תפלת מנחה בצאת שנה
יתפללו עדתי ברוב כוונה
כי הכל הולך אחר חיתום מעשה[2]
כמלאכה ל"ח במלאכות לא תעשה[3]
יְחַלּוּ אמונים עצירת און ואנינה[4]
והמשכת ברכה בראשית השנה[5]
יקבלו תוספת כבשאר מועדין[6]
אך לא יקדימו מאד עת ישיבה לדין[7]
יקראו קריאת שמע בברכתה
ויתפללו תפלת יום זכרון כהלכתה
אם בפתע פתאום עיניו יזילו דמעות
ידע שבא דינו לפני א-ל דעות[8]
באמירת מזמור לה' הארץ ומלואה
שהוא שיר יום תחלת בריאה[9]
תפתח קהילתי דלתי ארונה
ותבקש מא-ל חי ימציא מזונה[10]
יברכו איש לרעהו תהי שנת רצון
ויחזרו לביתם בשמחה ועלצון
יכנסו למעונם בשולחנות ערוכים
ויקדשו על גביע ענבים דרוכים[11]
כציווי סופר ותרשתא יאכלו משמנים[12]
ובתוך הסעודה יביאו סימנים[13]
ינהג האדם מנהגות ערוכות[14]
ואיש לפי מהללו ירבה בברכות[15]
יברכו ברכת מזון כדינה
ויעסקו בעניין היום עד בא עת השינה[16]
ישכימו טרם יאור עולם
כדי ששנה זו לא יישן מזלם[17]
יתפללו באימה תפלת שחרית
ויקראו פרשת פקידה וברית[18]
ישמעו קהלי קול תרועת מלך עולם[19]
ויצאו ידי חובת השיטות כולם[20]
בשלוש מיני מעשה תרועה
ושלושתן נצרכות[21] ואין בהן טועָה[22]
ויש הסוברים מספק לעשותם
ואף גם זאת נגרמת מצרת גלותם[23]
יאמרו תשע ברכות בתפלה לא-ל רם[24]
ויתקעו על כל ברכה מאמצעיות בשופרם[25]
בסיום התפלה ישלימו הקולות
למאה, או מאה ואחד התקיעות עולות[26]
יפסעו לביתם בגיל ושמחה
ישתו ממתקים וירחיקו אנחה[27]
בעלות המנחה יעתירו לקונם
ויצאו למקום מים להשליך עוונם
יום שני יעשו כיום שקדם
שלא ידעו סנהדרין עת בוא עדם[28]
ואף בארצם יחזרו מעשה יום שעבר
כמנהג שבישראל נקבע וגבר[29]
ובמקום הקריאה על אמנו שנפקדה
יקראו בתורה בפרשת העקדה
אבינו מלכנו יחדש ימינו
ימתיק שנתנו וירבה טובתנו
♦ ♦ ♦
שיר על דיני ומנהגי ראש השנה בקצרה
✍️ הרב אליעזר טויק | 📰 גיליון ע [תשרי התשפ''ג]
הערות שוליים
- ↑ עי' בן איש חי (שנה ראשונה, פרשת ניצבים, סוף אות ב).
- ↑ מכה בפטיש, שהיא גמר מלאכת הכלי (רש"י, שבת, דף עג, ע"א, ד"ה מכה בפטיש), נמנית אחת לפני האחרונה במשנה במסכת שבת (פרק ז, משנה ב) שבה מנויות לט מלאכות.
- ↑ הכוונה למשפט "תכלה שנה וקללותיה" שאומרים בפיוט "אחות קטנה". "און ואנינה" הם לשון צער. לגבי 'און' – ראה בספר דברים (פרק כו, פסוק יד). לגבי 'אנינה' – ראה רש"י (ישעיה, פרק ג, פסוק כו). צמד המילים "און ואנינה" נזכרים יחד בתחילת הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות (נדפסה בתחילת ספר עץ חיים).
- ↑ הכוונה למשפט "תחל שנה וברכותיה" שאומרים בפיוט "אחות קטנה".
- ↑ קבלת תוספת יום טוב כדין כל יום טוב ושבת (ראה יומא פא:).
- ↑ בשו"ת מהרי"ל (סימן לג) נראה שנכון לא לקבל תוספת בראש השנה, כי הוא יום דין, ולא נכון להביא על עצמו את הדין מוקדם יותר. מכל מקום, נראה שכוונתו שלא לקבל מוקדם מאד, אבל את התוספת המינימלית צריך לקבל, כדין כל יום טוב, כדברי הגמרא ביומא (דף פא, ע"ב).
- ↑ שער הכוונות (דף צ ע"א): "ואמר כי האדם הנופלת עליו בכיה רבה מאיליו בימים האלו בתפלה הוא הוראה שנידון באותה שעה למעלה".
