מח"ס ירוץ דברו ושא"ס
רחובות
מי שפגע בכיס התפילין קודם שהתעטף בטלית, האם יניח תפילין תחילה או לא?
לכבוד ידידי וחביבי, ליש ולביא, רבי ישי מעלומי נר"ו, אודות מה ששאל בדין פגע בתפילין קודם הטלית, האם יניח תפילין קודם לכן משום דאין מעבירין על המצות, וכמו שפסק מרן השלחן ערוך, או שמא יתעטף בטלית קודם התפילין, כמו שפסק מרן הבן איש חי?♦
עטיפת הטלית קודמת להנחת תפילין
הנה הטור (סי' כה) כתב בזה"ל: ואחר שנתעטף בציצית יניח תפילין מיד וכו'. וכתב ע"ז מרן הבית יוסף (שם), שמתוך דבריו נראה שבתחילה מתעטף בציצית ואח"כ מניח תפילין, ושכן כתוב בנימוקי יוסף (בהלכות ציצית, יב ע"א דיבור ראשון) דמצות ציצית ששקולה כנגד כל המצות (מנחות מג:) ראוי להקדים. ועוד שהיא תדירה יותר שנוהגת בין בחול בין בשבת ויום טוב, ותדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם. ועוד הביא מרן ז"ל את דברי האגור (סי' פד) שכתב בשם הזוהר (וביאר מרן הב"י שכוונתו לזוהר בפרשת במדבר דף קכ ע"ב), שאיסור גדול מי שמניח תפילין קודם לבישת הציצית. ע"כ. ועוד הוסיף מרן זיע"א, ששמע בשם גדולי מקובלי ספרד ז"ל שמי שאין לו טלית קטן, ודאי יניח טלית ואח"כ תפילין, אבל מי שלבש טלית קטן יניח תפילין תחילה ואח"כ יתעטף בטלית גדול, ונותנים טעם לשבח שהרי כיון שלבשו טלית קטן ואח"כ הניחו תפילין הרי כבר קיימו דברי הזוהר, ואם היו רוצים לקרות קריאת שמע ותפילה בלא עטיפת טלית אחר, היו רשאים שהרי כבר מצות ציצית ותפילין עליהם, ואם אח"כ מתעטפים בטלית אחר או בכמה טליתות אינם ענין למצות תפילין.♦
יש להיזהר שלא לפגוע בתפילין תחילה
וסיים מרן הב"י שם וז"ל: ונהגו העולם להתעטף בציצת תחילה, ולפי מנהגם הנותנים כיס של תפילין והטלית לתוך כיס אחד, צריכים להיזהר שלא ישימו כיס התפילין למעלה כדי שלא יפגע בהם תחילה ויצטרך להניחם קודם עטיפת ציצית כדי שלא יעביר על המצות וכו'. עכ"ל.ובשלחנו הטהור (סי' כה ס"א) פסק מרן וז"ל: אחר שלבש ציצית מצוייץ יניח תפילין, שמעלין בקודש[2]. והמניחין כיס התפילין והטלית לתוך כיס אחד, צריכין להיזהר שלא יניחו כיס התפילין למעלה, כדי שלא יפגע בהם תחילה ויצטרך להניחם קודם הטלית כדי שלא יעבור על המצוה. ע"כ. ומבואר דס"ל דאם פגע בתפילין תחילה יש לו להניחם קודם שמתעטף בטלית, משום דאין מעבירין על המצות.
