יש בזה איסור ת"ת (כמבואר במשנ"ב תקנד, ח דקריאה זו אינה פורענות).
תשובה: מותר.
אכל בט"ב ואמר נחם בברהמ"ז וסיים בטעות מנחם ציון ובונה ירושלים האם יצא י"ח.
תשובה: אולי (א.ה. עבא"ח דס"ל לחתום לכתחילה כך, אלא שכתב להוסיף את פיסקת ובנה ירושלים).
במשנ"ב תקנ, ה כתב שבכל הצומות קטן שיש בו דעת להתאבל לא יתענג בעינוגים, משמע דבאין לו דעת להתאבל מותר. האם זה גם בט"ב, או שבט"ב יש ענין של עגמת נפש.
תשובה: גם בט"ב.
האם מותר ללמוד בט"ב בשו"ע סימנים תק"ס ותקס"א.
תשובה: מותר.
מרן (שליט"א) [זיע"א] הורה לאוכל בט"ב לא לומר על נהרות בבל, וצ"ב דזה מענין החורבן.
תשובה: לא נמנה בין הדברים המותרים אולי מפני שיש שם נחמה וצ"ע.
מרן (שליט"א) [זיע"א] אמר שנוטלים בט"ב אחר ביה"כ רק פ"א. וקשה, שבספר מעשה איש הביא מרן (שליט"א) [זיע"א] ששאל לחזו"א לנוהג ג"פ אחר ביה"כ אם זה גם בט"ב והחזו"א התיר.
תשובה: אין זכור לי ורק ביו"כ התיר בשחרית לרחוץ ד"פ כדעת הגר"א (ומה שכתב במעשה איש כמדומה שאין נכון).
בט"ב שצריך שהט"ק תהיה תחת הבגדים, האם צריך להסתיר גם את חוטי הציצית.
תשובה: רק כשהולכים לביה"ק.
לכאו' ט"ב קודם חצות אינו זמן ציצית ולא יאחזם בברוך שאמר וק"ש האם זה נכון.
תשובה: אין קפידא.
המנקה בט"ב אחר חצות, האם מותר להכניס ידו בדלי עם מים לקחת את הסמרטוט, דהרי ידו נרטבת קודם שמגיע לסמרטוט, וגרע משטיפת בשר, וכהב"י שר' יהודה בר אילעי הוציא המטפחת מהמים קודם יו"כ כדי לא להרטיב ידו.
תשובה: מסתבר שמותר.
הב"י כתב דר' יהודה בר אילעי הוציא את מטפחתו מהמים בעיו"כ, כי ביו"כ יש בזה איסור רחיצה. א"כ משמע דמש"כ המשנ"ב להתיר את שטיפת הבשר זה רק לצורך אכילה ולא לכל צורך.
תשובה: נכון.
בנ"ל צ"ע, דנהגו לנקות דברים אף שנרטבת היד.
תשובה: לא מקפידים.
האוכל בט"ב ואכל בשר ויין, ואי"צ לבריאותו דוקא בשר ויין, האם הוא בכלל ותהי עוונם על עצמותם או שזה רק בסעודה מפסקת.
תשובה: כ"ש בט"ב.
האוכל לחם בט"ב, האם יטול כרגיל עד סוף כף היד או יאכל ע"י כפפות בלא נט"י.
תשובה: מסתבר שיטול כל היד.
כהן האוכל בט"ב האם יעלה לדוכן במנחה, דלא שייך גזרת שכרות כיון שבימים אלה אסור בשתיית יין ועיקר גזרת שכרות ביין ולא ביי"ש דאי"ז דרך.
תשובה: יתכן שלא יעלה אלא יצא החוצה.
האוכל בט"ב, האם מותר לו ב' תבשילין בסעודה שבט"ב.
תשובה: מותר.
מרן (שליט"א) [זיע"א] הורה דאיסור יין שאינו לחוליו נוהג בט"ב עצמו אך לא דין ב' תבשילין, ולכאו' מאי שנא.
תשובה: יין אסור כל ט' הימים.
המשנ"ב הביא שיטות אם לומר נחם בברהמ"ז ולא פשט איך לנהוג, איך המנהג.
תשובה: אפשר לומר.
במשנ"ב תקנד, כא הביא מחלוקת אם נוטלים ידים בט"ב בבוקר וכתב דלא יברך על הנטילה עד שיעשה צרכיו. וצ"ב, כיון שנוטל למה לא יברך.
תשובה: כיון שי"א שלא חייבוהו ליטול.
המשנ"ב תקנד, כב התיר בטופח שלא ע"מ להטפיח להעביר בהעברה בעלמא ולא להדיא. וצ"ב, דברמ"א סעיף י"ד התיר להרטיב מפה, וכשהיא לא תהיה טופח ע"מ להטפיח יקנח בה ויקנח היינו להדיא.
תשובה: בשניהם אותו דין (א.ה. ויקנח אינו להדיא).
המשנ"ב תקנד, כב התיר לאיסטניס שרגיל לרחוץ פניו במים ובלא זה אין דעתו מיושבת עליו, האם מותר גם במים ממש או שבט"ב יקנח רק במה שאין בו טופח ע"מ להטפיח.
תשובה: אם יכול.
מנהג בית אימי לשטוף הבית בט"ב אחר חצות למנהג נחמה (כעין המנהג שהובא באבודרהם), האם עדיף לבטל זאת אצלי.
תשובה: כמדומה שאצלנו לא עשו כן.
כשמותרת בט"ב נטילת ידים עד סוף קשרי האצבעות, האם מותר לעשות כן בחמין לתענוג.
תשובה: צ"ע. אח"כ כתב תשובה: אין ראוי (א.ה. ע' תענית דף יג. דלהו"א שם הא דחייבי טבילות טובלין בחמין מיירי אף כשיש צונן ועכ"ז מותר בחמין, וע' רמ"א תריג, ב).
הביה"ל הביא מחלוקת אם כתיבה בט"ב דינה כחוה"מ – האם לכו"ע מותר לכתוב מעניני היום, דאין בכך היסח הדעת האבלות.
תשובה: יש ליזהר (א.ה. לכאו' אין בכלל ד"ת דהותרו בחוה"מ, והביה"ל כתב שבט"ב דינו כחוה"מ).
כיום הלוויים לא נוטלים ידים לעצמם קודם שנוטלים לכהנים כי סומכים על נטילה דשחרית, ויל"ע ביו"כ וט"ב דאף בשחרית לא נטלו עד סוף היד ולדין נשיאת כפיים אי"ז נטילה. האם יש לכהן לימנע שלא יטול לו לוי, או שהלוי יטול ידיו עד סוף היד קודם שיטול לכהן, דלצורך הדוכן התירו בזה אף ללוי.
תשובה: יכול ליטול עד סוף היד שאין זה רחיצה של תענוג.
כיון שבברכת כהנים אין מברכין ענט"י וסומכין על ברכה דשחרית, האם כהן ביו"כ וט"ב נוטל גם בבוקר עד הפרק כמו בברכת כהנים, כדי שתהיה ברכה על נטילה הגונה.
תשובה: לא.
מש"כ המשנ"ב בט"ב לא לברך בבוקר עד שיעשה צרכיו, האם צריך גם קינוח או שפשוף.
תשובה: לגדולים א"צ.
חולה האוכל בט"ב האם יניח תפילין בשחרית כיון שאין לו לאכול קודם תפילין.
תשובה: לא מסתבר.
העולם מתפלל בט"ב מנחה קטנה וישנים אחר חצות קודם תפילין, האם זה כדין. לא ברור
תשובה: אולי אין ראוי.
האם נשים הן בנות שמחת ת"ת לאוסרן בת"ת בט"ב.
תשובה: אסור.
המשנ"ב כתב דאף העושה מלאכה אחר חצות בט"ב נאמר בו שאין רואה סימן ברכה, האם לפ"ז גם המימרא בגמ' שבסמוך לזה שהעושה מלאכה ואין מתאבל אין רואה בשמחת ירושלים זה גם אחר חצות.
תשובה: כן (א.ה. אך רק בדבר ארוך עם שאר פרטים שהובאו במשנ"ב תקנד, מט).
האוכל בט"ב האם יכול לעלות לתורה בבוקר בכי תוליד בנים שאינו מענין התענית.
תשובה: לא.
♦