- ↑ הוא שיר של יום ליום ראשון כי ביום ראשון התחילה הבריאה ולכן שייך לומר בו "לה' הארץ ומלואה... כי הוא על ימים יסדה" – ראה גמרא ראש השנה (דף לא, ע"א).
- ↑ הכוונה בארבעת המשפטים האלו לאמירת מזמור 'לה' הארץ ומלואה' כשארון הקודש פתוח (מה שמכונה 'פתיחת ההיכל של פרנסה').
- ↑ יין, שעשוי מענבים שדרכו עליהם.
- ↑ הכוונה כאן לסעודת ליל ראש השנה. ראה נחמיה (פרק ח, פסוקים ט-י) וברש"י (שם), שעזרא הסופר ונחמיה הוא התרשתא ציוו לעם לאכול משמנים (אוכל שמן וטעים) ביום ראש השנה.
- ↑ יש כמה דעות מתי נכון לאכול את הסימנים, הבאתי כאן את הדעה שנכון לאכול אותם בתוך הסעודה.
- ↑ חלק מה'סימנים' מוזכרים בגמרא ובפוסקים, ועליהם נוספו בכל עדה כמנהגה דברים נוספים.
- ↑ כלומר, כל אחד יכול להוסיף כפי רצונו עוד 'סימנים' ולברך עליהם את עם ישראל.
- ↑ ודאי שאין לבטל זמן לריק בלילה זה (וראה מורה באצבע סימן ט אות רנה), ולכאורה טוב לעסוק בעניין היום, כמ"ש במסכת מגילה (דף ד, ע"א): "משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג". בסוגיית הגמרא (שם) נראה, שהוא הדין שאר המועדים, ומה שדיברו שם דווקא על פורים, הוא משום שהייתה הווא אמינא לא לעשות כן. אבל בלי הווא אמינא זו, היינו לומדים מתקנת משה גם על פורים, וק"ו על ראש השנה שהוא יו"ט דאורייתא.
- ↑ ראה בפוסקים בשם הירושלמי: "מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה". וראה מורה באצבע (אות רנז) ובביאור עמודי הוראה (שם, בס"ק ה).
- ↑ בקריאת התורה ליום א' של ראש השנה, נזכרת פקידת שרה אמנו, ונזכרת גם הברית בין אברהם לאבימלך ופיכל.
- ↑ על פי הפסוק "ה' א-לוהיו עמו ותרועת מלך בו".
- ↑ תשר"ת תש"ת תר"ת.
- ↑ ראה זוהר (פרשת פנחס, דף רלא, ע"ב), שהובא בכף החיים (סימן תקצ, ס"ק ו).
- ↑ ע"פ זוהר הנ"ל, וכן דעת רב האי גאון, כפי הובא ברא"ש (מסכת ראש השנה, פרק ד, סימן י). יש לציין, שבשונה ממה שכתב הזוהר ששלשתן נצרכות ממש כדי לפעול את פעולת השופר, רב האי גאון כתב שאף אחת מהן אינה טעות אלא כל אחת בפני עצמה מספיקה, ואנו עושים את שלושת השיטות כדי שיהיה מנהג אחיד בעם ישראל.
- ↑ רמב"ם (הלכות שופר, פרק ג, הלכות ב-ג) אומר, שלפי אורך השנים ורוב הגלות נוצר ספק מהי התרועה שעליה צוותה התורה, ועושים את שלושת השיטות כדי להיות בטוחים שעשינו את התרועה הנכונה.
- ↑ תשע הברכות בתפילת מוסף.
- ↑ בחזרת תפילת מוסף כולם תוקעים בסוף שלוש הברכות האמצעיות. בחלק מהעדות תוקעים אף בלחש.
- ↑ תלוי במנהגי אשכנזים וספרדים, ראה שו"ע ורמ"א (סימן תקצו). יש להעיר, שמנהג תימן לעשות רק 40 קולות בסך הכל. בטעם המנהגים השונים, ראה תוספות (ראש השנה, דף לג, ע"ב).
- ↑ נחמיה (פרק ח, פסוקים ט-י): "... אל תתאבלו ואל תבכו...אכלו משמנים ושתו ממתקים..."
- ↑ הסיבה לשני ימי ראש השנה היא בגלל אי הידיעה מתי יבואו העדים על מולד תשרי. ראה רמב"ם (הלכות קידוש החודש, פרק ה, הלכות ז-ח).
- ↑ נחלקו הראשונים האם יום טוב שני של ראש השנה נוהג גם בארץ ישראל, וכיום המנהג כדעה שהוא כן נוהג. ראה בית יוסף ושלחן ערוך (או"ח, סימן תרא, סעיף ב).