הרב שמואל משולמי
כולל פוניבז'

בגדרי תפילת מעין י"ח והביננו

ברכות כ"ט, ב במתני': ר' יהושע אומר מתפלל אדם בכל יום מעין י"ח, ובגמ' להלן ל, א איפליגו רב ושמואל, דרב ס"ל מעין כל ברכה וברכה ואילו שמואל אמר ברכת הביננו.
♦
והנה, עיקר הפלוגתא הוא, דרב ס"ל דבעינן מעין כל ברכה וברכה וכמש"כ ברש"י (ד"ה מעין) ז"ל "ומברך כל ברכה וברכה", דזהו כל עיקר דינא דרב, דבעינן י"ח ברכות ממש בתחילתן וסופן. אמנם מה שיל"ע בזה, אי שמואל ג"כ פליג על דינא דרב, וס"ל דדווקא הביננו הוא דמתפלל ולא תחילתן וסופן. וטעמיה דס"ל לשמואל דהביננו הוא טופס ברכה דתיקנו חכמים למעין י"ח ולא יכול להתפלל בנוסח אחר, דה"ל כמשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות דלא יצא יד"ח (להלן מ,ב). ועכצ"ל דגם להך דמעין י"ח הוא מטבע ברכה כשלעצמה, וס"ל לשמואל דהמקצר ואומר מעין כל ברכה וברכה, אף זה בכלל המשנה ממטבע שטבעו חכמים, ובעינן דווקא שיאמר הביננו, שזהו מטבע דמעין י"ח. [ורב ס"ל דבכלל המטבע דתפילת י"ח הוא שתיקנו לו ג"כ שאם ירצה יאמר מעין י"ח, ובזה גופא פליג שמואל וס"ל דה"ל שינוי מטבע].
ובצל"ח בסוגיין נקט, דכו"ע מודו דמתפלל מעין י"ח, והוכיח זאת ממשנה ערוכה (לעיל כ) דהיה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי מקצר ועולה, הרי להדיא דיכול לקצר במעין י"ח. וכן נקט החיי אדם כלל כ"ח, והביאו המ"ב סי' ק"י סק"ד וכ"ה כבר במאירי בסוגיין,
ועיין בדבריהם דנקטו נפ"מ לדינא בזה, דאע"פ דמסקינן דא"א להתפלל הביננו בימות הגשמים דאינו יכול לשאול גשמים בהביננו, מ"מ יכול הוא להתפלל מעין כל ברכה וברכה וכדרב (דבזה אין מניעה שיוסיף שאלת טל ומטר, דל"ח דאתי למיטעי דהא ברכה בפנ"ע היא ולא טעי). ונראה דזה מוכרח מגוף דינא דמעין י"ח דסתים המשנה להא דר' יהושע הוא דמתפלל מעין י"ח בסתמא ולא חילקה מתני' דבימות הגשמים ובמוצ"ש אינו מתפלל, ואף בגמ' לא הקשו מהך סתמא אדשמואל. וע"כ דאף לדידיה אכתי מצי להתפלל כדרב ואף שמואל מודה בהא, וכנ"ל.
♦

א. ב.