♦
דברי המג"א שלא כהש"ע, ורוב האחרונים חולקים עליו
ועיין במגן אברהם (שם סק"א) שהקשה על דברי מרן ז"ל, דכיון שהתפילין עדיין בכיסן אין קפידא בזה, ושכן מוכח ממה שכתב מרן הש"ע להלן (בסעיף יא) ע"ש. וכן הסכים לדבריו בש"ע הגר"ז (סעיף ג) אלא שכתב כן רק לענין דיעבד. ועיין במחצית השקל ובלבושי שרד מה שכתבו לבאר את דברי המג"א וראייתו מסעיף י"א. ע"ש. אמנם בביאור הלכה (ד"ה שלא יניחו) הביא שהלבוש והב"ח והט"ז והנשמת אדם חלקו בזה על המג"א, והעלו שאין לחלק בזה. וסיים שם הביאה"ל, שקשה מאד להקל בזה כהמג"א אחרי דרבים חולקים עליו. ע"ש. וראה בכה"ח (אות ו) שהביא עוד כמה אחרונים שחולקים על המג"א. ע"ש.♦
דברי רבינו האריז"ל
אמנם רבינו האר"י ז"ל בשער הכוונות (דרוש ב' מדרושי הציצית דף ד ע"ד) כתב וז"ל: צריך להקדים ולהניח הציצית קודם התפילין, ואפילו הטלית הגדול של העיטוף, היפך סברת קצת מקובלים המניחים התפילין קודם הציצית הגדול אחר שהניחו ציצית קטן, ומכל שכן שאין לעשות כדברי האחרים האומרים שהתפילין קודמין לכל בחינת הציצית, ומי שיעיין בזוהר (במדבר דף ק"כ ע"ב) ימצא האמת כדברינו. ע"כ. וטעם הדבר שמקדימין טלית לתפילין כתב רבינו האר"י להלן (בדרוש ה דף ו ע"ד) וזת"ד: ובזה תבין למה צריך ללבוש הציצית קודם לתפילין, לפי שהציציות הוא בחינת אור מקיף לב' בחינות הראשונות שהם עיבור ויניקה אשר כנגדם הם ד' כנפות ציצית קטן כנגד עיבור וטלית גדול כנגד יניקה, ואין טלית שלישית כנגד הגדלות של המוחין, ולכן אח"כ מניחין התפילין שהם כנגד זמן הגדלות של המוחין. עכ"ל.♦
אחרונים שכתבו בדעת האריז"ל דאף אם פגע בתפילין, יש להתעטף בטלית קודם
ועל פי הדברים האלו הסיק הרב סולת בלולה (סק"א) דאף אם פגע בתפילין תחילה, והטלית מזומן לפניו, יתעטף בטלית תחילה. ע"ש. והביאו להלכה הרב יפה ללב (ח"א סק"ו). וכ"כ מרן הרי"ח הטוב זיע"א בבן איש חי (ש"א פר' וירא אות ד). וכן העלה בכף החיים (סופר אות ז) דלפי דברי האר"י ז"ל שנתן טעם בסוד שצריך ללבוש ציצית קודם התפילין, ותפילה של יד קודם תפילה של ראש, אין חילוק, וכמו שאם פגע בתפילין של ראש תחילה יסלקנה ויניח של יד תחילה (כמבואר בשלחן ערוך שם סעיף ו), הוא הדין אם אירע ופגע בתפילין תחילה, יסלקם ויניח ציצית תחילה. ואע"פ שאין מעבירין על המצות ילפינן מקרא דכתיב "ושמרתם את המצות"- אם באה מצוה לידך אל תחמיצנה, וכמ"ש הלבוש, זה נאמר על שאר מצות שאין להם סדר, אבל מצות שיש להם סדר על פי הסוד, מעבירין כמו בתפילין. עכת"ד.וגדולה מזו כתב הגרי"ח זצ"ל בשו"ת רב פעלים ח"א (ס"ס ד) וז"ל: אם לא היה לו טלית אלא תפילין בלבד, והוכרח להניחם לקיים מצות הנחת תפילין, ואחר שהניח התפילין הביאו לו טלית, דלא אריך ללבוש הטלית בעוד שהתפילין עליו, אלא יסיר התפילין וילבש הטלית ואחר כך יניח התפילין בלא ברכה, כדי שיבואו שתי מצות אלו כסדרן, יען דחזינן לרבינו האר"י ז"ל בשעה"כ (דף ד ע"ד) שנתן טעם הכרחי לקדימת הטלית לתפילין וכו'. עכ"ל. וכ"כ בשו"ת תורה לשמה (סימן א) ע"ש.
