צורת ההתעטפות בטלית
ביאור אופן ההתעטפות בטלית לבני אשכנז ובני ספרד[2]
לבני אשכנז: מנהג רבים מבני אשכנז להתעטף באופן שמשליכים כל הד' כנפות לאחוריו לשמאלו ע"פ דברי המשנ"ב, אך במשנ"ב לא נזכר להשליכם לאחוריו. ומביא דמכל דברי הפוסקים שהם המקורות לדברי המשנ"ב מבואר להדיא דאופן העיטוף הוא שמשליך רק את ב' הכנפות שבצד ימין לשמאלו לאחוריו וב' הכנפות השמאליות נשארים תלוים לפניו.לבני ספרד: מנהג בני ספרד להשליך את ב' הכנפות הימניות לאחוריו ולאחמ"כ להשליך גם את ב' הכנפות השמאליות לאחוריו [ויש שמכים ג"כ לאחוריהם לאחמ"כ]. ומבאר דהוא ע"פ מה דנראה דאיכא סתירה בדברי האריז"ל בזה, וע"כ יש שכתבו לעשות את שניהם. ומבאר ישוב בדברי האריז"ל באופן שאין סתירה בדבריו כלל, ומביא דרוב הפוסקים והמקובלים פירשו כן בדברי האריז"ל דיש להתעטף באופן שמשליך רק את ב' הכנפות הימניות לשמאלו לאחוריו, וב' הכנפות השמאליות נשארות תלויות לפניו [וא"צ להכות כלל].
♦
דעת המשנ"ב להשליך כל הד' ציציות לצד שמאל, לא נתבאר בדברי המשנ"ב אם צריך להשליכם לאחוריו
במשנ"ב (סי' ח' סק"ד) כתב דבשעת העטיפה ישליך כל הד' ציציות לצד שמאל כדי הילוך ד' אמות.והנה לא נתבאר בדברי המשנ"ב אופן השלכתם לצד שמאל, דד"ז יתכן בג' אופנים. א. להשליך את כל הד' כנפות לאחוריו לצד שמאל [ורבים נוהגים כן ע"פ דברי המשנ"ב הנ"ל] ב. להשליך את כל הד' כנפות לצד שמאל, אך שיישארו לפניו. ג. להשליך את ב' כנפות הימניות לצד שמאל לאחוריו, וב' כנפות השמאליות יישארו מלפניו בשמאלו. ובכל ג' אופנים אלו נמצא דד' הכנפות הן בצד שמאל [אמנם מלשונו שישליך כל הד' כנפות, נראה קצת כאופן א' דישליך את ארבעתן לאחוריו, אך עדיין ק"ק מדוע לא כתב להדיא לאחוריו]. וכדי להבין את דבריו צריך בהכרח לעיין במקור דברי המשנ"ב שציין בשעה"צ לבאר היטב [עי' הערה[3]].
והנה בבאר היטב כתב דמקורו הוא מהרדב"ז (סימן תקע"א), ומהלק"ט (ח"ב סי' ס"ג), ומיד אהרן (בהגה"ט).
♦
ביאור הרדב"ז והלק"ט דמשליכים את ב' הימניים לשמאלו לאחוריו וב' השמאליים נשארים לפניו
וברדב"ז כתב דמקור מנהג זה שמשליכים את ב' כנפות הימין על השמאל לאחוריו וב' נשארות לפניו בשמאלו הוא מדברי הרס"ג, דכתב דצריך להשליך את כל הד' כנפות על צד שמאל ושלא יהיה מהן כלום בצד ימין. אמנם הרדב"ז שם כתב דאינו מוכרח, דאפשר דכוונת הרס"ג הוא שיהיו כל הד' כנפות בשמאלו לפניו [וע"ש דפליג על הרס"ג דבעינן כולן בשמאלו, וס"ל כר' יוסף טוב עלם]. ועכ"פ חזינן דמקור האי הלכתא להשליך את כל הד' לשמאל הוא מהרס"ג, ודהרדב"ז הביא בדבריו ב' ביאורים. ולכאורה למה לא כתב נמי הרדב"ז דהביאור בדברי הרס"ג הוא שמשליכים את כל הד' לשמאל לאחוריו. ונראה דהוא מכמה טעמי, גם משום דלא כתב הרס"ג לאחוריו, ועוד משום דבאופן שמשליך את כל הד' לשמאלו לאחוריו אינו עומד כ"כ, ומסתברא דלא כך הוא עטיפת ישמעאלים [בפרט אם הוא משליך את כל הד' יחד לאחוריו. וגם אם משליך את ב' הימניים ולאחמ"כ את ב' השמאליים עדין אינו עומד כ"כ, ובפרט דבכה"ג שמשליך את ב' הימניים לשמאלו ואת ב' השמאליים לימינו, מחזיק יותר. וכן אם הוא משליך רק ב' מצד א' לצד אחר ושנים נשארים לפניו. ולמה נימא דיתעטפו באופן שמשליכים את הכל לצד א'].ובהלק"ט הנ"ל הביא דברי הרדב"ז הנ"ל וכתב ליישב את קושיית הרדב"ז על הרס"ג, ונראה מדבריו דס"ל נמי כרס"ג, ועכ"פ לא הביא עוד ביאור בדבריו.