אמנם, הא מיהא נראה דמ"מ זה מוכרח דעיקר ברכת הביננו מטבע ברכה בפנ"ע הוא, וכשתיקנוה כך תיקנו שיאמרנה בלשון הזה דייקא וככל הברכות שיש להן מטבע ברכה. ויסוד לזה, דאי חד דינא הוא עם דינא דרב, א"כ בעינן שיזכיר את כל ההזכרות שבאמצעיות ובברכת המינים לא הזכירו מינים וזדים רק 'ועל הרשעים תניף ידיך' לחודא, ולעיכובא הוא וכמבואר בסוגיא דלעיל דמעבירין אותו. וכן אמרו במגילה י"ח שצריך שיזכיר את גרי הצדק בעל הצדיקים, וצריך שיזכיר מלכות בית דוד בבנין ירושלים[2]. וכן לא הזכירו בברכה שניה דהשיבנו תשובה כלל, ואע"פ דהוא מעיקר הברכה ומעכב[3]. גם מטבע הלשון דהביננו הוא בשונה מעיקר הברכות די"ח, דבברכת השנים דהביננו אמרו בה "דשננו בנאות ארצך" ואי"ז בכלל הברכה כלל.
ומכל זה מוכח דהביננו היא ברכה בפנ"ע שתיקנוה להתפלל בשעת הדחק [וכמש"כ הרי"ף], וכלשון הרמב"ם (פ"ב מתפילה ה"ג) ז"ל ו"זו היא הברכה שתיקנו מעין כל הברכות" עכ"ל. הרי שפתיו ברור מיללו שיש כאן תקנה ונוסח דמעין י"ח שכך ראוי שיתפלל בשעת הדחק וכשאין דעתו מיושבת עליו.
ויש לכווין זה בלשון הפמ"ג והמ"ב שכתבו (בסימן ק"י ס"א) דאם אמר בימות הגשמים בהביננו שאילת גשמים לא יצא יד"ח תפילה "שעבר על תקנת חז"ל". ובפמ"ג ביאר כוונתו דלפי המבואר ברבינו יונה בסוגיין, דא"א להוסיף בהביננו במוצ"ש הבדלה מכיוון דכל הביננו הוא לטופס ברכות בלבד [והבדלה לאו ברכה הוא], א"כ כל המוסיף בהביננו ה"ל כמוסיף על הברכות וא"כ לא יצא יד"ח דהוסיף על הברכות. וצ"ע כוונתו אטו המוסיף על הברכות קלקל תפילתו. וגם לשון הפמ"ג הנ"ל דעבר על תקנת חז"ל צ"ע, דאטו אחת מתקנות חז"ל היא דלא יוסיפו על י"ח ברכות ולא יותר וזה לא אשכחן בשום מקום, אתמהה.
ולהנ"ל הדברים ברורים, דכוונתו על דרך הנ"ל דתקנת הביננו היתה שיאמר תפילה דז' ברכות בנוסח הלזה ולא יותר [וכמש"א בסוגיין דמה"ט אין אומרה להבדלה כברכה בפנ"ע], וכל שהוסיף על הברכות עבר על תקנת הביננו שתיקנו ז' ברכות ולא ח' ברכות שהוא באופן הלזה דווקא וה"ה משנה ממטבע שטבעו חכמים. ולכך לא יצא יד"ח, שהוא עובר על תקנת חז"ל ומשנה ממטבע דידהו.
איברא, דכ"ז נסתר מדברי הנך רבוותא דפשיטא להו דאיתא לדרב לכו"ע, ואי נימא דאיכא תקנת הביננו דווקא ונוסח הביננו ככל פרטיו ודקדוקיו, מהכי תיתי נימא דלשמואל יכול להתפלל מעין י"ח כדרב, והא רבנן לא תקינו ליה בהאי נוסחא כלל, ושוב ה"ל כמשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכה וכנ"ל, וצ"ע.
♦
והנה זה מבואר בסוגיין דא"א להתפלל הביננו בימות הגשמים ובמוצ"ש. ויל"ע איך הדין בעשי"ת ובתעניות שצריך שיזכירם בתפילה, וסתימת הסוגיא והפוסקים מבואר דשרי להתפלל, וצ"ע מ"ש משאילת גשמים והבדלה. ומזה מבואר דאין דין הזכרות בהביננו כלל דלא תיקנו הזכרה אלא בתפילה ולא במעין י"ח, ודווקא בשאילת גשמים הוא דמעכב שלא יוכל להתפלל הביננו, וכמו שביאר הגר"ח ז"ל דשאילת גשמים גדר ברכה הוא שצריך לשאול גשם בתפילתו. אבל שאר הזכרות ליתנייהו בתפילה דמעין י"ח [והא דמוצ"ש אינו יכול הוא מטעם חובת הבדלה, דלבד דין הזכרה של עניינו של יום דמוצ"ש, הוא ג"כ חיוב הבדלה שחייבוהו חז"ל להבדיל בתפילה לבד הבדלה על הכוס ואי"ז רק חיוב הזכרה, וכבר ביארנו זה במקו"א ע"ש].
ושמעתי (מהגרי"ש לסיצין שליט"א) להקשות מסוגיין ע"ד רעק"א (בהגהות לסי' קי"ד, ד') שחידש דמי ששכח מוריד הטל בלילי שבת יצא יד"ח, דלא גרע ממי שנתפלל מעין שבע שיצא ואע"פ דלא הזכיר משיב הרוח [וה"ה ביעלה ויבוא]. וקשה, דלפ"ז ה"ה בהביננו דמי ששכח המלך המשפט [או בימות הגשמים להנך שיטות דיכול לאומרה מתוך הכתב, עי' ב"י ומג"א ק"י סק"ד], הא יכול לצאת בהביננו, ומ"ש הביננו מברכת מעין ז'.
♦

ג. ד.

