הערות על מאמר הרב שמואל כהן "שמועות ממרן הגרח"ק זצ"ל" (עמוד י"א)

אם אפשר להעביר לרב כותב שמועות הגרח"ק על אות כה אות ב.
מה שתמה על קריאת שם שאול במשנת החת"ס והחליטו דברים בדעת חת"ס, הנה בשו"ת חתם סופר (חלק ד [אבן העזר ב] סימן כב) חש בזה וכתב הפכם של הדברים הנ"ל.
עוד נמצא בד"ה הנ"ל בבני לוי שם שאול לא ידעתי אם הוא זה נקרא קודם שאול בחיר ה' או אחריו, יהי' איך שיהי' לא נזהרו לקרוא בשם שאול מרחובות הנהר ממלכי אדום אשר מלכו לפני מלוך מלך לבני ישראל. ושאול בן הכנענית עיי' מס' סנהדרין פ"ב ע"ב, ועיי' מ"ש טיב גיטין בשם שאול שרגילין לקרותו שואל ואין ספק שהוא מטעם הנ"ל. וחנה קראה בנה שמואל כי מה' שאלתיו ולא קראתו שאול מלשון שאלתיו והפסיק' התיבה במ"ם, אין ספק אצלי כי היתה נזהרת בזה מטעם הנ"ל, וקיש אבי שאול לא נזהר וחזי מה עלתה בי'.
ודבר חידוש בדברי רבי יהודה אסאד בשו"ת יהודה יעלה (או"ח קצ"ט): "ועוד נ"ל הא דלא מסקינן בשם רשע נפ"ל מקרא ושם רשעים ירקב היינו מן אז ואילך שאמר שלמה כן במשלי ברוה"ק, אבל בדורות שקדמו לו י"ל לא קפדו. ושאול המלך היה קודם זה קרא דשלמה, ולפ"ז ניחא נמי אפי' את"ל דשאול מלך אדום בס"פ וישלח ל"ה צדיק שומר ז' מצות ב"נ שפיר אסקינן בשמיה".
ויש לציין שבתפוצות ישראל לא חשו לדבר החת"ס ור"י אסאד הללו, וכבר מצינו שמות בתלמוד אמוראים בן שאול, ויש לדון בשם אבא שאול וכן רבים מגדולי ישראל עם השם שאול.
ראה גם דברי הריב"ש על מורה הוראה בשם שאול - שו"ת הריב"ש סימן רב: "ואותו ר' שאול שלא הגיע להוראה ומורה היתה טובה לו השתיקה ולהיותו שואל ולא שאול. שהרי אמרו חכמים ז"ל (קדושין ו) כל מי שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק בהן וקשין לעולם מדור המבול".
בברכה
שלמה יאקב
♦