♦
דעת היד אהרן כנ"ל ושכן הוא דעת האריז"ל
וביד אהרן נמי הביא את דברי הרדב"ז והלק"ט הנ"ל, וכתב דהאריז"ל כתב כדברי ר' סעדיא שכל הד' ציציות יהיו על צד שמאל.ומבואר דלכו"ע הביאור בדברי הרס"ג הוא באופן שמשליך כולם לצד שמאל, והוא באופן שמשליך את ב' ציציות הימניות על שמאלו לאחוריו וב' השמאליות נשארות לפניו בשמאל [ואף דהרדב"ז כתב לבאר גם באופן שכולם לפניו, אך גם לא נהגו הכי, וגם דבאריז"ל מבואר להדיא דכן הוא פירש דברי הרס"ג, וכמו שיובא להלן].
♦
דעת הרבה פוסקים ומקובלים דפסקו כביאור הרדב"ז הנ"ל וכאריז"ל
וכדעת הרס"ג הנ"ל דיש להשליך את כל הד' לשמאלו, דהוא באופן שמשליך את ב' כנפות הימניות לשמאלו וב' השמאליות נשארות משמאלו וכביאור הרדב"ז בדבריו, ושכן הוא דעת האריז"ל, כתבו כן הרבה פוסקים ומקובלים ואלו הם: החיד"א (מחז"ב סי' ח' סק"ד), מצת שימורים, שלמי ציבור (ל"ב:), משנת חסידים (מס' ציצית פ"ז אות ח'), היעב"ץ (בסידור עמודי שמים, הנהגת ציצית ותפילין), מדרש תלפיות (לבעל השבט מוסר, ענף טלית ק"ע ע"ג), חסד לאברהם (טובייאנה, בסידורו ל"ב:), מקו"ח (בכרך, סי' ח' ס"ד) תפלה לדוד (לר"ד עמאר, שאלוניקי משפט ברכת ציצית אות כ"א), סידור בית עובד (סכ"ה), הגר"ז (שו"ע הרב סי' ח' ס"ט, ובסידור הרב), ארצוה"ח (ס"ב ובהמאיר לארץ סקי"ב, וס"ד ובהמאיר לארץ סקכ"ב), יפ"ל (סי' ח' אות ד'), וקה"י (ארחות רבינו מהדו"ח ציצית אות ג'). [יש מהם דכתבו את אופן ההתעטפות להדיא באופן זה, ויש שכתבו בסתמא להשליך את כל הד' לשמאלו אך ציינו לדברי הרדב"ז והלק"ט והיד אהרן או לדברי שאר אחרונים המציינים להם, ומבואר דכוונתם היא באופן הנ"ל].♦
דעת האריז"ל להשליך את ב' הימנים על צד שמאל וב' השמאליים יישארו לפניו
והנה בשעה"כ[4] (דרוש ב') כתב להדיא הכי שיאחז בצד הימני של הטלית בשתי הציציות שבו וישליכם לצד שמאל סביב גרונו על הכתף השמאלי לאחור, ושתי הציציות השמאלים ישארו תלוים לפניו ולא לאחריו.אמנם לכאו' נראה שיש סתירה בדברי האריז"ל שם בשעה"כ[5] מדרוש א' דכתב שכל הד' ציציות יתחברו מאחוריו לצד שמאל. ונראה מדבריו שצריך להשליך את כל הד' כנפות לשמאלו לאחוריו.
♦
ישוב הסתירה דב' הציציות שלפנים נמשכים מאליהם לאחור ע"י אור הטלית וחוזרים לפניו, וביאור והוכחות לישוב הנ"ל בלשונות האריז"ל
והנראה בישוב סתירה זו הוא דהנה לשונו שם בדרוש א' סותר מרישא לסיפא, דבתחילת דבריו כתב "ומחזירים ב' הציציות שבצד ימין אל צד שמאל", ונראה מדבריו דמחזיר רק את ב' ציציות הימניות אל צד שמאל, וכמש"כ בדרוש ב'. אך המשך דבריו הנ"ל הוא "באופן שיתחברו שם בצד השמאל מאחוריו כל הד' ציציות ויהיו תלוים מאחוריו בצד שמאל", והיינו דצריך שכל הד' יהיו מאחוריו, ולכאורה הלשון חסרה דכיצד ע"י זה שיחזיר ב' ציציות לשמאלו יתחברו כל הד' בשמאלו לאחוריו.והנראה בזה, דהנה בדרוש ב' שם, אחר שכתב שמשליך את ב' הימנים על שמאלו לאחוריו וב' השמאלים ישארו מלפניו, הקשה דהא כל הד' ציציות נמשכין דרך האחור. וכוונתו להקשות, דא"כ למה אנו משליכים רק את ב' ציציות הימניות לאחור ולא משליכים גם את ב' השמאליות לאחור, וכתב ליישב קושיא זו בכמה אופנים. אופן א. דכיון דהטלית הוא אור המקיף והציציות הם בפנים ממנו [וכוונתו כמ"ש בדרוש ב' שם בארוכה, דאור המקיף של הציציות עצמם הם אור פנימי מאור המקיף של הטלית], לכן האור המקיף של הטלית מוליך את אור ב' הציציות דרך היקף מבחוץ וממשיכן לפניו. והיינו דב' הציציות שלפניו אמנם גם היו צריכות להיות מאחור, אך ע"י האור המקיף עוברים הם דרך ההיקף מבחוץ לאחור וחוזרים לפניו ונשארים שם. ומבואר דב' הציציות השמאליות אמנם גם היו צריכות להיות מאחור, אך אור המקיף של הטלית משליך אותן לאחור וחוזרות לפנים. וכ"ז ע"י אור המקיף, אך לא שהאדם עצמו ישליכן לאחור. אופן ב. עוד ביאר שם בשעה"כ אופן שני כיצד ב' השמאליות שלפניו נמשכות לאחוריו, דהוא באופן שע"י האור עוברים דרך אמצעו של האדם וחוזרים לפנים ממנו. ומבואר ג"כ דכ"ז נעשה ע"י האור, רק דלאופן א' הוא ע"י היקף מבחוץ ולאופן ב' הוא דרך האמצע. אופן ג. עוד ביאר בשעה"כ אופן שלישי ליישב כיצד ב' השמאליות הנמצאות לפנים עוברות לאחור, וכ' דישנם כמה בחי' גם בחי' באמצע גופו וגם בחי' שבתוך גופו וגם בחי' שסובב ומקיף, לכן כולם נמצאים בב"א. ויל"ע אם כוונתו באופן זה דא"צ כלל שיושלכו הב' שמלפניו לאחוריו, ואכ"מ.