ונראה לומר בעזה"י, דלהנ"ל גרע תפילת הביננו מתפילת מעין ז' - דדין תפילת מעין ז' הוא קולא בעיקר התפילה דלא, הזקיקו כאן תפילה גמורה רק מעין תפילה ותו לא, ולכך אף שלא הזכיר בה הזכרות יצא יד"ח, דסגי אף בתפילה גרועה כי הא. אבל הביננו לפ"מ שנתבאר גדרו הוא תפילה גמורה, אלא שתיקנו בה את כל הי"ח ברכות בצורת "מעין ברכה" ובלישנא קלילא.
ויש ד' ראיות בגריעותא דמעין ז' מתפילת הביננו דמעין י"ח:
א. דמתפלל כל מעין ז', והכא בעינן ג' ראשונות ואחרונות בשלימות.
ב. דמעין ז' יכול לצאת מהש"ץ לכתחילה אליבא דר' עמרם גאון[4], ועי' סוס"י רס"ח דיכול ג"כ לצאת במעין ז' יד"ח מעריב בנתפלל בלא יעלה ויבוא (ועי' ב"י ושאר נו"כ דהוא מטעם דערבית רשות).
ג. דשכח המלך הקדוש במעין ז' אינו חוזר, עי' סי' תקפ"ב בפר"ח הו"ד במ"ב שם.
ד. דין עמידה, דאינו אלא בגדר עמידה בחזרת הש"ץ, דאינו כעמידה בתפילה, ושוין בזה הבקי ואינו בקי (כלשון הר"מ פ"ט ה"ב והכל עומדים ושומעים וכו' בין אלו שיוצאים וכו')[5].
[וכל זה ליתא בתפילה דהביננו, וכדאיתא להלן ל, א דבעינן ג"ר ואחרונות ומעומד ע"ש, וכן אינו יכול לצאת מהש"ץ במקום שיתפלל הביננו, ואף לרע"ג הנ"ל, דמחויב הוא בתפילה כמו כל הבקיאים, ופשיטא נמי דחוזר על האל הקדוש דלא גרע ממה שחוזר על טל ומטר ואתה חונן וכמובן].
ובעכצ"ל, דגדר מעין ז' דאינו זקוק להתפלל ערבית גמורה בתפילת ז' רק מתפלל תפילת מעין לחודא, והוא קולא בעיקר החיוב תפילה דתפילת ערבית רשות, והקילו בה שיוכל לעשותה בתפילה בעלמא. ולפיכך שפיר נקט רעק"א דאף בתפילת היחיד עצמו תהא קולא זו שיוכל להתפלל תפילה גרועה דמעין ז', וק"ו דלא יחזור על שכחת משיב הרוח וכה"ג, דסו"ס תפילה יש כאן וכל שנתפלל כבר יצא יד"ח[6].
[ובנוס"א י"ל עוד, דיש ב' דינים בתפילה - תקנת אבות ותקנת אנשי כנה"ג. ובמעין ז' אינו אלא בגדר תקנת אבות, דלענין תקנת אנשי כנה"ג בעינן נמי ז' ברכות וי"ח ברכות, ולעיכובא הוא וכדאיתא בסוגיין. וחזרת משיב הרוח אינה אלא בתקנת אנשי כנה"ג, דבעינן ג"ר ואחרונות, ולא בתפילה הבאה בתקנת אבות, שאין בה אלא שבח בקשה והודאה, וכדאיתא בר"מ. ולכך ס"ל לרעק"א דאינו חוזר].
♦
ומעתה נראה דלפמשנ"ת א"כ יש בתפילה קצרה דמעין י"ח ב' אופנים.
האחד, הוא שמקצר תפילתו ואומרה בלשון קצרה, וזה שנינו כבר בכמה דוכתי [לעיל כב, ב ולהלן ל"ב, ב] דמקצר ועולה. ובזה יש כאן י"ח בלשון קצרה, והוא ברכה שתיקנו חז"ל אלא שמקצרה. ובזה וודאי שצריך שיאמר כל הנך מילי שהם לעיכובא בתפילת י"ח ומעין ברכה סמוך לחתימה.
ויש אופן אחר, שתיקנו לו תפילת הביננו והוא נוסח שקבעו חז"ל למי שהשעה דוחקת לו ואינו יכול לכוון דעתו אלא לתפילה זו, ובנוסח הלזה דווקא ובתיבות האלו דייקא. ואינו יכול להוסיף בה כלום, שעובר בזה על תקנת חז"ל שלא להוסיף על הברכות, וכמבואר בסוגיין על הבדלה ועל טל ומטר, דא"א להוסיף בהם ברכה, דבזה הריהו משנה מעיקר תקנת הביננו.
וב' אופנים האלו חלוקים זמ"ז בעיקר יסודם ומהותם, דברכת הביננו הו"ל מעין י"ח מעיקר מהותו הוא דמתפלל ז' ברכות חילוף י"ח, וכל הי"ג ברכות שתיקנו באמצעיות עשאן ברכה אחת ומתפלל שבע הוא חשוב[7]. ובתפילת מעין י"ח דרב, הוא תפילת י"ח גמורה ורק מדינא ד"מקצר" שמצינו במקו"א שנתנו רשות לקצר בשהשעה דחוקה, והוא תפילת י"ח ממש רק שמשמיט את שאר חלקי הברכה שאינו לעיכובא.
ועיין בחיי אדם (שם) שכתב שהאי עיצה שיהא מתפלל כההיא דרב שיאמר תחילה וסוף של כל ברכה לא יעשנו אלא במקום דחק גדול. וראיתי מי שדייק מזה (עי' בספר נר למאור כאן) דגרע טפי מדינא דהביננו דלא נזכר זה שם, ואינו אלא כדינא דהרי"ף שלא יתפלל כן אלא בשעת הצורך לא בחינם [אמנם לא ברירא לי האי מילתא כ"כ, דלפ"ז מה יענה רב לשיטת ר"ג דמתפלל אדם בכל יום מעין י"ח, ולשיטתו דרב היינו מעין כל ברכה וברכה, ובע"כ דשרי אף שלא בשעת הדחק גדול, ולא נראה דבזה גופא פליג ר"ע, ועיין]
ולמשנ"ת הוא מילתא דמסתברא, דהא מעין כל ברכה וברכה הוא בגדר תפילת י"ח רק שחיסר את החלק שאינו לעיכובא וכן לא ייעשה רק בשעת הדחק גדול. אבל תפילת הביננו הרי היא תקנה גמורה שתיקנו חז"ל בכל משפטו וחוקתו ומדינא דתפילת ז' הוא, ולא אמרוהו אלא לשעת הצורך כי אינו נכון שיתפלל מעין התפילה כל שיכול להתפלל התפילה עצמה, אבל בגוף התפילה לא חסר מידי.
♦

