שער נוסח סדר רב עמרם גאון

הערות שוליים

1. ↑ המאמר הנוכחי הוא חלק מספרי 'י"ב שערי תפילה', שאני עומד כעת בשלבים אחרונים של סיום עריכתו, והוא עתיד לצאת בס"ד במהלך שנה זו על ידי מכון שלמה אומן. בספר זה אציג בס"ד את נוסח תפילת העמידה המדויק לפי כל המנהגים ולפי עדויות כל כתבי היד והדפוסים [החלקים שפורסמו מתוך ספר זה הם: 'מיפוי נוסחי התפלה', המעין 242 (תמוז תשפ"ב), עמ' 184-156; 'בירור נוסח תפילת העמידה לחול בסדר התפילות להרמב"ם ובתכאליל', שפורסם בקובץ דברי חפץ בשני חלקים, חלקו הראשון של המאמר בגליון יט (תשרי תשפ"ג), עמ' קעא-ריח, וחלקו השני בגליון כ (ניסן תשפ"ג), עמ' קלה-רב; 'תפלת העמידה לחול לפי נוסח רבינו דוד אבודרהם', מנורה בדרום, מג (אדר תשפ"ג), עמ' נד-סד; 'תפילת שמונה עשרה לפי נוסח קהילות הספרדים על פי חמשים מקורות' שפורסם בקובץ מנורה בדרום בשלשה חלקים, חלקו הראשון של המאמר בגליון נ (אב תשפ"ג) עמ' צה-קיב, חלקו השני בגליון נא (אלול תשפ"ג) עמ' כח-מה, וחלקו השלישי בגליון נב תשרי תשפ"ד; 'תפילת העמידה לימות החול לפי נוסח איטליה', המעיין 247 (תשרי תשפ"ד), עמ' 5-23]. כמובן שלא ימלט במאמר שכזה המורכב מאיסוף ושיבוץ נתונים מהרבה מקורות, שגיאות וטעויות מעטות, ובקשתי שטוחה בפני המעיינים שיודיעוני על כל טעות ושגיאה במאמר זה למען אתקנן בספרי השלם בס"ד.
2. ↑ ולכן לא הבאתי נוסחאות כתב יד מ' בג' ראשונות ואחרונות בר"ח ר"ה וכיפור (ורק בדקתים בשביל לדעת מהו הנוסח השגור בפי הסופר הלז, על מנת לידע ולהוכיח מה מנוסחאותיו בעמידה לחול הוא נוסח רע"ג מקורי ומה השפעת נוסח ארגוניה של המעתיק).
3. ↑ ור' דניאל גולדשמידט כתב שכתב יד זה מעובד לפי מנהג לא ידוע, ולפי דברינו שיש שם שתי שכבות עיבוד שונות, ניחא הכל.
4. ↑ לגבי נוסח תפלת העמידה עיין לקמן הע' ט שהנוסח שהעתיקו העתים והמנהיג והטור תואם לכל כתבי היד. ובהע' יא שהנוסח שכתב ספר המנהיג בשם רב עמרם תואם לנוסח רוב כתבי היד, ובהע' פ שהנוסח שכתב הגהות מיימוניות בשם רב עמרם מתאים לנוסח רוב כתבי היד. ובהע' צא שהנוסח שהעתיק הטור תואם לכל כתבי היד, ושם שהנוסח שהעתיק רי"צ גיאת במקום אחר מתאים לכתבי היד. ובהע' צב שנוסחאות מלכינו אלהינו בספר הטור תואם לרוב כתבי היד, וכן הנוסח של מלכינו אלהינו בסדר חיבור ברכות הקדום דומה לנוסח רוב כתבי היד. וע"ע בהע' כז ראיה עקיפה שבבית מדרשו של הרוקח גרסו ברע"ג שם כנוסח רוב כתבי היד, וכן בהע' מה הבאת ראיה עקיפה שהרא"ש ובניו רבי יחיאל ורבינו יעקב בעל הטורים גרסו ברע"ג כנוסח רוב כתבי היד. לסוג הראיות העקיפות יש להוסיף במיוחד את בעל אבודרהם, עיין מה שכתבתי בהע' טז לגבי לדור ודור המליכו ובהע' מה לגבי מלך אוהב צדקה ומשפט. ועוד יש להוכיח באופן עקיף מכל המקומות שהשיג אבודרהם על נוסח 'המון העם' וקבע נוסח אחר, שאין ספק שנוסח המון העם לא היה לפניו בסדר רס"ג ורע"ג, אלא בהם היה או כנוסח המתוקן לדעת אבודרהם, או לכל הפחות נוסח שלישי שאינו סותר להגהת אבודרהם. והנה באבודרהם מבואר שנוסח המון העם בברכה זו "מהרה תכלה בימינו", אבל הוא כותב שזה טעות, שחסר כן "ותשבר ותכניע" הנצרכות למעין חתימה, ולכן צריך לומר "מהרה תכלה ותשבר ותכניע בימינו". וע"כ שבסדר רב עמרם שלפניו היו כתובות התיבות "ותשבר ותכניע", שאם לא כן נוסח רב עמרם מסייע לנוסח המון העם ואינו שיבוש. הרי שגם לפניו היה הנוסח כמו לפנינו בג' כתבי היד "ומלכות זדון מהרה תעקר ותשבר ותכניע בימינו". וכן מבואר באבודרהם שיש לומר "תמו חסדיך" ולא "תמנו חסדיך", וכ"ה בג' כתבי היד לפנינו שם. וכן באבודרהם העתיק נוסח "וברכנו כולנו כאחד" בניגוד לכל כתבי היד הספרדיים הגורסים "יחד", וכבר כתבתי בהערות לעמידת הספרדים [מנורה בדרום גליון נ"ב עמ' מח], שאין ספק שהיא הגהה של אבודרהם, וזה גם מחזק את נוסח כתב יד מ' וא' שם הגורסים "כאחד" (ובכתב יד ז' חסר לגמרי, ואולי אין סתירה לנוסח כתב יד ז' מאבודרהם, אך עכ"פ ברור שבעותק של אבודרהם לא היה שם נוסח יחד, ואכן אין נוסח זה בשלשת עותקי רע"ג שלנו).
5. ↑ כוונתי למה ששלשת כתבי היד השתבשו לגרוס "חנון המרבה לסלוח", ככל נוסחי אירופה, במקום לגרוס "חנון ומרבה לסלוח" כנוסח רע"ג המקורי המשתקף בהוראות ברחבי הסידור ברוב כתבי היד. ואם כן יש כאן שיבוש של החלפת ו' בה'.
6. ↑ יש לפניי צילום צבעוני איכותי של כתב יד מ', ועברתי עליו ומצאתי שני תיקונים לשנו"ס של הרב סץ: א' נוסח "לעולם ועד" בברכה שלישית. ב' בברכת המינים הרב סץ לא הבחין ששתי התיבות שבברכה זו הן בנוסח מצונזר "למלשינים" "הזדים", אינן בכתב המקורי אלא כתב מאוחר על גבי מחק). גם צילום כתב יד ז' היה בידי בצילום צבעוני באיכות קצת יותר טובה ממה שהיה לרב סץ (ועדיין לצערי לא ניתן להשיג צילום באיכות הרצויה בעיניי), וכך פשטתי ספיקו של הרב סץ לגבי תיבת "ורוה" עיין הע' לה. וכן תיקנתי קריאתו בתיבת תפילתנו עיין הע' סב. ובפיסקת מלכינו אלהינו שבברכת המזון העתיק סץ "למות המשיח", וזו טעות דפוס ובכתב היד "לימות המשיח". כמו כן בברכת הצדיקים כתוב בכתב יד ז בטעות "וכן שכר טוב" ובברכת העבודה כתוב שם בטעות "בשובך לרצון ברחמים", ושתי טעויות אלו לא צוינו על ידי הרב סץ, וגילה אותן ידידי, הרב דוד מונק שליט"א. גם צילום איכותי מתפלת העמידה מכתב יד אוקספורד השגתי בעזרת ידידי הרב עזרא שבט ותשואות חן חן לו, ובעיון בצילום זה יחד עם ידידי הרב דוד מונק שליט"א מצאנו כמה תיקונים לשנו"ס של הרב שץ (בברכת אבות קודם התיקון כתוב "זוכר חסדי אבות"; בברכת השנים "ותהי אחריתה" ולא "ותהא אחריתה"; בברכת הצדיקים "לעולם אל נבוש" במקום "לעולם לא נבוש"; בברכת ההודאה המילה "ערב" מסומנת למחיקה").
7. ↑ וקונה – ז' א'. קונה - מ'. סיבת ההכרעה: "וקונה" - ברוב כת"י; "קונה" בכתב יד מ' זהה לארגוניה; כמעט בכל נוסחאות התפלה "וקונה".
8. ↑ וזוכר – כך ז' מ'. בכתב יד א' כתוב זוכר ובין השיטין נוספה האות ו', ויש לעיין האם זה הגהת מגיה שלא הכיר את הנוסח "זוכר" וסבר שיש כאן ט"ס, או שמא הסופר עצמו עשה תיקון זה על פי העותק שלפניו. כלומר, שמתחילה הסופר כתב "זוכר" כשגור על לשונו (מנוסח רומניא, כתב היד נכתב ברודוס שביוון), ומיד שב ותיקן "וזוכר". לפי הצד הראשון יוצא שנוסח המקורי בכתב היד שממנו העתיק כתב יד א' הוא זוכר, והוא שונה מנוסח צרפת, ויתכן שהוא הנוסח המקורי של רב עמרם, ולפי הצד השני בשלשת כתבי היד היה כתוב וזוכר, וא"כ אין תיעוד לנוסח זוכר ברע"ג. ומסתבר יותר כצד השני, כי זר הדבר שיבוא מאן דהו ויגיה בנוסח רב עמרם הגהה לא מוכרחת ודוק.
9. ↑ למען שמו באהבה מלך עוזר ומושיע ומגן. כ"ה גם כאן בג' כתבי היד, וכן הוא גם לקמן ח"ב סימן ד שורה 10 בג' כתבי היד, וחלק מזה גם שרד בקטע גניזה שם (יש שם קרעים ושרד: "<והנחיל לבנ>יהם? שבתות למנוחה <למען שמו באהבה מלך עוזר ומושי>ע ומגן ברוך אתה ייי מגן אב.." ההשלמה לפי גודל שיעור הקרע) וכן בהעתקה של הקטע שם בספר העתים עמ' 174 ובמנהיג הלכות שבת סימן ה ובהעתקה שבטור או"ח סימן רסח [בעשי"ת גרס רבינו "אל חי ומגן" ואכמ"ל, אך אין זה מוכיח כלל שגם בחול גרס כן רע"ג, כי בהרבה נוסחאות גורסים כן דווקא בעשי"ת, אף שבחול גירסתם שונה, ואכמ"ל].
10. ↑ אתה רב להושיע – א' מ', שלושת תיבות אלו חסרות לגמרי ז'. סיבת ההכרעה: כן ברוב כת"י; נוסח ז' אין לו חבר בשום נוסח ישן, וכנראה זו השמטה בט"ס, וכן הכריע הרב יצחק סץ בהערותיו כאן.
11. ↑ בחורף מוסיף: משיב הרוח ומוריד הגשם –לשון ההוראה שבעמידה לחול היא: "בימות הגשמים אומר משיב הרוח ומוריד הגשם מכלכל חיים בחסד ובימות החמה אינו צריך אלא אומר מכלכל חיים..." (הנוסח ע"פ כתב יד ז' וכעי"ז א', בכתב יד מ' ההוראה שונתה: "מוריד הטל ובימות הגש'מים אומ'ר משיב הרוח ומוריד הגשם"). ומפורש שאין אומרים מוריד הטל בקיץ, וכן כתב בשם רע"ג בספר המנהיג סימן נד, ודלא כנוסח כתב יד מ' הנ"ל. לקמן ח"ב סימן קמב שורה 5 בהוראות לשמיני עצרת "ומזכיר במחיה ביום ראשון משיב הרוח ומוריד הגשם במוסף ובמנחה".
12. ↑ רופא – ז' מ'. ורופא – א'. סיבת ההכרעה: "רופא" בכת"י ז' הוא בניגוד לנוסח איטליה וספרד; רופא - ברוב כת"י; "ורופא" ב-א' הוא בהשפעת נוסח חלק מצרפת וכל ספרד.