ועכ"פ נתבאר בדברי האריז"ל דגם ב' השמאליות שלפניו יש בהן בחי' שצריכות להיות מאחריו, אך ביאר בג' אופנים כיצד דבר זה נעשה ע"י האור של הטלית.
ולפי"ז נראה מיושב שפיר לשונו בדרוש א', דמה שפתח "ומחזירים ב' הציציות שבצד ימין אל צד שמאל", הוא בדווקא, וכמ"ש בדרוש ב' דמחזירים רק ב' הימנים אל השמאל לאחריו וב' השמאלים נשארים לפניו. ומש"כ בהמשך דבריו "באופן שיתחברו שם בצד השמאל מאחוריו כל הד' ציציות ויהיו תלוים מאחוריו בצד שמאל", היינו דע"י האור של הטלית מתחברים שם כל הד' מאחוריו, וכיצד דבר זה נעשה הוא בכמה אופנים וכמ"ש בדרוש ב'. [ומש"כ ויהיו תלוים מאחריו, דמשמע קצת שיהיו תלוים ממש ולא רק בכוונה, עי' להלן לשון הפע"ח וכמו שאציין שם, דכתב נמי לשון תליה ושם מבואר להדיא דהוא בכוונה. ובר מן דין יש ליישב דלכאורה בהא דכתב "באופן שיתחברו שם בצד השמאל מאחוריו כל הד' ציציות ויהיו תלוים מאחוריו בצד שמאל", יש כאן כפל לשונות - א. למה כתב גם לשון חיבור וגם לשון תליה, וכן למה לא כתב את שניהם יחד באופן זה "שיתחברו ויהיו תלוים מאחריו בצד שמאל כל הד' ציציות". וע"כ נראה דמילי מילי איתא הכי, והיינו דמש"כ שיתחברו שם בצד השמאל מאחוריו כל הד' ציציות הוא ע"י הכוונה, וכמ"ש, ומש"כ אח"כ "ויהיו תלוים מאחוריו בצד שמאל" קאי אדלעיל מיניה על הב' ציציות הימנים שהשליך ממש לאחוריו". וכעי"ז כתב ליישב בפקודת אלעזר (טובו סי' ח' ס"ב), אף דנראה בדבריו דהיה לו גירסא שונה במקצת משעה"כ שלפנינו וכמו שהעיר בזה הגר"י הלל בגלי הים. ועי' בדברי הפקו"א ג"כ, שהביא את דעת השפת אמת (מובא להלן) דמשום הסתירה כתב לעשות שניהם, ותמה עליו דהדברים סתומים בדברי שעה"כ בדרוש ב' דכתב להדיא להשליך ב' הכנפות הימניים בלבד לאחור. וכן תמה עליו במש"כ דכ"ה בחיד"א במחז"ב (כמובא לעיל), וכמו שתמהנו ג"כ להלן בדברי השפת אמת].
וכדי להוכיח את הדברים אדייק עוד כמה לשונות בדבריו שם. הנה בתחילת דרוש ב' שם כתב "ועתה נבאר ענין הטלית וענין הציציות וכו' וע"י מעשינו במצות ציצית רמינן ושדינן להו להנהו שערי באחורייהו". ושם ביאר דהציציות הן בחי' שערי, וכמובא גם בדבריו הנז' לעיל מדרוש ב'. ואי נימא דהוא כפשוטו דע"י מעשינו הוא והיינו שצריך להשליך כל הד' לאחוריו, כיצד בהמשך דרוש זה ביאר בענין העטיפה שמשליך רק ב' הציציות הימניות לאחוריו לשמאל, אחר דכתב להדיא דע"י מעשינו אנו משליכים הציצית שהם בחי' שערי לאחור. אך להנ"ל היא גופא מה שכתב שם להקשות ולבאר דבריו דהא צריך שיהיו כל הד' לאחוריו, ומשו"ה כתב כמה אופנים. וא"כ גם מש"כ בדרוש א' שיתחברו שם כל הד', היינו ג"כ באופנים הנ"ל.