ה. ו.

וראיתי בעמק ברכה (תפילה סימן ה') שחידש שמי שאמר אתה חונן לאדם דעת וחתם בהרוצה בתשובה יוכל לצאת ידי חובתו, משום דלא גרע זה מברכת הביננו, וכל שהוא ימות החמה יצא יד"ח, ע"ש[8].
ולפמשנ"ת לא נגע כלל ופשיטא דלא יצא, והוא מפורש בסוגיין דכל שהוסיף על הברכות ואינו בכלל י"ח ברכות ולא בכלל ז' ברכות לא יצא יד"ח ואי"ז בכלל ברכת הביננו, וכ"ש כה"ג דנתפלל כל הי"ח ברכות ולא אמרן כהלכתן. ואף משום דינא דרב ל"ש לומר שיצא יד"ח, דהא בעינן ברכה וחתימה תחילה וסוף. וכמו שהאריך שם הח"א בכל הי"ח ברכות איזהו תחילתן וסופן ולעיכובא הוא בכל ברכה וברכה ופשוט.
♦

ז.

ובעיקר דינא דהביננו שמעתי להסתפק מאי דינא בש"ץ שהשעה דחוקה לו אי שרי לקצר בחזרת הש"ץ ולהתפלל הביננו, או דלמא לא מצינו דינא דהביננו רק בתפילת יחיד ולא בציבור, כעין שכתב הרי"ף דל"ש תפילת נדבה אלא ביחיד ולא בציבור. וה"נ כיון דהוא תקנה בפנ"ע שמתפלל ז' תחת י"ח וכנ"ל אפשר לא תיקנו כן אלא ביחיד ולא בציבור, וצ"ע כעת.
עוד שמעתי להסתפק, בתפילות שבת והמועדות אי מצי להתפלל מעין ז'. והיינו ע"ד הביננו שיהא אומר ברכה האמצעית כדרך הביננו לחודא, ואף את"ל דלפמש"נ דלהביננו בעינן "תקנת" הביננו דייקא, וא"כ הרי לא תיקנו אלא לחול ולא לשבת ומועדים. מ"מ אכתי איכא לגוונא דמעין י"ח דרב וכנ"ל דאף שמואל מודה בה, וה"נ שייך זה גם בשבת ומועדים, שיהא מקצר אם יש לו צורך, ואטו האי דינא דנזכר שהוא בעל קרי או המלך שואל בשלומו או הפסיקתו בהמה וכדו' (דקיי"ל בכל הנהו דמקצר בתפילתו) ליתנייהו בשבת ומועדות.
ונראה דיש לפשוט דודאי יצא בזה ומטעם אחרינא, דעיין שו"ע סי' רס"ח, ד שכתב דהמתפלל חול והזכיר של שבת יצא, ומבואר דלתפילה דשבת סגי גם בתורת הזכרת שבת גרידא ואף בלא ברכה שתיקנו לתפילת השבת. וא"כ כל שהתפלל מעין ברכה האמצעית והזכיר בה של שבת ג"כ יצא יד"ח. וא"כ הדין נותן דכל היכא דהשעה עוברת וכה"ג, לא גרע זה מתפילת חול וכה"ג ושפיר יוכל להתפלל כן. אמנם יש לחלק טובא דלכתחילה לא התירו ד"ז, וצריך תלמוד.
♦ ♦ ♦