ענפי הנוסח בכתבי היד של תחילת מסכת ברכות (ב.

הערות שוליים

1. ↑ כן מפורש בתשובה מרב אהרן הכהן גאון (תשובות הגאונים אסף ח"א סי' נח) דהא מיתבתין כולה דידיעא דגורסא מפום רבואתא הוא ולא ידעי ריבוייהו סיפרא מאי הוא גרסין ליה בטעמא דתימהא כו' ע"כ. אמנם כן מבואר ג"כ מלשונות הגאונים בתשובותיהם, ראה ע' פוקס, 'תלמודם של גאונים' (עמ' 51 ואילך).
2. ↑ פורטל פרידברג: fjms.genizah.org.
3. ↑ גליון ט"ז (תשפ"א), 'גילויים חדשים בסוגיית המלך המשפט', הע' ה' (עמ' נ); גליון ל"ו (תשפ"ב), 'בירורי נוסחאות בברכת הנותן לשכוי בינה', עמ' סו ואילך; גליון ל"ז עמ' תב ואילך (מילואים למאמר הנ"ל).
4. ↑ נראה לי שהם ענף אחד שהתפלג בתקופה קדומה לשנים, זאת מפני הקירבה בנוסח בין זה לזה.
5. ↑ שיערנו במספר מקומות שגם לענף-ג יש ב' תתי-ענף; א' המיוצג בכת"י הגניזה וא' המיוצג בכת"י השלמים, וכמו שהוא בענף-ב, וצריך עוד בירור.
6. ↑ ומכיון שלכל ענף יש נוסחאות יחידאות משלו, וכאלו שא"א לומר שנוצרו ע"י טעויות סופרים והגהות קלות, הרי לפנינו ג' ענפים ראשיים (משא"כ ענף-ב על ב' תתי-ענף שלו, שהקירבה ביניהם מעידה שאין השינויים ביניהם אלא פרי עיבוד והגהה).
7. ↑ כלי חשוב בזה לקטעי הגניזה הוא כפתור 'עיון' באתר 'הכי גרסינן', שם ניתן ללחוץ על כפתור 'מידע קטולגי' ולקבל רשימה של עוד קטעים מן הגניזה השייכים לאותו טופס, ואם הקטע כבר זוהה כאן כשייך לענף מסויים, ממילא יש קטע מזוהה גם במקומות האחרים.
8. ↑ יצויין שלדפים אלו אין לנו קטעי כריכה האירופאיים, אבל במקומות במסכתין שיש לנו, לע"ע לא הצלחנו לקטלג אותם לענף נוסח מסויים, וצריך עוד בירור אם הם מעובדים מכמה ענפים, או בעיקר מענף אחד, או שמייצגים ענף לעצמם (מה שאינו מסתבר כ"כ, כיון שלע"ע לא מצאנו נוסחאות המשונות בתוכנם כ"כ משאר הענפים).
9. ↑ התיאורים הם ע"פ אתר 'הכי גרסינן', ראה בארוכה 'תיאורי כתבי יד השלמים של התלמוד בבלי' שלהם (בתוך 'חומרי עזר').
10. ↑ ע"ש ספרו של ר' נחמן נתן קורוניל שהעתיק נוסחאות כת"י זה.
11. ↑ מספרי מדף של קטעי הגניזה הובאו בהערה, הועתקו ישירות מאתר 'הכי גרסינן'. [יצויין שקטע CUL: T-S AS 90.21 קטוע מדי לקבוע כלום ולא הייתה ממנו תועלת].
12. ↑ CUL: T-S F 2(1).10, 2. Oxford: Heb. d. 45/8–.
13. ↑ א. CUL: T-S F 1(2).120.[ד]; ב. CUL: T-S NS 329.50.
14. ↑ א. Lewis-Gibson: Talm. 1.44; ב. St. Peterburg: Yevr. III B 913 [מתחילת המסכת עד "חצים מחזיקים" (דף ב:). קטע זה לא הועלה לאתר 'הכי גרסינן', אבל ניתן לצפייה באתר הגניזה של פרידברג (FGP No. C749737)]. שני קטעים הנ"ל עם כתיב "בערבים, בשחרים" ולא "בערבין, בשחרין", וכמו שהוא בגאונים; ג. CUL: T-S K 25.98; ד. CUL: T-S F 1(1).65.[ב]; ה. CUL: T-S NS 162.162.
15. ↑ BL: Or. 5558 P/18–9.
16. ↑ CUL: T-S NS 329.403.
17. ↑ Lewis-Gibson: Misc. 36–7.
18. ↑ א. CUL: T-S AS 75.145; ב. Lewis-Gibson: Bibl. 6.31.a–b.
19. ↑ א. (מספר קטעים) CUL: T-S G 2.58, CUL: T-S AS 79.68, CUL: T-S AS 75.66; ב. Oxford: Heb. d. 58/9–0.
20. ↑ Oxford: Heb. b. 10/6–.
21. ↑ דהיינו, דבשונה מחילוקי הענפים שנתחלקו בלשונות ופסקאות שלימות אחד מחבירו לאורך פסקאות שלימות, הרי השינויים בכת"י אלו אין בהם כ"כ חידוש, והמעיין יראה שאינם אלא פרי השמטה או הגהה קלה.
22. ↑ ב"נ הוא בעצם עירוב נוסחאות מכל הענפים, אבל נדמה כי בדפים אלו הוא גורס ברובו כענף-א.
23. ↑ שוב מצאתי שבגמ' להלן כנראה הושפע גם מענף-ג, אבל בדפים אלו גם אם נאמר שהושפע, אי"ז אלא במיעוט מקומות.
24. ↑ מלבד פעם אחת שפשוט שהוגה מן הסברא.
25. ↑ לדוגמא, תיבת "לאכל" בנד' ומ' תמיד כתוב "לאכול", ובפ' כתוב כמעט תמיד "לוכל", וא"כ נראה שאין זה תלוי בענפים אלא בכתבי היד, שהסופרים בכתבי היד דקדקו לכתוב באופן מסויים. ויש עניני כתיב שתלינו בענפים, אבל באמת נראה יותר שתלוי בנהוג אצל כת"י הגניזה.
26. ↑ כ"ה בענף-א [נד', פל', ב"נ, וכ"ה בפ'] וקטע ג2 (ענף-ב2?), וכ"ה גם בענף-ג להלן. בענף-ב1 [מ', קטעי ג4] וענף-ג [קטעי ג1] מאמתי.
27. ↑ בא' מקטעי ג2 קוראין.
28. ↑ בענף-ב2 [קטעי ג2] וא' מקטעי ג1 בערבים, ויש לציין שגירסת הגאונים (רב סעדיה ורב האיי) "ערבים".
29. ↑ בענף-א [נד', פל'] וא' מקטעי ג2 נכנסים.
30. ↑ בקטעי הגניזה (קטעי ג1, קטע ג2, קטעי ג4) המשך המשנה ליתא, וכנ' גרסוה לקמן ט. אחר תיבות בשעת הדחק (במקום הפיסקה), וכ"ה בקטע ג6. אבל האמת שבפ' ב"נ ופ' המשניות של כל הפרק סדורות זו אחר זו, וא"כ חלוקה הזו נמצאת רק בנד' ומ'.
31. ↑ כ"ה בענף-א [נד' ופל']. בענף-ב [ב"נ, מ', פ', וכ"ה בג6] שבאו.
32. ↑ בפל' (ענף-א?) נוסף של רבן גמליאל.
33. ↑ כ"ה בנד' מ' פ' וג6 (ענף-ב ויתכן גם ענף-א). בפל' וב"נ (ענף-א או ענף-ג) ואומר.
34. ↑ בפל' וג6 (ענף-ג?) קרית.
35. ↑ בפל' (ענף-ג?) להן.
36. ↑ כ"ה בענף-א [נד', פל'] וענף-ג [מ']. בענף-ב [ב"נ, פ', וכ"ה בג6] מותרין (בפ' מותרים).
37. ↑ בג6 לא זה.
38. ↑ בב"נ (ענף-ג?) ליתא.
39. ↑ בנד' (ענף-א?) כל מה (ובמ' גם "כל" ליתא, נ' בט"ס).
40. ↑ בנד' מצותו, ונ' הגהה (וכמו הוספת "מה" לעיל, אא"כ שניהם גי' ענף-א). ובג6 מצותה.
41. ↑ במ' נוסף ואכילת פסחים, ובפ' נוסף ליום אחד, וקשה לקבוע את ענפי הנוסח בזה, בפרט דמסתבר דמדובר בהגהות מאוחרות.
42. ↑ כ"ה בענף-א [נד', ב"נ] (פל' חסר כאן בטעות הדומות). בענף-ב [מ', פ', וכ"ה בג6] כל.
43. ↑ בפ' הנאכלים (בנד' הנאכלי').
44. ↑ בג6 ביום.
45. ↑ כ"ה בענף-ב [ב"נ, וכ"ה בנד' וכ"ה בג6]. בענף-א [פל', וכ"ה בפ'] ואם כן (במ' מכאן ליתא).
46. ↑ בנד' (ענף-א?) להרחיק אדם. ובפל' "את האדם" ליתא, ונראה ט"ס.
47. ↑ לא בכל כתה"י יש כאן פיסקה, ואלו הגירסאות השונות: בענף-א [פל', ב"נ] מאמתי קורין את שמע כו' (בב"נ "מאמתי" ליתא וגורס "וכו'"). בפ' (ענף-ב?) מאמתי קורין וכו'. בג5 ... {ק}ורין את שמע בערבים וג'. וקטע גניזה א' ... או עד שיע{לה}... מ'. אבל באמת אין הכרח לומר שזה תלוי בענפים השונים.
48. ↑ בא' מקטעי ג2 אמאי. בקטע ג1 (ענף-ג?) נוסף הוה.
49. ↑ כ"ה בענף-א [נד', פל', ב"נ, וכ"ה בפ'] וקטע ג2 (ענף-ב2?), וכ"ה בג3. בא' מקטעי ג1 ומ' מאמתי. בקטע האחר מימתי, וכ"ה בר"ח המובא בס' הנר.
50. ↑ שם ותו מאי שנא דתני (נ' שהושפע מגי' ענף-ב) בערבית ברישא לתני דשחרית ברישא.
51. ↑ בג3 ותו וכו' ליתא כלל.
52. ↑ בא' מקטעי ג1 בערבית, אבל בהמשך ג"כ "שחרית" (והוגה עה"ג "בשחרית").
53. ↑ צ"ע אם תיבת "ברישא" אינה אלא הגהה ע"פ גי' ענף-ג ועיקר גי' ענף-ב1 דתיבת "ברישא" ליתא, וכמו בענף-ב2.
54. ↑ בקטע א' חסר (בט"ס).
55. ↑ בקטע א' "דתני" ליתא, ובאחר חסר בין אותיות שנ{א (דתני?) בערב}ים.
56. ↑ כ"ה בקטע א', בקטע האחר בערבית ניתני בשחרית.
57. ↑ בענף-ג [ג1 (2 קטעים), ב"נ] ובשכבך.
58. ↑ בא' מקטעי ג1 ומ' (ענף-ג?) ובקומיך.
59. ↑ שם זמן קרית שמע אימת בשכבך ובקומך, וממשיך אב"א וכו'.
60. ↑ ובגליון הוגה מאמתי זמן ק"ש בשכבך ובקומך ואימת זמן שכיבה.
61. ↑ בנד' בערבין.
62. ↑ כ"ה בקטע א', בקטע האחר אימת זמן שכיבה.
63. ↑ בענף-ב1 [מ', פ'] נוסף תנא.
64. ↑ בפל' וב"נ (ענף-א?) "יום אחד" ליתא, ובפל' וגו'. בענף-ב2 [קטעי ג2] ואב"א וכו' ליתא כלל, וכן ליתא בר"ח המובא בס' הנר.
65. ↑ א' עבר הגהה אבל נראה שכך היה כתוב.
66. ↑ בפ' נוסף אימא, וט"ס.
67. ↑ בב"נ אלא, וכ"נ בקטע א' מג1 (שם "אי(ל...)" (כלומר משם נמחק) ועל הגרד נכתב אי הכי סיפא [דקתאני].
68. ↑ בג3 דתניא.
69. ↑ כ"ה בפ' (ענף-א?) וקטע ג1 (ענף-ג). במ' ונד' (ענף-ב?) בערב, ובמ' "מברך" ליתא (חסר חלקים מן השורה בפל' וב"נ וג3, ובקטע אחר מג1 קטוע בראש התיבה).
