תורת החיים, יד בנימין
חנוכה ופורים במעגל השנה
הקדמה
בירחון האוצר של חודש תשרי (גליון ע), הארכתי בביאור היחס בין תשרי לניסן בזוויות שונות. המשותף לכל הזויות הללו הוא, שבכולן חודש תשרי מייצג את השינוי ההדרגתי, השיטתי והטבעי, ואילו ניסן מייצג את השינוי הפתאומי והעל-טבעי. אחת הדוגמאות שהבאתי לכך היא הנץ החמה, המקביל לניסן (נץ-נס). בתוך מעגל היממה, הנץ החמה הוא השלב ביממה בו מתרחש שינוי פתאומי, לעומת כל שאר זמני היממה, בהם השינויים הדרגתיים וצפויים יותר.לאחר שקישרנו בין ניסן לנץ החמה, יהיה זה טבעי לקשר בין תשרי לשקיעת החמה. קשר זה כלל אינו מפליא כאשר אנו חושבים על הקשר בין היום לקיץ ובין החורף ללילה; היום המתאפיין בחום ואור ביחס ללילה, תכונות המאפיינות את הקיץ ביחס לחורף. כמו כן, השנה מתחילה מתשרי כשם שהיום מתחיל מהערב (לעומת ביהמ"ק, בו היום מתחיל מהבוקר (תמורה יד.) והשנה מתחילה מניסן (תרומת הלשכה, איסור חדש)[2]).
כלומר, אנו יכולים לבנות מעגל שנתי המקביל למעגל היומי, כך:
הקבלה זו, יכולה לעזור לנו למצוא נקודות נוספות על המעגל, ולנסות לעמוד על מהותן בעזרת מיקום התאריך ביחס לשעה ביום.
♦
חנוכה במעגל היומי
אחת הגמרות שיכולות לסייע לנו לקשר בין נקודת זמן על המעגל, לבין מהות זמן זה, היא גמרא זו (ע"ז ח.):אמר רב חנן בר רבא: קלנדא (יום איד לע"ז) – ח' ימים אחר תקופה, סטרנורא (יום איד נוסף לע"ז) – ח' ימים לפני תקופה, וסימנך: "אחור וקדם צרתני".
ת"ר: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפלה, כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים, לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים, הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודה זרה...[3].
גמרא זה מתייחסת לתקופת טבת. היא עומדת על כך שבתקופה זו מתקצרים הימים, וכאשר הם מגיעים לאורך מינימאלי, הם מתחילים לשוב ולהתארך.
♦
הקשר בין מדרש זה לחנוכה
ההתייחסות של המדרש לשמונה ימים, בתקופת טבת, בהם חוגגים על האור, מזכירים מאוד את ימי החנוכה. אך יש מוטיב נוסף המקשר בין דברי המדרש לימי החנוכה, והוא ההתייחסות למיעוט האור וריבוי האור, שהרי זהו בדיוק מחלוקת בית הלל ובית שמאי (שבת כא:):בית שמאי אומרים: יום ראשון (של חנוכה) מדליק שמנה (נרות), מכאן ואילך פוחת והולך. ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך. אמר עולא: …טעמא דבית שמאי כנגד ימים הנכנסין, וטעמא דבית הלל כנגד ימים היוצאין.
כלומר, לדעת בית שמאי האור הולך ופוחת. דעתם מזכירה את החג הראשון שאדם הראשון חגג, בו הימים מתקצרים והאורה פוחתת. לדעת בית הלל, האור מוסיף והולך. דעתם מקבילה לחג השני, בו הימים מתארכים והאורה מתרבה.
משמעות הדבר היא שיתכן שעומק המחלוקת של בית הלל ובית שמאי היא כנגד איזה חג הגיע חנוכה? האם כנגד החג השני, בו האורה מתרבה (דעת בית הלל) או כנגד החג הראשון, בו האורה מתמעטת (דעת בית שמאי)[4].