♦
דעת מרן הגרע"י זצ"ל שהעיקר כמרן הש"ע
איברא דבקדש חזיתיה למרן הגר"ע יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר חלק י (חאו"ח סי' נה אות ה) אחר שהביא את דברי הרב פעלים הנז', כתב ע"ז וזת"ד: אולם מרן הב"י (ר"ס כה) כתב, שאע"פ שבתפילין אם פגע בשל ראש תחילה, יעביר על אותה מצוה ויסלקנה, ויניח תפלין של יד תחלה (כמ"ש בש"ע ס"ו), שאני התם דכתיב להדיא והיה לאות על ידך ואח"כ ולטוטפות בין עיניך, ומוטב שיעביר על המצוה משיעבור על מה שכתוב בתורה בסדר הנחתן, משא"כ אם פגע בתפילין קודם הטלית, מניח התפילין תחלה, כי מה שהטלית קודמת אינה אלא משום אסמכתא בעלמא שמצות ציצית תדירה יותר מתפילין, שנוהגת בין בחול בין בשבת, וקי"ל תדיר קודם, מוטב שתדחה האסמכתא משיעביר על המצוה. הילכך אם פגע בתפילין תחילה, יניח התפילין ואח"כ יתעטף בציצית. וכ"פ בש"ע. וא"כ כ"ש אם היה לבוש בתפילין שאין לו לחולצן כדי שיקדים הטלית לתפילין, ועוד שהרי כתב בב"י שם וז"ל: ושמעתי בשם גדולי מקובלי ספרד דדוקא מי שאין לו טלית קטן בבגדו יתעטף בציצית קודם התפילין, אבל מי שלבוש טלית קטן, יניח תפילין תחילה ואח"כ יתעטף בטלית גדול, ונותנים טעם לשבח שכיון שלבש טלית קטן ואח"כ מניח תפילין, הרי כבר קיים דברי הזוהר וכו'. אבל נהגו העולם להתעטף בציצית תחלה. ע"ש. וא"כ לדברי המקובלים עצמם אנו שלבושים טלית קטן, אין כל הכרח להקדים טלית גדול לתפילין, ורק מנהג בעלמא הוא להקדים הטלית. ומ"ש בזוה"ק (במדבר דף קכ:) שאסור להקדים תפילין לטלית, צ"ל דהיינו כששתיהן מונחות לפניו, אי נמי כשאין לו טלית קטן מצוייץ. לפיכך אם פגע בתפילין קודם הטלית גדול, מניחן ואח"כ יתעטף בציצית. וכ"ש אם כבר הניח התפילין קודם טלית גדול, בודאי שא"צ לחולצן כדי להקדים טלית לתפילין, וכמ"ש הרמ"א בהגה, שאם התפילין מזומנים מידו ואין לו טלית א"צ להמתין על הטלית, אלא מניח תפילין, וכשמביאים לו טלית יתעטף בו. הילכך נ"ל שאם הקדים ולבש התפילין, בודאי שלא יחלצם כדי להקדים הטלית, ואף שהכה"ח סופר (סי' כה אות ז) פסק שע"פ הסוד אפי' אם פגע בתפילין תחילה יעביר על המצוה ויתעטף בציצית תחילה, ושכ"כ בבא"ח (פר' וירא אות ד), אין דבריהם מחוורים לחלוק על מרן ועל גדולי המקובלים, והעיקר כמו שכתבנו וזה ברור. ע"כ.ומבואר דס"ל שיש להורות בזה כדעת מרן הש"ע ורוב האחרונים, דאם פגע בתפילין תחילה, יש להניחם קודם שמתעטף בטלית. ואזיל לשיטתיה דכל מקום שיש מחלוקת בין הפוסקים והשלחן ערוך לבין רבותינו המקובלים, נקטינן כדעת הש"ע, וכמ"ש בשו"ת יבי"א ח"ב (חאו"ח סי' כה אות יב) ועוד דוכתי.