70. ↑ בענף-ב2 [קטעי ג2] בשחר מברך, ו"שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה" ליתא.
71. ↑ בענף-ב [(מ'), פ', קטעי ג2] ניתני בערב מברך (בפ' ליתני ע"פ ענף-א, במ' בערב ברישא ע"פ ענף-ג).
72. ↑ שם "תנא ערבית ברישא תני" וסומן דצ"ל תנא תני ערבית ברישא, וכן בסמוך גורס והדר תני שחרית.
73. ↑ שם תנא פתח ערבית ברישא, והוא ע"פ גי' ענף-ג.
74. ↑ שם ועד דקאי, כנ' ע"פ גי' ענף-ג.
75. ↑ קטע השני קטוע כאן.
76. ↑ במ' ודקאי, והוגה בה"ש ואדקאי.
77. ↑ בב"נ ואיידי דקאי, ונ' הגהה.
78. ↑ בענף-ג [ג1 (2 קטעים)] מסיים. בענף-ב1 יש בלבול בנוסח: במ' בשחרית מפרש כל מילי דשחרית והדר מפרש מילי דערבית, בפ' תחת "פריש" אי' מסיים ב"פ. ובענף-ב2 [קטעי ג2] מפריש מילי דשחרית והדר מפריש מילי דערבית.
79. ↑ תנא היכא קאי כו' עד כאן ליתא כלל בקטעי ג4.
80. ↑ בא' מקטעי ג2 וג3 "אמר מר" ליתא.
81. ↑ בג3 בתרומה.
82. ↑ שם מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה, ונראה שזו הגהה.
83. ↑ שם ליתא כלל (כגי' ענף-ב2), אבל יתכן ומסתבר שגרס כפ' ונשמט מן הדומות (בתרומתן-בתרומתן).
84. ↑ שם "לאכל בתרומתן" ליתא. ויתכן שכן עיקר גי' ענף-ב2 ובקטע האחר חסר.
85. ↑ שם ניתני.
86. ↑ בג' חסר ובגליון הושלם כגי' קטעי הגניזה האחרים. וג3 חסר מכאן.
87. ↑ שם ניתני משעת צאת הכוכבים, וכגי' ענף-ב.
88. ↑ שם ליתני, והוא הגהה ע"פ גי' ענף-א.
89. ↑ בענף-ב2 [קטע א' מג2, קטעי ג4, גליון ג'] נוסף תנא.
90. ↑ שם דכהנים.
91. ↑ בקטעי ג4 אמתי.
92. ↑ בנד' אימת קא אכלי (וכדלעיל). ובענף-ב [מ', קטעי ג2, קטעי ג4] אוכלין (במ' אוכלים).
93. ↑ בענף-ב [מ', פ', קטעי ג2] בתרומתן.
94. ↑ צ"ע אם זה גי' ענף-ב1 א"כ מנין לפ' כגי' ענף-ב2. ואם זה ענף-ג צ"ע, שב' קטעי ג1 גורסים כאן כגי' ענף-ב. ואולי ב"נ ומ' גורסים כתת-ענף של ענף-ג, ויש פילוג קטן בין נוסח ענף-ג שבגניזה ושבכתה"י השלמים.
95. ↑ במ' "להו" ליתא, וצ"ב אם ב"נ הושפע מענף-ב, או שנשמט מכי"מ בטעות (באמת הושלם בה"ש).
96. ↑ בקטעי ג4 נוסף לאכל בתרומה.
97. ↑ במ' וא' מקטעי ג1 נוסף ואחר יאכל מן הקדשים (ונראה שזו הגהה, ואולי הוא תת-ענף בגי' ענף-ג).
98. ↑ בענף-א [פל' וכ"ה בפ'] שתי הפעמים מלוכל, ובנד' מלאכול. בענף-ב [מ', קטע ג2, קטעי ג4] שתי הפעמים לאכל.
99. ↑ במ' בתרומתו (והוגה כשאר כתה"י), ובפ' בתרומתן (ענף-ב1?).
100. ↑ בקטעי ג4 ואין כפרה.
101. ↑ בקטע ג4 ממאי (בקטע א' מג2 קטוע, וחסר בקטע האחר [ובה"ש הושלם וממאי], וכן חסר בג' וג3).
102. ↑ בפל' דהאי ביאת השמש, וט"ס.
103. ↑ בענף-א [נד', פל'] "וטהר" ליתא.
104. ↑ בנד' ביאת השמש והאי, וט"ס.
105. ↑ כ"ה בענף-ב [מ', קטע ג2] וענף-ג [ג']. בענף-א [נד', פל', ב"נ, וכ"ה בפ'] דילמא. ובקטע א' מג2 אי דילמא, ובג3 או דילמא.
106. ↑ בענף-ג [ג'] {וממאי} דהאי ובא השמש וטהר ביאת אור{ו הוא ומאי} וטהר טהר יומא ודילמא ביאת ש{משו הוא} ומאי וכו', וכ"ה "שמשו" ב' הפעמים בג3 (בקטע ג4 "ובא השמש וטהר ביאת אורו ומאי וטהר", ונשמט בו מן הדומות). והביאו הראשונים גי' זו בשם הגאונים.
107. ↑ בענף-ב1 [מ', פ', וכ"ה בג3] רבא.
108. ↑ בפל' (ענף-ג?) ליתא, ובג' כאן חסר, אבל להלן בג' ליתא.
109. ↑ בענף-א [נד', פל', ב"נ, וכ"ה בג3 וקטע ג4] אם כן לימא קרא. בג' לכתוב.
110. ↑ בענף-ב1 יש בלבול בין הנוסחאות: במ' ויטהר ואחר יאכל מן הקדשים, ובפ' וכבוא השמש וטהר, אבל כעי"ז בקטע א' מג2 (ענף-ב2?) ובא השמש יטהר (וא"כ לגי' זו נדצ"ל וכבוא השמש יטהר). ובקטע ג4 הגי' וטהר.
111. ↑ בענף-א [נד', וכ"ה בפ' וג3] ומאי.
112. ↑ כ"ה בענף-א [פל' (ובנד' נוסף טהר יומא)] וענף-ב [פ', קטע ג2, קטע ג4]. בענף-ג [ג'] נוסף שמע {מינה} ביאת אורו היא ומאי וטהר טהר יומא, וכ"ה במ' וב"נ וגליון פל' וג3, אבל הגי' בכולן ביאת שמשו הוא (בג3 היא) [ואולי התפלג ענף-ג לב' תתי-ענף]. במ' חסר "ומאי וטהר טהר יומא" והושלם בה"ש.
113. ↑ קטע א' קטוע, ורואים רק "..ערב".
114. ↑ כ"ה "שימשא" בענף-ב [מ', פ', קטע א' מג2], וכ"ה בפל'.
115. ↑ בפל' (ענף-א?) אידכי. ובנד' וקטע ג4 ואדכי. בענף-ב2 [קטע ג2] ודכי (קטע האחר קטוע).
116. ↑ בענף-ג [ג', גליון ג3] וידכא (בגליון ג3 קטוע התיבה בסופו), ותיבת "יומא" ליתא.
117. ↑ כ"ה בנד' ופל' (ענף-א?) וכ"ה במ'. בפ' וקטעי ג2 (ענף-ב?) שמיעא.
118. ↑ בענף-ג [ג', (ב"נ), גליון ג3] במערבא בעו לה מבעא (בגליון ג3 בעי, ובג' חסר שם). וכ"ה בעי בפ'. בב"נ הושפע מגי' זו ושם "במערבא הא דרבה בר שילא בעו לה מיבעא", ומעניין דליתא בר "רב" שילא, וכמו פל' לעיל וג' להלן.
119. ↑ בנד' ליתא, ונראה שהוגה להתאים לגירסתו גי' ענף-א דלעיל "וממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו" וכו'.
120. ↑ בפ' דילמא (אולי ע"פ גי' ענף-א ובטעות). ובקטע א' מג2 אי דילמא, וכ"ג לעיל.
121. ↑ בג3 או דילמא.
122. ↑ בג3 דרבא, וכ"ג לעיל.
123. ↑ בג3 נוסף רב, אבל לעיל בפל' (וב"נ) ג"כ ליתא.
124. ↑ שם "ופשטוה מיהא דקתני בברייתא וחכמים אומ' משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומת'".
125. ↑ שם והדר פשיט לה, וכגי' ענף-א.
126. ↑ בג3 הדר.
127. ↑ בג3 ליתא.
128. ↑ בא' מקטעי ג2 פשטא, והקטע האחר קטוע ונראה רק "..טו".
129. ↑ בענף-ב2 [קטעי ג2] לה.
130. ↑ בקטע א' מג2 בריאתא, והקטע האחר מטושטש.
131. ↑ בב"נ וסימן, ובג' וג3 קטוע כך שאפשר שכ"ג ענף-ג. אבל ראה גי' ב"נ בהע' לעיל בסמוך. וי"ג ברי"ף "וסימן" כך שיתכן שהוא ע"פ הרי"ף.
132. ↑ בענף-ג [ג', ג3] עד יציאת הכוכבים, וכ"ה "עד" במ' וא' מקטעי ג2.
133. ↑ לגי' ענף-ג צ"ל אורו, אבל בפועל חסר בג' וג3.
134. ↑ אמר מר כו' בתרומתן ליתא בענף-ג [ג', ג3] וקטע א' (מתוך 3) מג2, ויתכן שחסר בעוד קטע ג"כ (ענף-ב2?). בג3 סימן קורים מחילין מתחילין. בפ' (קודם אמר מר וכו') מתחילין בני אדם ומתחילין קדש סימן. בא' מקטעי ג2 קורין עניים מחילין בני אדם מתחילין... (וחסר עד ורמינהי, ולכן יתכן שחסר אמר מר וכו'). ובעוד קטע מג2 (נוסף קודם ורמינהי וכו') קוראין עני מת{חילין בני} אדם מתחילין קידוש סימן. ובעוד קטע מג2 צויין כאן לשולי הגליון {קורין עני מחילין} (הצילום אינו כ"כ קריא) בני אדם ומתחילין קידוש סי'. ונראה מזה שהסימנים נוספו בזמן מאוחר.
135. ↑ בג3 ורמינהו.
136. ↑ כ"ה בענף-א [נד', פל', ב"נ], וקטע ג2 (ענף-ב2?) וכ"ה בג3. בג' מיאמתי, וכ"ה בגנזי קדם ח"ה עמ' 126, והוא כמו "מאמתי". בענף-ב1 [מ', פ] מאמתי.
137. ↑ בפל' ליתא (ענף-א?).
138. ↑ בפ' בערבי (וט"ס), וב2 קטעים (מתוך 3) מג2 בערבים, אבל כ"ג גם בתחילת הסוגיא, והוא כנראה כתיב מיוחד לכת"י אלו. בג3 ערבית (ובג' חסר).
139. ↑ בנד' משהעני (ואולי הוגה כן ע"פ רש"י, וברש"י כת"י שהעני), ובפל' משעת שעני (ענף-א?).
140. ↑ בענף-ג [ג' וג3] וא' מקטע ג2 פיתו.
141. ↑ בפ' נוסף בערב (ענף-ב1?).
142. ↑ במ' (ע"פ ענף-ג?) ועד (בג' חסר. בג3 כשאר כתה"י).
143. ↑ נדצ"ל שעומד ליפטר, דכ"ג רש"י, וא"כ אין חילוק בין גי' ענף-ב לגי' ענף-ג.
144. ↑ בפ' לישן וליפטר, ונ' שהוגה ע"פ גי' ענף-א. ובא' מקטעי ג2 אחר תיבת ליפטר חסרה תיבה, ויתכן שכתוב בו "ולישן".
145. ↑ בנד' סעודתו, ונראה שזו הגהה וטעות (אמנם כ"ה גם בתוס' הרא"ש, אבל נראה שהמדפיס פענחו לא נכון ע"פ גי' נד').
146. ↑ בענף-ג [ג3, ב"נ (ג' חסר כאן)] סופה, ובא' (מתוך 3) מקטעי ג2 סופא.
147. ↑ בענף-ב יש בלבול בנוסח כאן: במ' מי אמרינן, בפ' מאן יימר (וכדלהלן), בקטע א' מג2 מי יימא, וב2 קטעים מי לימא. ובב"נ מי נימא.
