הערה על מאמרו של הרב יעקב דוד אילן "האם ניתן להניח תפילין לאחר שקיבל עליו תוספת שבת" (עמוד צ"ב)

בגיליון ל' דן הגרי"ד אילן שליט"א לגבי הנחת תפילין בזמן תוספת שבת, והעלה שם סברה מעניינת, שי"ל שבזמן התוספת עדיין השבת איננה אות, וע"כ אין בעיה מצד הדין שלא מניחים תפילין בשבת להניחו בזמן התוספת. והנה, הרי ידוע שיש שתי דרגות של תוספת, יש דרגה מינימלית שהאדם חייב בה מדין דאורייתא שחייבים להוסיף מחול על הקודש, ויש דרגה שהאדם אינו חייב להוסיף, רק רשאי להוסיף, ואם קיבל ע"ע אז חל אצלו דין שבת. ואפשר לדון שיהיה בזה חילוק גם לגבי האות של שבת, שבזמן שיש חיוב על כל ישראל להוסיף אז נחשב כבר שיש אות של שבת, ול"צ לאות של תפילין, משא"כ בתוספת הפרטית שכל אדם יכול להוסיף, בזה י"ל של"נ שהגיע כבר אות של שבת.
עוד אפשר שהדבר יהיה תלוי בטעם דין תוספת שבת, האם הוא מצד שלא יבוא לחילול שבת [ר' רש"י פרשת בראשית שנראה שזה הטעם, וכותב שע"כ הקב"ה שיודע לכוין ל"ש אצלו תוספת], או שהוא דין עצמי, שבאמת כשמתקרב שבת כבר חלה במידה מסוימת קדושת השבת, וי"ל שלטעם הראשון נאמר של"ח שהגיע אות של שבת, משא"כ לטעם השני.
עוד אפשר שהדבר יהיה תלוי בפלוגתת הראשונים לגבי חול המועד, האם חול המועד נחשב אות ואין מניחין בו תפילין, או לא. וי"ל שדרגת הקדושה בזמן התוספת מקבילה לקדושת חול המועד, ולדעות שהחוה"מ נחשב אות אז גם התוספת יחשב כאות.
אהרן הכהן פרידמן

תגובת המחבר

אף שדברי הכותב אינם מוכרחין, מ"מ דברים של טעם הם. ולקושטא דמילתא ראיתי כי הנצי"ב בהרחב דבר אמור כג – ג דן דתוספת שבת לא ידחה תפילין, וכן הגרש"ז זצ"ל בהליכות שלמה תפילה פרק רביעי עמוד מב מתוך חי' כ"י נדרים עו דן דבתוספת יכול להניח תפילין מטעמים אחרים עי' בדבריהם.