♦
הערת הגאון נאמ"ן שליט"א ע"ד הרב פעלים
שוב ראיתי בהגהת הגאון הנאמ"ן שליט"א בספר מנחת חיים (מהדורה שניה ח"א ס"ס ז, והובאה גם בספר אוצר ההלכה סי' כה אות צו) שכתב להעיר ע"ד הרב פעלים הנ"ל, ממה שפסק הכף החיים (סי' כו אות א) שאם הביאו לו תפילין של יד אחר שהניח תפילין של ראש, יניחם, ואין צריך לחלוץ תש"ר קודם גם לפי האריז"ל דמאי דהוה הוה ואינו מתקן כלום, ושכן פסק מרן החיד"א וכו' ע"ש באורך. ונראה דכ"ש בנ"ד שא"צ להוריד התפילין כדי להניח את הטלית, שהרי בתפילין ילפינן לא מקרא להקדים תפילין של יד לתפילין של ראש שכל זמן שבין עיניך יהיו שתים, ואעפ"כ קאמר הרב דכיון שהניחן א"צ לחלוץ, וכ"ש בהקדמת טלית לתפילין שאינו מוזכר כלל בש"ס רק מטעם דמעלין בקדש ותדיר וכו', שאין להקפיד כ"כ. ומסתברא כוותיה דהכה"ח שהוא כעין הכרעה בין דעת מרן להבא"ח. עכת"ד.♦
אין לומר בנ"ד שדברי קבלה יכריעו היכא דיש מחלוקת הפוסקים
והנה במושכל ראשון עלה בדעתי לומר, דכיון שנחלקו הפוסקים בדין זה דפגע בכיס התפילין תחילה, האם שייך בזה דין דאין מעבירין על המצות, שלדעת מרן ורוב האחרונים שייך דין זה ויש לו להניח תפילין קודם שיתעטף בציצית, ואילו לדעת המג"א והגר"ז לא שייך דין זה כיון שהתפילין עדיין בכיסן ואינן מזומנות לפניו, ליתא להאי דינא דאין מעבירין על המצות. והואיל ונחלקו בזה הפוסקים, ודעת רבינו האר"י ז"ל שלעולם יש להקדים הטלית לתפילין, לכאורה יש לומר בזה את הכלל שכתב הכנה"ג בכללי הפוסקים (והובא במשנ"ב סי' כה ס"ק מב) דבמקום שיש פלוגתא בין הפוסקים, דברי קבלה יכריעו. ע"ש[3].אולם לפע"ד אין לומר כן בנ"ד מתרי טעמי: א. שמא כלל זה הוא דוקא היכא דהמחלוקת בין הפוסקים היא שקולה, משא"כ בנ"ד דרוב מנין ורוב בנין ס"ל כדעת מרן ז"ל ששייך בזה דין דאין מעבירין על המצות. ב. אין גילוי דעת מפורש של רבינו האר"י ז"ל במקרה שפגע בתפילין תחילה, שאעפ"כ יש להקדים להתעטף בציצית, ורק מקצת מרבותינו האחרונים כתבו כן בדעתו, כיון שראו "הכרח" בזה ע"פ הסוד. וכבר רמז לזה בשו"ת אור לציון ח"ב (פרק מד הערה טז, עמ' רפ) דאפשר שאף לפי הקבלה אין זה אלא לכתחלה, אבל בדיעבד שכבר פגע בתפילין תחילה, אפשר שיקדים את התפילין, משום שאין מעבירין על המצות וכו'. ע"ש. ומה שהעיר על דבריו בספר הלכה ברורה ח"ב (עמוד טו) שמדברי המקובלים מתבאר דסבירא להו שלדעת האר"י אף בדיעבד הטלית קודמת (והיינו שאין בזה ספק ע"פ הקבלה) ע"ש. הנה לפע"ד כוונת האור לציון ברורה, דכיון שלא מצינו זאת להדיא בדברי רבינו האריז"ל, וגם שאר המקובלים לא העירו בזה על דברי מרן הש"ע, לכן עדיין אין זה ברור, וכדלהלן בסמוך.
♦
שאר המקובלים לא העירו ע"ד הש"ע, וטעם הדבר
והשתא חזינן שהעירו בזה במשנה ברורה מהדורת "אליבא דהלכתא" (עמוד 197 הערות ז, ח) שמדברי שאר האחרונים שמהם היו גדולי המקובלים, ולא העירו על דברי הש"ע, מוכח דס"ל דלא יעביר על המצוה. ונראה דסברי דהן אמת דמבואר בדברי הזוה"ק ורבינו האריז"ל דבעינן עיטוף הטלית קודם הנחת תפילין, מ"מ לא מבואר בדבריהם להדיא דגם במקום שנטל את התפילין דיעזוב את התפילין ויתעטף בטלית תחילה, והרי דינא דאין מעבירין על המצות הוא מדינא דגמרא, ואיכא למ"ד שהוא מדאורייתא, וכן מבואר בלשון הב"י גבי נטל תש"ר לפני תש"י, דכיון דכתיבא באורייתא מוטב שיעבור על המצוה, אבל בטלית דלא כתיבא אלא ילפינן מאסמכתא, והיינו מהטעמים שכתב שם הב"י לא אמרינן שיעבור על המצוה. והרי מצות שיש להם סדר, היינו דוקא אי ילפינן מקראי, אבל בלא"ה גם על דרך הסוד אפשר דהפגם שפוגם כשמעביר על המצוה יותר חמור ממה שמשנה הסדר בהנחת התפילין לפני הטלית. עכ"ד. ושו"ר שכיסוד הזה כתב גם בשו"ת חמדת יוסף (פלבני ח"ד סי' יח) ע"ש.♦
עצת הרב אור לציון, ומו"מ בדבריו
ועוד רגע אדבר אודות מה שכתב בשו"ת אור לציון ח"ב (עמ' רפ) שאם פגע בתפילין תחילה, כדי לצאת מידי ספק, טוב שיניח מידו את התפילין, ויתעסק מעט בדבר אחר, כגון שילמד קצת,ויחזור ויקח את הטלית ויתעטף בה, ואחר כך יניח את התפילין. ע"כ.