148. ↑ בענף-ב [מ', (פ'), ג2 (3 קטעים)] סיפא ודאי פליגא אמתניתין רישא מי לימא (ראה גירסאות שונות בהע' לעיל בסמוך) דפליגא אמתניתין. וכ"ה "אמתניתין" ב"פ בנד' (ע"פ גי' ענף-ב) ובפעם הראשון בב"נ (אבל בפעם השני ליתא, אולי ע"פ שאר הנוסחאות). בפ' גירסא משונה "סיפא דברייתא ודאי פליגא אסיפא דמתני' אלא רישא דמתני'[=תא?] מאן יימר דפליגא אמתניתין".
149. ↑ כ"נ, כתוב ...א.
150. ↑ במ' ליתא כלל (וט"ס) אבל בה"ש דילמא.
151. ↑ "הוא" ליתא בפ', וט"ס.
152. ↑ בג' עני (ענף-ג?).
153. ↑ "ועני וכהן חד שיעורא הוא" ליתא בנד' ופ', יתכן מחמת הדומות, ויתכן שכ"ג ענף-א.
154. ↑ כ"ה ברוב עדי הנוסח, מלבד מ' וא' (מתוך 3) מקטעי ג2 הגורסים מאמתי.
155. ↑ בענף-ב2 [2 מתוך 3 קטעי ג5] מחילין, וכמו בסימנים דלעיל.
156. ↑ בענף-ג [ג'] לקרות שמע (תיבת "בערבין" חסר), וכ"ה "לקרות" במ' ונד' (נ' שזה תלוי בכתה"י ולא בענפי הנוסח שכ"ג גם להלן). ובפל' ו2 (מתוך 3) קטעי ג2 לקרא.
157. ↑ בנד' בערבית. וב2 (מתוך 3) קטעי ג2 בערבים.
158. ↑ בענף-א [פל', ב"נ] שרוב בני אדם.
159. ↑ בג' (ענף-ג?) נכנסים.
160. ↑ בענף-ג [ג', פל'] וענף-ב2 [קטעי ג2] פיתן.
161. ↑ בענף-ג [ג'] נכנסין.
162. ↑ בנד' (ענף-א?) וענף-ב2 [ג2 (3 קטעים)] סימן.
163. ↑ בענף-ג [ג'] עד יציאת הכוכבים, וכ"ה "עד" במ' וא' (מתוך 2) מקטעי ג2, וכ"ה "יציאת" בקטעי ג5.
164. ↑ בענף-א [נד', פל'] הככבים, וכ"ה במ'. וכ"ה להלן בסמוך (ושם בב"נ הכוכבים).
165. ↑ בפ' ליתא, וט"ס.
166. ↑ בענף-ב2 [א' מקטעי ג2] ליתא, וכ"ה בילקוט שמעוני ופסקי רי"ד. וכן ליתא בירושלמי.
167. ↑ במ' נוסף חציים, ונ' הגהה.
168. ↑ בפל' מ' ו2 (מתוך 3) קטעי ג2 עשים, ככתוב במקרא.
169. ↑ כ"ה בענף-ב [מ', 2 (מתוך 3) קטעי ג2] וג5 וכ"ה במקרא. בענף-א [נד', פל' (בב"נ חסר כאן)] חצים, וכ"ה בא' (מתוך 3) מקטעי ג2, וכ"ה בפ' חציים, ובאמת בנד' "חציינו מחזקים" בט"ס.
170. ↑ כ"ה בענף-ב [מ', פ', קטעי ג2], וכ"ה במקרא (ובפל' כענף-ב ולכאו' הוגה כן ע"פ המקרא). בענף-א [נד', ב"נ] וקטעי ג5 ועד.
171. ↑ בג' (ענף-ג?) עושים במלאכה וג' (והשאר ליתא, ומסתבר דהוא קיצור מאוחרת).
172. ↑ כ"ה בענף-ב [פ', קטעי ג2] וענף-ג [ג', קטעי ג5] וכ"ה בב"נ (שם יש חסרון בתיבת "והיו", וכן חסר בא' מקטעי ג2) וכ"ה במקרא. בענף-א [נד', פל'] והיה לנו הלילה למשמר והיום למלאכה, וכ"ה בירושלמי. וכ"ה במ' אבל שם "מלאכה", וצ"ע מנין לו גי' זו, אבל גורס כן גם להלן, ושם יש לו תמיכה לתיבת "למשמר" בא' מקטעי ג2. וכ"ה בכ"י מ' ובנוסח הדפוס במגילה כ' ע"ב, ועכ"פ בכ"י מ' כנראה הוא מוגה מסיבה כלשהי. וברא"ה ג"כ כבמ' והיה לנו הלילה למשמר והיום מלאכה, ואולי שניהם ע"פ הרי"ף שהיה לפניהם (ברא"ה מהד' תשס"ז "תיקן" הלשון שלא כדת, ומבדיקה בכת"י צ"ל כמו שהבאנו וכמו שהוא בנד' ובמהד' אהבת שלום).
173. ↑ בא' "וכי תימא צאת הכוכבים יממא" ואח"כ חסר, וזה בודאי ט"ס וצ"ל כפ', ובשני ניתן לקרוא רק "}צא{ת הכוכבים".
174. ↑ שם וכי תימא מעלות השחר ועד הנץ החמה ומכי ערבא שמשא ועד צאת הכוכבים לאו יממא הוא וליליא הוא ואינהו דמקדמי ומחשכי
175. ↑ בג' הגי': וכי תימא אינהו {דז}ריזי חשוך ועבור ולעל(ו)ם מד(מ)עיילא שמשא {לי}לה הוי, ויתכן שכ"ג ענף-ג וגי' מ' הוי הגהה, אלא דנראה שמ' מייצג את ענף-ג נאמנה: 1. דנוסח ג' משונה מאד משאר הנוסחאות ואינו מובן, 2. דגי' ג5 דומה להפליא לגי' מ' רק בסדר אחר ובלי תיבות "ומשום בנין בית המקדש", 3. נוסח הדפוס במגילה כ: גורס נוסח זה כמו שהגהנו בפנים, ושאר כתה"י שם גורסים נוסח אחר לגמרי, ומסתבר שהושפע שם מהנוסח כאן. ומ"מ אינו מן הנמנע שיש לענף-ג ב' תתי-ענף, ונוסח ג' ונוסח הפנים מייצגים תתי-ענף נפרדים.
176. ↑ בב"נ עירוב.
177. ↑ בנד' ואינהו דמחשכי ומקדמי, ונראה שהיא הגהה ע"פ רש"י. ובב"נ ואינהו הוא דמקדמי ומחשכי. וגם זה נראה הגהה, וכ"ה בריטב"א.
178. ↑ בפ' ומקדמי, אבל "מקדמי" כ"ה בקטע ג2 (בקטע אחר חסר בראש התיבה), ובפל' הוגה בה"ש "דמחרפי" מקדמי ומחשכי, משמע דכצ"ל לנוסח זה.
179. ↑ נ' דגי' המקורית היה ואינהו מקדמי ומחשכי, וכג5 ושאר הנוסחאות (ויתכן שגי' ענף-ג הוא דמקדמי, כמו שהוא בב"נ וג5), ותיבות "משום בנין בית המקדש" הן פרי הגהה, ואכן אינן בג5 וכן אינן במגילה כ: לנוסח הדפוס.
180. ↑ כמו לעיל, בענף-א [נד', פל'] והיה לנו הלילה למשמר והיום למלאכה, וכ"ה במ' אבל שם "מלאכה" כשאר כתה"י. וכ"ה "למשמר" בקטע ג2 (האחר חסר), ואולי כ"ג ענף-ב כאן ופ' הוגה ע"פ המקרא.
181. ↑ בענף-ג [ב"נ, קטעי ג5 (בג' חסר)] וקא סלקא דעתין. בפ' "וקא" ליתא, וט"ס.
182. ↑ בנד' ופל' (ענף-א?) בר"ת קס"ד, ובב"נ וקא סלקא דעתא.
183. ↑ במ' דבני אדם בערבי שבתות היינו עניים, ופשוט דבא מהגהת חכם.
184. ↑ בקטעי ג5 בני אדם עניים הן.
185. ↑ בענף-ב2 [קטעי ג2] נוסף: והאי דקתני בני אדם לאפוקי בני מלכים (וכ"ה בגליון פל' וג'), וגי' זו נמצא להלן בגי' ענף-ג.
186. ↑ מכאן יש בפ' נוסח משונה, המודגש הוא השונה מגי' ענף-ב1: ואי ס"ד עני ובני אדם חד שיעורא הוא (אם רוצים לקיים הנוסח צריך להוסיף: רבנן היינו ר' מאיר) ואי עני ובני אדם לאו [חד] שיעורא הוא אלא שיעורא דעני לחוד ושיעורא דבני אדם לחוד ולעולם עני וכהן חד שיעורא הוא ואכתי עני וכהן לאו חד שיעורא הוא.
187. ↑ בנד' וגליון פ' דאי (ענף-א?).
188. ↑ בענף-ב [(מ'), קטעי ג2] ואי ס"ד דעני וכהן חד שיעורא הוא. ובמ' ואי ס"ד עני, וי"ל או שהוגה ע"פ גי' ענף-ג או שהוא מייצג ענף-ב1. ויש לציין דלהלן במ' וקטעי ג2 ג"כ ואי ס"ד עני, ויתכן דמ' הוגה כאן ע"פ הא דלהלן. ושם הגי' בפ' דעני, ויתכן שהוגה ע"פ הנוסח כאן.
189. ↑ יתכן שהוא ע"פ גי' ענף-ג.
190. ↑ א' מתחיל מתיבת "עני".
191. ↑ בקטעי ג5 ודכהן.
192. ↑ בפל' דילמא.
193. ↑ במ' חסר שורה זו מחמת הדומות, או משום דגורס כגי' ענף-א (וזהו גם גי' ענף-ב1), או כב"נ "ובני אדם חד שיעורא הוא", וא"כ י"ל דזה גי' ענף-ג (וקטעי ג5 גורסים הוספה בעלמא).
194. ↑ שם איתא "ובני אדם ... (כאן כתוב "לאו חד" על הגרד) שיעורא הוא ורמינהי", וחסר בטעות הדומות. ויתכן שכ"ג ענף-ב1, כלומר בלי ההמשך והאי דקתני וכו'.
195. ↑ כ"ה בענף-א [נד', פל', ב"נ], וכ"ה בפ' ו2 (מתוך 3) קטעי ג2. במ' וקטע אחר מג2 מאמתי.
196. ↑ בנד' לקרות שמע (ענף-א?, ולעיל גרס "לקרות קרית שמע" ואולי כצ"ל), ובמ' לקרות קרית שמע (וכן גרס לעיל), ונראה שזה תלוי בכתה"י ולא בענפי הנוסח. ובא' (מתוך 2) מקטעי ג2 מאימתי קורין את שמע, וטעות.
197. ↑ בפ' בערבי'.
198. ↑ ב2 מתוך 3 קטעי ג2 נוסף: י'ש'מ'ר' נ'ח' סי'.
199. ↑ כ"ה בענף-א [פל', וכ"ה ברמב"ן ומאירי]. בענף-ב טהורים [ג2 (3 קטעים, בא' נראה סוף התיבה "ם", ובא' ראש התיבה "ט"), ובפ' וקטעי ג5 טהורין, ובב"נ נראה תחילת התיבה "טה"], ובנד' מטהרים. במ' טהורים נכנסין, ונ' שהוא עירוב גי' ענף-ב וענף-ג (וא"כ גם ענף-ג גורס נכנסין). וצריך עוד בירור.
200. ↑ בב"נ נוסף לר' מאיר (ענף-ג?).
201. ↑ בעוד ב' קטעים נראה רק תיבת "טובלין".
202. ↑ בקטעי ג5 הן טובלין (ענף-ג?). בפל' ופ' טובלין.
203. ↑ שם ר' חנניא.
204. ↑ שם ר' חנניה אומר, כנ' ע"פ גי' ענף-א (או ענף-ג).
205. ↑ בפל' משעני (ענף-א?).
206. ↑ כ"ה בענף-א [נד', פל'] וכנ' ענף-ג [מ']. בענף-ב [פ', ג2 (2 קטעים), ב"נ, קטעי ג5] ר' אחי.
207. ↑ במ' וקטע א' (מתוך 3) מג2 (ענף-ג?) שבני אדם, וכ"ה ברשב"א.
208. ↑ בפל' (ענף-א?) נוסף בערבי שבתות, וכן הובא בתוס' ר"י ד"ה תרי תנאי.
209. ↑ כ"ה בענף-א [נד', פל', ב"נ] וכ"ה בקטעי ג5 (ענף-ג?). בענף-ב [מ', פ', קטעי ג2] ואי סלקא דעתא, וכמו לעיל בגי' ענף-ב.