חנוכה במעגל השנה
מקומו של חנוכה במעגל דידן הוא בחצות הלילה. זמן זה הוא זמן חושך, הנמצא במרחק שווה מזמני האור (שש שעות מהשקיעה והזריחה). כך גם ר"ח טבת (חנוכה) – נמצא במרחק שווה מימי השוויון (שני הימים שבתשרי וניסן, בהם הלילה והיום שווים בארכם)[5]. הימים שלפני התקופה מתקצרים והולכים והימים שאחריה מתחילים להתארך.כלומר, חצות הלילה וחג החנוכה מסמלים נקודת מפנה. זמן בו אנו מפסיקים להיכנס אל עומק החושך ומתחילים להתקרב אל האור של מחרת. בזמן זה אנו חוגגים על קיומו של האור, מוסיפים והולכים עד שיפציע השחר ממש.
♦
נס חנוכה מבחינה היסטורית
גם מבחינה היסטורית ניתן לראות כך את נס חנוכה. אמנם נס חנוכה היה בתקופת בית המקדש, שהוא לכאורה זמן של אור, אך חז"ל מלמדים אותנו שאכן כך צריך היה להיות, אך השארת השכינה על בית המקדש השני לא היתה שלימה, שהרי חמשה דברים חשובים חסרו בו (יומא כא:), לא היה בו כהן גדול משוח אלא רק כהן מרובה בגדים (מגילה ט: וברש"י שם), בעלייתם לארץ בתחילת הבניין לא נעשו להם ניסים מפני "שגרם החטא" (ברכות ד.), ועל כל תקופה זו (מנס פורים עד תקופת האמוראים) נאמר: "אכתי עבדי אחשורוש אנן" (מגילה יד.).כלומר, בית המקדש השני הוא לא 'אור', אלא 'אור בתוך החושך'. הארה מסוימת של גאולה בתוך הגלות (וכך גם נס חנוכה שהיה בתוך תקופה זו).
♦
פורים במעגל היומי
גמרא נוספת המקשר בין מועד בשנה למועד ביום היא הגמרא במגילה (יומא כט.): "אמר רב אסי: למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך: מה שחר סוף כל הלילה, אף אסתר סוף כל הנסים".גם הקשר בין פורים לאיילת השחר מתיישב בצורה מדויקת על המעגל דידן. שהרי כשם שחודש אדר סמוך לחודש ניסן, כך עלות השחר מגיעה לפני הנץ.
♦
נס פורים מבחינה היסטורית
גם מבחינה היסטורית נס פורים הגיע לפני ה"זריחה". שהרי מספר שנים בודדות אחרי נס פורים, ובעקבות כניסת אסתר לבית אחשוורוש, התחיל בניין בית המקדש השני.אמנם, כאמור לעיל, בסוף "גרם החטא" ובית שני לא היה "זריחה" כמו שהוא היה אמור להיות, אך אין זה משנה את ההארה שהתגלתה בנס פורים, הארה שנקבעה לדורות, אפילו לאחר חורבן בית שני.
♦
הבדלים בין חנוכה לפורים
שתי בחינות של האור שבחושך
ע"פ האמור, נראה שניתן להתייחס לחנוכה ופורים כאל שתי נקודות של חושך שמתגלה בהם אור, כאשר כל אחת מהם מייצגת חידוש שונה:חנוכה, הממוקמת בחצות הלילה, מצביעה על הנקודה הרחוקה ביותר מהיום, משני צדדיו. החידוש שמתגלה בחנוכה הוא שאם עד עכשיו התרחקנו מנקודת האור שביום האתמול, הרי שמעתה אנו הולכים ומתקרבים אל אור המחרת. אם עד עכשיו היינו בירידה, מעתה מתחילה העליה שעוד תתגלה באור גדול.