וכן מדויק לשונו בדרוש א' הנ"ל, שכתב באופן שיתחברו וכו' דמשמע דדבר זה נעשה מאליו, ולא כתב באופן שיחבר כל הד' מאחוריו. וכן מדויק לשונו שכתב "באופן", ובדרוש ב' שכתב לבאר כיצד הב' השמאלים עוברים לאחור ע"י האור, כתב לבאר כן בכמה אופנים ולשונו שם הוא באופן וכו'.
ומש"כ בתחילת דרוש ב' דע"י מעשינו אנו משליכים לשערי דהיינו הציציות לאחור, ולכאו' קשה דזה אינו ע"י מעשינו אלא נעשה מאליו ע"י האור. נראה דהיינו כיון שאנו לובשים את הטלית, שהיא האור המוליך את ב' השמאליות לאחור, מיחשיב שפיר דזה נגרם ע"י מעשינו במצות ציצית. דגם ב' תיבות אלו "במצות ציצית" מיותרות לכאו', ולדברינו הוא בדיוק, דהוא נעשה ע"י כל קיומינו במצות ציצית, שמתעטפים בטלית שהיא האור המוליך את ב' הציציות השמאליות לאחור. [ועי' להלן בדברי הפע"ח דכתב כן להדיא דהוא ע"י הכונה וע"י לבישת הטלית, וכביאורינו ממש].
עוד נראה להוכיח כן, דאם כוונתו בדרוש א' היא דצריך להשליך את כל הד' לשמאלו לאחוריו, ונגיה או נכניס בדבריו דכוונתו דאחר דמשליך את ב' הימניים לשמאלו לאחוריו, ישליך ג"כ את ב' השמאליים לאחוריו, א"כ למה לא כתב להדיא דישליך כל הד' לאחוריו יחד, ולמה ד"ז צריך להיעשות בב' מעשים, מה שלא נתבאר בדבריו כלל.
וכן מוכח מהא דציין לעשות כדעת הרס"ג, ובדעת הרס"ג, כמבואר לעיל בארוכה, כתוב רק שיהיו כולם לצד שמאלו, וגם באופן זה מתקיימים דברי הרס"ג. ואף דגם אם יהיו כולם לשמאלו לפניו ג"כ יתקיימו דברי הרס"ג, וכמו שרצה לבאר הרדב"ז דבריו, אך לאחר דבדרוש ב' ביאר להדיא דמשליך רק את ב' הציציות הימניות לאחוריו לשמאל וב' נשארות לפניו משמאל, מבואר דביאר כצד א' שביאר הרדב"ז ברס"ג.
עוד מוכח מיניה וביה דאין כוונתו בדרוש א' דמשליכים את ב' הימניות לאחור, ולאחמ"כ משליכים גם את ב' השמאליות לאחור, דא"כ כל קושיתו כאן בדרוש ב' כיצד נשלכים לאחור וביאורו דכ"ז נעשה ע"י אור הטלית בכמה אופנים, הוא משולל כל ביאור. דהא באמת משליכים לאחמ"כ גם את ב' השמאליות לאחור, וע"כ דכוונתו היא שמתחברים מאליהם ע"י האור, וכמ"ש.
וכן בדרוש ד' כתב "והנה הב' ציציות מהם הם כלפי פנים דז"א ושני הציציות מהם הם כלפי אחו' דז"א ושני הציציות שהם כלפי אחוריו הם לצו' נוק' דז"א ושל כלפי פניו הם לצורך יעקב".
ואף דיש לבאר דכאן כוונתו היא לאחר העטיפה בזמן שלובש את הטלית, שיש שתי ציציות מימין פנים ואחור, וכן ב' ציציות משמאל פנים ואחור. אך לכאו' היה לו לבאר ד"ז, דאחר שמתעטף ילבש בצורה זו, ולעיל בין בדרוש א' בין בדרוש ב' לא כתב מזה כלום ורק כתב וביאר התעטפות לפי הגאונים, ורק כתב דלא הצריכו יותר מד"א [וכן בפע"ח פ"ה כמובא להלן נראה דביאר כנ"ל על זמן העטיפה].
[ועי' להלן בדברי הסוברים דמשום הסתירה יש לעשות את שניהם - תחילה להשליך את ב' הימניות על השמאל ולהמתין כדי הילוך ד"א, ולאחמ"כ להשליך גם את ב' השמאליות לאחור. ולכאורה לדבריהם קשה עוד, דאין זה הסדר המבואר בדברי האריז"ל שביאר קודם בדרוש א' להשליך את כל הד' ולאחמ"כ ביאר להשליך רק את ב' השמאליות. ואף דאי"ז דקדוק המוכרח, אך לאחר כל הנ"ל יש לפי"ז עוד תימה קצת על הסוברים כן].
הוכחה לביאור הנ"ל מפע"ח
וככל זה מבואר ג"כ בפע"ח ושם מפורש בדבריו כביאורינו הנ"ל, דשם כתב בפ"א "וכורכים קצה הב' של הטלית סביב גרונם וצוארם ומחזירים הציצית כולם לצד א' " ולא כתב לאחוריו.ובפ"ב שם כתב "להחזיר כל הד' ציצית לצד א' בלבד והוא השמאל", וג"כ לא כתב לאחוריו.