13. ↑ ומתיר – א' מ'. מתיר – ז'. סיבת ההכרעה: "ומתיר" בכתב יד מ' הוא בניגוד לנוסח ארגוניה הגורס "מתיר", וכן בכתב יד זה עצמו בעמידות לר"ה וכיפור וראש חודש, שהן על פי נוסח ארגוניה; רוב כת"י; "ומתיר" בכתב יד א' הוא נגד נוסח רוב צרפת הגורסים "מתיר"; נוסח "מתיר" בכתב יד ז' הוא בהשפעת נוסח איטליה.
14. ↑ ז' מוסיף בקרוב, חסר - מ' א'. סיבת ההכרעה: ברוב כת"י אין "בקרוב"; נוסח "בקרוב" בכתב יד ז' הוא בהשפעת נוסח איטליה.
15. ↑ ונאמן אתה להחיות מתים – כ"ה גם לקמן בחלק ההוראות לר"ה בח"ב סימן קה שורה 5.
16. ↑ לדור ודור המליכו וכו' –כ"ה נוסח ברכה זו בג' כתבי היד בעמידה לחול [כנראה גם בעותק רע"ג שהיה לפי רבינו האבודרהם היה כתוב כן, שהרי אבודרהם כתב שבסידורי הגאונים גורסים את המשפט "כי אל מלך גדול וקדוש אתה", וכוונתו לרס"ג ורע"ג. ומשפט זה כמעט תמיד מופיע רק בנוסחים הגורסים "לדור ודור", ונדיר מאד למצוא משפט זה בנוסחים הגורסים "אתה קדוש"]. נוסח ייחודי זה מתועד גם בהוראות שבכל המקומות בסדר רע"ג: ח"ב סימן קה שורה 6 יש הוראה "ואומר לדור ודור" (כ"ה בכתב יד ז' שם, בכתב יד מ' במקום הוראות לעמידה יש את נוסח ג' הברכות הראשונות בשלימות ובנוסח ארגוניה, ולכן שם "לדור ודור המליכו לאל כי הוא לבדו מרום וקדוש" ותו לא. כתב יד א' גורס: "ואומר אתה קדוש"); ח"ב סימן קכא שורה 3: "באתה גבור אומר מי כמוך, לדור ודור וקודם שיחתום אומר ובכן" (ומהיעדר הערת גולדשמידט שם, משמע שכן הוא בכל כתבי היד); שם סימן קכז שורה 2: "ואומר לדור ודור ובכן" (כ"ה בכתבי יד מ' ז', ורק א' שם, ששינה כל הניסוח של הקטע שם, כתב "ובאתה קדוש ובכן"); שם סימן קכט שורה 3 "מי כמוכה לדור ודור ובכן" (ומהיעדר הערת גולדשמידט שם, משמע שכן הוא בכל כתבי היד); שם סימן קל שורה 3 "ואומר מגן ומחיה לדור ודור ובכן" (ומהיעדר הערה שם, משמע שכן הוא בכל כתבי היד, וכך ראיתי בעצמי בהוראות בכתבי יד מ' ז'). ובסוף סימן נו אחר נוסח הקדושה נוסף רק בכתב יד א' "לדור ודור המליכו לאל כי הוא לבדו מרום וקדוש ברוך אתה ייי האל הקדוש". וצ"ע אם זה נוסח מקורי וקוצר בשאר כתבי היד, או שזו תוספת מעתיק כתב יד א' על פי סדר הגאונים העתיק עיין להלן סוף הע' ס. ולפי הצד הראשון נצטרך לתרץ הסתירה שהיחיד אומר גם "ושבחך וכו'", אבל הש"ץ שכבר האריך באמירת כל הקדושה, ממילא הוא מקצר באמירת הנוסח שאחרי הקדושה.גם בח"ב סימן קיג שורה 3, המכיל הוראות לתפילת מוסף של ר"ה, הובא הנוסח של קטע זה בלבד בשלימות בכתב יד מ' והוא זהה לנוסח זה (ובכתב יד ז' שם כל ההוראות מקוצרות "ואומר לדור ודור", בכתב יד א' גם מובא הנוסח בשלימות, אך שם חסר המשפט "ושבחך אלהינו מפינו לא ימוש לעולם ועד כי מלך גדול וקדוש אתה", ואולי זו טעות הדומות מ"מרום וקדוש" עד "גדול וקדוש", בתוספת דילוג תיבת "אתה", ויותר מסתבר שאין כאן טעות אלא רק קיצור של הסופר ונשמטה שם תיבת "וכו'" בט"ס. ומה שציין גולדשמידט שם שגם בכתב יד מ' לעיל סימן קה חסר "ושבחך אלהינו", הנה לעיל שם בכתב יד מ' אינו לשון הוראות אלא עמידה שלימה בנוסח ארגוניה, וכ"ה גם בכל העמידות ליום כיפור שבכתב יד מ', אבל כאן במוסף כתב יד מ' לא העתיק הכל והוא העתקת ההוראות המקוריות, ולכן יש לתת משקל דווקא לנוסח כאן שכן גורס המשפט "ושבחך אלהינו וכו'". ואף אם נניח שלקמן סימן קיג הנוסח המקורי הוא כנוסח כתב יד א' שאין בו "ושבחך וכו'", עדיין אין מזה סתירה לנוסח המופיע כאן בעמידה לחול בג' כתבי היד, כי יש מקום לחלק בין ימים נוראים שבהם מוסיפים אריכות גדולה של "ובכן תן פחדך", ולפיכך מקצרים בהם את הברכה, וכעין מה שכתבתי לעיל לגבי נוסח החזן).
17. ↑ לעולם ועד - כ"ה בכתב יד א' וכ"ה בכתב יד מ' (ושם גם בחול וגם במוסף ר"ה, בשאר כתבי יד במוסף לר"ה הברכה מקוצרת). ועד - חסר ז' בלבד. סיבת ההכרעה: נוסח מ' בשני המקומות, אינו בהשפעת ארגוניה וספרד שהרי אין שם קטע זה כלל; לעולם ועד - ברוב ככל כת"י; נוסח ז' המשמיט "ועד" אין לו חבר, וכנראה דילג הסופר מילה אחת בט"ס במעבר השורה.
18. ↑ כל הברכה מובאת גם במוצ"ש בסימן לו שורה 15-19, ואין חילופי נוסחאות מלבד הנזכר בהערה הסמוכה.
19. ↑ וחננו (בו' החיבור). כך בשלשת כתבי היד גם כאן וגם במוצ"ש לאחר תוספת ההבדלה, יוצא מן הכלל נוסח כתב יד א' שם שגורס משפט נוסף קודם ההבדלה "ומאתך ייי אלהינו מענה לשון חננו מאתך דעה ואומר אתה הבדלת" (במהדורת גולדשמיט העתיק "וחננו", אך קרוב לודאי שזו ט"ס כי גם בהעתקת פרומקין וגם בשני כתבי היד שהועתקו מכתב יד א' כתוב "חננו") אבל כל המשפט כולו איננו בשני כתבי היד אחרים, ויתכן שכתב יד א' הוסיפו על פי סדר הגאונים העתיק, עיין לקמן סוף הע' ס.
20. ↑ דעה ובינה – כ"ה בנוסח כתב יד מ' במוצ"ש (שלא גורס והשכל, וגורס ובינה). בחול בכתב יד ז' דעה בינה והשכל ולקמן במוצ"ש דעה ובינה והשכל, וכ"ה בכתב יד מ' בחול. בכתב יד א' לחול חסר כל המשפט "וחננו מאתך דעה ובינה", ובמוצ"ש הוא גורס "וחננו מאתך דעה ובינה והשכל" (אין לפניי גוף כתב יד א', אך כך הוא בשלשת העתקות הנזכרות בהערה הקודמת). סיבת ההכרעה להשמיט "והשכל": נוסח מ' במוצ"ש שאין בו והשכל הוא בניגוד לנוסח ארגוניה וספרד (וכל שאר נוסחי אירופה ורוב נוסחי המזרח), אבל תואם לנוסח רס"ג וקטעי גניזה; כנראה גם בעמידה לחול במקור שממנו הועתק כת"י א' היה הנוסח כן, ולכן טעה כתי"א להשמיט כאן את כל המשפט בטעה"ד בינה –[ו]בינה. ונוסח מקור א' כאן הוא בניגוד לנוסח צרפת; נוסח ז' בחול ובמוצ"ש ונוסח מ' בחול ונוסח א' במוצ"ש הוא בהשפעת נוסח איטליה וספרד וארגוניה וצרפת. סיבת ההכרעה לגרוס את כל המשפט דלא ככתב יד א': רוב כתבי היד בחול וכל כתבי היד במוצ"ש; נוסח קצר אינו בשום נוסח, מלבד מיעוט נוסח מצרים הקדמון שדרכם להשמיט תיבות ומשפטים אף שהם מקוריים; יש הסבר ברור להיווצרות נוסח זה בטעות הדומות וכנ"ל ובפרט אם נניח שכבר במקור כתב יד א' היה כתוב "דעה בינה" בהשפעת נוסח חלק מצרפת, ואז טעות הדומות ממש מובנת ומתבקשת.
21. ↑ [לך]. בכתב יד ז' נוסף כאן לך. חסר - א' ומ'. להלן ח"א סימן צז שורה 15-16 בשלשת כתבי היד "סלח לנו אבינו כי חטאנו מחול לנו מלכנו כי פשענו" (אלא שבכתב יד א' שם "מחל" בהשפעת נוסח צרפת, וכן "מחל" בכתב יד א' להלן ח"ב סימן קיז שורה 15, ושם כל הקטע אינו בכתבי היד האחרים), וכ"ה להלן ח"א סימן נו שורה 4 (לפי נוסח כתבי יד א' מ', בכתב יד ז' יש שם נוסח אחר לגמרי בכל הקטע. אין לפניי את כתב יד א' ויתכן שגם שם הוא גורס "מחל"). להלן ח"ב סימן קכב שורה 5 בכתבי יד מ' ז' מקוצר "סלח לנו אבינו" ובכתב יד א' "סלח לנו אבינו כי חטאנו". סיבת ההכרעה: להלן סימן צז בכל כתבי היד אין "לך"; אין "לך" ברוב כת"י כאן; אין נוסח כזה בכל נוסחאות בבל מלבד חלק ממצרים הקדמון; ניתן לתלות נוסח כתב יד ז' בהשפעת נוסח איטליה הגורסים "כי פשענו לך".
22. ↑ בכתב יד מ' בלבד נוסף: "כי טוב וסלח אתה", וחסר א' וז' [בח"ב סימן נו שורה 4 בכתב יד מ' נוסף "כי אתה ייי טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך", וזהו נוסח מיוחד לסליחות וכפי שהוא גם בח"א סימן צז שורה 15-16 בשלשת כתבי היד, וכן בח"ב סימן קיז שורה 15 בקטע שישנו רק בכתב יד א', חילוק זה קיים גם ברוב העדות]. סיבת ההכרעה: נוסח כתב יד ז' וא' כאן הוא בניגוד לנוסח איטליה צרפת וספרד והוא תואם לנוסח רס"ג וקטעי גניזה; רוב כת"י; כתב יד מ' הושפע כנראה מנוסח ארגוניה וספרד (ושם "כי אל טוב וסלח אתה" וצע"ק).
23. ↑ ומרבה - כן בחלק ההלכות כמה פעמים ברוב כתבי היד (ח"ב סימן נו שורה 1 לפי כתב יד מ' ז'. ורק א' גורס שם "המרבה" בהשפעת צרפת; שם סימן צט שורה 1 לפי כתב יד מ', ורק בכתב יד ז' שם "המרבה" בכתב יד א' שם חסר השורה), כאן "המרבה" בטעות בכל ג' הכת"י. [בח"ב סימן נז שורה 3 בקטע הגדול המכיל תשובת רב שר שלום גאון, שישנו רק בכתב יד ז' (ואולי אינו מקורי ולכן אינו בשאר כתבי היד): "ברוך המרבה לסלוח" ושם בשורה 5 "בחנון ומרבה לסלוח"]. סיבת ההכרעה: נוסח הוראות רע"ג בב' מקומות שונים בחלק מכתבי היד, בניגוד לכל נוסחאות אירופה. ויש לתלות את הנוסח "המרבה" בעמידה לחול בהשפעת כל המנהגים המערביים, שכולם פה אחד גורסים "המרבה".
24. ↑ וגאלנו – א' מ'. ומהר וגואלנו - ז' בלבד. סיבת ההכרעה: רוב כת"י; כתב יד מ' כאן גורס נוסח שונה מארגוניה; נוסח ז' מושפע מנוסח הספרדים וארגוניה: "ומהר לג[ו]אלנו גאולה שלימה"; נוסח זה אינו מופיע בשום נוסח ישן, ואף לא בנוסח ספרד הקדמון (ובמק"א ביארתי למה הרמב"ם כן ניסח כך למרות שאינו בשום נוסח ישן).