ט"ב נדחה

האם יש מלוה מלכה במבדיל במוצאי יום א' שיאכל תיכף להבדלה ונפק"מ בט"ב שחל במוצ"ש.
תשובה: לא.
ט"ב במוצ"ש ושכח אתה חוננתנו, האם יאמרנו בשומע תפילה כיון שהערב אין כוס וככל מי שאין לו כוס להבדלה, או שאני הכא שיבדיל למחרת במוצאי ט"ב על הכוס.
תשובה: א"צ.
חולה ששכח בט"ב שחל במוצ"ש אתה חוננתנו והוכרח לאכול בלא הבדלה כדין ט"ב, האם יחזור על שמו"ע או שכיון שאוכל כדין קודם הבדלה לא קונסים.
תשובה: ע' שונ"ה תקנו, א (א.ה. מבואר שם שחייב בהבדלה אף בט"ב, אמנם מרן שליט"א מורה שלא להבדיל כי בזמננו אין חמר מדינה, ויין ומיץ ענבים אסורים בט"ב. ומ"מ הבין כאן דכיון שמדין הבדלה יש חיוב לא פוטרים מהקנס מחמת אונס צדדי בהלכות ט"ב).
האם בהבדלה במוצאי ט"ב אין אומרים הנה קל ישועתי כיון שאי"ז מוצ"ש.
תשובה: כרצונך.
איך בט"ב שחל במוצ"ש נועלים בסוף השבת נעלים (ויושבים גבוה) עד 45 דקות אחר השקיעה, וכי בשביל תוספת שייך לעבור על עינויי היום.
תשובה: אין לבזות השבת (א.ה. משמע שס"ל כנוסח השאלה שהזמן עד 45 דקות, אמנם הורה לאחי נ"י שהזמן רק עד שיראו הכוכבים והיינו לדידן ב40 דקות ולא כפי נוסח השאלה כאן שהזמן עד 45 דקות).
בט"ב נדחה שבעל ברית רוחץ ואוכל בחצות, האם עושים הברית אחר חצות.
תשובה: כך נוהגין.
♦