ובפ"ג שם כתב "צריכין אנו ע"י כוונתינו במצות ציצית שיושלכו ויהיו נתלים דרך העורף מאחוריהם, כ"א ח"ו יומשכו דרך פניהם לא היה משגיח ומסתכל לא אריך בז"א ולא ז"א בנוקבא, וע"י מעשינו בלבישת הטלית הם נמשכים דרך אחוריים ולא דרך הפנים, ועי"כ מסתכל אריך בז"א וזה נקרא ציץ לשון זכר, שע"י שנשלך ונתלה ההוא קוצא דשערי דרך אחוריו יכול א"א להסתכל בפני ז"א שהוא זכר, וכן ע"י השלכת הציצית של קוצי דשערי דרך אחוריו, יכול הז"א להסתכל בפני נוקבא".
הרי דכתב להדיא דע"י כוונתינו יושלכו ויהיו נתלים מאחוריהם וע"י מעשינו בלבישת הטלית נמשכים דרך אחוריים, ומבואר דד"ז נעשה ע"י כוונה וע"י מעשה בלבישת הטלית דייקא ולא ע"י השלכתם לאחור ממש, וכמו שבארנו לעיל בדברי שעה"כ. [וכן מבואר כאן דכתב לשון תליה גם כשהוא רק בכוונה, ובזה מבואר גם לשון תלוים שכתב בשעה"כ, וכמו שפירשתי לעיל שם].
עוד כתב שם בפ"ג "לכרוך ב' הציציות הימניות, ולהשליכם לאחור דרך כתף השמאלי, כדי שיגיע אל רישא דנוקבא העומדת באחור בצד שמאל כנודע כי נוקבא בשמאלא אחיזתה שהם הגבורות, וב' האחרות ישארו דרך פנים אל האדם".
ומבואר להדיא דכוונתו בתחילת דבריו הנ"ל בפ"ג לומר דמשליך רק את ב' הימניות לאחוריו, וב' השמאליות מושלכות לאחור ע"י הכוונה, וכמו שמפרש גם בהמשך דבריו וכדלהלן.
עוד כתב שם בפ"ג "ואע"פ שקוצי דשערי הנ"ל הוא בד' מוחין כולם, וכולם הם נמשכין דרך האחור כנ"ל, עכ"ז כיון שהם מובלעים תוך א"מ שהוא הטלית, הנה הא"מ הנזכר מוליך ב' הציצית האלו דרך היקף מבחוץ סביב הז"א ומוליכן בפני זעיר אנפין ונשארין שם. גם יש מציאות אחר, והוא להיות מקום גילוי הציצית במקום החסדים המגולים, לכן בוקע האור שלהם דרך קו אמצעי של ז"א, ועובר בתוך גופא של ז"א, ויוצאים אל הפנים, וגם יש מציאות אחר, והוא כי מציאות הנזכר נחלק לב', והוא כי הנה יסוד החכמה הוא באמצע הגוף, ויש ג"כ חלק אור הציצית שבוקע בתוכו, ויש שמקיף את היסוד דאבא [בהערות שם "נ"א דאמא"] ויוצא דרך פנים דז"א, והרי הם ב' בחי' וכולם נמצאות ביחד".
ומבואר כאן ג"כ כבשעה"כ, דמקשה כיצד נמשכים ב' השמאליות לאחור ומבאר בג' אופנים.
ובפ"ה "אלו הד' ציצית כבר נתבאר לעיל בדרוש הקודם לזה שארבעתן הם לרחל, אבל להיותה היא אב"א, אינו לוקחת רק שני ציצית לבד כנ"ל בסדר העטיפה שב' ציצית הם דרך פנים דז"א, וב' ציצית הם באחור דז"א, כנ"ל בדרוש הקודם". ומבואר כאן נמי להדיא דרק ב' ציציות לאחור, וכמ"ש להדיא דביאר כן בדרושים הקודמים.
♦
הוכחה להנ"ל מעולת תמיד ונגיד ומצוה וסידור ר' שבתי וסידור חמדת ישראל
וכ"ה מבואר בעלת תמיד (למהרח"ו מהעתקת מהר"י צמח מכת"י, ענין הציצית) דכתב שם בדף י"ט. "וכורכים קצה השני של הטלית על סביב גרונם וצאורם ומחזירים הציציות כולם לצד א' " ולא כתב לאחוריו.ובדף י"ט: כתב "להחזיר כל הד' ציציות לצד א' בלבד והיא השמאל" ג"כ לא כ' לאחוריו.
ובדף כ"א. כתב "ולהיותם הם מתחברין ארבעתם יחד דרך אחורי ז"א" כאן הזכיר שצריכין להיות כל הד' מאחוריו, ועי' בהמשך דבריו מה שביאר בזה כיצד.