25. ↑ מהרה – א' ז'. במהרה - מ' בלבד. סיבת ההכרעה: מהרה –ברוב כת"י; אין נוסח "במהרה" בברכה זו בשום עדה, וע"כ הוא בהשפעת תפלת והוא רחום בנוסח הסופר בכתב יד זה (סימן צח במהדורת הרב סץ) "הבט נא ורחם נא במהרה למען שמך", ואילו כאן בנוסח ארגוניה אין בכלל "מהרה" כי גירסתם: "ומהר לגאלנו גאולה שלימה למען שמך" [תודה לידידי הרב יהושע ינקלביץ על עזרתו הגדולה בזה].
26. ↑ חזק –א' מ'. וחזק –ז'. קשה להכריע מהו הנוסח המקורי, כי יתכן שא' מ' הושפעו מנוסח הספרדים וחלק מצרפת, ומאידך יתכן שז' הושפע מנוסח חלק מנוסח איטליה. בנוסף לזה יתכן שברע"ג המקורי לא היה כלל המשפט "כי אל גואל חזק אתה", וכמו שרע"ג אינו גורס את משפט הנימוק בברכת הסליחה ובברכת הצדיקים ובברכת דוד (אך מאידך בברכת השנים כן גורס את משפט הנימוק אף שאינו ברוב נוסחאות העדות). ומה שנוסח זה מופיע בג' כתבי היד וגם בצורה זהה אינו מפתיע, שהרי גם בנוסח הספרדים וגם בנוסח צרפת וגם בנוסח איטליה מופיע נוסח זה, ובשלשת נוסחאות אלו יש תיעוד לנוסח "כי גואל [ו]חזק אתה" בלי תוספת 'אל', ושלשת נוסחאות אלו בלאו הכי השפיעו על כל אחד משלשת כתבי היד שבידינו.
27. ↑ אלהינו – נוסף ז' בהשפעת חלק מנוסח איטליה. חסר - מ' וכן חסר א' ובניגוד למנהג צרפת, וידידי הרב יהושע ינקלביץ הוסיף שגם בעותק שהיה בבית מדרשו של הרוקח, בודאי לא היה "אלהינו", שהרי בבית מדרשו של הרוקח כתבו שבני צרפת בודים ומוסיפים תיבה זו מליבם ודוק.
28. ↑ הושעינו ונושעה. עיין בסמוך שכ"ה בכתב יד מ', ושהוא נוסח מקורי בלא ספק, ושרק בכתב יד א' נוסף "כי תהלתנו אתה" בהשפעת נוסח צרפת.
29. ↑ לכל מכותינו – כ"ה בכתב יד מ', והוא נוסח מקורי, שכך הוא ברס"ג ורשב"ן ואשכנז ואיטליה ועוד אך אינו קיים בארגוניה וספרד (ברוב ארגוניה וכן בספרד הקדום אין כלל תיבות "לכל מכותינו", וגם אותם הגורסים תיבות אלו בארצות אלו, גורסים כן רק לאחר "ולכל תחלואינו ולכל מכאובינו"). בכתב יד ז' לכל תחלואינו, והוא נוסח נדיר, וככל הנראה זה שיבוש בהשפעת הנוסח הספרדי "לכל תחלואינו ולכל מכאובינו [ולכל מכותינו]". ועכ"פ גם מכתב יד ז' למדנו שרע"ג גרס במשפט זה רק תיבה אחת.
30. ↑ הושיענו ונושעה והעלה רפואה שלימה לכל מכותינו כי אל רופא רחמן אתה – נוסח קטע זה נשמר רק בכתב יד מ' (ושונה בכמה פרטים מנוסח ארגוניה וספרד, ובפרט העדר "כי תהלתנו אתה" שאין לו חבר בשום נוסח מערבי, אבל כ"ה בכל הנוסחים המזרחיים, וגם הנוסח "רופא רחמן אתה" בלי תוספת תיבת "נאמן" הוא נוסח מקורי, כי גם רס"ג והרמב"ם ומצרים הקדמון לא גורסים תיבת "נאמן", ואין לזה חבר בשום נוסח מערבי). בכתב יד ז' חסר לגמרי "הושיענו ונושעה והעלה רפואה שלימה", וזה ודאי ט"ס, וכנראה מקורו גרס "ונרפא הושיענו ונושעה והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו כי אל רופא", ודילג הסופר בטעות הדומות ונרפא –ומרפא. יש לציין שבהשערה יפה זו כנראה כבר זכה המנוח הרב גודלשמידט, אלא שבטעות דפוס נשמטה בלשונו תיבה אחת, וזה לשון גולדשמידט אחר שהביא את נוסח כתב יד ז' "כנראה יש להשלים [והעלה ארוכה] לכל תחלואינו". ולפי האמור נשמט בלשון גולדשמידט העיקר ויש להגיה בלשונו: "כנראה יש להשלים [והעלה ארוכה ומרפא] לכל תחלואינו", ובלא זה אין מובן למה לא כתב גולדשמידט שיש להשלים "והעלה רפואה שלימה לכל תחלואינו", כפי שיש למשל בנוסח הרמב"ם. בכתב יד א' חסר "והעלה רפואה שלימה לכל מכותינו כי אל רופא רחמן אתה", וגם זו בלא ספק השמטה בטעות הדומות אתה - אתה (כי כתב יד א' מוסיף "כי תהלתנו אתה").
31. ↑ על ברכת השנים אין לנו אלא כתבי יד ז' א', כי כתב יד מ' כתב כמעט את כל הברכה, מתחילת ההוספה לחורף, בנוסח ארגוניה בלא שום שינוי! (ורק משמיט "ואת כל מיני תבואתה", וכנראה בטעות הדומות, דהיינו שבעותק שלפניו היה כתוב "את השנה הזאת לטובה ואת כל מיני תבואתה לטובה" ודילג מ"לטובה" עד "לטובה" ("לטובה" הראשון הוא לפי נוסח רע"ג והשני לפי נוסח ארגוניה). ואף הזיז את הוראת רע"ג מאמצע הברכה לסופה [וכנראה הסופר ראה שיש הוראה, וחשב שההוראה היא בסוף הברכה, ואם כן חסר בכתב יד שלפניו רוב נוסח הברכה, ולכן השלים את כל החסר בברכה מתוך הנוסח שלו, ורק אחר כך הפך את הדף וגילה שיש את הנוסח המלא לאחר ההוראה, אבל כבר לא תיקן, בבחינת "משנה לא זזה ממקומה"]. מאידך, כתב יד א' לא הכיר כל התוספת לחורף שאינה במנהג צרפת ולכן העתיקה בלי שינויים גדולים, אבל בשיבושים קטנים גסים (ורוח, מתנת, עיין הע' לה-לו), וכן כתב יד ז' לא הכיר את רוב התוספת לחורף שאינה במנהג איטליה, ולכן שניהם העתיקו בדייקנות את הנוסח שלפניהם ולא יכלו להיות מושפעים מנוסח תפלתם. יש לציין שלמרות שבהערות הסמוכות הוכחתי ששני כתבי היד הושפעו במקצת מנוסח הספרדי (לגבי כתב יד א' עיין הע' לז ולגבי כתב יד ז' עיין הע' לד), מ"מ עדיין הנוסח בכללות שונה מאד מהספרדים, שהרי בשני כתבי היד ושבע את העולם [כולו] מברכותיך ורוה פני תבל מעושר מתנות ידיך... ותהא אחריתה שובע ושלום ותן ברכה במעשה ידינו וברכה כשנים הטובות כי אל טוב ומטיב אתה. והוא שונה מאד מנוסח הספרדים הגורסים: "ורוה פני תבל ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנות ידיך... ועשה לה תקוה ואחרית שלום חוס ורחם |עלינו ועל כל תבואתה ופירותיה וברכה בגשמי רצון ברכה ונדבה ותהי אחריתה חיים ושובע ושלום [וברכה] כשנים הטובות [לברכה] [כי אל טוב ומטיב אתה <ומברך השנים>]". ונמצא שגם בברכה זו שרד בידינו הנוסח המקורי של רע"ג.
32. ↑ ותן טל ומטר – ז'. וכנוסח רס"ג ועוד. ותן טל ומטר לברכה – א' בהשפעת נוסח צרפת.
33. ↑ את –ז'. חסר - א' אולי בט"ס, כי ישנו בכל נוסחאות בבל.
34. ↑ כולו –כ"ה ז' בניגוד למנהג איטליה אך אולי בהשפעת ספרד. חסר –א', וכנראה דילג הסופר הצרפתי תיבה אחת בקטע שלא היה מוכר לו מנוסחו כלל. סיבת ההכרעה: בכל עדות ישראל ישנה לתיבת "כולו" ולכן מסתבר מאד שגם רע"ג גרס כן (תיבת "כולו" נמצאת בנוסחי: רס"ג רשב"ן רמב"ם ספרד פרובנס רומניא צפ"א-מצרים הקדמון פרס אר"צ-דמשק ומצרים הארוך, ורק בנוסח איטליה אין תיבה "כולו", אך נוסח איטליה בלאו הכי חריג מאד בקיצורו בכל קטע זה, ויתכן שנוסח איטליה בקטע זה הושפע מנוסח א"י הקדמון ואכמ"ל).
35. ↑ ורוה –ז' [בדקתי בגוף הצילום הצבעוני, והרב סץ כתב שאינו ברור בכתב היד וכנראה היה לו צילום שחור לבן], א' גורס ורוח!
36. ↑ מתנות –כן ז'. וכן בכל הנוסחאות. מתנת – א' וט"ס.
37. ↑ לשנה זאת מכל מיני משחית – ז' ובניגוד לנוסח הספרדים (ובאיטליה אין כלל משפט זה), ובהתאמה לרוב נוסחי העדות (ואין סיבה לחשוד שיש כאן מעין טעות הדומות מכל-ומכל). א' גורס שנה זו מכל דבר רע ומכל מיני משחית בהשפעת נוסח הספרדים.
38. ↑ ותהא – ז'. ותהי – א' (ושם מתחילה היה כתוב ומכ, והיינו שהתחיל הסופר לכתוב "ומכל" ומיד חזר בו ותיקן "ותהי").
39. ↑ עד כאן התוספת לחורף. אמנם בכתבי היד אין מפורש היכן נגמרת ההוספה, אך השוואה לשאר נוסחאות העולם הגורסים מעין רע"ג, מוכיחה שכאן מסתיימת התוספת לחורף.
40. ↑ ומטיב. בכתב יד א' נוסף וסלח וט"ס הוא (כנראה בכתב היד שממנו העתיק א' היה כתוב מתחילה "כי אל טוב וסלח אתה", כנוסח הקיים גם בצרפת בסיום הסליחות, ולאחר מכן הסופר תיקן את טעותו ורשם מעל תיבת "וסלח" את תיבת "ומטיב", וכוונתו היתה שזה תמורת זה, והסופר של כתב יד א' לא הבין, והעתיק שתי תיבות אלו).
41. ↑ כנפות הארץ. בכתב יד מ' בלבד נוסף לארצנו בהשפעת נוסח ארגוניה וספרד ועוד. לארצנו –חסר א' ז'.
42. ↑ אתה ייי לבדך – נוסף א' מ' וכנוסח צרפת וארגוניה. חסר - בכתב יד ז' בניגוד לנוסח איטליה וכן עיקר.
43. ↑ בכתב יד מ' נוסף בחסד וברחמים כנוסח ארגוניה. חסר - ז' א' ובניגוד לנוסח צרפת.
44. ↑ ובמשפט – א' מ'. ומשפט – ז' בניגוד לנוסח איטליה, אך יתכן שזו ט"ס בהשפעת נוסח החתימה "מלך אוהב צדקה ומשפט", ויש כמה סידורי כתבי יד מעדות שונות שטעו בטעות זו. מאידך ניתן כמובן לטעון שנוסח א' מ' "ובמשפט" הוא בהשפעת נוסח ארגוניה וספרד. ומ"מ מסתבר להכריע כנוסח "בצדק ובמשפט", כי זהו הנוסח השליט בשאר עדות ישראל (ספרד פרובנס איטליה רומניא צפ"א ורמב"ם, בשאר עדות אין כלל תיבות אלו, ורק בחלק ממצרים הקדמון יש "בצדק ומשפט", ואין מהם ראיה כי דרכם לקצר התיבות).