210. ↑ בפ' דעני, ויתכן שהוגה ע"פ גי' ענף-ב לעיל, עיי"ש.
211. ↑ כ"ה בענף-א [נד', פל'] וענף-ג [מ']. בענף-ב [(פ'), 2 קטעי ג2, ב"נ, קטעי ג5] חנניה (בפ' חנניא, וכדלעיל).
212. ↑ בנד' וקטעי ג2 (3 מתוך 4) וקטעי ג5 כאן ולהלן הינו (ענף-ב2?).
213. ↑ שם שיעורא דכהן לחוד ושיעורא דעני לחוד.
214. ↑ בקטעי ג5 וכהן לחוד.
215. ↑ בפ' השתא מיחת רישא דבריית' פליגא ארישא דמתיני' והא מנייהו מואחר, ונ' הגהה. אמנם יתכן שכ"ג ענף-ב1, ומ' מייצג ענף-ג.
216. ↑ בקטעי ג5 מאחר, וכן להלן.
217. ↑ שם "אמר רב נחמן בר יצחק" ליתא, וכגי' המשונה לעיל בסמוך, ואולי נמחק ע"פ ענף-א.
218. ↑ כ"ה בענף-ב [מ', פ', 3 קטעי ג2] וענף-ג [פל']. בענף-א [נד', ב"נ, קטעי ג5] דאי אמרת.
219. ↑ שם עני מקדים.
220. ↑ שם עני מוקדם. וצ"ע.
221. ↑ כ"ה בענף-א [נד', פל'] וענף-ג [מ']. בענף-ב [פ', ג2 (4 קטעים), ב"נ, קטעי ג5] חנניה, וכדלעיל.
222. ↑ בענף-א [נד', ב"נ, קטעי ג5] אלא לאו.
223. ↑ בענף-ב [פ', ג2 (3 קטעים)] עני.
224. ↑ בנד' ליה, וט"ס.
225. ↑ בב"נ (ענף-ג?) נוסף לר' מאיר.
226. ↑ בב"נ הכהני', ויתכן שכ"ג ענף-ג, וא"כ גי' מ' ט"ס וצ"ל כמו בגי' ענף-ב1, אבל יותר נ' שבב"נ ט"ס.
227. ↑ בנד' טובלים, ונ' הגהה.
228. ↑ במ' תחילה כתוב גי' ענף-ג (מ"שפיר קאמר" עד "זה נכנס וזה יוצא") ואח"כ גי' ענף-ב.
229. ↑ בנד' (במקום "אמר לך ר"מ") ור' מאיר הכי קאמר ליה, וצ"ע אם זו הגהה או כ"ג ענף-א (וא"כ פל' וב"נ הוגהו ע"פ גי' ענף-ג).
230. ↑ בנד' מי סברת דאנא אבין השמשות וכו' אנא בין השמשות דר' יוסי קאמינא, ואולי הושפע כאן ע"פ גי' ענף-ג, ונראה דהיא הגהה מסברא, וצ"ע.
231. ↑ בקטעי ג5 דתניא ר' יוסי אומר.
232. ↑ בפל' חסר.
233. ↑ בג5 שזה.
234. ↑ בענף-ג [פל', מ', ג5, וכ"ה בקטע ג2 (1 מתוך 2)] ואליבא. ויתכן שכ"ג ענף-א ג"כ, ונד' וב"נ גורסים כאן כגי' ענף-ב.
235. ↑ בפל' (ענף-א?) אר'.
236. ↑ ע"פ כת"י לונדון ופרמה "איבעיתימא רישא דמתני' לאו ר' אליעזר".
237. ↑ בפ' יש נוסח משונה: (ו)איבעי תימא מדסיפא דמתניתין ר' אליעזר רישא לאו ר' אליעזר ואיבעי תימא רישא וסיפא ר' אליעזר ולא קשיא תרי תנאי ואליבא דר' אליעזר, וכעי"ז בריטב"א (שם "אב"א מדסיפא ר"א רישא (דמאימתי) [דמתני'] לאו ר"א"), ויתכן שכ"ג ענף-ב1 (אבל יתכן שהריטב"א גורס כענף-ג ורק תיבת "מדסיפא" הוגה וצ"ל סיפא). אמנם מזה דנד' גורס כעין גי' ענף-ב נראה דאין לומר כן, וצ"ב.
238. ↑ באחד מהם ניתן לקרוא רק ההתחלה ואחר תיבות ואב"א חסר, והשני הוא קטע ג2א (ויתכן שהוגהו ע"פ גי' ענף-א).
239. ↑ בעוד קטע ניתן לקרוא: "איפוך ... בעי תימא לא תיפוך...". ובעוד קטע: "ואי בעי תימא ... בעי תימא לעולם לא תיפוך ... בעי תימא סיפא...". ונראה א"כ דצ"ל: "(אב"א) איפוך [וכאן היה כתוב הסבר דאיפוך ר"מ ור"א בברייתא] ואב"א (לעולם) לא תיפוך ותרי תנאי אליבא דר"א ואב"א סיפא ר"א רישא לאו ר"א".
240. ↑ שם הגי' לישנא אחרינא רישא לאו ר' אליעזר, וכ"ה "לישנא אחרינא" ברשב"א (דף ב. ד"ה ולענין מאימתי), ושם סיפא ר"א רישא לאו ר"א, אמנם נראה דבנד' חסר מטעות הדומות וצ"ל רישא לאו ר"א סיפא ר"א, וכסדר ענף-א.
241. ↑ שם: אי בעית אימא תרי תנאי ואליבא דר' אליעזר ואי בעית אימא סופה ר' אליעזר רישא לאו ר' אליעזר.
242. ↑ במ' נוסף הוי, וט"ס.
243. ↑ בב"נ אליבא.
244. ↑ כ"ה בנד' (ענף-א?) ומ' (ענף-ג?). בפל' ועד סוף האשמורת כו'. בפ' וקטע ג2 (ענף-ב?) מתני' עד סוף האשמורת הראשונה דברי ר' אליעזר, וכ"ה בב"נ ושם נוסף וכו'. בג5 פיס['] עד סוף האשמורת הראשונה.
245. ↑ במ' (ענף-ג?) "ר' אליעזר" ליתא (בג' חסר כאן).
246. ↑ בפ' מאי קא חשיב ר' אליעזר אי שלש משמרות קא חשיב, וכן ניכר בקטע ג2 דכתוב "אי שלוש...". ויתכן שהקטע האחר (ג2א) הוגה ע"פ נוסח שאר כתה"י כאן ובסמוך, וצ"ע.
247. ↑ בענף-ב [מ', פ', ג2 (2 קטעים)] ניתני עד שלישית הלילה. בקטע א' "..(שלוש) ועד שלישית...", ובקטע האחר (ג2א) ליתני, וכן להלן בסמוך.
248. ↑ בפ' אי ארבע משמרות קא חשיב, אבל בג2 (2 קטעים, כולל ג2א) כשאר כתה"י, ואולי שני הקטעים הוגהו כאן ע"פ גי' שאר כתה"י. ושם (בג2א, השני חסר) אי קסבר. ובג5 ואי ארבע וכו'.
249. ↑ בענף-ב [מ', פ', ג2 (2 קטעים)] ניתני עד רביעית הלילה, וכנ"ל.
250. ↑ בפל' וקמ"ל, וט"ס. ובענף-ב [מ', פ', ג2 (3 קטעים)] ומילתא אגב אורחיה קמ"ל.
251. ↑ שם והא קמ"ל דאיכא משמרות ברקיעא ואיכא משמרות בארעא.
252. ↑ שם כי היכי דאיכא משמרות בארעא איכא נמי משמרות ברקיעא.
253. ↑ כן נראה, שם דכי היכי דאיכא שלש משמרות בארעא ה"נ איכא שלש ברקיעא, וט"ס.
254. ↑ בפל' משמרה (ובפעם השני משמ').
255. ↑ בב"נ הכי נמי איכא, ע"פ גי' ענף-ג.
256. ↑ כנדצ"ל וכ"ה במ' וב"נ.
257. ↑ נדצ"ל משמרות.
258. ↑ בקטע ג2א איכא משמרות ברקיעא, ונ' הגהה ע"פ גי' ענף-ג.
259. ↑ בפ' כדתניא (ענף-ב1?), ונראה שזו הגהה.
260. ↑ בב"נ הקב"ה יושב, ונראה שזו הגהה ע"פ גי' ענף-ג להלן.
261. ↑ בענף-ג [ג', ג5] נוסף ואמרת אלהם (וכ"ה במקרא "אליהם", ובג5 בטעות "ואמרתם אליו").
262. ↑ בפל' "וממעון קדשו יתן קולו" ליתא, וגורס וגו', ובנד' ממעון (ענף-א?).
263. ↑ בג' ג5 וקטע א' מג2 (מתוך 2, בג2א "שאג") שאוג (ענף-ג וענף-ב2).
264. ↑ בענף-ג [ג', ג5] נוסף הידד (בג' הידר וט"ס) כדורכים יענה על כל יושבי הארץ, וכ"ה בענף-ב2 [3 מתוך 4 קטעי ג2]. ובקטע אחר הידר כדורכים יענה, ובפ' הידד כדורכים (ו"יענה" נוסף בה"ש).
265. ↑ בענף-ב [מ', ג2 (2 קטעים), ב"נ, ג5] סימן.
266. ↑ בענף-ב [מ', פ', ג2 (3 קטעים), ג5] שלישית אשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו.
267. ↑ בענף-ג [ג', פל'] "ר' אליעזר" ליתא.
268. ↑ במ' "קא חשיב" ליתא בט"ס.
269. ↑ בענף-ב [פ', ג2 (3 קטעים)] "סימנא למה לי" ליתא.
270. ↑ בענף-ג [ב"נ] "אורתא הוא" ליתא (ג' חסר מכאן עד סימנא למה לי אלא קא חשיב כו' בטעות הדומות). בקטע ג2א יממא הוא (וט"ס). ובקטע א' מג2 אורתא היא, וכ"ה בג5.
271. ↑ במ' ופ' ואי, ויתכן דמ' הוגה ע"פ ענף-ג ופ' הוגה ע"פ ענף-א או מסברא, או שהם מייצגים ענף-ב1.
272. ↑ בודאי הגהה מן הסברא היא, ובאמת גורס "צפרה".
273. ↑ בענף-ב [מ', פ', ג2 (3 קטעים), ב"נ, ג5] כי קא חשיב.
274. ↑ שם "סוף" משמרה ראשונה בסופא, וט"ס ע"פ גי' שאר הנוסחאות.
275. ↑ בפ' ואמצעית של אמצעיתא, אולי ע"פ גי' ענף-א.
276. ↑ בפל' ואמצע' דמציעתא, ובב"נ ואמצעית דאמצעיתא.
277. ↑ בב"נ ואחרונה בתחלתה, ובפל' ותחילת אחרונה.
278. ↑ בענף-ב [פ', ג2 (3 קטעים), ג5] רב אשי אמר.
279. ↑ בפל' לעולם כולהו, אולי ע"פ גי' ענף-א.
280. ↑ ובענף-ב [פ', ג2 (2 קטעים), ג5] במקום "וכי תימא" וכו' הגי' ומאי נפקא מינה. בנד' ולמאי נפק"מ, וט"ס (אולי ע"פ גי' ענף-ב). בפל' "לא צריך" ליתא, וט"ס. בב"נ וכ"ת אחרונה סימנא למה לי נפק"מ, והוא פרי הגהה. במ' "למאי" ליתא, וט"ס.
281. ↑ בנד' נוסף למקרי ק"ש, ובג' נוסף לקרית שמע, ועכ"פ אחד מהם הוספה מאוחרת, דאל"ה אין הסבר להא דבפל' וב"נ ליתא הוספה כעי"ז.
282. ↑ בענף-ב [מ', פ', ג2 (3 קטעים), ג5] כגון.
283. ↑ מבואר שהוגה מתוך השפעה, דבהמשך גורס: "כיון (זמן קרית שמע ולא ידע) דחזי" וכו', והמילים שנמחקו הן מגירסא האחרת.
284. ↑ בפ' אימתי, וט"ס.
285. ↑ במ' נוסף דמטא ליה זמן ק"ש, ונראה שזו הגהה.
286. ↑ שם "כיון דכי חזי הני סימני תינוק כו'".
287. ↑ בג5 שראה.
288. ↑ כ"ה בב"נ ומ', וכנדצ"ל. בג' כי.
289. ↑ בב"נ נוסף ושמע, ונ' הגהה.