ובדף כ"א: כתב "לכרוך שתי הציציות הימנים ולהשליכן לאחור דרך הכתף השמאלי כדי שיגיעו אל רישא דנוק' העומדת באחור ובצד שמאל כנודע דנוק' בשמאלא אחידא שהם הגבורות ושני ציציות האחרים ישארו דרך פנים של האדם, והטעם הוא כי הנה נת' לעיל כי' הד' ציציות יוצאין מן הד' מוחין דקטנות, והנה השנים מהם שהם החסדים וגבו' שבדעת אלו הם בלבד שנוטלתם המלכות בהיותה באחור, אבל כשחוזרת פב"פ אז לוקחת גם הב' ציציות אחרים שעומדים דרך הפנים כנז' והם חו"ב, ואע"פ שקוצא דשערי הנ"ל הוא הד' מוחין כולן וכולן הם נמשכין דרך האחור כנ"ל עכ"ז כיון שהם מובלעים תוך האור המקיף הנז' מוליך שתי הציציות האלו דרך היקף מחוץ סביב הז"א ונשארים שם, גם יש מציאות אחר והוא להיות מקום גילוי הציציות במקום החסדים המגולים לכן בוקע האור שלהם דרך האמצע של ז"א ועובר בתוך גופו דז"א ויוצאין אל הפנים. עוד יש מציאות אחר והוא כי מציאות הנז' נחלק לשנים והוא כי הנה יסוד החכמה הוא באמצע הגוף ויש ג"כ חלק אור הציציות שבוקע מתוכו, ויש שמקיף וסובב את יסוד דאבא ויוצא דרך פני הז"א, הרי הם ג' בחי' וכולם נמצאים ביחד".
הרי דביאר להדיא ג"כ כק' והביאור המובא בשעה"כ כיצד עוברים גם ב' השמאליות לאחור ע"י אור הטלית בכמה אופנים.
וכ"כ הר"י צמח בספרו נגיד ומצוה (עמ' ס"ג במהדו"ח) דיש להחזיר כל הד' ציציות לצד שמאל, וביאר דהוא שמשליך ב' הימניות על צד שמאל לאחוריו.
וכן בסידור ר' שבתי (עמ' כ"ה) לאריז"ל כתב להחזיר כל הציצית לצד שמאל, וביאר דהוא באופן שיחזיר את ב' הציציות הימניות לאחור.
וכן בסידור חמדת ישראל (למהרש"ו, כונת הציצית, מהדו"ח אהבת שלום עמ' י"ז) כתב דההתעטפות היא להחזיר ב' הימניים אל השמאל באופן שיתחברו כל הד' מאחוריו בצד שמאל [עי' היטב בלשונו דהוא ההעתקה משעה"כ ופשוט דכוונתו כנ"ל שמתחברים מאליהם בכוונה, וזהו שסיים במילת "והבן"].
דעת הרש"ש כנ"ל
וכן הוא ביאורו בדברי הרש"ש בנה"ש (דף י"ב: בדפוס תרכ"ז, ודף רל"ז במהדו"ח) ובסידור (הארוך תרע"א, צ"ד:), דגם בדבריו נראה לכאו' סתירה כבשעה"כ, אך לפי ביאורינו הנ"ל מיושבים גם דבריו וכמו שביארתי היטב בלשונו. [ואף דמדברי המעיל אליהו שם נראה דביאר בתוך דברי הרש"ש כדרוש א' דצריך להשליך כל הד', אף דגם מבואר להדיא בדברי הרש"ש דסדר העטיפה הוא בהשלכת רק ב' הימנים על כתף שמאל, הוא ע"פ מה שראה לשפת אמת (כמובא להלן שהקשה סתירה זו וכתב דצריך לעשות שניהם, אך למתבאר דאי"ז הביאור בשעה"כ, א"כ אין ראיה כלל מדבריו דדעת הרש"ש להשליך את כל הד' לאחוריו].וכ"כ להדיא בדעת הנה"ש ביפ"ל (סימן ח' אות ד', מובא לעיל).
♦
הגהת גלי הים
בגלי הים (לגר"י הלל על שער הכונות דרוש א' מדרושי הציצית עמ' י"ג והלאה) האריך בזה והביא דמצא בע"ת ועוד דלא נזכר תיבת מאחוריו, וע"כ רצה להגיה תיבה זו ולמוחקה משעה"כ, ע"ש בארוכה.ולפי המתבאר א"צ להגיה כלל, ושכן מבואר נמי בדברי הרש"ש שמטילים רק את ב' ציציות הימניות לאחוריו, וכמ"ש לעיל בארוכה.
♦
ביאור השמחת כהן ומצת שימורים כנ"ל
ושמחתי שמצאתי און לי בדברי השמחת כהן (לר' מסעוד הכהן, סימן ס"ד) שביאר כעין דברי הנ"ל ליישב את דברי שעה"כ במה שנמצא סתירה בדבריו ובדברי הרש"ש. ועי' גם לעיל בדברי המצת שימורים דכתב להדיא שמשליך רק ב' ציציות הימניים לאחוריו לשמאל, והביא ג"כ קושיא ותירוץ שכתב האריז"ל דאף שכל הד' נמשכים דרך האחור, עכ"ז כ"ז נעשה מאליו ע"י אוה"מ של הטלית. ומבואר דביאר כנ"ל את כל דברי האריז"ל בב' הדרושים.♦
דעת המקובלים להשליך את כל הד'
ואמנם מצינו מדברי המקובלים האחרונים שלאחר הרש"ש דפירשו בדברי שעה"כ או בדברי הרש"ש דצריך להשליך כל הד', אך עי' היטב בדבריהם דלפי דבריהם הסתירה עומדת בעינה, וכן דלשון שעה"כ אינו מורה כדבריהם.בתו"ח (פ"ה:) ביאר דכוונתו בדרוש א' במש"כ ב' ציציות דכוונתו ד' ציציות רק דנקראים בערך הכולל ב', וכעי"ז כתב להגיה הלשם בפע"ח [אמנם בשעה"כ לא הגיה כלל].