45. ↑ מלך אוהב צדקה ומשפט –כ"ה בנוסח העמידה לחול בכתבי יד מ' א', וכן בחלק ההוראות לקמן ח"ב שורה 6: "כדתניא כל השנה כולה מתפלל אדם האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט" (כ"ה בכל כתבי היד שם דהיינו מ' ז', בכתב יד א' חסר כל הקטע כולו). בכתב יד ז' כאן חסר מלך, ואולי זו השמטת המעתיק גרידא שדילג מילה אחת בטעות, וכמצוי בכתב יד זה בתפילת העמידה בארבעה מקומות שונים עיין מבוא (וכן מסתבר, שהרי אין נוסח כזה בשום נוסח תפלה קדום, ואינו אלא נוסח שחודש ע"י הר"י מיגאש והרמב"ם, וכמו שכתבתי במאמרי 'גילויים חדשים בסוגיית המלך המשפט' שנדפס בקובץ מנורה בדרום חשון תשפ"א, פרק ד, עמ' מד-מו). וגם בטור סימן קיח הביא את תשובת אחיו רבינו יחיאל, שכל ימיו תמה למה נזכר מלך בברכה זו, וכתב ששמע שבנוסח פרובנס לא אומרים מלך, ושמצא בספר מחזור ויטרי שגורס בגמ' האל המשפט, וע"ש שדן בדבר לפני הרא"ש. הרי שהיה הדבר תמוה בעיניו זמן רב, וטרח לבדוק הרבה חומרים נדירים בענין זה, ואיך לא בדקו רבינו יחיאל והרא"ש דבר זה בסדור רב עמרם, שהוא הספר היחיד שהיה אז שמעתיק נוסח התפלה של הגאונים. ומאחר שלא הטור ולא אחיו ולא הרא"ש לא הזכירו כלל שגם בסדר רב עמרם לא גרס מלך, על כרחך שגם בעותק רע"ג שהיה בידי הטור ואחיו ואביו, היה הנוסח "מלך אוהב צדקה ומשפט" כמו בכתב יד א' מ'. וכן אבודרהם בברכה זו הביא את תמצית דברי הטור בשם אחיו, ולא העיר שרב עמרם לא גרס מלך, וע"כ שגם בעותק רב עמרם שהיה לפני האבודרהם היה כתוב מלך. וא"כ יש לנו לפחות ארבעה עותקים שגרסו מלך ברב עמרם בעמידה לחול, והם: כתב יד א' , כתב יד מ', העותק של האבודרהם, והעותק של הטור ומשפחתו. וכ"ה בכתב יד ז' וכתב יד מ' בהוראות רב עמרם לעשי"ת. נמצא שנוסח כתב יד ז' בחול, בטל ברוב מוחלט, וע"כ שאין זה אלא דילוג תיבה אחת בטעות וכאמור. ובאמת שכמעט בכל המקומות שכתבי יד א' ומ' מאוחדים נגד נוסח כתב יד ז', הנוסח העיקרי הוא אכן כמוהם ולא כנוסח כתב יד ז'. וכמבואר כאן בהערות באורך בכל מקום ומקום.
46. ↑ למשומדים – כ"ה ז' א', וכן בלי ספק היה גם בכתב יד מ', אלא ששם נמחקה התיבה לגמרי, ובמקומה נכתב בכתב מאוחר "למלשינים" (פרט זה לא צויין על ידי הרב סץ, אלא העתיק בשתיקה את הנוסח המצונזר, וציין שהוא נוסח מצונזר, אך לא שת ליבו שהוא בכתיבה מאוחרת על גבי מחק, וכמו שנוכחתי לראות על פי בדיקה מדוקדקת בצילום כתב היד).
47. ↑ והמינים כרגע יאבדו – כ"ה בכתב יד ז', וכמו שיש בכמה נוסחאות קדומות (רומניא וצפ"א ועוד) בשונה מנוסח איטליה הגורס "וכל המינים כולם כרגע יאבדו". וכל המינים כרגע יאבדו – מ' (בנוסח המקורי, לאחר מכן נמחקה לגמרי תיבת המינים ועל גבי המחק נכתב תיבת הזדים), ומה שגרס "וכל המינים" במקום "והמינים" הוא בהשפעת נוסח ספרד וארגוניה. בכתב יד א' הביא כאן הסופר נוסח אחר וכתב בתחילתו "ס'פר א'חר": "אם לא ישובו לברותיך והנוצרים והמינים יכלו ברגע(בדוחק ניתן לקרוא "כרגע" אך יותר נראה לקרוא "ברגע")", בכתב היד אין סימון היכן מסתיים הנוסח האחר והיכן ממשיך הנוסח הרגיל, ומסתבר שהנוסח האחר ממשיך עד "יכלו ברגע" שהוא נוסח מיוחד, ומסתבר שמקורו מאותו נוסח מענין. וגם תוספת "והנצרים" איננה קיימת ברוב ככל נוסחי בבל, מלבד הנוסחים המזרחיים המורחבים: אר"צ מצרים הארוך ורשב"ן בלבד, ולכן זו אסמכתא נוספת לכך שהנוסח האחר כולל גם את זה. ואכן נוסח המשפט כולו הוא מעין נוסח ארץ ישראל הקדמון הגורס "אם לא ישובו לתורתך והנצרים והמינים כרגע יאבדו". לא מסתבר שרע"ג בסידורו קבע את נוסח א"י, וגם לא מסתבר שהיה עותק באירופה של סדר רע"ג שהושפע מנוסח א"י, ולכן נראה שמעולם לא היה טופס של רע"ג שגרס כן, אלא שאיזה מגיה קדמון שנזמן לו נוסח מענין זה ששמעו מאיזה תייר מאזור א"י וסביבותיה, רשם לעצמו את הנוסח המענין למזכרת בשולי סידור רע"ג ורשם עליו "ס"א" להורות שאין מקורו מסידור רע"ג, ובהנחה זו מובן גם למה יש כאן נוסחאות ייחודיות שאין להן חבר בשום נוסח בעולם "לברותיך" "יכלו כרגע", כי להאמור מקור הקטע מדברים שבעל פה בלא דקדוק [ניתן גם להציע השערה ש"יכלו כרגע" הוא שיבוש שמקורו בנוסח חלק מצרפת "כולם כרגע יאבדו", אבל זו השערה רחוקה]. בכל אופן, בפנים הספר הרגיל שממנו העתיק כתב יד א', בודאי היה הנוסח שונה מנוסח ס"א, וכאמור א"א לדעת בדיוק מה היה נוסח אותו הספר הרגיל, ומסתבר שהוא גרס כעין כתבי יד ז' מ'. [תודה לר' דוד מונק על עזרתו בבירור כל ענין זה. הנ"ל הוסיף שדחוק בעיניו להניח שמעתיק כתב יד א' העתיק את נוסח ס"א במקום הנוסח המקורי, ולכן הוא מציע יתכן שבמקור של כתב יד א' צונזרו המילים "והמינים כרגע יאבדו" ולכן לא יכול היה המעתיק להעתיק את הנוסח המקורי והעתיק רק את נוסח הס"א].
48. ↑ אויבי עמך –כ"ה ז'. וכן עיקר כמו שהוא כמעט בכל הנוסחאות. אויבינו – מ' בהשפעת נוסח ארגוניה וספרד ("וכל אויבינו ו[כל] שונאינו"). אויבינו ומנשאנ'ו –א' וזהו נוסח ייחודי לספרד ("וכל אויבינו ו[כל] שונאינו") והשתבש מ"שונאינו" ל"משנאינו" בהעתקה הצרפתית שלא הכירו נוסח זה בפועל.
49. ↑ מהרה – א' מ'. בכתב יד ז' מתחילה כתב הסופר במקום מהרה תיבת ישראל בהשפעת נוסח איטליה הגורס "וכל [גוים] אויבי עמך ישראל מהרה יכרתו", ושוב תפס הסופר טעותו ומחק תיבת ישראל וכתב הוא עצמו בגליון תיבת מהרה.
50. ↑ רשעים – ז' מ' בניגוד לנוסח ספרד ואיטליה. אויבים – א' בהשפעת נוסח צרפת.
51. ↑ ועל שארית עמך ישראל – א' בניגוד לכל נוסחי צרפת וכן בניגוד לנוסח הספרדי הקדום (אמנם בספרדי המאוחר נוסף "ועל שארית עמך בית ישראל ועל פליטת בית סופריהם", אבל כאן אין "בית", וע"כ שאין זה השפעת נוסח זה, ובלאו הכי אין שום רמז להשפעת הנוסח הספרדי המאוחר על כתב יד א', וכנזכר בהקדמה). חסר - ז' מ', או מחמת טעות הדומות (ועל –ועל), או מחמת השפעת הנוסח הספרדי הקדום הגורס: "על הצדיקים ועל החסידים ועל גרי הצדק ועלינו".
52. ↑ יהמו. בכתב יד מ' בלבד נוסף נא כנוסח ארגוניה וספרד. נא - חסר א' ז'.
53. ↑ ותן – א' מ'. וכן – ז' בט"ס.
54. ↑ ולעולם לא – ז' מ'. לעולם אל –א', הנוסח "לעולם" הוא בהשפעת חלק מנוסח צרפת, אבל הנוסח "אל" אין לו כמעט חבר, וכנראה הוא ט"ס גרידא.
55. ↑ נבוש. בכתב יד א' בלבד נוסף כי בך בטחנו בהשפעת נוסח צרפת. כי בך בטחנו - חסר א' ז'.
56. ↑ על ירושלים עירך ברחמים תשוב ובנה אותה בנין עולם בימינו - כן גם בהלכות ת"ב ח"ב סימן צח שורה 1-2 בכתבי היד: "וכשמגיע על ירושלים עירך ברחמים תשוב ובנה אותה בנין עולם בימינו אומר רחם ייי אלוקינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל העיר הבזויה" [תיבת בימינו חסרה בכתב יד ז', וישנה א' מ' (בדקתי בשתי העתקות של כתב יד א'). והתוספת לת"ב בנוסח רחם ייי אלהינו עלינו וכו' כך בכתב יד א' והיא כעין רס"ג בת"ב, וכן הוא בכתב יד מ' אלא ששם השתבשה תיבת "רחם" ל"נחם". בכתב יד ז' במקום "רחם ייי וכו'" יש נוסח "נחם ייי אבלי ציון"].
57. ↑ על ירושלים – כך בג' כתבי היד כאן בחול, כולל כתבי יד א' מ' הגורסים כך בניגוד לנוסח ספרד ארגוניה וצרפת. וכך גם בנוסח לת"ב בכתב יד ז', אבל שם בכתבי יד מ' ז' הנוסח "ולירושלים" בהשפעת נוסח ארגוניה וצרפת (במהדורת גולדשמידט שם כתב בטעות שבכתבי יד ז' מ' כתוב "על ירושלים" ובכתב יד א' "ולירושלים". מה שכתב בשם כתב יד א' הוא נכון וכפי שראיתי גם בשתי העתקות של כתב יד זה, וכן מה שכתב בשם כתב יד ז' הוא נכון וכפי שראיתי בעצמי, אך מה שכתב בשם כתב יד מ' הוא טעות).
58. ↑ ברחמים תשוב. בכתב יד מ' בחול נוסף ושכון בתוכה כאשר דברת, בהשפעת חלק מנוסח ארגוניה הגורס: "ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כאשר דברת". ואינו בכתב יד מ' עצמו בהלכות ת"ב, וכן אינו בכתבי יד א' וז', לא כאן ולא בת"ב, ובניגוד לנוסח צרפת.
59. ↑ וקרנו – ז' מ' וכן בברכות ההפטרה בכתב יד מ' וכדלהלן, וקרנינו - א' בלבד, ואין לזה חבר בשום נוסח, וע"כ שט"ס גרידא הוא בהשפעת "ובישועתך תרום ותגביה קרנינו".