290. ↑ בפל' (ענף-א?) מידע ידע.
291. ↑ שם ליתא בשגגה "לידע דמטא זמן ק"ש" והגי' ליקום.
292. ↑ שם וליקו, ע"פ גי' ענף-ג.
293. ↑ שם וליקום, אולי ע"פ ענף-ג.
294. ↑ שם אמר ר' יצחק (וכגי' ענף-ג).
295. ↑ שם רב יצחק, וכגי' ענף-א.
296. ↑ אולי גם לענף-א צריך להוסיף בר מרתא.
297. ↑ בענף-ב1 [מ', פ'] א"ר יצחק בריה דרב שמואל.
298. ↑ בפ' "בר מרתא" ליתא, ע"פ גי' ענף-א.
299. ↑ כ"ה בפל' וב"נ וכנדצ"ל, ובג' נשמט מן הדומות.
300. ↑ והוגה "משמיה" (וכ"ה בב"נ), אבל כ"ה גם בקטע ג2.
301. ↑ בענף-ב יש קצת בלבול בנוסח: במ' הויא, בקטע א' מג2 הווה, ובקטע האחר האוי (בפ' "הוי הלילה" ליתא כלל בט"ס).
302. ↑ בענף-ב2 [קטעי ג2] על.
303. ↑ בענף-ג [ג'] הקב"ה יושב (וכ"ה בב"נ לעיל).
304. ↑ בענף-ב2 [ג2 (2 קטעים), ג5] "ושואג כארי" ליתא, וכ"ה בפל', אבל שם מ"ועל כל משמר" עד "אומות העולם" הושלם ע"י סופר אחר. ובב"נ ושואג כארי שנא' יי ממרום ישאג וכו', ונ' הגהה.
305. ↑ בענף-ב1 [מ'] אוי לי, וכ"ה בהשלמת פל'.
306. ↑ כ"ה בענף-א [נד'] וענף-ג [ג']. בענף-ב [מ', פ', ג2 (2 קטעים), ב"נ, ג5, השלמת פל'] שחרבתי.
307. ↑ בענף-ב2 [קטע ג2] בניי (ובעוד קטע בנוי).
308. ↑ בא' מקטעי ג2 (מתוך 2) בין (ענף-ב2?), ונ' ט"ס.
309. ↑ בענף-ג [ג'] נוסף והיכא משכחת לה דכת' עזבתי את ביתי נטשתי את נחלתי נתתי את ידידות נפשי בכף אויביה.
310. ↑ בענף-ג [ג', פל'] פעם אחת נכנסתי לחרבה אחת, וכ"ה "נכנסתי" בג5.
311. ↑ בענף-א [נד', פל'] לחורבה אחת מחורבות ירושלם (בפל' "לחורבה" ליתא בט"ס), וכ"נ "חורבה" בקטע ג2, וכ"ה "מחורבות" בקטע ג2 (קטע אחר). וכ"ה "לחורבה" במ'.
312. ↑ בענף-ב [פ', ג2 (3 קטעים), ב"נ, ג5] ובא.
313. ↑ בענף-ג [ג'] "זכור לטוב" ליתא.
314. ↑ בענף-א [נד', פל'] ושמר.
315. ↑ בפל' את (ענף-א?).
316. ↑ שם עד שסיימתי תפלתי כשיצאתי. ובב"נ עד שסיימתי את תפלתי.
317. ↑ בג2א ליתא, ונראה הגהה ע"פ א' הגירסאות.
318. ↑ בנד' בכל הענין ואמרתי, ואמר, ונראה שזו הגהה.
319. ↑ בפ' ועליך שלום (ענף-ב1?).
320. ↑ בענף-ב1 [מ', פ'] ומורי, וכ"ה בפל'. בב"נ ומארי.
321. ↑ בפל' (ענף-א?) א"ל ר' אמאי נכנסת.
322. ↑ בענף-ב [פ', ג2 (3 קטעים), ג5] נכנסתה.
323. ↑ בפל' (ענף-א?) ליתא. במ' (ענף-ג?) הזאת.
324. ↑ במ' (ענף-ג?) נוסף בני (כדלעיל בסמוך).
325. ↑ בב"נ (ענף-ג?) א"ל מפני מה לא התפללת בדרך.
326. ↑ בענף-א [נד', ב"נ] מתירא הייתי. וכ"ה בפ' ושם ירא הייתי, וט"ס. בקטע ג2א נתיראתי (ובעוד קטע ג2 נתיריתי, ונמחק, ואח"כ חסר, וצ"ל דגם קטע זה הוא כקטע ג2א).
327. ↑ בנד' יפסיקו בי, ובפל' יפסקנו, ושניהם ט"ס. ב2 (מתוך 3) קטעי ג2 וג5 יפסקוני.
328. ↑ בפ' דרך (ענף-ב1?), ונ' ט"ס.
329. ↑ בב"נ (ענף-ג?) ובאותה.
330. ↑ בפל' (ענף-ג?) ליתא והגי' "שלש", ונראה שזו ט"ס.
331. ↑ בב"נ שיתפלל.
332. ↑ בפל' ליתא, וט"ס.
333. ↑ בענף-ב1 [פ'] "בני" ליתא, וכן ליתא בהגהת פל' (שם נמחקה מכאן עד תיבות "שלחן אביהם" ונכתבה על הגרד ע"י סופר אחר).
334. ↑ בענף-ב [פ', ג2 (3 קטעים)] מה שמעתה, וכ"ה בהגהת פל'.
335. ↑ בענף-ב1 [מ', פ', הגהת פל'] אוי לי.
336. ↑ כ"ה בענף-א [נד'] וכצ"ל לגי' ענף-ג כמו שהוא לעיל, וכ"ה בג5. בענף-ב [מ', פ', קטע ג2, ב"נ] שחרבתי.
337. ↑ בנד' (ענף-א?) לבין האומות, וכ"ה בהגהת פל'.
338. ↑ במ' וחיי ראשי. בהגהת פל' בחייך ובחיי ראשך. בג5 וחיי נפשך. בפ' (ענף-ב1?)הגי' חייך בני. בב"נ (ענף-ג?) בני חייך וחי[י] ראשך.
339. ↑ שם "אומרת כך" ליתא, ובב"נ חסר שם. וגורס "שלשה" פעמים.
340. ↑ ובהגהת פל' "לא שעה זו ...תיל... אלא שבכל יום ויום אומרת כך".
341. ↑ בג6 שלוש פעמים בכל יום מנהמת כיונה {ואומרת} כך. וכן ניכר בג2א דאיתא "שלוש (בכל) פע{מים}".
342. ↑ בקטע א' "כין" בט"ס, ובקטע האחר חסר, אבל סביר להניח דכצ"ל וכג6.
343. ↑ בנד' (ענף-א?) ולא זו בלבד.
344. ↑ בב"נ (ענף-א או ענף-ג?) בכל זמן, ובג5 בזמן (בהגהת פל' "כשישראל").
345. ↑ בענף-ב1 [מ', פ'] שישראל עושין רצונו של מקום ונכנסין, וכ"ה בהגהת פל'.
346. ↑ בג5 ואומרין.
347. ↑ שם "ועונין יהא שמיה...", והשאר חסר. בהגהת פל' ג"כ "ועונין יהא שמיה", ו"רבה מברך" ליתא בט"ס.
348. ↑ באחד מהן יש חסרון אבל מסיים "שמו הגדול מבורך".
349. ↑ שם "אמן" ליתא, וכ"ה בתוס' ותוס' רבינו פרץ, ואולי כ"ג ענף-ג.
350. ↑ בענף-ב [מ', קטע ג2, וכ"ה בהגהת פל'] את ראשו.
351. ↑ בג5 מנענע בראשו.
352. ↑ בפ' למלך (ענף-ב1?).
353. ↑ בקטע א' חסר, אבל נראה בו "אוי... {העו}לם", וגם בהמשך איתא בטעות "אוי (לו) לבנים".
354. ↑ בג6 "אוי לו לאב שלא זכה...", והשאר חסר.
355. ↑ בנד' (ענף-א?) ואוי.
356. ↑ כ"ה בנד' (ענף-א) ומ' (ענף-ג). בענף-ב [פ', ב"נ, ג2 (2 קטעים), ג5] אוי.
357. ↑ בג5 "להם" ליתא.
358. ↑ רוב נוסחאות הגאונים ומקורות לכך נידונו להלן בפרק ד' בארוכה.
359. ↑ מהד' ר"ד גולדשמידט עמ' נא; מהד' רי"ע סץ עמ' קצח.
360. ↑ מהדורת רש"א ווערטהיימער, ירושלים תרפ"ז. ובאוצר הגאונים (עמ' 103) ערער על ייחוס הפירוש אליו וקבע שהוא לקוטי גאונים שונים, וראה מש"כ רמי"ל זק"ש בסיני יג (עמ' מט) לערער עוד על הייחוס לרס"ג, והשערתו שהוא חיבורו של רב שרירא גאון. אולם כ"ז אינו נוגע לקטע שלנו, שהובא בחיבור זה כשצויין תחילה "ללפיומי גאון", כלומר לרס"ג (אוצר הגאונים עמ' 108 הע' טז), ובסוף הקטע צויין "עד להכא".
361. ↑ 1. גורס ובשכבך ובקומיך וכענף-ג. 2. נראה דהוא דגורס "וכי תימא מעלות השחר לאו יממא ומכי איערב שימשא ליליא" וכענף-ג.
362. ↑ 1. נראה דהוא גורס וממאי דהאי ובא השמש וטהר ביאת שמשו הוא וכו' ודילמא ביאת אורו הוא, ודלא כענף-ג. 2. כנראה הוא גורס בברייתא בדף ב: שהכהנים זכאין, דלא כענף-ג נכנסין.
363. ↑ הובא בשמו דל"ג אוי "לי" (ראה בדברינו להלן פרק ד').
364. ↑ רי"מ דובאוויק, 'הדף הראשון של פירוש רב האיי גאון למסכת ברכות', בתוך נטועים יט (תשע"ד) עמ' 143 ואילך.
365. ↑ בענף-ב הגירסא "מאי איריא דתני משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ניתני משעת צאת הכוכבים כדקני בברייתא סימן לדבר צאת הכוכבים". והנה בפירוש רב האיי גאון כתב וז"ל: ... לבעלי התלמוד כי שעה שהכנים נכנ[סים] לאכול בתרומתן היא שעת יציאת הכוכבים ושנויה היא כמו בברייתא ובלשון חכמים שנויה... וחכמים אומ' משעה שהכה[נים] זכאין לאכול בתרומתן וסימן לדבר יציאת הכוכבים. ועל פי כן שאלו מאי אריא משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ליתני עד צאת הכוכבים עכ"ל. הרי שגרס כגי' ענף-ב, וכן ההוספה כדקתני בברייתא וכו' משמע שגרסו ממש"כ "ועל פי כן שאלו" (המהדיר הוא שעמד על כך).
366. ↑ גורס חייבין אתם לקרות.
367. ↑ גורס וממאי דהאי ובא השמש וטהר ביאת אורו הוא וכו' ודילמא ביאת שמשו הוא, וכענף-ג.
368. ↑ גורס משעה שהכהנים זכיאין לאכול בתרומתן, דלא כענף-ג "נכנסין".
369. ↑ 1. נ' שגורס מותרין אתם לקרות. 2. גורס ליתני עד שלישית הלילה, ליתני עד רביעית הלילה, וכענף-ב. 3. גורס ומילתא אגב אורחיה [קמ"ל כי הכי דאיכא משמרות בארעא איכא] משמרות ברקיעא, וכענף-ב. ועי' עוד דוגמאות בהערה הבא. וכ"כ ר"א גבאי במאמרו (מנורה בדרום ט"ז עמ' נא).
370. ↑ 1. ל"ג "ואב"א יליף מברייתו של עולם דכתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד". 2. נ' דגורס שאג ישאג על נוהו הידד כדורכים יענה על כל יושבי הארץ, וכ"ה בענף-ב2 וענף-ג. 3. ל"ג כענף-ב1 אוי לי שחרבתי את ביתי. מאידך, ל"ג "אוי לו לאב שהגלה את בניו לבין אומה"ע" דאי' בענף-ב2 וליתא בענף-ב1, אבל שיערנו דנוסח המקורי דענף-ב2 היה כענף-ב1 בזה ולא גרסו.
