מראשי ישיבת כנסת ישראל - חברון
בעל בית אהרן
הערות במסכת יומא [חלק ג][2]
בגדר חובת מזוזה בשערי עיירות ובבית הכנסת שיש בו בית דירה * האם אפשר לסלק כה"ג מכהונה גדולה * נתכוון להזות על הבהמה – אם יכול להזות על האדם * הערה בענין הטבת הנרות
בגדר חובת מזוזה בשערי עיירות ובבית הכנסת שיש בו בית דירה
[יא, א] [תנו רבנן: בשעריך - אחד שערי בתים, ואחד שערי חצירות, ואחד שערי מדינות, ואחד שערי עיירות, יש בהן חובת מצוה למקום. משום שנאמר וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך]. אמר ליה אביי לרב ספרא: הני אבולי דמחוזא מאי טעמא לא עבדו להו רבנן מזוזה? אמר ליה: הנהו חזוק לאקרא דכובי הוא דעבידי.ופירש רש"י: "אבולי דמחוזא - שערי עיר ששמה מחוזא והיו רובן ישראל".
וקשה דהא מבואר ביו"ד בהל' מזוזה (רפו, א) דשותפות עכו"ם פטור ממזוזה משום דחלק העכו"ם פוטר, א"כ אמאי מחייב האדם הנכנס [הרי] יש להם חלק אחר.
עוד קשה על מפרשי השו"ע שפירשו הטעם דבעיר שישראל ונכרים שותפים בה, פטור ממזוזה מחמת סכנה. ובשותפים בבית פטור מדינא ממש.
ונראה לתרץ, דהנה יש לחקור בהדין דשערי עיירות וחצרים חייבים במזוזה מקרא דשעריך. אם הוא מחמת דהיא חייבת במזוזה על שעריה, או דאפשר דהחיוב הוי... כיון דנכנסים דרך שער העיר [לבית] כמו שביאר בירושלמי [יומא, א, א]. רק מסברא לא ידעינן זה והתורה חדשה לנו דלא דווקא פתח הבית, אלא אפילו השער שנכנסים דרכו לבתים ג"כ חייב במזוזה.
ויש בחקירה זו נפקא מינה לענין אם בעל העיר חייב, או בעל הבית, דהא מזוזה חובת הדר היא (פסחים ד, א ועוד).
והנה מלשון הרמב"ם פ"ו מהל' מזוזה (ה"ז-ח) משמע דהחיוב הוא על הבתים, שכתב שם דבית שער חייב במזוזה משום דנכנסין דרכו לבית, "לפיכך אחד שערי חצרות ואחד שערי מבואות ואחד שערי מדינות ועיירות הכל חייבים במזוזה שהרי הבתים החייבין במזוזה פתוחין לתוכן". הרי מזה דדמי לבית.
ומעתה נתיישב הענין שפיר, דלפי"ז אין שותפות עכו"ם פוטרת את שער העיר, משום דהחיוב הוי על כל בית ובית, ובבית לא הוי שותפים. ואף דהוא קצת חידוש אך [לפי העניין] מוכח כן.
♦
והנה הרמב"ם (פ"ו ממזוזה ה"ו) כתב, דבית הכנסת פטור ממזוזה משום דבעינן בית, אבל בית הכנסת הוי קודש, וכן כתב החינוך (תכג).
וקצת קשה לפי זה, מאי מועיל מה שיש בו בית דירה לאורחים[3] דאין סברא דאז הוי [בית דירה]. ואפשר לומר דבאמת בבית הכנסת אין כלל דירה רק [דמקום] דירת בית הכנסת מקרי דירה, לזה ביאר הרמב"ם דדירת בית הכנסת אינה מחייבת במזוזה משום דהוי קודש, אבל ביש בו בית דירה, מחויב מחמת דירת האורחין.
והנה הגמ' (יומא יא, ב) מביאה מחלוקת האם בית הכנסת חייבת במזוזה, ומחלוקת אם נוהג [טומאת] נגעים בבית הכנסת, משום דבעינן ביתך המיוחד לך. וקשה דלפי"ז מאי מועיל בית דירה, הא אכתי לא הוי ביתך המיוחד לך, כיון שגם אנשי בית הכנסת יש להם חלק, ובשלמא במזוזה אפשר לומר כיון דבעינן דירה, ובדירה הוי מיוחדת משום דחובת הדר. (גם זה קשה [דהא בהכרח] ס"ל (=סבירא ליה) דדירת בית הכנסת הוי דירה, דאל"כ אמאי בעינן לטעמא דביתך המיוחד לך). רק שזה אפשר לומר דדירה של בית הכנסת לא הוי מיוחד לך, אבל לענין נגעים לא בעינן כלל דירה, וא"כ נמצא דאינה מיוחדת משום דגם אנשי בית הכנסת להם חלק בה וצ"ע.
♦
האם אפשר לסלק כה"ג מכהונה גדולה
יב ע"ב תד"ה כהן גדול משום איבה. העלו שם דכ"ג מסתלק בפה, רק לכתחילה אין מורידין אותו משום דמעלין בקודש ואין מורידין.וקשה, מהא דאיתא בקידושין [יט, ב] ושוין שמוכרה אלמנה לכה"ג. ועיין בירושלמי [קידושין א, ב] שהביא מחלוקת בנשוי אחותה אם הוי ראוי ליעוד, כיון דאפשר שתמות. ולפי"ז גם באלמנה לכה"ג הוי ראוי ליעוד משום דאפשר שיסלקוהו מכהונתו ואז יהא מותר באלמנה, ואמאי בעית ליה קרא דמוכרה לפסולים[4].
ואפשר לומר כיון דלכתחילה אסור לסלקו, מיקרי אינו ראוי ליעוד, כיון דאין [את] ההיכי תמצי דיעוד אלא בעבירת איסור, ועדיין צ"ע בזה [...], עיין בריטב"א [שם[5]], ומוכח מדבריו דדין דאין מורידין הוא גם בדיעבד דאין יכולים לסלקו מכהונה.
♦
נתכוון להזות על הבהמה – אם יכול להזות על האדם
[יד, א]: "דתנן, נתכוון להזות על הבהמה והזה על האדם, אם יש באזוב - ישנה, נתכוון להזות על האדם והזה על הבהמה, אם יש באזוב - לא ישנה".עיין ברמב"ם [פ"י מפרה אדומה ה"ח] דגריס בהיפך ופירש דאם נתכוון להזות על האדם, אז מקרי טבילה ויכול להזות אח"כ כמה הזאות, אבל אם טבל להזות על הבהמה, לא מקרי טבילה ולכן השיריים פסולים, עיי"ש[6].
♦
הערה בענין הטבת הנרות
[יד, ב] מוקי הגמרא כאן בהטבת חמש נרות, כאן בהטבת שתי נרות, ובגמ' [טו, א]: "אלא רב פפא, מאי טעמא לא אמר כאביי? - אמר לך: תנא ברישא הטבת שתי נרות, והדר הטבת חמש נרות?".וק"ק הא בסדר הפייס היה הפייס על כל ההטבה, גם על השני נרות, דהא כהן אחד היה מטיב הכל, ופייס שני לא מצינו להטבת שתי נרות, וא"כ הסיפא בהטבת כל הנרות ואמאי קאמר בהטבת חמש נרות. ע"כ.
♦ ♦ ♦