60. ↑ נוסף כי לישועתך קוינו כל היום בכתב יד מ' בהשפעת נוסח ארגוניה וספרד, וכן נוסף כי לישועתך קוינו בכתב יד א' בהשפעת נוסח צרפת (בנוסח צרפת גופיה נוסף כל היום, וכן בכל שאר הנוסחים הגורסים משפט זה, וכנראה הסופר של המקור שממנו העתיק א' תפס את טעותו באמצע המשפט, ועצר וסימנו למחיקה, והסימון לא היה מספיק ברור). ותוספת זו ליתא בכתב יד ז', בניגוד לכל נוסחי אירופה ובהתאמה לרוב מנהגי המזרח, וכן ליתא בברכת ההפטרה וכדלהלן. את צמח דוד מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך –כ"ה גם הנוסח בברכות ההפטרה שנשתמרו בכתב יד מ' בחלק ב סימן לה שורה 15 (בשאר כתבי היד שם נשתבשו ברכות ההפטרה, ובמאמרי על אמירת נחמנו בשבת שיודפס אי"ה בעתיד, הארכתי על שיחזור רע"ג שם, ושיש לתפוס בחטיבה שם לעיקר את נוסח כתב יד מ', והוכחתי כן מההוראות לקמן שם סימן ק שורה 10: "ורחם על ציון ואת צמח דוד" כן הוא שם גם בכתב יד מ' וגם בכתב יד א', ורק בכתב יד ז' שם נשתבש "ומגן דוד". בח"ב סימן פח שורה 16 יש קטע ארוך שישנו רק בכתב יד א', ושם "את צמח דוד עתה תצמיח וקרנו תרום בישועתך בא"י מגן דוד", ונראה שכל הקטע שם מקורו בשימושא עתיקא דגאונים וא"כ אינו משקף את נוסח רע"ג. ראה: י' זייבלד וא' גבאי 'שימושא עתיקא דגאונים - הסידור הקודם לרב עמרם גאון ולרב סעדיה גאון', בית אהרן וישראל, רי"ח (כסלו תשפב), עמ' יד-טו).
61. ↑ ורחם עלינו – מ' ז', תיבות אלו חסרות א' בלבד בטעות הדומות: אלהינו –עלינו.
62. ↑ תפלתינו – ז' [על פי בדיקה בגוף כתב היד והרב סץ פיענח בטעות "תפלותנו"] א', וכן הוא בלשון יחיד ברס"ג ורוב אשכנז הישן ורוב ככל הנוסחאות. תפילותינו –מ', והוא בהשפעת נוסח ספרד הקדמון, ואין לו חבר בשאר נוסחאות התפלה.
63. ↑ ותחנונינו – ז' מ' וכל הנוסחאות, ותחינתינו –א' בלבד, ואין לזה חבר בשום נוסח (בנוסח איטליה יש לעיל "וקבל ברחמים וברצון את תפילתתינו ואת תחינתנו כי אל שומע תפלה ותחנון אתה"). ונראה שזה שיבוש מחמת שהסופר הצרפתי היה רגיל לומר "כי אל שומע תפלות ותחנונים אתה" כנוסח רוב צרפת, ולא הכיר את הצורה "ותחנונינו", ומאידך הכיר מתפלתו במקומות אחרים את הצורה תחינתנו כגון "תבוא לפניך תפלתנו ואל תתעלם מתחינתנו". שיבוש דומה מצאנו בכתב יד זה לעיל הע' מח. והרב דוד מונק שליט"א הציע הסבר פשוט יותר להיווצרות הטעות, שהיה כתוב ותחנונינו בכתב מרובע, והאותיות "ונ" נדבקו זו לזו ונדמו לסופר כמו האות ת ולכן חסר שכתוב ותחנתינו (בכתיב חסר), והעתיק ותחינתינו בכתיב מלא. וכן עיקר.
64. ↑ מעולם –נוסף א' בניגוד לנוסח צרפת, וכן ז', אלא שבכתב יד ז' נוסף גם ולא נשוב ריקם מלפניך כי אב מלא רחמים אתה ותוספת זו איננה בכתב יד א' (בניגוד לנוסח צרפת הגורס משפטים מעין אלו) ואפשר לתלות את התוספת של כתב יד ז' בהשפעת נוסח איטליה (הגורסים: "כי אב מלא רחמים רבים אתה הוא מעולם ולא נשוב ריקם מלפניך כי אל שומע תפלה ותחנון אתה"). מעולם - חסר - מ' בלבד ושם נוסף ומלפניך מלכינו ריקם אל תשיבנו כי אתה שומע תפלת כל פה וכנוסח ספרד הקדום (בארגוניה ובספרד המאוחר הנוסח ארוך יותר). וממה שאין תוספות אלו בכתב יד א', למרות שבנוסח צרפת יש תוספות מעין אלו, מוכח שבנוסח רע"ג המקורי לא הייתה תוספת זו אלא הברכה הסתיימה במשפט "כי אל שומע תפלתינו ותחנונינו אתה מעולם", וכעין נוסח רס"ג, וכך גם קבע גולדשמידט במהדורתו [תודה לר' דוד מונק על עזרתו בבירור כל ענין זה]. לקמן ח"ב סימן נז שורה 11 לגבי עננו בשומע תפלה כתוב: "ואינו חותם אלא אומר ומלפניך ריקם אל תשיבנו וחותם ברוך שומע תפלה", לפי נוסח זה יוצא שבסוף ברכה זו בעמידה לחול אומרים רק "ומלפניך ריקם אל תשיבנו", נוסח זה אינו תואם במלואו לאף אחד כתב יד כאן (ורק קרוב קצת לנוסח כתב יד מ', אך שם נוסף גם "כי אתה שומע תפלת כל פה"), אך כל הסימן שם משורה 1 עד שורה 29, נמצא רק בכתב יד ז בלבד והוא חשוד כלא מקורי. בכתב יד מ' שם כנראה נחסר דף שלם מהמקור (כי סימן נח שורה 1 מתחיל אצלו באמצע משפט וניכר שחסר ההתחלה, ובלאו הכי אין ספק שחסר כאן דף שבו אמור להיות נוסח תפלת עננו בשלימות, כעין כתב יד ז', כי תפלה זו לא מובאת בשלימות במקום אחר בסידור וכאן מקומה), בכתב יד א' יש שם במקום כל זה קטע אחר. וכל הקטע הגדול הזה בכתב יד ז', חשוד מאד, כי מובא בו תשובות רב שר שלום שנכפלו בקצרה בסימן נח בכל כתבי היד. בנוסף במנהיג הלכות תענית ובטור סימן תקסו מובא בשם רב עמרם הוראה שאמורה להיות במקום זה (שכל תעניות המוזכרות בפסוק של כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וכו' קורין בשחרית ובמנחה ויחל), ואיננה בכתב יד ז', ובנוסף לכך שכל נוסח הסימן בכתב יד ז' חשוד, הקטע דנן שמוזכר בו הענין של "ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו", הוא נראה תוספת, כי ענין עננו ליחיד כבר נזכר בשלשת כתבי היד בסימן ס' שורה 1-3 (גולדשמידט במהדורתו שם ציין שקטע זה כפול, ומחמת זה הביא שם כל הקטע בכתב קטן, ותמיהני מה ראה לדחות קטע המובא בג' כתבי היד מפני קטע המובא בכתב יד אחד בודד), ועוד שבקטע כאן מובא "ויחיד בין בערבית אע"פ שעתיד לאכול ולשתות אחריה", ובנושא הזה נחלקו הרבה גאונים וראשונים ולא מצאתי ראשון שיזכיר שיש על כך רב עמרם גאון להדיא, וזה סיבה נוספת לפקפק במקוריות הקטע הזה.
65. ↑ ובתפלתם. נוסף שעה – ז' בהשפעת נוסח איטליה. חסר - מ' בניגוד לכל נוסחי ארגוניה וספרד. א' מדלג על כל המשפט "והשב עבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם" בטעות הדומות "ובתפלתם –ותפלתם", ולכן אין לידע אם מקורו גרס תיבת שעה או לאו.
66. ↑ ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים ברוך אתה ייי המחזיר שכינתו לציון. כל המשפט הזה מופיע גם בסדר ראש חודש ח"ב סימן מד שורה 7-8, והנוסח שם זהה לנוסח כאן בג' כתבי היד, אלא שבכתב יד א' שם קיצר הסופר ולא העתיק "בא"י המחזיר שכינתו לציון".
67. ↑ בשובך לציון – א' מ'. בשובך לרצון – ז' בלבד וט"ס הוא.
68. ↑ שאתה הוא – ז' א' ובכל הנוסחאות. חסר - מ' בלבד בט"ס.
69. ↑ נוסף ואלהי אבותינו - א' ומ' בהשפעת נוסח ארגוניה וצרפת ועוד. חסר - ז' בניגוד לנוסח איטליה ובהתאם לנוסחאות הגניזה.
70. ↑ נוסף אתה הוא א' ומ', בהשפעת נוסח ארגוניה וצרפת ועוד. חסר - ז' בניגוד לנוסח ספרד ואיטליה (כי בספרד גורסים "אתה הוא" ובאיטליה אין כלל משפט זה), ובהתאם לכמה נוסחאות, כגון נוסח רומניא.
71. ↑ בכתב יד א' בלבד נוסף ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת (ונוסף ערב אך תיבת "ערב" מסומנת למחיקה, והיינו שהתחיל הסופר לכתוב "ערב ובוקר וצהרים" לפי הרגל לשונו, ומיד תפס את טעותו וסימן למחיקה את תיבת "ערב", וכיוצ"ב לעיל לגבי "כי לישועתך קוינו"). וכל משפט זה חסר בכתב יד מ' בניגוד לנוסח ארגוניה וספרד, וכן חסר בכתב יד ז' בניגוד לנוסח איטליה וספרד, וע"כ שכן הוא נוסח רע"ג המקורי.
72. ↑ ומעולם – כ"ה בכתב יד מ' בניגוד למנהג הסופר עצמו (המשתקף שם בר"ה ור"ח) ובניגוד לנוסח הספרדי, וכ"ה בכתב יד א' בניגוד לנוסח צרפת וספרד. בכתב יד ז' כי מעולם בהשפעת נוסח הספרדים (בנוסח איטליה ומעולם).
73. ↑ לא (= לא הכלמתנו) – א' (שם מתחילה טעה הסופר לכתוב "כל" ומיד תיקן וכתב "לא") ז'. ולא - מ'. ועיין הערה הבאה.
74. ↑ ולא (=ולא עזבתנו) – א' ז'. לא –מ', ועיין בהערה הקודמת, ונראה שהתחלפו לסופר שני המקומות זה בזה.
75. ↑ עזבתנו ולא הסתרת – כ"ה בלשון שבח ז' מ', תעזבנו ואל תסתר –א' בלבד, בהשפעת נוסח "ואל תסתר פניך ממנו" בעננו לתענית נוסח צרפת וכן בתפילת והוא רחום.
76. ↑ ועל כולם יתברך ויתרומם שמך מלכנו לעולם ועד. כ"ה גם לקמן ח"ב סימן קה שורה 40 במהדורת גולדשמידט כנראה על פי כתב יד א' (כתב יד מ' שם הביא את כל הברכה בנוסח מלא התואם לנוסח ארגוניה, כתב יד ז' שם כותב רק "ועל כלם וכו'"). והתיבות "ועל כולם יתברך" מתועדות גם לקמן ח"ב סימן סא שורה 11 בהוראות לאחר על הניסים לחנוכה (כך ראיתי בכתבי יד ז' ' מ', ומהיעדר הערת גולדשמידט שם משמע שכ"ה גם בכתב יד א'), וגם לקמן ח"ב סימן סה שורה 7 אחר על הניסים של פורים (כך בכתב יד ז', בכתב יד מ' "ועל כולם". בכתב יד א' "ועל כולם יתברך ויתרומם").
77. ↑ ויתרומם. נוסף תמיד - ז' בלבד בהשפעת נוסח הספרדים. תמיד - חסר מ' ובניגוד לנוסח ארגוניה וספרד (שהוא נוסח הסופר עצמו בר"ה ועוד), וכן חסר א'.
78. ↑ כל החיים יודוך סלה ויהללו שמך הטוב באמת –משפט זה מועתק גם בח"ב סימן קה שורה 41 בכתב יד א' לבדו "וכתוב לחיים כל בני בריתך וכל החיים יודוך סלה ויהללו לשמך ברוך אתה ייי הטוב שמך ולך נאה להודות (כך במהדורת גולדשמידט כנראה על פי כתב יד א', בכתב יד מ' שם הביא את כל הברכה בנוסח מלא התואם לנוסח ארגוניה, בכתב יד ז' שם ליתא "וכל החיים וכו'" אלא מיד לאחר "וכתוב לחיים כל בני בריתך" הוא מביא את החתימה "ב' הטוב", וכך גורס כתב יד ז' לקמן קכט שורה 4 וכדלקמן), ובסימן קכט שורה 4-5 בכתב יד ז' "רצה ומודים וכל החיים וחתום לחיים כל בני בריתך ברוך הטוב שמך", ובכתב יד א' נוסף אחר בני בריתך "וכל החיים יודוך סלה" בלי "ויהללו לשמך" (וצריך לבדוק את נוסח א' האם הוא גורס "וכל החיים" בהתחלה). יוצא שכתב יד ז' מאוחד בשלשת המקרים שבעמידה לחול גורס משפט זה, ובעמידות לימים נוראים מיד לאחר "כל בני בריתך" יש בו את החתימה ללא משפט זה (וכך בכמה נוסחאות קדומות ההוספות לעשי"ת מחליפות בחלקן את נוסח הקבע), ואילו כתב יד א' מביא משפט זה שלש פעמים כל פעם בנוסח אחר, בעמידה לחול "וכל החיים יודוך סלה ויהללו שמך הטוב באמת" ובסימן קה "וכל החיים יודוך סלה ויהללו לשמך" ובסימן קכט רק "וכל החיים יודוך סלה". ונראה ברור שבמקור שממנו העתיק כתב יד א' גם לא היה בשתי הפעמים משפט זה כלל, וכמו שהוא בכתב יד ז', וסופר כתב יד א' הוסיף כן לפי הרגל לשונו אבל רק באופן חלקי, ודוק.התיבות "כל החיים" מתועדות גם לקמן ח"ב סימן סא שורה 11 בהוראות לאחר על הניסים לחנוכה (כך ראיתי בכתבי יד ז' מ', ומהיעדר הערת גולדשמידט שם משמע שכ"ה גם בכתב יד א'), ושם סימן סה שורה 7 אחר על הניסים של פורים ("כל החיים" כך שם בכתב יד מ', אבל ז' גורס וכל החיים וכנראה כך גם בכתב יד א').
