עיקר מציאות האדם בעולם הזה הוא רק לקיים מצוות ולעבוד ולעמוד בנסיון

הערות שוליים

1. ↑ שם כתב: אכן יתכן שכוונת רבינו בביטוי "ולעמוד בנסיון" היא, שקיום המצוות והעבודה לא תבוצענה רק עקב ההרגל ומצות אנשים מלומדה וכדו', אלא מתוך עמידה מוצלחת בנסיון הנובעת מעמל הבחירה. ע"כ.
2. ↑ כנראה כוונתו, שנראה מסגנון דברי המסילת ישרים שג' הדברים שהזכיר הם ג' דרגות זו למעלה מזו, ולכן מוכרח ש"לעמוד בנסיון" היא דרגת חסידים המבקשים מצב של נסיון.
3. ↑ ג' המילים האחרונות אינן ברורות לגמרי בכתב היד, אך מ"מ נראה שזו המשמעות.
4. ↑ כוונתו, שהנסיון בקיום המצוות כבר נכלל בדברי המסל"י "לקיים מצוות" ואין צריך לכפול "לעמוד בנסיון". אכן יתכן לדחות, שנסיון אין שייך רק בקיום מצוות, אלא גם במניעה מעבירות. וגם בקיום מצוות גופא, הרי במצוות רבות אין נסיון מיוחד, ויתכן ש"לקיים מצוות" הכוונה למצוות שאין בהן נסיון. ויתכן עוד, שגם במצוות שיש בהן נסיון, הרי עבודת ה' בהן נחלקת לשני חלקים - א' התוצאה של קיום המצוה, וב' ההתמודדות עם הנסיון, ולכן חילקם המסל"י לשנים.
5. ↑ שם כתב: הוא מה שאמר דוד המלך "בחנני ה' ונסני צרפה כליותי ולבי". וכן מה שאמרו חז"ל על הנהגתו של פלטי בן ליש עם מיכל בת שאול. והם הם דברי רבי עקיבא בשעת מותו על קידוש ה'... אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך אפילו נוטל את נשמתך אמרתי מתי יבוא לידי ואקיימנו ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו. ובכלל זה גם חיבוב היסורים ע"י החסידים ובקשת הבאתם על עצמם, כגון רבי יהודה הנשיא שאמר חביבין יסורים וקיבל אותם עליו לי"ג שנה בצורת חלאים קשים. וכך הם דברי רבינו [המסל"י] להלן פרק י"ט על החסידים שבדרגה זו: ...וכל מה שיתגברו עיכובים נגדם עד שיצטרכו הם יותר כח להעבירם, הנה יאמץ לבם וישמחו להראות תוקף אמונתם, כשר צבא הרשום בגבורה אשר יבחר לו תמיד במלחמה החזקה יותר להראות תוקפו בנצחונה. ע"כ.והנה בסנהדרין קז. מבואר: אמר רב יהודה אמר רב לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי נסיון ונכשל. ומבואר שם שאמר "בחנני ה' ונסני" וביקש יסורים, ולאחר שנכשל נתחרט בעצמו על בקשתו ואמר: מי יתן והיה בפי רסן ואפסר לעכב את דברי שלא אומר דבר זה של בחנני [לשון רש"י שם]. וא"כ אחר כל זאת צ"ע כיצד ניתן לומר שקיימת מדרגה לבקש יסורים. וכן צ"ע ממה שתיקנו לומר בתפילה "ואל תביאנו לידי נסיון".ומה שהביא הגה"צ זצ"ל מפלטי בן ליש, וכוונתו למבואר בסנהדרין יט: א"ר יוחנן פלטי שמו ולמה נקרא שמו פלטיאל שפלטו מן העבירה מה עשה נעץ חרב בינו לבינה אמר כל העוסק בדבר זה ידקר בחרב זה... והכתיב הלך ובכה, על המצוה דאזיל מיניה. ע"כ. והיינו שנצטער על שנסתלק ממנו המצב של נסיון, יעו"ש. הנה שם לא נתבאר שביקש להיות במצב זה של נסיון, אלא שלאחר מעשה נצטער על כך שלא זכה להמשיך להיות במדרגה גבוהה זו שמתגבר על הנסיון.וכן מה שהביא מדברי המסילת ישרים, הנה שם לא כתב שהחסידים מבקשים להגיע למצבי נסיון, אלא שבדיעבד לאחר שהגיעו למצב כזה הם שמחים בו [אמנם צ"ע מלשונו "אשר יבחר לו תמיד במלחמה החזקה יותר" דמשמע שאף לכתחילה חפצים בזה. ויתכן שבנמשל אין הכוונה שהם מבקשים להיות במצב זה, אלא שבדיעבד לאחר שהגיע הם שמחים בו].וכן מה שהביא המבואר בברכות סא: שאמר רבי עקיבא מתי יבוא לידי ואקיימנו, שם אין מבואר שביקש להיות במצב זה, אלא שהיה משתוקק להיות במדרגה גבוהה זו [דהיינו שהקב"ה יבחר בו להביא עליו נסיון זה, ולא שיבקש מעצמו].אכן מה שהביא המבואר בב"מ פה. שרבי יהודה הנשיא קיבל על עצמו יסורים, צ"ע מהמבואר בגמרא סנהדרין הנ"ל לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון. ויתכן שיסורים אינם נחשבים כנסיון לענין זה, כיון שאינם נתונים לבחירת האדם אם לעמוד בהם או להיכשל [אך אכתי צ"ע, דיכול להיכשל בנסיון להתרעם על הקב"ה], וצ"ע.ושמעתי מהגה"צ רבי אהרן דייויד שליט"א [מרבני ישיבת מיר] ששמע מהגר"ח הלוי שמואלביץ זצ"ל, שכאשר הקב"ה נותן נסיון לאדם, הרי הוא עוזר לו שיוכל לעמוד בו [וכמבואר בסוכה נב: אמר רשב"ל יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו... ואלמלא הקב"ה שעוזרו אינו יכול לו], אך כאשר האדם עצמו מבקש נסיון, אזי הקב"ה אינו עוזר לו אלא משאיר לו להתגבר על הנסיון לבדו.