ואמנם מפורש בדבריהם דיש להשליך את כל הד' לאחור, אך לא ביארו לפי"ז מש"כ בדרוש ב' דהב' ישארו לפנים, וכן מה שהקשה שם דהא צריכים להיות כל הד' מאחור, ולדבריהם לא קשה כלל, וכן למה בדרוש א' כתב ב' ציציות של הימין, אם הם כוללים כל הד' שהם גם השמאליים, וצ"ע.
וכן בסולת בלולה (סימן ח' סק"ו) ואות היא לעולם (לררפ"י די שיגורה, מערכת הה"א דף פ"ו.) כתב להדיא להשליך את כל הד' כנפות לאחור.
אך ק' עליהם כל הנ"ל כיצד יפרנסו את דברי שעה"כ בדרוש ב' שכתב להדיא להשליך רק ב' הימניים, וכן אין מבואר ק' ותי' שם וכמ"ש לעיל, וכן לא יישבו את קושי הלשון בדברי שעה"כ עצמו בדרוש א' הנ"ל. [וכן תמה עליהם ביפ"ל (סימן ח' אות ד') כמובא לעיל].
♦
דעת המקובלים לעשות שניהם
אמנם מצינו דיש מהמקובלים שכתבו דיש סתירה בדברי האריז"ל, וע"כ כתבו לעשות את ב' האופנים, שבתחילה ישליך את ב' הימניות לאחוריו, ולאחמ"כ ישליך גם את ב' השמאליות לאחוריו.בשפת אמת[6] וכעי"ז בשרף פע"ח (לר' משה מדולינה, שער הציצית פ"ו) הקשה סתירה זו, וכתב משו"ה לעשות שניהם, דתחילה יחזיר ב' ציציות הימניים לאחור לשמאל ולאחמ"כ ישליך גם ב' השמאליים לאחור. [ובשפ"א כתב לכוין ביניהם, ועי' להלן דיש שכתבו לשהות ביניהם ד"א].
והנה עי' בשפת אמת דכתב דכ"ה במחז"ב, אך כבר הבאתי לעיל את דבריו ורק כתב דישליך כל הד' אל צד שמאל כאריז"ל, אך לא ביאר האופן כיצד יעשה כן. ואחר דבארנו בארוכה דהביאור הוא באופן שמשליך ב' ימניים לאחוריו ונמצאו כולם בצד שמאל, א"כ מבואר בדבריו איפכא, וכן דלא כתב לעשות את ב' ההשלכות.
וכן מה דבסוף דבריו הקשה השפ"א כיצד יתחברו כל הד' לאחוריו, הלא הוא מבואר היטב בדברי שעה"כ בדרוש ב' כמ"ש לעיל בארוכה בישוב הסתירה בשעה"כ. ואדרבה, לדברי השפ"א והשרף פע"ח צ"ב, כיצד יפרנסו את דברי שעה"כ הנ"ל במה שהקשה ותירץ כיצד עוברים גם ב' השמאלים שלפניו לאחור, וכמ"ש לעיל בארוכה.
וכן קשה על השפ"א ושרפע"ח, דלפי"ד היה לו לאריז"ל לבאר מקודם לזה דצריך להשליך ב' ציציות לאחריו ואח"כ לבאר שמשליך את כל הד' לאחוריו. ובר מן דין היה צריך האריז"ל לומר דיחזור וישליך גם את ב' ציציות השמאליות לאחוריו ולא ד'.
ועי' לעיל בדברי שעה"כ דכבר תמה על השפ"א בפקודת אלעזר.
ובשערי רחמים (לר"ח שרים, בסוף הספר בחידושי מהרי"ץ שם על שעה"כ אות ו') הביא את דברי השפת אמת הנ"ל, וכתב דכ"ה בסידור הרש"ש.
אך כבר נתבאר לעיל הביאור בדברי הרש"ש דהוא רק בכוונה, וכמ"ש היפ"ל.
וכן בעצי היער (לר' יחזקאל עזרא מבגדד, ל"ד:) הביא כמה דעות בזה אם יש להשליך רק את ב' הימנים לאחור או את כל הד', ובסו"ד הביא דברי השפ"א הנ"ל.
אך בר מן דין דהביא דעת הרבה פוסקים ומקובלים [מצת שימורים ויעב"ץ והגר"ז וחס"ל ונגיד ומצוה (כמובא כל דבריהם לעיל)] דס"ל להשליך רק ב' הימנים על שמאל לאחוריו, אך גם בדעות שהביא להשליך כל הד' אין מבואר כן בדברי כולם. דאמנם בסלת בלולה כ"כ [וכבר כתבנו לעיל לתמוה על דבריו], אך במשנת חסידים ותפלה לדוד ובחיד"א מבואר איפכא, כמ"ש לעיל, דאף שכתבו להשליך את כל הד' לצד שמאל אין כוונתם להשליך את כל הד' לאחוריו, אלא רק ב' הימנים לאחריו, וכמו שהובאו דבריהם לעיל.