79. ↑ כל החיים – כ"ה ז' מ' (ובניגוד לנוסח הסופר של כתב יד מ' עצמו בעמידות השלימות לימים נוראים שכאמור במבוא הן לפי נוסח הסופר) וכן לקמן ח"ב סימן סא שורה 11 בהוראות לאחר על הניסים לחנוכה "כל החיים" בכתב יד אלו וכן לקמן ח"ב סימן סה שורה 7 בכתב יד מ'. וכל החיים – כך בכתב יד א' ברוב המקומות בהשפעת נוסח צרפת [כך בכתב יד א' כאן, וכנראה גם לקמן סימן סא שורה 11, וכן לקמן ח"ב סימן קה שורה 41 בתוספת שנוספה כתב יד א' בלבד וכן לקמן ח"ב סימן קכט סוף שורה 4 בתוספת שנוספה רק בכתב יד א', ורק בסימן סא שורה 11 יתכן שכתב יד א' גורס "כל החיים" וטעון בדיקה], וכך בכתב יד ז' רק בסימן סה שורה 7 בהשפעת הנוסח הספרדי. בח"ב סימן קכט שורה 4 בכתב יד ז' "רצה ומודים וכל החיים וחתום לחיים" (בכתב יד מ' שם יש עמידה שלימה, ובכתב יד א' כנראה לא גורס תיבות "וכל החיים" כי הוא גורס אותן שם בסוף השורה), אך אין מזה ראיה לגירסת "וכל החיים" כי מדובר שם ב-ו' החיבור כמו במילה "רצה ומודים".
80. ↑ לשמך –ז' מ' (ובניגוד לנוסח הסופר של כתב יד מ' בראש חודש: "ויהללו את שמך"). שמך –א' בהשפעת נוסח רוב צרפת הגורסים "ויהללו שמך באמת" (ובחלק מצרפת "ויהללו לשמך הטוב באמת" ובמיעוט צרפת "ויהללו לשמך באמת", וכן בכתב יד א' עצמו סימן קה, ועיין לעיל הע' עז שבנוסח רע"ג המקורי לא היה שם כלל משפט זה, וממילא אין ללמוד מנוסח כתב יד א' שם מהו נוסח רע"ג בעמידה לחול).
81. ↑ שים שלום וכו'. כך בנוסח זה בג' כתבי היד כאן, וכן מפורש בהוראות בכמה מקומות בכל כתבי היד שבדקתי [ח"א סימן סב שורה 21; ח"ב סימן ה שורה 8 (ערבית שבת!); ח"ב סימן סא שורה 11; ח"ב סימן קה שורה 42; ח"ב סימן קכט שורה 5; ח"ב סימן קל שורה 6]. בסוף ח"א סימן פו יש קטע שלם שנוסף רק בכתב יד א' "לא יאמר חזן במנחה לא רצה ולא שים שלום אלא יאמר מן רצה ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך ותחזינה עיננו וכו' שלום רב על עמך ישראל תשים לעולם כי אתה הוא מלך ואדון השלום בא"י המברך את עמו ישראל בשלום", אך מדובר בקטע לא מקורי [ואולי מדובר בתוספת על פי סדר הגאונים העתיק, עיין לעיל סוף הע' ס]. ולהדיא כתב בהגהות מיימוניות בסדר התפלות נוסח ברכות התפלה אות א' "אמנם בסדר רב עמרם לא חלק באותה ברכה כלל" ע"ש (וזאת למרות שההגמ"י הוא מחכמי אשכנז, והיינו מצפים שיהיה לו נוסח דומה לכתב יד א' הצרפתי).
82. ↑ חסד – ז' מ', וכנוסח רס"ג ועוד ובניגוד לנוסח הספרדים ואיטליה. חן וחסד –א' בלבד בהשפעת חלק מנוסח צרפת.
83. ↑ ישראל – א' מ' וכ"ה בכל הנוסחאות, חסר - ז' אולי בטעות גרידא.
84. ↑ אבינו –נוסף ז' מ'. אבינו - חסר א'. קשה להכריע מהו הנוסח המקורי, מצד אחד מה שגם ז' וגם מ' גורסים "אבינו" אינו ראיה מוחלטת שזהו נוסח רע"ג המקורי, כי נוסח מ' יתכן שהוא בהשפעת נוסח הספרדי המורחב ונוסח ז' יתכן שהוא בהשפעת איטליה. ואדרבה רק נוסח א' שלא גורס "אבינו" הוא בניגוד לנוסח צרפת וספרד, והוא מתאים לנוסחאות קדומות כגון נוסח רס"ג. מצד שני יתכן שכתב יד א' דילג תיבה אחת בט"ס, ולפי"ז נמצא שהנוסח המקורי נשמר ברוב כתבי היד המדוייקים, וצ"ע.
85. ↑ כאחד – מ' בניגוד לנוסח ארגוניה וספרד הגורסים "יחד" (ורק בדורות האחרונים שינו הספרדים לגרוס "כאחד"), וכ"ה גם בכתב יד א', אלא שבכתב יד ז' חסרה לגמרי תיבה זו ואין לזה חבר אלא בנוסח הרמב"ם, וכנראה יש כאן השמטה גרידא.
86. ↑ באור פניך – א' מ'. במאור – ז'. קשה קצת להכריע מהו הנוסח המקורי, מצד אחד נוסח א' מ' הוא בהתאמה לנוסח הספרדים וצרפת (ואף שבמנהג ארגוניה לא אמרו כלל משפט זה, וכן ליתא משפט זה בכתב יד מ' עצמו בעמידות לר"ח ור"ה, עדיין יש מקום לתלות את נוסח מ' בהשפעת הסופר הספרדי הקדום ובנוסח הספרדים אומרים משפט זה ובנוסח באור), ואילו נוסח כתב יד ז' כאן הוא בניגוד לנוסח איטליה וספרד, וגם לא יתכן שזו ט"ס גרידא, כי אין סיבה שסופר יטעה סתם כך לכתוב "במאור" במקום "באור", ולכן לכאורה הוא מייצג הנוסח המקורי. אך יתכן בהחלט שיש כאן ט"ס קטנה בכתב יד ז' ובמקום "במאור פניך כי באור פניך" צ"ל להיפך "באור פניך כי במאור פניך", והסופר בהעתקת המשפט התבלבל בין שתי המילים. לסיכום, יש כאן שתי אפשרויות. אפשרות ראשונה היא שנוסח רע"ג המקורי הוא "במאור", כמו שהוא בכתב יד ז', והנוסח "באור" בכתבי יד א' מ' הוא בהשפעת נוסחי ספרד וצרפת. ואפשרות שניה היא שנוסח רע"ג המקורי הוא "באור", כפי שהוא בכתבי יד א' מ', והנוסח "במאור" בכתב יד ז' הוא טעות מלקמן לגבי "כי במאור פניך". והנה בהערה הבאה הארכתי שלפי שתי האפשרויות מוכרח שעכ"פ בסמוך נוסח רע"ג המקורי הוא "כי במאור", וא"כ יוצא שלפי האפשרות הראשונה נוסח רע"ג הוא "במאור פניך כי במאור פניך" ולפי האפשרות השניה נוסח רע"ג הוא "באור פניך כי במאור פניך". ומעתה ניתן למצוא הכרעה ברורה כפי האפשרות השניה, שהרי לפי האפשרות הראשונה נוסח רע"ג המקורי גם לא נשמר בשלימות בשום כתב יד וגם נשתבש בשני המקומות ברוב כתבי היד. ואילו לפי האפשרות השניה נוסח רע"ג נשמר כמות שהוא בכתב יד א', וגם בכתב יד ז' נשתמר מעין נוסח זה אלא ששם התהפכו התיבות, וגם בכתב יד מ' נשמר כהלכה החלק הראשון ורק החלק השני השתבש שם. ובנוסף, לפי האפשרות הראשונה יוצא שרע"ג גרס נוסח שלא קיים בשום עדה, ואילו לפי האפשרות השניה נוסח רע"ג הוא כנוסח מיעוט נוסח אשכנז וצרפת ומיעוט ספרד המאוחר וחלק מאר"צ.
87. ↑ כי במאור – א' בניגוד לנוסח כל ספרד ורוב צרפת אך בהתאמה למיעוט חשוב של צרפת (11 מתוך 46). כי באור – ז' מ' וזה בהתאמה לנוסח ספרד ואיטליה. לכאורה קשה להכריע מה הנוסח המקורי, אך יש להכריע שהנוסח המקורי הוא "במאור", כי כבר הזכרנו בהע' הקודמת שלעיל נוסח כתב יד ז' "במאור פניך" בניגוד לנוסח איטליה, וכתבנו שיש רק שתי אפשרויות להסביר זאת, אחד שבאמת נוסח רע"ג המקורי לעיל "במאור פניך", והשני שכתב יד ז' התבלבל בין שני המקומות ובמקורו היה כתוב "באור פניך כי במאור פניך", כמו כתב יד א'. ולפי שתי האפשרויות יש הכרח גמור שכאן גורסים "במאור", כי לפי האפשרות השניה יוצא שגם מקור כתב יד ז' גרס כאן "במאור", וא"כ יוצא שכך ברוב כתבי היד, ועוד שיוצא שמקור כתב יד ז' גורס כאן "במאור" נגד נוסח ספרד ואיטליה וע"כ שהוא הנוסח המקורי. וגם לפי האפשרות הראשונה שלפחות לעיל גרס רע"ג "במאור", א"כ ממילא לא יתכן שכאן גרס רע"ג "באור", כי בכל הנוסחאות כולם בפעם השניה או שווה לראשונה או שיש תוספת אות מ' בפעם השניה, ואין שום עדה שגורסת בפעם הראשונה עם תוספת מ' ובפעם השניה בהורדת מ' (נוסחאות ששתי התיבות שוות: בספרד איטליה ורוב אשכנז ורוב רומניא וחלק מצפ"א: "באור פניך כי באור פניך", ברמב"ם "ממאור פניך כי ממאור פניך", בחלק מדמשק "מאור פניך כי מאור פניך". נוסחאות שיש תוספת אות מ' בפעם השניה: ברס"ג "במאור פניך כי ממאור פניך" וכן במיעוט פרס, ברשב"ן וחלק מפרס וחלק מדמשק וחלק ממצרים הארוך וחלק מצפ"א ורוב מצרים הקדמון: "באור פניך כי ממאור פניך", באר"צ חלק גורסים "מאור פניך כי ממאור פניך", וחלק גורסים "באור פניך כי במאור פניך" וכן גירסת מיעוט נוסח אשכנז וצרפת ומיעוט ספרד המאוחר, בחלק מצפ"א "באור פניך כי מאור פניך". בנוסח רוב פרס יש שינוי בין שתי הפעמים בצורה קצת שונה משאר עדות, שהם גורסים "במאור/למאור פניך כי מאור פניך", אך גם בנוסח חריג זה למרות שבשתי הצורות יש מ', מ"מ למעשה יש כאן תוספת, כי בפעם הראשונה ה-מ' רק באמצע התיבה ואילו בפעם השניה ה-מ' כבר בראש התיבה).
88. ↑ תורת חיים – מ' בניגוד לנוסח הספרדים (ובארגוניה אין כלל משפט זה), וכן הוא ז'. א' גורס תורה וחיים בניגוד לנוסח צרפת, אך כנראה שריד של טעות ספרדית קדומה.
89. ↑ נוסף ברכה בכתב יד א' בלבד בהשפעת נוסח צרפת. ברכה –חסר ז' בניגוד לנוסח איטליה, וכן חסר מ'.