אולם ראיתי בספר הלכה ברורה ח"ב שהביא את דברי הגאון רבי ישראל מאיר יונה שליט"א, שכתב להעיר ע"ד האור לציון הנ"ל, ממה שכתב בטורי אבן (מגילה ו: ד"ה מסתבר), שאם למצוה אחרת אינו רשאי להעביר על המצוה, כל שכן לדבר הרשות. ע"ש. ואי אפשר לומר דשאני הכא שעדיין לא התחיל ממש במצוה, כיון דעל כל פנים הוא כבר בכלל אין מעבירין על המצות, ואם ללכת למצוה אחרת אינו רשאי, כל שכן לדבר הרשות. ודו"ק. וכן כתב בהדיא המאירי (פסחים סד.) שכל שבאה מצוה לידו, אינו מתעכב בעשייתה מצד מצוה אחרת, וכל שכן לדבר שאינו מצוה. ע"ש. ועיין עוד ברבינו בחיי (שמות ד, כד) שמשה רבינו שעסק בצרכי המלון קודם מילת בנו, עבר על אין מעבירין על המצות. ע"ש. והיינו שמכיון שבאה לידו מצות מילת בנו, והלך להתעסק במלון, פנה מדבר המצוה לדבר הרשות. ואין לומר דאף המלון חשיב דבר מצוה משום שמשה היה שליח מצוה ושליחי מצוה פטורים מן הסוכה, דאם כן אף קודם שעסק במלון חשיב שליח מצוה מחמת ששלחו הקדוש ברוך הוא, וכשעסק במלון עדיין הוא עוסק בשליחות מצוה ולא עבר על אין מעבירין על המצות, ובעל כרחנו לומר שהמלון חשיב דבר הרשות. ודו"ק. ובילקוט שמעוני (פרשת בא סוף רמז רא) איתא, ושמרתם את המצות, אמר רבי יאשיה אל תקרי את המצות אלא את המצוות, כדרך שאין מחמיצין את המצה, כך לא יחמיצו את המצות, אלא אם באה מצוה לידך עשה אותה מיד. אמר ריש לקיש אין מעבירין על המצות. ע"ש. ומבואר יוצא דהא דאין מעבירין על המצות, היינו גם כשבאה לידו מצוה, ועוזבה ומסיח דעתו לדבר אחר. עכ"ד. וע"ע בילקוט יוסף (מהדורת תש"פ סי' כה סעיף כז, עמ' תקס והלאה) מה שהאריך בזה.
