הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל
בעל היביע אומר

דרשה להנחת אבן הפינה לבית הכנסת לעדת היזדים[2]

בחגיגת אבן הפינה כב אלול תשכ"א בערב

אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון וכו’ [שה”ש ג, ט]. הנה מקום מקדש מעט נוסד להעלותינו מטומאה לטהרה ומכף חובה לכף זכות. וכמ"ש ברכות טז. למה נסמכו אהלים לנחלים כו’[3]. וז"ש אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון, שמלבין עונותיהם של ישראל. ומסיים עמודיו עשה כסף כו’ תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים. כמ"ש אהל יעקב דובנא (ר"פ תרומה), וזהו תוכו רצוף "אהבה", שאותה אהבת הכסף והזהב מקריבים אותה ישראל לאביהם שבשמים ע"י תרומתם ונדבת לבם.
ובר מן דין מקדש מעט הוא מעין דוגמא של בהמ"ק, שדרשו חז"ל [ברכות ל. ועוד] כמגדל דוד צוארך בנוי ל"תלפיות" תל שכל פיות פונות אליו, ופי’ הגר"א [שה"ש שם] תלפיות סוף אלף בי’ת עד וא’ו. שממנו הושתת העולם[4]. וכהיום [כ"ב אלול] ש[בו] נברא העולם באותיות אלו, אנו מתחילים בחגיגת במ"ק מעט. וכשבהכ"נ ובהמד"ר מאחד כל הפיות שפונים אליו ומרכז אליו את לבותיהם, מרבה אהבה ואחוה שלום ורעות. וזהו תוכו רצוף "אהבה" שמאד אנו זקוקים לאחדות ואהבה, וז"ש הפסוק בפ’ השבוע אתם נצבים היום כו’ כל איש ישראל, ובפרש"י ומעינה ש"ת[5].
דברי הילקוט שמעוני משלי דף תצז ע"ד [רמז תתק"ס] במעשה דרחב"ד שהעלה אבן לבהמ"ק[6]. והנמשל בנ"ד שיהי’ סייעתא דשמיא כו’.
ובתהלים [קיח, כב] אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה כו’. יל"פ עפמ"ש בירוש’ ספ"ה דשקלים כמה נפשות שקעו בבנין הזה כו’ וישכח ישראל עושהו ויבן היכלות[7], נמצא שאין ד’ חז"ל נוחה מבניני בהכ"נ לבד. אולם כשעושים אותם גם בתי מדרשות, וכמטרת היוזמים ממנהיגי עדת פרס פעיה"ק, להפוך את בנין זה למרכז תורה וי"ש[ויראת שמים], להעמיד תלמידי חכמים ולחזק ברכי רבנן דשלהי, אז כל אפיא שוין דיאה ויאה מעשיהם. וז"ש אבן של אבן פנה[8] לכאו’ מאסו הבונים, אלו חז"ל, כמ"ש ארץ אשר אבניה ברזל א"ת[אל תיקרי] אבניה אלא בוניה (תענית ד.) וכן א"ת בניך אלא בוניך. אולם אנו רואים כי היתה לראש פינה, שהמשתתפים בחגיגה זו מנייהו מלכי מנייהו אפרכי גדולי הדור. ומ"ט[ומאי טעמא?] - מ"את ה’" היתה זאת כי את ה’ לרבות ת"ח[9]. וכ[ש]עושים בית זה בית גדול שמגדלים בו ת"ח (סוף מגילה כז.) דעת חכמים נוחה מהם. ולכן היא נפלאת בעינינו מעלת התורה. נמצא התורה היא המחברת את האהל להיות אחד באהבה ושלום וכנ"ל. והיא הנותנת לביאת הגאולה וכמ"ש [ישעיה נד, יב-יג] ושמתי כדכוד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח כו’. וכל בניך למודי ה’ ורב שלום בניך. שפי’ המפ’ כי בית א’ נחרב על ביטול תורה (נדרים פא.) על עזבם את תורתי. ובית ב’ על שנאת חנם (יומא ט:). וכשתסור הסיבה בטל המסובב ותהיה הגאולה. לכן כשיקויים וכל בניך למודי ה’, תיקון ביטול תורה, וגם רב שלום בניך שאין פרץ ואין יוצאת כו’ דבטלה שנאת חנם. אז ושמתי כדכוד כו’.
וכשם שזכינו לחנוך אבן פנה זו כן נזכה לראות בבניינו ובגדלו ורוממותו להרבות כבוד שמים כו’. ותזכו לשנים רבות ושנה טובה ומבורכת שנת גאולה וישועה אמן.
♦ ♦ ♦