90. ↑ ושלום –נוסף ז' וא' בניגוד לנוסח צרפת הגורס "ורחמים וחיים ושלום". אבל חסר מ' בניגוד למנהג הספרדים הגורס "ורחמים ברכה ושלום", ואולי דילג הסופר הארגוני תיבה אחת במשפט שלא היה מוכר לו כל צרכו.
91. ↑ נוסף ברחמים מ' בלבד (ואינו ז' א'), ולא מצאתי לזה חבר בשום סידור בעולם, מלבד בסידור מנהג קנדיא וטיקן 320 ונראה שבשניהם הוא ט"ס באשגרה מנוסח ברכת התפלה "כי אתה שומע תפלת עמך ישראל ברחמים" שכ"ה הנוסח בברכת התפלה בחלק מנוסח קנדיא, וכנראה היה כך גם בברכת התפלה בחלק מארגוניה (שהרי כך הוא בכל קטלוניה, ובדרך כלל נוסח הקיים בכל קטלוניה מתועד גם בחלק מארגוניה. ואכן בעד נוסח אחד של מנהג ארגוניה יש נוסח דומה "כי אתה שומע תפלת כל פה ברחמים", וזו ראיה כי הכירו בארגוניה את הנוסח הקטלוני "כי אתה שומע תפלת עמך ישראל ברחמים", אלא שיש שנטלו ממנו רק תיבת "ברחמים" ויש שנטלו את כל הנוסח כמות שהוא).
92. ↑ המברך את עמו ישראל בשלום – החתימה הזאת מתועדת בסידור רע"ג בד' מקומות שונים בכל עדי הנוסח: בעמידה לחול בג' כתבי היד (בכתב יד א' בלבד חסרה תיבת "בשלום" ואין לזה חבר, וע"כ ט"ס הוא); בנוסח ההוראות בהוראות לערבית ר"ה שבח"ב סימן קה שורה 44 (כך במהדורת גולדשמידט שם על פי כתב יד א' וכן שם בכתב יד ז' בקיצור "ב' המברך", בכתב יד מ' גם מובאת חתימה זו בשלימות, אך ממנו אין ראיה כי הוא מביא שם עמידה שלימה בנוסח ארגוניה); בהוראות למנחת של יום כיפור לכל יחיד בסימן קיח שורה 7 (בשלשת כתבי היד, אלא שבכתב יד ז' חסר שם תיבת "ישראל" בט"ס); בהוראות לנעילה של יום כיפור לכל יחיד בסימן קכט שורה 7 (כך שם בכתב יד ז' וכנראה גם בכתב יד א', בכתב יד מ' גם מובאת חתימה זו בשלימות אך ממנו אין ראיה, כי הוא מביא שם עמידה שלימה בנוסח ארגוניה) [על הנוסח בח"א סימן פו עיין לעיל הע' פ].אבל בג' מקומות אחרים בכל עדי הנוסח מתועדת החתימה "עושה השלום": ח"א סימן סד שורה 5 בכל כתבי היד וכן בהעתקה שבטור סימן קכז, יש הוראה לחזן לשחרית לחול: "ואם אין שם כהנים אומר שליח צבור אלהינו... וישם לך שלום ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם ומסיים עד עושה השלום"; סימן פה שורה 3 בהוראות תפלת החזן למנחה של יום חול: "ושליח ציבור אומר אבות וגבורות ואומר כתר יתנו לך ומסיים עד עושה השלום כדרך שמתפללים בשחרית ונופלים על פניהם וכו'" [בשני המקומות כתוב במקצת כתבי יד "עושה שלום", מפני שהסופרים לא הכירו אלא "עושה שלום" של קדיש, והנוסח הנכון "עושה השלום" נשתמר בסימן סד בכתבי יד א' ומ ובהעתקה שבטור, ורק ז' שם השתבש לגרוס עושה שלום, ובסימן פה נשתמר הנוסח בכתב יד ז' ובקטע הגניזה שהביא גם וידר התגבשות עמ' 104, ואילו כתבי יד א' מ' השתבשו לכתוב "עושה שלום]; כן היה גם בהוראות של חזרת הש"ץ לתפילת נעילה של יום כיפור, בעותק שלפני ריצ"ג בספר שערי שמחה עמ' סד גם (ומקומו בסידור רע"ג ח"ב סימן קל שורה 6): "ומסיים עד עושה השלום כדרך שמתפללין בשחרית" (והיא לשון אוטנטית, ומקבילה ללשון ברע"ג בשחרית, וצ"ל שבשני כתבי היד שלפנינו שם, קיצרו בלשון ההוראות שם מכיון שאין בהן חידוש הנוגע ליום כיפור).על עיקר ענין זה עמד באריכות נ' וידר בספרו התגבשות נוסח התפלה עמ' 103-107, אלא ששם התמקד בהוכחות מספרות הגאונים לקיום חתימת "עושה השלום" בבבל, ואחת מראיותיו הרבות הם שלשת מופעים אלו בסדר רב עמרם, ואכן ראיותיו משכנעות, אלא שוידר לא טרח כלל לציין ולטפל בארבעת המקומות ההפוכים. ואחר העיון נראה שיש חילוק ברור בין המקומות השונים, שבכל שלשת המקומות שמופיע "עושה השלום" מדובר בנוסח של חזרת הש"ץ (בשניים הראשונים במקום שאין ברכת כהנים, ובשלישי כשיש ברכת כהנים), ובכל ארבעת המקומות האחרים מדובר בנוסח של היחידים שלפני החזרה. ואם כן יש כאן עקביות מרשימה בכל המקומות בכל עדי הנוסח (ג' כתבי היד, ובמקומות שיש עותקים נוספים הם מצטרפים אליהם - קטע הגניזה והטור וריצ"ג). ויתכן שלדעת רע"ג, יש לעשות פשרה בין שני הנוסחאות הקדומות, וכדי לשמר את שניהם קבע שהיחיד יאמר המברך את עמו ישראל בשלום והחזן עושה השלום, ויש גם קצת טעם הגיוני לעשות את הפשרה דוקא כך, מפני שהיחיד אחר העמידה פוסע לאחריו ונותן שלום בימינו ובשמאלו, ואילו החזן לא עושה כן מיד לאחר העמידה אלא רק בקדיש תתקבל, ולכן עדיף שלפחות יאמר "עושה השלום" בסוף העמידה במקום נתינת השלום. פשרה אחרת בזה יש בתשובת גאונים, המובאת בסדר חיבור ברכות האיטלקי במנחה של שבת עמ' 67, שכאשר יש ברכת כהנים חותמים "המברך את עמו ישראל בשלום" וכשאין ברכת כהנים חותמים "עושה השלום", והיחיד שלא אומר לעולם ברכת כהנים לעולם חותם עושה השלום.
93. ↑ לפיסקת מלכינו אלהינו יש בידינו מלבד ג' כתבי היד, גם את העתקה קדומה של פיסקה זו בסידור רש"י סימן לח, שנוסחו תואם לנוסח המופיע במחזור ויטרי בחלק ההלכה סימן כז בכל הכת"י: "אבינו מלכינו אלהינו יחיד שמך בעולמיך כו'!" (אבל בחלק של נוסח התפלה שבמחזור ויטרי המקורי לא הובאה כלל פיסקת מלכנו אלהינו, וכמו ברוב כתבי היד, וישנה בחלק הנוסח רק בשני כתבי יד ובנוסח רחוק מאד מהנוסח שבסידור רשי ובמחז"ו בחלק ההלכה הנ"ל). וזה מוכיח שזהו הנוסח שהיה בבית מדרשו של רש"י שאף הנהיג לומר פיסקה זו בתפלה (ועד ימיו לא היה נהוג כן כלל בנוסח צרפת ואשכנז), והוא דומה מאד לנוסח רע"ג בכתבי היד, ונראה שהוא העתיק את הנוסח שהיה לפניו ברע"ג, וא"כ זה כתב יד נוסף של רע"ג. אולם מעיון בנוסחו עולה שרש"י שיפץ ושינה בכמה פרטים במכוון מנוסח רע"ג, עיין להלן הע' צג, צח, ולכן בצדק כתבו מעתיקי סידורי צרפת שרש"י יסד תפילה זו, והוא בבחינת "קנין בשינוי המעשה", וע"ע במאמרי: 'יישוב המסורת בענין מייסד הפיוט ונתנה תוקף', מנורה בדרום, גליון כז (תשרי תשפ"ב), עמ' מג-מו כמה דוגמאות מעין זה. וכעת ראיתי בספר לקט שיבולים, שלמה גריינמן ירושלים תשפ"ג עמ' ג' כתב "מצאנו דאף תקנות קדומות שנתפשטו בכל ישראל נקראו על שם התנא או האמורא שחידש והוסיף בה דבר", ע"ש דוגמאות. כמו כן, כנראה מסידור רע"ג העתיק גם בעל סדר חיבור ברכות האיטלקי [נוסחו לפי העתקת ש"ז שכטר: "מלכנו אלקינו יחיד שמך בעולמך ויחיד זכרך במלכותך בנה ביתך שכלל היכלך קרב משיחך שמח עדתך פדה צאנך עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען רחמיך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך עשה למען שליח! צדקך עשה למענך ולא למעננו", להלן בהערות אביא את נוסחו כשהוא מסייע לאחד מהעדים בר"ת: סח"ב].בנוסף יש לנו העתקה מפורשת בשם סדר רע"ג בספר הטור סוף סימן קכב, ולתועלת המעיינים אעתיק את לשון הטור, מתוך הדפוסים המצויים, עם תיקונים בסוגריים מרובעות על פי המובא במהדורות שירת דבורה וטור המאור על פי כתבי יד ודפו"י: "וזה לשון רב עמרם שכתב אחר סיום י"ח ברכות. ומכאן ואילך אסור לספר בשבחו של מקום דכתיב מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו למי נאה להלל גבורות ה' למי שיכול להשמיע כל תהלתו אבל אי בעי למימר וידוי אי נמי מידי דבעי רשותיה בידיה והכי תקינו רבנן למימר בתר צלותיה מלכנו אלהינו יחד שמך בעולמך [יחד מלכותך בעולמך] יחד זכרך בעולמך בנה ביתך שכלל היכלך קרב משיחך פדה צאנך ושמח עדתך עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען מקדשך עשה למען כבודך עשה למען מלכותך עשה למען (קדושתך)[קדושת שמך] עשה למען גדלך ותפארתך עשה למען היכלך (עשה למען משיחך עשה למען צדקתך)[עשה למען משיח צדקך] עשה למענך אם לא למעננו הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח ולחיי העוה"ב. אלהי עד שלא נוצרתי וכו' עד אבל לא ע"י יסורין. אלהי נצור עד צורי וגואלי". עכ"ל הטור. אמנם חשוב לציין שנוסח הטור לאורך כל הפיסקה כמעט זהה לנוסח כתב יד מ' שבידינו, וגם בעוד מקומות נוסח הטור כמעט זהה לכתב יד זה, ומ"מ יש הוכחות שכתב יד מ' גופו לא עמד לפני הטור אלא כתב יד דומה (כנראה כתב היד שעמד לפני הטור הוא המקור שממנו הועתק כתב יד מ'), ועכ"פ צריך המעיין לידע שאין בספר הטור עדות נוסח חדשה לגמרי.אבל נוסח פיסקת "מלכנו אלהינו" המובא בספר המנהיג [ומשם העתיק ספר מנורת המאור אלנקווה ניו יורק תרפ"ט עמ' 137, וממנו לספר המוסר לרבי יהודה כלאץ מתלאמסן שבאלג'יר], שונה בהרבה ולא נראה שהוא לקוח ישירות מנוסח רע"ג [וזאת אף ביחס לנוסח רע"ג בברכת המזון, שהוא מקוצר וקרוב יותר לנוסח המנהיג], אלא בתיווך סידורי צרפת שהושפעו מנוסח רש"י עם שינויים נוספים.
94. ↑ מלכנו –ג' כתבי היד וסח"ב וטור, ורק בסידור רש"י ומחז"ו סימן כז: אבינו מלכנו, ואולי כך היה בעותק רע"ג שהיה בבית מדרשו של רש"י והוא שיבוש בהשפעת תפלת "אבינו מלכנו". אבל יותר מסתבר שגם לפניהם עמד הנוסח הנכון כמו בכל כתבי היד, כולל א' המייצג מסורת צרפת, ותיבת אבינו היא תוספת מכוונת מרש"י שכאמור גם קבע פיסקה זו בנוסח צרפת.