371. ↑ 1. בדף ב: גורס עד שעה שעומד לישן, כמו שהוא בפל', אמנם יתכן דכ"ה רק גי' ענף-ג. 2. בדף ג. בסימני ר"א בפעם הראשון גורס "שלישית תנוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה", אבל בהמשך פי' "ושמע לאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו", וסדר זה הוא רק בענף-א. מאידך אפ"ל דלא דק בסדרו, כמו שלגירסתו לא דק הגמ' בסדר (ויש לציין דכ"ה הלשון בס' הנר, אבל בכ"י גניזה בפעם הראשון "תנוק יונק משדי אמו" ליתא, כנראה בטעות, כמצויין בהע' מהד' לב שמח).
372. ↑ 1. פי' "ותוב בעיא אחרת אמי התחיל לאוריי בקרית שמע של ערבית ליתני של שחרית ברישא", ולשון זה דומה לשאר הנוסחאות ולא לנוסח הקצר של ענף-ב2 "ותו מאי שנא בערבים ניתני בשחרים". 2. גורס איכא משמרות ברקיעא, דלא כענף-ב איכא נמי ברקיעא. 3. גורס שהחרבתי את ביתי, דלא כענף-ב שחרבתי. 4. גורס יהא שמיה רבא מברך, דלא כענף-ב יהא שמו הגדול מבורך.
373. ↑ וכנראה היה נוסח קדום של ענף-ב2, ראה מש"כ אצל גי' דל"ג "אוי לו לאב שהגלה את בניו לבין אוה"ע", או שהוגה כן ע"פ נוסח ענף-ב1.
374. ↑ וזה לבד ממה שגורס "מימתי", וזה דלא כאף א' מן הענפים, ושיערנו שהיא הגהה ע"פ גי' רב האיי גאון או נוסח שקדם לו. וגם מה שפי' "האי תנא אקרא קראי דכתיב ודברת בם" וכו', ודייקו מזה בהערה לס' הנר שכעי"ז גרס הר"ח, ואין זה כאחד מן הענפים, אמנם שיערנו שזה רק פירוש ולא גירסתו.
375. ↑ כנראה גורס וממאי דהאי ובא השמש וטהר ביאת אורו הוא וכו' ודילמא ביאת שמשו הוא, וכענף-ג.
376. ↑ בדף ב: ועני וכהן חד שיעורא הוא כו' ברי"ף העתיק ת"ר מאמתי וכו', ובדף ג. תניא אמר ר' יוסי וכו' ג"כ העתיקו הרי"ף. השתמשנו ברי"ף מהדורת המאו"ר, ולפעמים לא היה אפשר לקבוע מגירסאות מסוימות מה הייתה נוסחת הרי"ף, מכיון שגם בכתה"י של הרי"ף יש גורסים לכאן ולכאן.
377. ↑ 1. גורס משעה שבני אדם, דלא כענף-א משעה שרוב בני אדם. 2. גורס ושימר לי, דלא כענף-א ושמר לי (ויש לדחות). 3. גורס מתירא אני, דלא כענף-א מתירא הייתי.
378. ↑ 1. גורס שהכהנים זכאין, דלא כענף-ג שהכהנים נכנסין. 2. גורס פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי, דלא כענף-ג פעם אחת נכנסתי. 3. גורס אליהו זכור לטוב, דלא כענף-ג ד"זכור לטוב" ליתא.
379. ↑ 1. בג' כת"י ורי"ף הנדפס "והמתין לי" עד שסיימתי תפלתי ליתא, וזה כענף-ב1. מאידך, המהדיר מעדיף נוסחת ב' כת"י וראה הגורסים "והמתין לי", מכיון שלשם כך סמכו הרי"ף לגמ' דצריך להמתין לחבירו, וא"כ גורס כענף-ב2 (הגם דשם הגי' המתין לי, מ"מ אין להקשות אם כך הגיה הרי"ף). ויש לדחות ראייתו, די"ל דסמכו הרי"ף כיון דמיירי בענין שלא ישאיר חבירו בסכנה. 2. ברי"ף הסדר למדתי ממנו שמתפללין בדרך ולמדתי ממנו שמתפללין תפלה קצרה ולמדתי ממנו שאין נכנסין לחורבא, וכ"ה הסדר רק בענף-ב1 [פ'], ודלא כענף-ב2. אא"כ נדחוק דכ"י פ' הוגה ע"פ הרי"ף.
380. ↑ לפי רי"ף הנדפס וה' כת"י גורס סימן לדבר צאת הכוכבים וכענף-ב2. מאידך, בג' כת"י וסימן לדבר וכענף-ב1 ושאר הנוסחאות.
381. ↑ הדוגמאות הן מדף ב' ע"ב: 1. גורס והיה לנו הלילה למשמר והיום למלאכה וכענף-א. 2. גורס קס"ד בני אדם היינו עניים וכענף-א. 3. בד"ה ה"ג נ' דבא לאפוקי מגי' ענף-א דאי אמרת, וכמו"כ גורס כענף-א דעני קדים. 4. גורס והי מינייהו מאוחר וכענף-א. 5. בדף ג. גורס (ע"פ כת"י) אב"א רישא לאו ר"א, וכענף-א.
382. ↑ 1. עי' מש"כ להלן בגמ' "ערב שמשא ואדכי". 2. נראה שגרס במערבא בעו לה וכו' ובהמשך כמו בענף-ג, עי' מש"כ בזה להלן. 3. גורס בבריתא משעה שהכהנים נכנסין וכו' וראיה לדבר וכו' וכענף-ג.
383. ↑ גורס מותרין אתם לקרות.
384. ↑ גורס דילמא ביאת וכו' וכענף-א.
385. ↑ גורס וממאי דהאי ובא השמש וטהר, דלא כענף-א ד"וטהר" ליתא. אמנם ראה בארוכה בפרק ד' ע"פ הראב"ד שם דיתכן ותיבת "וטהר" נוספה בדברי בעה"מ וצריך למוחקה.
386. ↑ פעם גורס ר' חנניה אומר, וזה עירוב בין גי' ענף-א ר' חנינא לגי' ענף-ב חנניה (ובאמת בכ"י פ' ר' חנניא).
387. ↑ 1. גורס חצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים ואומר והיה לנו הלילה, וכענף-א דוקא. 2. גורס וכ"ת מכי ערבא שמשא, וכענף-א.
388. ↑ 1. גורס והלא כהנים מבעוד יום טובלין וכענף-ב, דלא כשאר הנוסחאות הם טובלים (ואם העתיק מן הגמ' אמר מר א"ל ר' יהודה א"כ גורס דוקא כענף-ב2). 2. גורס במאי פליגי בבין השמשות קמיפלגי וכו' עד ואי אפשר לעמוד עליו, הכל כענף-ב. 3. גורס תרי תנאי אליבא דר"א ואב"א סיפא ר"א רישא לאו ר"א, וכענף-ב דוקא. 4. גורס מותרין אתם לקרות כענף-ב.
389. ↑ 1. גורס משעה שבני אדם נכנסין, דלא כענף-א משעה שרוב בני אדם. 2. גורס (בפעם הראשון) הלילה משמר והיום מלאכה, דלא כענף-א למשמר והיום למלאכה, ובפעם השני גורס ת"ש והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה ודלא כענף-א והיה לנו הלילה למשמר והיום למלאכה. 3. גורס מתיירא אני, דלא כענף-א מתיירא הייתי.
390. ↑ ל"ג "המתין לי" עד שסיימתי וכו', וזה כגי' ענף-ב1, וכמו"כ לא גרס ככל הנוסחאות המיוחדות של ענף-ב2.
391. ↑ 1. גורס לוכל פיתן כענף-ב2, דלא כענף-א וענף-ב1 הגורסים פתן. 2. גורס זכר לדבר ואנחנו עושים וכו', דלא כשאר הנוסחאות כולל ענף-ב1 שנ' ואנחנו עושים וכו'. 3. ברי"ד הסדר שאין נכנסין לחורבה, ושמתפללין בדרך, ושמתפללין תפלה קצרה, וסדר זה הוא כענף-א (וגם ענף-ג). אמנם מקיצור הלשון "שמתפללין תפלה קצרה" דלא כבענף-א "והמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה" משמע שגרס כענף-ב2, רק דהיפך הסדר מתפללין בדרך קודם תפלה קצרה, כיון דאין מתפללין תפלה קצרה אלא בדרך.
392. ↑ הגם שגורס כגי' ענף-א וכ"ת וכו' יש בו שינויים מנוסח ענף-א, ראה שינויי הנוסחאות שם.
393. ↑ 1. גורס והא קמ"ל דכפרה לא מעכבא. 2. גורס ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא, ול"ג ובא השמש "וטהר" (וכן בתוך הדיבור עצמו) וכענף-א. 3. גורס ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא, דלא כענף-ב ר' אחי. 4. גורס ר' חנינא היינו ר' אליעזר, דלא כענף-ב "חנניה".
394. ↑ 1. גורס כל הנאכלים וכענף-ב, דלא כענף-א וכל הנאכלין. 2. גורס ניתני בשחרין ברישא, וכענף-ב. 3. גורס משעה שעני וכו' עד שעומד ליפטר מתוך הסעודה, וכענף-ב. 4. גורס כי קא חשיב, דלא כשאר הנוסחאות אלא קא חשיב.
395. ↑ גורס אוי לי שהחרבתי את ביתי, ואוי לי הוא רק בענף-ב1, אמנם "שהחרבתי" הוא כשאר הנוסחאות דלא כענף-ב "שחרבתי".
396. ↑ 1. גורס כי קא חשיב משמרה ראשונה בסופא, ותיבות "משמרה ראשונה בסופא" הם רק כענף-ג, ומאידך "כי קא חשיב" הוא רק כענף-ב. 2. גורס "ועונין אמן יהא שמו הגדול מבורך", וכ"ה בענף-ב2, אבל יתכן דכ"ג ענף-ג.
397. ↑ 1. גורס והא קמ"ל דכפרה לא מעכבא, וכענף-א. 2. גורס דילמא ביאת אורו הוא וכענף-א, ודלא כשאר הנוסחאות ודילמא. 3. גורס אם כן לימא קרא ויטהר, וכענף-א. 4. גורס האי ובא השמש וכו' או דילמא ביאת אורו וכו', וכענף-א. 5. גורס ואי ס"ד דעני קדים, ותיבות "דעני קדים" כענף-א (ומה דגורס ואי ס"ד ולא דאי אמרת כענף-א הוא כנ' ע"פ הגהת רש"י). 6. בתוס' רבינו פרץ יש דיבור שכנ' נדפס שלא במקומו וגורס קס"ד בני אדם היינו עניים, וכענף-א.
398. ↑ גורס ממאי דהרי ובא השמש וטהר, דלא כענף-א ד"וטהר" ליתא.
399. ↑ גורס ליתני שחרית ברישא וכענף-ג (בתוס' הנדפס דשחרית והנכון כתר"פ).
400. ↑ 1. גורס אי הכי סיפא דקתני וכענף-ב דוקא, אמנם יש צד לומר שכ"ג ענף-א ג"כ. 2. גורס ועונין יהא שמו הגדול מבורך, וזה כעין גי' ענף-ב2, אמנם יתכן דכ"ג ענף-ג.
401. ↑ 1. גורס עד דקאי בשחרית, וכענף-א. 2. גורס א"כ לימא קרא ויטהר, וכענף-א. 3. גורס והיה לנו הלילה למשמר, וכענף-א. 4. גורס ואי ס"ד דעני קדים ר' חנינא היינו ר' אליעזר, וכענף-א ("ואי ס"ד" הוא כנ' ע"פ הגהת רש"י).
402. ↑ 1. גורס במערבא בעו ליה מיבעא, ועי' מש"כ על זה להלן. 2. גורס עד צאת הככבים, וכ"ה "עד" בענף-ג.
403. ↑ גורס "שנ' ואנחנו עושים במלאכה חצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים ואומר והיה לנו הלילה למשמר והיום מלאכה, וכ"ז כענף-א דלא כבמקרא (מלבד תיבת "מלאכה" דבענף-א למלאכה, ועי' בשינויי נוסחאות שכ"ה גם במ'). 2. גורס בא אליהו זכור לטוב, וכענף-א. וכ"ה בנמוקי יוסף, רק דשם הגי' משמר.
404. ↑ גורס "וממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא" ול"ג ובא השמש "וטהר" ביאת שמשו הוא, וכענף-א.
405. ↑ גורס מאי קא חשיב (ו"ר' אליעזר" ליתא) וכו' אלא קא חשיב משמרה ראשונה בסופא, וכענף-ג.