פורים, הממוקם בסוף הלילה, מצביע על בחינה אחרת בחושך. פורים מצביע על הגלות המתארכת ומתארכת, כביכול עד אין קץ. אך החידוש של פורים הוא שגם אם עבר כל כך הרבה זמן מהאור דאתמול, סופה של השמש להפציע ולהאיר.
♦
ריחוק אובייקטיבי וריחוק סובייקטיבי
במילים אחרות, ניתן לראות את חנוכה (וחצות הלילה) כנקודת הזמן הרחוקה ביותר מהאור – מבחינה אובייקטיבית. שהרי חצות הלילה נמצא במרחק שש שעות (זמניות) מאור האתמול ומאור המחר, וכל נקודת זמן אחרת בהכרח נמצאת במרחק קרוב יותר אל האור. הדלקת הנרות בחנוכה מייצגת את העובדה שמעתה האור רק הולך ומתקרב[6].לעומת זאת פורים, מייצג את הנקודה הרחוקה מהאור מבחינה סובייקטיבית. האדם אינו חווה את האור העתיד לבוא. מבחינתו הוא מחכה ומצפה והלילה רק הולך ומתארך[7]. פורים בא לחדש שהנקודה הזו, שכ"כ רחוקה מן האור, היא בעצם עלות השחר. ובנקודה זו בדיוק מתחיל להפציע האור החדש[8].
♦
חנוכה ופורים – תשרי וניסן
הבנה זו, מתחברת באופן ישיר לכל האמור על מהותם של תשרי וניסן. שהרי כאמור, תשרי מייצג את השינוי ההדרגתי וניסן את השינוי הפתאומי. כמו כן גם כאן: חנוכה, הקרוב יותר לתשרי, קשור ליציאה ההדרגתית מהחושך אל האור (שחלה בחצות הלילה). פורים לעומ"ז, מייצג את היציאה הפתאומית מהחושך אל האור, ולפיכך הוא קשור לניסן דסמיך ליה[9].♦
חנוכה ופורים – מועדים מדרבנן
הגדרה זו של מהותם של חנוכה ופורים, מבארת בביאור פנימי מדוע חנוכה ופורים הם רק מדרבנן ולא מדאורייתא (שהרי מהותם היתה קיימת עוד לפני שהם נקבעו מדרבנן, כרמוז בגמרא דע"ז הנ"ל. וראה עוד חגי ב, ופסיקתא ו, ה). הטעם לכך הוא שחנוכה ופורים במהותם הם גילוי האור שבתוך החושך, לעומת חגי התורה המייצגים אורות גלויים (לפיכך כל חגי התורה הם בקיץ ('יום' בגלגל דלעיל), בזמן שלא מזכירים גשמים, בשונה מחנוכה ופורים)ט.♦[10]
חנוכה ופורים – שמן ויין
ייחודם של חנוכה ופורים כזמנים המגלים אור מכוסה (אור שבתוך החושך) בא לידי ביטוי נוסף: אילו נבחר פרי משבעת המינים המייצג את חגים אלו, ודאי נבחר בזית ובשמן כמייצגים את חנוכה ובגפן כייצוג לפורים. התכונה המייחדת את פירות אלו מבין שאר שבעת המינים הוא שעיקר מטרת הגידול של פירות אלו היא לא בפרי עצמו, אלא בתוצר החבוי בתוכו (שמן בזיתים ויין בענבים), הנוצר על ידי מעשיו של האדם והוא לא מגולה באופן טבעי ('דרבנן' ולא 'דאורייתא').♦
סיכום
במאמר זה ראינו את מהותם של חנוכה ופורים כהמשך ישיר למהות תשרי וניסן. חנוכה ופורים מגלים בצורות שונות את האור המתגלה בתוך החושך. חנוכה נמצא ב'חצות הלילה' והוא מגלה שבשיא החושך מתחיל האור להתקרב. פורים נמצא בסוף הלילה, והוא מגלה שבעומק עומק הגלות "פתאום יבוא אדון אל היכלו".♦ ♦ ♦