וכן במעיל אליהו (לר"א מני, הובא לעיל) הביא את דברי השפ"א הנ"ל, וכבר הערנו לעיל ע"ד.
♦
דעת הבא"ח וכה"ח כשפת אמת הנ"ל
והנה מנהג הספרדים היום שנוהגים לזרוק תחילה את ב' הימניים לאחוריהם ולשהות ד"א, ולאחמ"כ להשליך גם את ב' השמאליים לאחור ולשהות ד"א [ובכה"ח הביא דיש נוהגים גם להכות עם הציציות לאחוריהם] הוא ע"פ דברי הבא"חו והכה"חז שהביאו את דברי השפ"א הנ"ל.[7]אמנם בשפ"א לא כתב לשהות ביניהם כדי הילוך ד"א, אך כתב הבא"ח דבאמת לא נזכר כן בדבריהם, אך כיון דיש לכל אחד כוונות נפרדות ואין אנו מכוונים אותן, לכן יש לשהות ד"א ביניהם.[8]
ועי' בבא"ח ובכה"ח שכתבו דמקורם הוא מדברי האריז"ל וכמו שביאר האמל"י [בקונטרס שפת אמת שם הנ"ל] וכן בכה"ח ציין לעוד רבים [סולת בלולה, יד אהרן, מחזיק ברכה, בית עובד, שלמי ציבור] הסוברים דצריך להשליך את כל הד' לאחור אך כמ"ש לעיל דמכיון שכתבו בספרים הנ"ל להשליך את כל הד' לשמאל הבין הכה"ח דהיינו לאחוריו, אך כבר נתבאר לעיל בדבריהם [מלבד הסלת בלולה, אך ע"ש מה שתמהנו ע"ד] להדיא דכוונתם היא באופן שציינו בדבריהם לשאר פוסקים שכתבו להדיא דאין הכוונה כל הד' לאחוריו רק ב' הימניים לאחוריו. וכן נתבאר ישוב לסתירת דברי האריז"ל באופן שא"צ לנהוג שניהם ע"פ השפת אמת הנ"ל. וע"כ יש לנהוג רק אופן זה שמשליך רק את ב' הימניים לשמאל לאחוריו וב' הציציות יישארו לפניו.
ואחר שנתבאר דליכא סתירה בדברי האריז"ל, ושגם השפ"א הבין בדברי החיד"א שכתב להשליך לשמאל דכוונתו לאחוריו, ונתבאר דכוונתו הוא באופן שכתב הרדב"ז והיד אהרן וכמו שציין לדבריהם בחיד"א, ומפורש בדבריהם דהוא באופן שמשליך רק ב' הימניים לאחוריו לשמאל, א"כ שוב אין מקור בדברי האריז"ל לנהוג באופן הנ"ל שכ' השפ"א והבא"ח. וע"כ יש לנהוג רק באופן שכתבו כל הפוסקים והמקובלים, כמובא לעיל בארוכה, שמשליכים רק את ב' ציציות הימניים לשמאל לאחוריו, וב' השמאליים ישארו לפניו.
♦
העולה מהנ"ל
דעת ההלק"ט והחיד"א ויד אהרן והבאה"ט והמצת שימורים והש"צ ומשנת חסידים והיעב"ץ והמדרש תלפיות וחסל"א ומקו"ח ותפלה לדוד וסידור בית עובד והגר"ז וארצוה"ח ויפ"ל ושמחת כהן ופקודת אלעזר דאופן ההתעטפות בטלית הוא שישליך רק ב' ציציות שמימינו לאחוריו לשמאלו, ושכן היא גם דעת האריז"ל בשעה"כ ובפע"ח וסידור ר' שבתי וסידור חמדת ישראל ועלת תמיד ונגיד ומצוה וברש"ש, ואין סתירה כלל בדבריהם.דעת התו"ח והלש"ם, נראה קצת מדבריהם דיש להשליך כל הד' לשמאל [וגם בדבריהם יש כו"כ קושיות], וכ"כ להדיא בסלת בלולה ובאות היא לעולם [ולא בארו בדבריהם ישוב דברי האריז"ל].
דעת השרף פע"ח והשפת אמת ושערי רחמים ועצי היער ומעיל אליהו ובא"ח וכה"ח דיש סתירה בדברי האריז"ל וע"כ כתבו לעשות את ב' האופנים. [אך יש הרבה קושיות על דבריהם, וכן שהביאו מקורות גם מדברי הפוסקים לעיל והבינו בדבריהם שלא כמתבאר בדבריהם דלא ס"ל כן].
ואחר דרוב ככל הפוסקים והמקובלים כ' להתעטף באופן זה שמשליך רק את ב' הימניות לשמאלו לאחוריו וב' השמאליות נשארים מלפניו, כן יש לנהוג בין לבני אשכנז בין לבני ספרד בין ע"פ הפשט ובין ע"פ הסוד.
♦ ♦ ♦