95. ↑ יחד שמך בעולמך – א' מ' סידור רש"י ומחזור ויטרי סימן כז וסח"ב וטור. חסר - ז' בלבד בטעות הדומות יחד - יחד.
96. ↑ יחד מלכותך בעולמך – ז' מ' וסידור רש"י וטור בכתבי יד ודפו"י. חסר - א' וכן חסר בסח"ב בטעות הדומות בעולמך - בעולמך.יחד – מ' [וכן ז' וכדלקמן] וסידור רש"י וטור. ולמעשה אין גירסה אחרת לא בכתב יד א' [אלא שבצורת ההצגה שבמהדורת הרב סץ נראה כאילו א' גורס ויחד, אבל באמת ויחד שייך לשורה הבאה, וחסר אצלו לגמרי "ויחד מלכותך בעולמך" בטעות הדומות בעולמך –בעולמך וכנ"ל ודוק], וודאי לא בכתב יד ז' [אלא שצורת ההצגה אצל הרב סץ שלכאורה שחסרה תיבה זו לגמרי בז', אך באמת היא נמצאת שם בתצוגה בשורה לפני כן, כלומר נוסח כתב יד ז' הוא "מלכנו אלהינו יחד מלכותך בעולמך". ואף שאכן מסתבר שהסופר דילג התיבות "שמך בעולמך יחד" בטעות הדומות ולא שדילג "יחד שמך בעולמך", ולכן צודק הרב סץ בצורת ההצגה שלו, מ"מ למעשה אין נפק"מ לאן לשייך את תיבת "יחד", כי עצם טעות הדומות מוכיחה שבמקור בשתי השורות היה כתוב "יחד" ולא "ויחד"].
97. ↑ ויחד זכרך. בטור לפנינו יחד זכרך, וצ"ע בכתבי יד של ספר הטור.
98. ↑ שכלל – ג' כתבי היד וסח"ב וטור. ושכלל –סידור רש"י וכדאי לבדוק בגוף כתבי היד של סידור רש"י. ובנוסח של ברכת המזון שני כתבי היד גורסים ושכלל בו' כי אין שם פירוט נוסף "קרב משיחך פדה צאנך" שכולם בלי ו' החיבור ודוק.
99. ↑ קרב משיחך וכו'. מכאן ואילך סוטה נוסח סידור רש"י מנוסח רע"ג בג' כתבי היד וסח"ב וטור (בטור כלפנינו, אלא שגורס "קרב קץ משיחך" וצ"ע בכתבי היד של הטור), להלן נוסח סידור רש"י: קרב קץ ביאת משיחך פדה עמך שמח עדתך עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען היכלך עשה למען משיח צדקך עשה למענך ולא למענינו. ונוסח זה הוא הבסיס לנוסח פיסקה זו בסידורי צרפת ומושפעיהם (ואולי חלקם חזרו והגיהו קצת על פי סדר רע"ג המקורי), ונראה שהוא שינוי מכוון מפני כמה כפיליות שיש בנוסח רע"ג שהעיר אליהם הרב סץ בהערותיו: שכופל "עשה למען מקדשך" ושוב בסוף "עשה למען מקדשך והיכלך" וגם כופל "עשה למען שמך" "עשה למען קדושת שמך" ועיין הע' קב. אחד מסימני ההיכר של נוסח רש"י ומושפעיו, הוא הנוסח "פדה עמך", וחשוב להדגיש שנוסח זה ממש מתועד בנוסח מצרים הקדמון (קטע נא במלכינו אלהינו שאחר ברכת המזון), ולכאורה זה מוכיח שלפני רש"י עמדו מקורות נוספים מלבד סדר רע"ג
100. ↑ עשה –א' מ' וסידור רש"י וסח"ב וטור. ועשה - ז' בלבד באשגרה.
101. ↑ עשה למען ימינך –ז' מ' וסח"ב וטור. חסר - א' בטעות הדומות עשה –עשה.
102. ↑ כבודך –ז' מ' וטור. דתך - א' כנראה בט"ס.
103. ↑ מלכותך –ז' מ' וטור, ומסתמא זהו הנוסח המקורי. תפארתך –א', יתכן שזה ט"ס גרידא, אך יתכן גם שזהו הנוסח המקורי, דהנה לקמן בכל הכתבי יד "עשה למען גדלך ותפארתך", ואולי מפני כפל הלשון שינה מעתיק קדמון לגירסת "מלכותך", והנוסח המקורי נשמר בא', וצ"ע.
104. ↑ עשה למען קדושת שמך –ז' מ' וטור. חסר - א' בטעות הדומות עשה –עשה.
105. ↑ למען מקדשך והיכלך. בטור לפנינו למען היכלך.
106. ↑ משיח צדקך –ז' מ' וסח"ב (ושם "שליח צדקך" וכנראה ט"ס שנפלה בכתב היד) וטור כת"י ודפו"י. משיחך - א'.
107. ↑ לשני המשיח – מ' כאן, וכן א' כאן וגם לקמן סימן עח, וכן בטור. ז' בשניהם גורס לימות בהשפעת נוסח "הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח ולחיי העולם הבא" בברכת המזון של איטליה וספרד.
108. ↑ מתוך סדור רע"ג מהדורת סץ סימן עח (בכל הסימן שם חסר לגמרי כתב יד מ' ונותר רק א' ז'), בברכת המזון בשני כתבי היד הנוסח מקוצר בהרבה פרטים, וקשה לתלות אותם בט"ס, אלא נראה שהוא שינוי מכוון שבברכת המזון יש לקצר יותר מבעמידה. והחלקים המשותפים לעמידה ולברכת המזון זהים לגמרי בנוסחם בכל הפרטים, וזה לאות לדייקנות כתבי היד.
109. ↑ עשה למענך והושיענו למען יחלצון ידידיך –ז'. חסר –א', וכנראה דילג הסופר שורה אחת בט"ס.
110. ↑ לשני –א' וכן הוא לעיל גם בכתב יד מ'. לימות – ז'. ועיין לעיל הע' קו. בכתב יד א' לאחר "המשיח" נוסף "ולטובה ולברכה", וליתא בכתב יד ז' וכן ליתא לעיל בחול בכל כתבי היד.
111. ↑ איני כדאי ועכשיו שנוצרתי – מ' א' וכן בכל הנוסחאות. חסר - ז' בלבד בטעות הדומות נוצרתי –שנוצרתי.
112. ↑ והרי אני – מ', וכעי"ז א': והריני (בנוסח צרפת הריני), הרי אני - ז' בהשפעת נוסח ספרד בקטע זה, הנאמר שם לאחר וידוי ביום הכיפורים.
113. ↑ ואלהי אבותי נוסף ז' בלבד בהשפעת נוסח ספרד בקטע זה וכנ"ל.
114. ↑ ושפתי – מ' בניגוד לנוסח ספרד וארגוניה, וכן בכתב יד ז'. ושפתותי – א' בלבד, בהשפעת נוסח צרפת וספרד.
115. ↑ ונפשי כעפר לכל תהיה – ז' מ'. חסר –א' כאן ונמצא שם להלן אחר תרדוף נפשי ובתוספת קטע, ע"ש.
116. ↑ לתורתך – ז' בניגוד למנהג ספרד ואיטליה (בספרד "בתורתך" ,ובאיטליה אין כלל משפט זה). בתורתך - א' מ' בהשפעת נוסח ארגוניה ספרד וצרפת, ואין נוסח זה צח ומתאים לפי נוסח רע"ג ברוב כתבי היד בסמוך הגורס: "ולמצותיך".
117. ↑ ולמצותיך – א' מ' ובניגוד למנהג ספרד הישן ומנהג צרפת הגורסים "ובמצותיך". ומצותך - ז' בלבד.
118. ↑ בכתב יד א' נוסף ונפשי כעפר לכל תהיה והצילני מאדם רע ומשטן רע ומפגע רע ומאיש רע ומאשה רעה ומשעות רעות ומגזרות קשות המרגשות! לבוא לעו'לם, ואולי הוא תוספת על פי הגמרא (שכן בגמ' בנוסח הדפוסים).
119. ↑ וכל –ז' מ'. כל א' בלבד (והיה ניתן לקרוא בטעות בכתב היד "לבוא לע' וכל הקמים", אך המעיין היטב שם יראה שיש רווח בין הו' לבין המילה כל, ודרך סופר כתב היד בכל מקום ליתן הגרש באמצע המילה ולא בסופה), ואולי בט"ס.
120. ↑ וקלקל – ז' מ'. מקלקל - א' בלבד בט"ס גרידא.
121. ↑ מחשבותם – מ' א' וכן בכל הנוסחאות הישנות. מחשבתם – ז', וכנראה ט"ס גרידא או כתיב חסר.
122. ↑ ותפתח – ז' וכעי"ז א' ותפר! וזה ט"ס של ותפת', וכעי"ז בנוסח איטליה הדומה לרע"ג בכל פיסקה זו. ופתח – מ' בלבד, וכנראה ט"ס.לי – א' מ', וכן בנוסח איטליה הדומה לרע"ג בכל פיסקה זו. לנו – ז' בלבד, וכנראה ט"ס, שהרי בכל הפיסקה הניסוח הוא בלשון יחיד.
123. ↑ שערי חכמה שערי תורה שערי תפלה ותחנונים – מ' א' ודומה לזה בנוסח איטליה המצוי. שערי תשובה ומחילה וסליחה – ז' בלבד כנראה בהשפעת נוסח דומה בפיוטי הסליחות השונים.
124. ↑ שערי מחיה – כן הוא ז' א'. ורק בכתב יד מ' חסר מחיה.
125. ↑ פרנסה וכלכלה – מ' וכעי"ז ז': וכלכלה ופרנסה, א' חסר לגמרי פרנסה. וקבעתי כנוסח מ', כי ז' בקטע זה משובש מאד בהשפעת נוסח דומה בפיוטי הסליחות השונים. אבל כתב יד מ' לא הכיר נוסח זה בתפלתו והעתיקו כמות שמצאו.
126. ↑ מכאן מתחיל קטע גניזה של סדר רע"ג ושם "ימינך וענני יהיו לרצון אמרי ..." וממשיך בסדר רע"ג כלפנינו סימן מד. ומכיון שלא מצאנו בנוסחאות ישנות פסוק "למען יחלצון ידידך הושיעה ימינך וענני" אלא בסיום פיסקת מלכנו אלהינו לפי חלק מהנוסחאות שלה, ע"כ שבקטע זה היה מסודר מלכינו אלהינו לאחר אלהי נצור, כמו שכתב לנכון ארליך במאמרו על פיסקת מלכנו אלהינו (הרב סץ כאן הע' 43 כותב שדברי ארליך אינם מוכרחים, כי יש נוסחאות של מלכנו אלהינו בלי הפסוק. ולענ"ד צדק ארליך, שהרי עיקר טענת ארליך שפסוק זה לא נמצא במקום אחר ומצאנוהו לאחר מלכינו אלהינו לפחות בחלק מהמקורות, וכל עוד שלא מצא הרב סץ מקור שמביא פסוק זה לאחר אלהי נצור, לא נפרכו דברי ארליך). ארליך שם משער שהנוסח המקורי ברע"ג הוא כמו בקטע הגניזה, ואילו הנוסח לפנינו ש"אלהי נצור" הוא לאחר "מלכנו אלהינו" ו"אלהי עד שלא נוצרתי" המצוי בג' כתבי היד השלמים (ומועתק גם בספר הטור סוף סימן קכב) הוא עיבוד אירופאי להתאימו לנוסחי אירופה. ותמהני על גישתו של ארליך, היאך החליט שהמקורי כקטע הגניזה הבודד, ושכל עותקי אירופה הושפעו מנוסח תפלתם, והרי באותה המידה ניתן לומר להיפך שקטע הגניזה הושפע מהנוסחאות שרווחו במזרח (במנהג מצרים הקדמון ומצרים הקצר וסידור רס"ג מביאים את אלהי נצור קודם מלכנו אלהינו), וכך ראוי לומר שעותק אחד השתבש ולא שלשה עותקים. ולא רק שאפשר לומר כך, אלא גם מוכרחים לומר כך, כי במקום אחר ביררתי שפיסקה זו לא היתה קיימת כלל בנוסחאות אירופה הקדמונים, ואדרבה היא חדרה למיעוט סידורי אירופה בשלב מאוחר מתוך סידור רע"ג, וא"כ לא שייך כלל לומר שיש כאן השפעת נוסחי אירופה. וע"כ שהנוסח שלפנינו ברע"ג בג' כתבי היד הוא הוא הסדר המקורי, ואילו קטע הגניזה הוא זה ששינה לפי נוסח מקומו, ותו לא מידי.