י' אב

לחיי אדם שבגדי קטנים אסורים בכיבוס רק בשבוע שחל בו ולא מר"ח אב, האם לשיטתו מותר לקטנים גם בי' אב.
תשובה: יש להסתפק.
האם יש להימנע ליסע לים בי' אב אחרי חצות דלשו"ע כל י' כט' הימים, השאלה אם לאשכנזי שנוהג כהרמ"א יש בזה סכנה.
תשובה: מותר.
♦

זכר לחורבן

בסימן תקסא, א כתב הרמ"א שקורע רק כשמגיע סמוך לערי יהודה כמין הצופים לירושלים, ופירש המשנ"ב דרחוק יותר לא חשיבה ראיה. האם זה כלל בכל ברכות הראיה דזהו המרחק דצריך בכדי לברך.
תשובה: אינו מוכרח. שוב כתב תשובה: הכל לפי הענין.
בקריעה הנ"ל האם מהני לקרוע בבגדו חור טפח נגד ליבו שאינו מגיע ממש לשפת הבגד בצדו להיות קריעה גמורה, דשמא דינו כמחובר כיון שאינו מפולש בצד אחד, וכמש"כ המשנ"ב י, כה בחור הידים בטלית קטן דכשאינו עד למטה הוא כסתום, ושמא קריעה חשובה בכל גוני.
תשובה: לא מהני.
כיום לצערנו החילונים באים לכותל המערבי ב"רננה נעלה" ושמחים בזה כבית אומתנו, ואמרו לי שראוי לקיים הקריעה על שריד בית ה' בצנעא, דאם יראוני קורע זה ממש יראה כמשתגע ואבזה את החרדים בפני עמי הארצות והוה חילול ה'. ומאידך ודאי י"ל דאין לנו אלא קיום השו"ע בלי חשבונות כלל, וזו הישרות ולקרוע בפניהם, איך לנהוג.
תשובה: תקרע ואל תפחד.
לובש בגד הפקר כדת וכדין ללא הערמה האם חייב בקריעה על המקדש.
תשובה: חייב.
מי שלבוש בבגד של אחר ואין קורע על המקדש, האם יאמר ברוך דיין האמת ומזמור לאסף.
תשובה: יאמר.
מהי ראיית ירושלים המחייבת קריעה, החומות או הקרקע או בתים חדשים או אפילו חללה.
תשובה: הקרקע.
כשכל בגדיו אינם שלו חוץ מהטלית קטן, האם יש חיוב קריעה בט"ק.
תשובה: לא.
כשהתיר הט"ז לשייר בסעודה תבשיל שאין רגילין בו בתנאי שישאיר מקום פנוי, האם זה כגון שחיסר פרט מבנין הסעודה כגון שאין בשר, או אפילו שהביא בשר מסוג פלוני ורק שייר בשר פלוני.
תשובה: התיר.
האם גם בתכשיטי אשה אם יש מקום פנוי הראוי לקישוט מהני שיור בדבר שאין רגילה בו.
תשובה: כנ"ל.
השו"ע התיר זמר בזכרון חסדי ה' ותשבחות, האם בכלל זה גם מותר פסוקי תפילה בסעודה שהניגון מעורר הכונה שבזה (ומה שאסר המשנ"ב השיר דיתגדל ויתקדש זה משום שהיה למרעות).
תשובה: כן.
בסימן א' כתב המשנ"ב מהשל"ה דבשעת עסקו בתורה ותפילה יהיה בשמחה ולא יצר על החורבן, האם גם בט' הימים או שאז ממעטין לגמרי אפילו בשעת תורה ותפילה.
תשובה: יתכן.
האם מותר לחתן בז' ברכות ללבוש טלית גדול שיש בו עטרה מכסף טהור, דלכאו' הוא בכלל גזרת עטרות חתנים.
תשובה: לא שמענו.
השו"ע או"ח א, ג כתב שראוי לכל יר"ש שיהא מיצר ודואג על החורבן ומשמע שזה כל היום. וצ"ע מה המקור לזה, והרי הרא"ש שהובא בב"י מיירי על הגמ' שבזמן החלפת המשמרות הקב"ה אומר אוי שהחרבתי, ורק על אז הוא כותב כן וראוי לכל יר"ש שיהא מיצר ודואג באותה שעה.
תשובה: לא כתב כל היום.
נקב אמה על אמה שבקיר בין חדר לחדר בלא תועלת או שימוש לחלון, האם עולה לו לזכר לחורבן במה שזה לא מסוייד, דמה בכך שגם חסר מגוף הקיר שזה פגם יותר גדול.
תשובה: לא.
♦ ♦ ♦