406. ↑ 1. גורס ר' חנינא היינו ר' אליעזר ודלא כענף-ב חנניה. 2. גורס "ואב"א יליף מברייתו של עולם", דלא כענף-ב ואב"א תנא יליף מברייתו של עולם.
407. ↑ 1. גורס "הא קמ"ל דכהני אימת קא אכלי בתרומה משעת צאה"כ וכפרה לא מעכבא להו" (וכפל הגירסא בתוך הדיבור), ואין זה כא' מן הענפים, אבל תיבות "והא קמ"ל" נמצאות (רק לא בסדר זה) בענף-א, וכן "דכהני" הוא כגי' ענף-א, הגי' "אימת קא אכלי" אינה בא' מן הענפים אבל כ"ה גם בנד', והלשון "וכפרה לא מעכבא להו" נמצא בענף-ג (לכאו', עיי"ש חילופי הגירסאות). 2. גורס משעה שבני אדם נכנסין להסב, כגי' מ' וא' מג' קטעי ג2, ואולי זו גי' ענף-ג, אבל נראה יותר שהיא הגהה להתאים עם הנוסח לעיל "שבני אדם נכנסין לאכל פתן", אמנם שם בענף-א שרוב בני אדם. 3. גורס אנא בין השמשות דר' יוסי קאמינא, וזה עירוב בין גי' ענף-א (אנא בין השמשות דר"י) וענף-ג (קאמינא), והנה נוסח זה דוקא הגיע לדפוסים. 4. גורס (כמבואר בדף ב. ד"ה ולענין מאימתי) סיפא ר"א רישא לאו ר"א לישנא אחרינא תרי תנאי אליבא דר"א, וכ"ה הסדר בענף-ג אבל הנוסח שם אב"א וכו' ואב"א, והלשון "לישנא אחרינא" נמצא גם בנד', אבל אינו מן א' הענפים.
408. ↑ הנדפס ע"ש שיטה מקובצת. ובמבוא לחידושי הרא"ה (מהדורת ירושלים תשס"ז) כתב המהדיר דהחיבור הוא ליקוט מדברי הרשב"א הרא"ה תוס' רבינו יהודה ועוד, והשם "שיטה מקובצת" מתאים לו.
409. ↑ 1. גורס ת"ש והיה לנו הלילה וכו' כענף-א. 2. גורס קס"ד בני אדם היינו עניים וכענף-א. 3. גורס אמר לך ר"מ מי סברת דאנא בין השמשות דידך קאמינא וכענף-א. 4. גורס דכי היכי דאיכא משמרות ברקיעא איכא נמי משמרות בארעא וכענף-א.
410. ↑ גורס וממאי דהאי ובא השמש וטהר, דלא כענף-א.
411. ↑ 1. גורס ר' יהושע אומר משעה שהכהנים נכנסין, וכ"ה בתוה"א לרמב"ן שער הסכנה, ושיערנו שכ"ג ענף-ג שכ"ה בפל'. 2. גורס דאי ס"ד עני מוקדם ר' חנינא היינו ר' אליעזר, והגי' "עני מוקדם" הוא כענף-ג.
412. ↑ גורס אב"א מדסיפא ר"א רישא לאו ר"א, וזה כעין גי' כ"י פ'. אבל יתכן שגורס שם כענף-ג ורק תיבת "מדסיפא" הוגהה, וצ"ל סיפא.
413. ↑ גורס ואינהו הוא דמקדמי ומחשכי.
414. ↑ גורס כענף-ב בפסקיו בכל הענין (דף ג.): 1. "עד שליש הלילה". 2. "מילתא אגב אורחיה קמ"ל". 3. גורס דאיכא משמרות ברקיע כי היכי דאיכא משמרות בארעא, ונוסח זה הוא מעובד מענף-ב "כי היכי דאיכא משמרות בארעא איכא נמי ברקיע". 4. "ואיתמר נמי" אמר ר' יצחק בר שמואל בר מרתא" (ע"פ כת"י). 5. בתוס' הרא"ש גורס לעולם סוף משמרות קא חשיב, וכענף-ב. 6. בתוס' הרא"ש גורס [ל]ידע דמטי זמן ק"ש וניקום, וכענף-ב.
415. ↑ גורס "ר' יצחק בר שמואל בר מרתא", דלא כענף-ב1 א"ר יצחק בריה דרב שמואל. כמו"כ ל"ג אוי שהחרבתי דלא כענף-ב1 אוי לי שחרבתי, אמנם שיערנו שזו ט"ס וצ"ל אוי לי שהחרבתי, ואין ללמוד על נוסחו כיון שהוא מעתיק מתוס' רבינו יהודה כדרכו.
416. ↑ 1. בתוס' הרא"ש גורס (ב: ד"ה משעה שהעני) משעה שרוב בני אדם נכנסין וכו', וכענף-א. 2. בפסקיו ותוס' הרא"ש אוי שהחרבתי, דלא כענף-ב או שחרבתי.
417. ↑ גם לדפים אלו אין כת"י, והמדפיס הראשון פענח בטעות כפי נוסחאות הדפוסים, ולדוגמא ד"ה "לתני דשחרית ברישא" הרי אין נוסח זה בא' מן הענפים, אלא הוא טעות פענוח המדפיס ע"פ נוסח התוס' הנדפס (שהוא ט"ס ותוס' גורסים כענף-ג שם) וצ"ל כבתוס' ר"י ניתני בשחרין ברישא, וכענף-ב.
418. ↑ 1. גורס מכדי כהנים אימת אכלי בתרומה משעת צאת הכוכבים, וכענף-א. 2. גורס (גם בנוסח המתוקן שלו) וממאי דהאי ובא השמש ביאת וכו', ו"וטהר" ליתא, וכענף-א. 3. גורס דילמא ביאת וכו', דלא כשאר הנוסחאות ודילמא. 4. גורס אם כן לימא קרא ויטהר, וכענף-א.
419. ↑ 1. גורס משעה שהכהנים נכנסי' לאכול בתרומתן, דלא כענף-ב טהורים (עיי"ש שינויי הנוסחאות). 2. גורס ר' חנינא היינו ר' אליעזר, דלא כענף-ב חנניה.
420. ↑ 1. גורס משעה שרוב בני אדם נכנסים לאכול פתן בע"ש, דלא כענף-א בשעה שבני אדם.
421. ↑ 1. גורס מותרים אתם לקרות כענף-ב (והביא שיש גורסים חייבים).
422. ↑ גורס סימן לדבר, דלא כשאר הנוסחאות וסימן לדבר. 2. "שנ'" ואנחנו עושים, ל"ג "שנ'", וכענף-ב2.
423. ↑ גורס וכ"ת מכי ערבא שמשא וכו' ממש כענף-א.
424. ↑ דוגמא מובהקת לכך, שבדף ג. גורס "ליקום וליקרי" ותיבות "לידע דמטא זמן ק"ש" ליתא, וגי' זו היא פרי טעות והגהה ונמצאת רק בנד'.
425. ↑ הנוסח ע"פ מהד' יקר הערך.
426. ↑ ויש לציין דגם שם הגירסא כן רק בהעתקת המשנה, אבל בתוך הפירוש העתיק מאמתי, ונראה שזה באשמת המעתיק.
427. ↑ גנזי קדם ח"ה עמ' 42.
428. ↑ ואכן גי' זו נמצאת רק בד' רש"ג ורה"ג, אבל בסרע"ג מאימתי, ובפירוש הנדפס בגנזי קדם ח"ה עמ' 126 ובב' קטעי פירוש באוצר הגאונים (חלק הפירושים) הגי' מאמתי. ובפי' רס"ג הגי' אימאתי (אבל יתכן שהוא ט"ס וצ"ל מאימאתי או שהוא פירוש ולא ציטוט מדויק).
429. ↑ וכ"מ בר"ח ג. ד"ה ואסיקנה שכ' ומיכן ואילך אסור לקרות ק"ש, משמע שהיה גורס כאן לשון מותרין.
430. ↑ בענין חילופי נוסחאות בין משנת א"י למשנה שבבבלי ראה בקצרה: ר' אהרן גבאי, 'עיון בנוסח קדום במשנה, השנוי במחלוקת בני בבל וארץ ישראל', בתוך המעין גליון 231 (תשרי תש"פ).
431. ↑ ובג' פ' וקטע גניזה "אמר להו וכו' מן העבירה" ליתא, ונראה שנשמט בטעות הדומות, אבל צ"ב איך זה קרה בכו"כ עדי נוסח.
432. ↑ כעת בקובץ בית אהרן וישראל גליון רכ"ו (ניסן - אייר תשפ"ג) עמ' ל'.
433. ↑ אוצר הגאונים פירושים סי' ב'.
434. ↑ ר"ע ברויאר, קובץ חצי גיבורים ח' עמ' א'קז.
435. ↑ אבל ראה מש"כ לעיל בפרק ג' דנ' דתוס' גרסו כענף-א או ענף-ג ולא כענף-ב, וא"כ נ' דאכן גם ענף-א גורס אי הכי וכו'.
436. ↑ תלמוד בבלי הוצאה חדשה ומתוקנת (דוגמא), מדור 'לשינוי גרסאות'.
437. ↑ ר"ש אלבעק, נדמ"ח בתוך קובץ 'בית הועד' עמ' 248.
438. ↑ וראה מש"כ בפרק ב' דיתכן דכ"ה רק גי' ענף-ב1.
439. ↑ 'הגהות וציונים' על גליון ש"ס עוז והדר. לפני מהדורת תשפ"א.
440. ↑ וכן הובא בשם הערוך בתוס' רבינו יהודה ובתוס' הרא"ש ובגליון כי"מ. ואם הערוך גרס כגי' ענף-ג יל"ע, דהוא גרס ג"כ "ביאת אורו מעכבתו", ואין גי' כזה בכתה"י (וגם בפירוש רב האיי גאון הגי' ככל הנוסחאות "ביאת שמשו מעכבתו"). מאידך העתיקו הערוך בסתמא, ומשמע שזו היתה הגירסא היחידה לפניו, וצ"ב.
441. ↑ כך צידד בס' רינת אהרן.
442. ↑ וכ"ה באמת במהדורת פריימן, אבל במהד' עוז והדר הוסיפו תיבת "וטהר" שלא כדת.
443. ↑ אבל בריטב"א, שדבריו ע"פ דברי הרשב"א, איתא "וטהר".
444. ↑ וכ"ה גם בבעה"מ ורשב"א וריטב"א.
445. ↑ מש"כ במהד' פריימן בשם כת"י המבורג "וכן נמצא בגירסת קדמוננו" הוא הוספת המעתיק לומר שדברי הראב"ד קאי על דברי בעה"מ מתיבות "וכך נמצא בגירסת הגאונים ז"ל".
446. ↑ ע"ב, ד"ה ר' חנינא היינו ר' אליעזר, וכ"ה בתוס' הרא"ש שם.
447. ↑ וז"ל דר"א דאמר משעה שקדש היום סבר ובא השמש ביאת שמשו דהיינו תחילת השקיעה ומאי וטהר טהר גברא, ור' יהושע סבר ביאת אורו הוא ומאי וטהר וטהר יומא, עכ"ל. וכן משמע מפירוש הנדפס בגנזי קדם ח"ה (עמ' 127) דמשתמש במונח "ביאת אורו" לפרש זמן צאה"כ (ודלא כפרש"י שהכוונה לאורו של יום הבא).
448. ↑ גנזי קדם ח"ה עמ' 42: "וכתיב ובא השמש וטהר וקימאלן טהר יומא ואידכי והיא ביאת אורו כדמפרש מימתי קורין בגמארא" וכו' (צוין בהערה בתוס' רבינו יהודה).
449. ↑ וכן מדויק משריד פירוש רב נסים גאון (בערבית) דז"ל "נתבאר לנו עם זה שפירוש ובא השמש אין כוונתו בזה שקיעת הקרינה אלא רצה לומר שקיעת" [האור] (ע"פ הערה שם).
450. ↑ אבל עדיין יתכן שהיה כת"י כזה מצוי ביניהם, רק שלא קראו לזה גירסת הגאונים בגלל הימצאו בכת"י כזה.
451. ↑ וברש"י כת"י לונדון הגי' "נתפנה העולם מן השמש", ולפי"ז אולי י"ל דרש"י מפרש יומא על העולם. אלא דגם אם נפרש כן, הלא כבר הוכיחו החוקרים דכת"י לונדון מייצג נוסח משני, ואכן חבירו כת"י פרמה גורס עירוב נוסחאות "נתפנה מן העולם מן השמש".
