הערה על מאמרו של הרב י. שלמה אזרחי "יסודות מדידת הטפח, ומנהג הספרדים במידת הטפח" (עמוד תמ"ד)

שלום וברכה
במאמר על שיעור טפח כתב בשם מחצית השקל "אין לדחוק האגודל על הדף בשעת המדידה, אלא להניחו על הדף בנחת".
מדבריו משמע שעכ"פ מניח את האגודל על איזה משטח, אלא שלא ידחוק אותו אל המשטח.
אמנם, במחה"ש שלפנינו לא מוזכר כלל 'הדף', אלא "אין צריך לדחוק האגודל על דרך שמודד, שעל ידי זה מתרחב האגודל ע"י שדוחקו".
ביקרא וחג שמח
יואל שילה

תשובת המחבר

ההערה נכונה וצודקת ונפלה טעות בדברים, ובאמת במחצית השקל לא כתב למדוד על הדף בנחת, והטעות נבעה מכך שהחתם סופר (שו"ת או"ח סימן קפ"א) כתב לדחוק אגודל על הדף, והאחרונים השיגו עליו שבמחצית השקל כתב שאין לדחוק האגודל, ומשמעות דבריהם שיש להניח על הדף בנחת בלי דחיקה. אולם האמת שבדברי המחצית אין מבואר בפירוש שמניחים את האגודל על הדף.
אולם כשבדקתי הדברים בשרשם מצאתי שבמחצית השקל דפוס ראשון [ויין תקס"ז] מופיע 'אין צריך לדחוק האגודל ע"ד שמודד', וכך בכל הדפוסים מופיע ע"ד בראשי תיבות סגורים, ורק בשולחן ערוך הוצאת מכון ירושלים פתחו שהם ראשי תיבות 'על דרך' שמודד, ולעומת זאת בספרי האחרונים פתחו את הראשי תיבות כך: אין צריך לדחוק האגודל על הדבר [או על דבר] שמודד וכו', כשמשמעות הדברים שמניחים את האגודל על גבי משטח, אלא שצריך להיזהר שלא לדחוק.
ראה: שו"ת ישמח לבב (חלק או"ח סימן ח), קיצור שלחן ערוך עם עיר דוד להרב דוד פלדמן (בקונטרס שיעורי המצוות עמוד קעב סעיף לו), שו"ת רב"ז (חלק א' סימן צז), שערי זבח (סימן ז' ס"ק נג, עמוד קד), בית דוד להרב דוד קאמין (סימן לה חלק ה' סעיף ג, יסוד הבית אות ד סק"ב), אדרת יהודה חלק ב' (אות ו' וורדא, סעיף כא), בגדי שרד (הוצאת פרעמיסלא תרל"ו, הלכות טריפות העצמות סימן א' סעיף ג', תמידים סק"י), שושנת יעקב (סימן א סעיף ג סקי"ב עמוד 34, ובמהדורא בתרא אות נג עמוד 96).
ונראה שגם מצד גוף הלשון המשמעות היא שהמדידה נעשית באמצעות הנחה על גבי דבר, כי אם היתה דעתו שצריך למדוד אגודל באוויר, היה לו לומר לא יניח האגודל על איזה דבר אלא ימדוד בעודו באוויר, ואין צורך לדבר על דחיקת האגודל שהרי אין מניחים אותו כלל וכיצד ידחקנו, ועיין בספר מבוא לשיעורי התורה (חלק ג' סימן ו' סק"ג) שלדעת המחצית השקל ועוד אחרונים יש להניח האגודל על השלחן.
♦ ♦ ♦