♦
האם כבוד הבריות דוחה דין אין מעבירין על המצות
והנה בביאור הלכה (ד"ה שלא יניחו) עלה ונסתפ'ק במי שפגע בתפילין קודם כשהוא יושב בבית הכנסת ברבים, ומתבייש להניח תפילין קודם עטיפת הטלית, האם יש להקל בזה. וצידד דכיון דס"ל להנשמת אדם (כלל סח), והפרי מגדים (מש"ז סק"ה) דדין דאין מעבירין על המצות הוא דבר תורה, וכבר פסק הרמ"א (ס"ס יג) דדבר תורה אינו נדחה מפני כבוד הבריות בכל גווני אם לא בגנאי גדול, ולישב בלי טלית אפילו זמן ארוך, ס"ל להרמ"א דהוא רק גנאי קטן (כמ"ש המג"א שם), וכ"ש כאן שהוא על רגעים אחדים עד שיניח הטלית גדול, ואעפ"כ צ"ע. ע"ש.ואתה תחזה בילקוט יוסף (תש"פ סי' כה סעיף כח, עמ' תקסה) אחר שהביא את דברי הביאה"ל הנ"ל, כתב ע"ז: אבל לפי המקובלים בכל אופן יש להקדים ההתעטפות בטלית להנחת תפילין, ויתכן דכל מה שנסתפק הביאה"ל הוא לשיטתו דהא דאין מעבירין על המצות הוא דין דאורייתא, ובמצוה דאורייתא לא אמרי' גדול כבוד הבריות. אבל אם נאמר דהוי דרבנן, ודאי שכבוד הבריות קודם, ודעת כמה אחרונים דנקטי' לדינא דהוי דרבנן [ראה בשו"ת הרדב"ז ח"ב (סי' תקפט), ובספר ארעא דרבנן (אות א), ובשדי חמד ח"א (מער' א אות קג) ועוד]. וא"כ מסתבר דבנ"ד אזלינן לקולא. ועכ"פ בהכרעתו שם הסיק בזה"ל: אם עבר ופגע בתפילין קודם שהתעטף בציצית, והוא נמצא בבית מדרש, ומתבייש להניח תפילין קודם שמתעטף בציצית, וכגון שהוא אדם נכבד או רב קהילה, ויש כאן כבוד הבריות, יסיח דעתו מהתפילין ויקרא פרשת הקרבנות וכדומה, ואחר איזה זמן יתעטף בציצית ויניח התפילין. ע"כ. והיינו שבאופן זה סמך על עצת האור לציון, אע"פ שבסתם פגע בתפילין קודם הטלית (ואינו מתבייש בזה) כתב ש"אין נכון לעשות כן". וצ"ע.
♦
מסקנא דדינא
א. לדעת מרן השלחן ערוך אם פגע בכיס התפילין קודם שהתעטף בטלית, יש לו להקדים להניח תפילין ורק לאחר מכן יתעטף בטלית, משום שאין מעבירין על המצות.ב. המג"א כתב לפקפק על דברי השלחן ערוך, וכתב דכיון שעדיין התפילין מונחות בכיס ואינם מזומנות לפניו אין בזה משום מעביר על המצות. אולם רוב ככל האחרונים חלקו עליו, והעלו להלכה כדברי מרן הש"ע.
ג. רבינו האר"י ז"ל כתב שיש הכרח על דרך הסוד להתעטף בטלית קודם שמניח תפילין, ולמדו מתוך דבריו הרב סולת בלולה, והרב יפה ללב, והבן איש חי, וכף החיים, שיש להקדים את הטלית לתפילין אף אם פגע בתפילין תחילה, ודלא כמו שפסק בשלחן ערוך.
ד. אמנם לכאורה אין זה מוכרח בדעת רבינו האר"י ז"ל, שהרי אין גילוי דעת ברור בדבריו האם יש לנהוג כן אף אם פגע בתפילין תחילה. ואפשר שעל פי הקבלה פגם זה של מעביר על המצות חמור יותר מהקדמת התפילין לטלית. וקצת יש לסייע כן מכך ששאר הפוסקים המקובלים לא העירו על דברי השלחן ערוך מדברי רבינו האר"י. ועל כן נראה שהעיקר בזה שיניח תפילין תחילה כדעת השלחן ערוך, וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.
ה. יש שנתנו עצה שאם פגע בתפילין תחילה, יניחם, ויתעסק בדבר אחר, כגון שילמד קצת או שיקרא קרבנות וכיוצא בזה, ולאחר מכן יחזור ויעשה כסדר, דהיינו שיתעטף בטלית ואחר כך יניח תפילין. אלא שהעירו על עצה זו, שמדברי כמה פוסקים מוכח דאף בכהאי גוונא מקרי מעביר על המצות, ולכן למעשה אין לנהוג כן.
ו. אם פגע בתפילין תחילה ונמצא בבית הכנסת, ומתבייש להניח תפילין קודם שמתעטף בציצית, וכגון שהוא אדם גדול או רק קהילה וכיוצא בזה, יכול להקל ולהתעטף בטלית תחילה ורק לאחר מכן להניח תפילין, דגדול כבוד הבריות.
הנלע"ד כתבתי והשי"ת יאיר עינינו בתוה"ק, אכי"ר.
♦ ♦ ♦