452. ↑ וראיה לכך, דבג' נוסף "מאי וטהר שמע מינה ביאת אורו הוא ומאי וטהר טהר יומא", ובמ' ב"נ גליון פל' וג3 נוסף "מאי וטהר שמע מינה ביאת שמשו הוא ומאי וטהר טהר יומא", וכולן בהשפעה מגי' ענף-ג. וקצת דחוק לומר שבכולן הוגה מסברא "שמשו", אבל אם נאמר שהיו ב' תתי-ענף א"ש.
453. ↑ ובתוס' חכמי אנגליה ג"כ גורס "במערבא בעו ליה מיבעא", על אף שהוא גורס בעיקר כענף-א, ובאמת הוא פי' כאן כמו רש"י. ובדיבור זה יש עוד השפעה מענף-ג שגורס עד צאת הככבים, ועיי"ש.
454. ↑ אלא אם כן נאמר שיש לפרש כפרש"י גם לגי' זו דענף-ג והגאונים. וא"כ יתכן שידע רש"י על גירסא זו ועכ"ז לא הביאה כיון שאין נפק"מ. אבל לפי מה ששיערנו לעיל, שבתת-ענף של ענף-ג שהגיע לרש"י לא הייתה הגירסא להיפך כגי' הגאונים, אין צריך לדחוק כן וא"ש.
455. ↑ ועי' בצל"ח על תוס' ד"ה משעה שחלק על המהרש"א בזה.
456. ↑ בדפוס וכי"מ שם "והיה לנו הלילה למשמר והיום מלאכה", וככי"מ כאן, וצ"ע.
457. ↑ 'לדרכם של חז"ל בהבאת המקראות בתלמוד', ישורון כד עמ' תתלח אות כד. ועי' עוד במבואו של ר"ב דבליצקי, שם עמ' תתכב.
458. ↑ ואף הרחיק לכת לומר דגי' הנד' "חציינו" מחזיקים הוא ג"כ פירוש, אבל כמו שכתבנו בהערה בפרק ב' נראה שהוא ט"ס.
459. ↑ כ"ה ברש"י הנדפס. בכת"י פרמה יש נוסח אחר תחת דיבורים אלו (ד"ה דמחשכי, ומקדמי, ת"ש) בזה"ל: זיכר לדבר דמחשכי ומקדמי שהיו מאחרין ומקדימין למלאכה ולעולם מעלות השחר לאו יומא הוא והוא נמי מהלך ה' מילין עד הנץ החמה תא שמע דמשעת מלאכתן קורא הכת' יום, וממשיך עם ד"ה קס"ד (כת"י לונדון אינו קריא כאן). אלא דכמו שכתבנו נוסח רש"י בכת"י פרמה ולונדון משני לגבי נוסח הדפוס, וכאן נראה שהוא קיצור דבריו.
460. ↑ במקצתם עם שינויים קלים.
461. ↑ יש עוד נוסחאות בכת"י שם, וז"ל הדק"ס שם: ובכ"י ב' וכ"ת משקיעת החמה לילה הוא ואינהו נמי דמקדימי ומחשיכי אבל יממא כולי האי לא הוי. ובכ"י א"פ ובגליון כ"י ב' וכ"ת מעלות השחר ועד שקיעת החמה יום ומשקיעת החמה ועד יציאת (בכ"י ב', צאת) הכוכבים לאו יממא הוא אלא ליליא ואינהו דמקדמי כו' כבכ"י ב'. ונוסח הדפוס הוא הנכון, דכיון דאמר ואינהו מקדמי אלמא מעלות השחר לאו יממא, ועוד דעיקר מלתיה הכא לאכוחי דמעלות השחר הוי יממא כדאמר מנה"מ, עכ"ל.ויש עוד קטע מכ"י נירנברג הגורס "וכ"ת עד דנפיק שמשא לאו יממא הוא ואינהו הוא דה{וו} מקדמי ומחשכי אבל יממא לא הוויי", ונוסח זה כפול ומיותר.
462. ↑ כמו שכתבנו לעיל בסמוך ובפרק ג', אבל מצד דברינו אפשר גם כענף-ב.
463. ↑ ולכאו' צריך להגיה "מחשכי" בלי ד', וכן "מקדמי, משכימין" שניהם בלי ו' (או שצריך עכ"פ להגיה תיבת "משכימין"). וגי' שלפנינו ע"פ עד נוסח יחיד והוא דפו"ר.
464. ↑ נדפס בסוף הכרך במהדורת אור החמה.
465. ↑ אולם ראה עוד בנידון זה בספר עבודה ברורה מילואים סי' ז'.
466. ↑ ובדפו"ר "קס"ד רוב בני אדם עניים", וכלפנינו מדפוס ונציא ואילך.
467. ↑ בבית נתן ובהגו"צ.
468. ↑ כ"ה בכ"י פרמה וכצ"ל, בנד' בשבתות.
469. ↑ רע"ע ג'סל, מושב מתתיהו תשע"ח, בעמ' רעז.
470. ↑ כ"ה בכת"י לונדון ופרמה וכצ"ל, בנד' קודם.
471. ↑ ומש"כ "אי" במקום "דאי" נראה דלאו דוקא ולא לזה התכוין רש"י. אבל יש לציין דבתוס' (ותוס' ר"פ) הגי' (כנ' בעקבות הגהת רש"י) ואי ס"ד דעני קדים, וכ"ה גם בתוס' חכמי אנגליה, ואולי כצ"ל ברש"י.
472. ↑ דאי' שם הא קמ"ל דפליגי תרי אמוראי אטעמא דנפשייהו ולא פליגי תרי אמוראי אליבא דחד אמורא ע"כ, כלומר דדחוק טובא לומר תרי תנאי, ועיי"ש ברש"י.
473. ↑ לשון הגמ' שם תרי תנאי אליבא דר' ישמעאל ואב"א הא ר' אלעזר בר יוסי אמרה דתניא וכו'.
474. ↑ וכן בנוסח העולה מב' קטעי ג2 האחרים נמצא דתירוצא דתרי תנאי נאמר בין התירוץ דאיפוך לתירוץ דרישא לאו ר"א, וגם זה קשה, דאחר תירוץ דאיפוך לא הו"ל למימר תרי תנאי.
475. ↑ בהערה לתוס' חכמי אנגליה, וכן בס' חומת אש. וע"ע בהערה לתוס' חכמי אנגליה שהאריך בזה במ"מ, ומשם שאבתי.
476. ↑ וב'דוגמא לפירוש חדש לתלמוד בבלי' (ר"ש אלבעק, קובץ בית הועד עמ' 252) כתב להעדיף את הגי' "עד שלישית הלילה" כיון דבזמן התלמוד לא חילקו אלא את היום לשעות שוות אבל לא את הלילה כיון שלא היו להם כלים לכך, עיי"ש. וצ"ע אם טעמו מוכרח אם לאו.
477. ↑ וכמו שכתב (בד"ה והא קמ"ל) כשנתן לך זמן הקריאה בסוף האשמורת ולא פירש לך סימן מפורש מזה ע"כ, הרי דזה היה הקושיא. אמנם יש להעיר דסוכ"ס הבנת הפנ"י יותר מבוארת בלשון רש"י.
478. ↑ כפי שהעיר בדק"ס, הרא"ש השתמש בלשון זה הן בפסקיו הן בתוספותיו, וא"כ בע"כ כך היה גירסתו, והוא כנראה עיבוד מגי' ענף-ב.
479. ↑ ועוד קשה כמש"כ בתוס' הרא"ש דליכא למימר דעד סוף האשמורה הראשונה דקאמר היינו באשמורת דארעא וכו' דמאי נפק"מ דאיכא משמרות בארעא וכו' (עיי"ש דהחידוש הוא דהקב"ה יושב ושואג וראוי אז שיהא אדם מצר ודואג ושישפוך תחנה על חורבן בהמ"ק).
480. ↑ במהד' לב שמח לא ציטטו את המוסגר.
481. ↑ אולי צ"ל ידועים.
482. ↑ ובפרט דכאן "מילתא אגב אורחיה קמ"ל" הוא רק בענף-ב.
483. ↑ והגם דלגי' ענף-ב צ"ל איכא נמי ברקיעא, י"ל שהוא פירוש ולא ציטוט מדויק, או שהוגה ע"פ ענף-ג, ובאמת כ"ה בא' מקטעי ג2 (ג2א).
484. ↑ ככתוב בהערה לס' הנר, ובהערה לר"ח מהד' לב שמח טעה בזה.
485. ↑ ובס' מגיד תעלומה כתב פי' אחר ע"פ הזוהר, עיי"ש.
486. ↑ ובאמת בר"ח הסדר הוא כענף-א, בפעם הראשונה תינוק ואח"כ אשה ובפעם השניה להיפך, הגם שהר"ח גורס בד"כ כענף-ב. אמנם י"ל ג"כ שגרס כאן כענף-ב רק שאין נפק"מ לדעתו וכמו שכתבנו, אלא דגם בגי' "עד שעומד לישן" גורס הר"ח כענף-א (לכאו', עיי"ש מש"כ), וא"כ אינו מופרך שגי' הר"ח הושפעה מגי' ענף-א, וצ"ב.
487. ↑ אמנם יש לדחות דגי' ענף-ג הוגהה מסברא מכיון דהיה קשה להם למה נשתנה הסדר, ולכן השמיטו את הסימנים.
488. ↑ בדפוסים שמו נקודה המפרידה אחר תיבת "וכו'", אבל לפי"ז צ"ל אחר תיבת "ולקרי" שהוא ציטוט מן הגמ'.
489. ↑ כן הציע רמי"ל זק"ש, הובא בהערה בתוס' ר"י.
490. ↑ מובא בערוגת הבושם ח"ד עמ' עו הע' *41.
491. ↑ כצ"ל ע"פ תר"פ תוס' הרא"ש ותוס' ר"י כ"י נ"י.
492. ↑ ובהע' לתוס' ר"י הביא דבמחז"ו סי' ט' גרס "יהא שמיה רבא מברך" ול"ק עליו.
493. ↑ ומה דליתא תיבת "אמן" בתוס' הרא"ש הוא לכאו' טעות המדפיס בפענוח, והדפיס כמו בתוס' הנדפס.
494. ↑ עמ' 212 במהד' קרן רא"ם.
495. ↑ צויינו באבודרהם מהד' קרן רא"ם עמ' 220 הע' 189, עיי"ש. ובשבלי הלקט כ' דשינו ללשון ארמי מפני השמד עיי"ש וכ"ה בס' התדיר (עמ' קפד), ובערכי תנאים ואמוראים שיער שהמנהג בא"י היה לאומרו בלשון הקודש עיי"ש.
496. ↑ מספרו CUL: T-S F 2(1).159, ונראה שהוא מאותו טופס של קטעLewis-Gibson: Talm. 1.44, שזוהה על ידינו כקטע ג2.
497. ↑ אמנם ראה מש"כ בהערה בסמוך מנוסח ערכי תנאים ואמוראים.
498. ↑ שם כתוב על הגרד "להפסיק", ולכאו' כן היה הגי' הקודם.
499. ↑ דאי"ז גי' ענף-ב כמו שנתברר, וגם אינו ענף-א, דהא מ' לא הושפע מענף-א.
500. ↑ ושם בכ"י פל' הגי' "מהו להפסיק ליהא שמיה רבא מברך", ונראה דכ"ג ענף-א, ובב"נ "מהו שיפסיק באמן יהא שמיה רבא מברך", ונ' שהושפע מגי' ענף-ב1.
501. ↑ בערכי תנאים ואמוראים הביא גי' הגמ' להלן "איבעיא להו מהו להפסיק ליהא שמיה רבא מברך כי אתא רב דימי אמר ר"י ור"ש תלמידי ר' יוחנן אמרי לכל אין מפסיקין חוץ מיהא שמו הגדול מבורך" וכו', והיה נראה שזה הגהה ועירוב נוסח, כי לא מצאנו כן בכתה"י.אלא, דשאר הגירסאות בקטע זה הן דוקא כגי' ענף-א: "להפסיק" כ"ה בנד' ופל' (וגם בקטע בג2), "ליהא" כ"ה בנד' פל' וב"נ (וגם מ' כנ' ע"פ ענף-ג), "תלמידי ר' יוחנן" כ"ה בנד' וב"נ (בנד' בטעות דר' יוחנן), "חוץ מיהא" כ"ה בפל' (ובב"נ חוץ ליהא"). וא"כ יש מקום לומר דבאמת גי' ענף-א הוא כנד' (או כערכי תנאים ואמוראים) ופל' וב"נ הוגהו ע"פ ענף-ג.