קונטרס סדר קדושה לרבי מאיר בנבנישתי - חלק ג

הערות שוליים

1. ↑ סדריהן והלכותיהן [על כל חייב לברך] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מנטילת ידים עד נותן התורה י"ח ברכות'. זהו מניין הברכות בנוסח ספרד הקדמון לכשתמנה את ברכות 'על דברי תורה' 'והערב נא' כברכה אחת. ועיין בב"י (סי' מז) שהביא מחלוקת ראשונים בזה, ובשעה"כ (נ ע"ד) שהכריע כדעת האומרים ב' ברכות הן. וכן נראה דעת הרה"מ, שכתב דצ"ל י"ט ברכות, דהיינו שמנה את ברכות התורה כב' ברכות. וכתב כן הרה"מ אליבא דנוסחת הסידור, אך לעיל כתב ע"פ דברי הב"י דאין לברך ברכת 'הנותן ליעף כח', ונמצאו י"ח ברכות בלבד.
2. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מנטילת ידים עד נותן התורה י"ח, ודברוך שאמר ודישתבח שתים ושל קרית שמע שלש שתים לפניה ואחת לאחריה ושל תפילת ערבית ושחרית ומנחה י"ט כל אחת מהן - נ"ז, הר"י פ"ח'. וכתב המחבר דצ"ל פ"א, דחשבון הנז' עולה פ', ועיין הערה 2, דמונה את ברכות התורה כב' ברכות, נמצא מניינן פ"א.
3. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ברכות קרית שמע שתים לפניה ושתים לאחריה', וציין הרה"מ דמיירי בברכות ק"ש של ערבית.
4. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וסעודת היום ח' וסעודת הלילה ח' הרי מאה ברכות'. וכתב הרה"מ דמניין הנז' עולה ק"א לשיטתו דמונה את ברכות התורה כב' ברכות (עיין הערה 2).
5. ↑ [תנו רבנן] בסידורי רפ"ד וד"ש 'תנו רבנן כל הברכות כולן פותח בהן בברוך וחותם בהן בברוך חוץ מברכת הפירות וברכת המצות וברכה הסמוכה לחבירתה וברכה אחרונה של של קרית שמע יש מהן שפותח בברוך ואינו חותם בברוך בהן בברוך, ויש מהן שחותם בהן בברוך ואינו פותח בברוך'. והגיה הרה"מ דצ"ל 'שיש', דחוזר על כל סוגי הברכות הנז' ולא על ברכות ק"ש בלבד.
6. ↑ [בורא נפשות] נוסח הברכה בסידורי רפ"ד וד"ש 'בא"י אמ"ה בורא נפשות רבות וחִסרונן על כל מה שברא להחיות נפש כל חי בא"י חי העולמים'. והרה"מ כתב כדברי מרן בשו"ע (סי' רז), דאין חותמין בה בשם.
7. ↑ [על המחיה] בסידורי רפ"ד וד"ש 'בא"י על המחיה', ללא תיבות אמ"ה. אמנם בברכת 'על הגפן' פותח בברכה בשלמותה. ועיין שו"ע (סי' ריד) דאפי' דילג תיבות העולם לבד צריך לחזור ולברך.
8. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'על המחיה ועל הכלכלה ועל ארץ חמדה'. אולם בברכת 'על הגפן' הנוסח 'ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה'. ובנוסח הגמ' (ברכות מד ע"א) תיבות 'ועל תנובת השדה' הובאו בין על העץ ובין על המחיה. וכתב הטור (סי' רח) בשם ר"י דאין לומר ועל תנובת השדה על הפירות ועל היין, שאין לשון זה נופל אלא במיני דגן דכתיב (דברים יב) ויאכל תנובת שדי. וכתב הב"י דבנוסחת הרי"ף והרמב"ם ישנו. ועכ"פ במיני דגן ליתא מ"ד דאין לאומרו.
9. ↑ [בורא פרי האדמה] בסידורי רפ"ד וד"ש 'והאוכל אורז ודוחן ופול ועדשים גריסין ואפונים וכל מיני קטניות מברך עליהם תחילה בורא פרי האדמה ולבסוף בורא נפשות רבות'. והרה"מ ציין להא דאיתא בב"י (סי' רח השייך לסע' ז).
10. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'על הלפת ועל הגזר כשהן מבושלים מברך בורא פרי האדמה וכשאינן מבושלים שהכל'. והנה לעניין הלפת איתא בשו"ע (סי' רה סע' ה) דכשהוא חי מברך עליו שהכל, אבל אם הוא מבושל או כבוש בחומץ או בחרדל, בורא פרי האדמה. ע"כ. ועיין מג"א (סק"ט) שכתב כגון רובי"ן ומיייארי"ן בלשון אשכנז. והיינו גזר ולפת.
11. ↑ [בורא פרי העץ] בסידור ד"ש 'על הענבים ועל התאנים ועל הרמונים וזתים ותמרים או דבש או היוצא מהן מברך תחילה בא"י אמ"ה בורא פרי העץ'. אכן בסידור רפ"ד ליתא לתיבת 'או' השני, וכהגהת הרה"מ. וכתב הרה"מ דע"פ המבואר בב"י (סי' רב השייך לסע' ח) זוהי דעת בה"ג בלבד, דהגמ' (ברכות לח.) מיירי שנתן לתוכן מים. אבל דעת שאר הראשונים דמברך עליהם שהכל, ולא חילקו.
12. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש בחתימת ברכת העץ 'באי אמ"ה על הארץ ועל הפירות'. והגיה הרה"מ דחותם בשם אבל לא במלכות, וכדאיתא בסידור עצמו בברכות על הגפן ועל המחיה.
13. ↑ [שם] ברכת שהחיינו על הפירות ליתא בסידור. והוסיפו הרה"מ. ולעניין הקדמת שהחיינו לברכת הפרי, כדברי הרה"מ כתב גם הפמ"ג (סי' רכ"ה א"א אות ז). אולם בשו"ת הלכות קטנות (ח"א סי' רלו) כתב דעדיף טפי להקדים את ברכת הפרי, וכ"כ החיד"א במחב"ר (סי' כב אות ג).
14. ↑ [שם] ליתא בסידור, והביאו הרה"מ ע"פ דברי הגמ' בברכות (מג ע"ב) והשו"ע (סי' רכו).
15. ↑ [ברכות הריח] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ועל הצמחים הצומחים בגנים כגון שושנה וחבצלת השרון מברך בא"י אמ"ה בורא עצי בשמים'. וכוונתו להאי דאיתא במס' ברכות (מג ע"ב) האי נרקום דגינוניתא מברכין עלויה בורא עצי בשמים. ופירש"י נרקום חבצלת השרון. ועיין שו"ע (סי' רטז סע' ט) נרגיס והוא חבצלת. ועיין רש"י על שה"ש (פ"ב פ"א) חבצלת - היא שושנה.
16. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ועל ההדס ועל הקָנָה ועל הקנמון וכיוצא בהן מברך בורא עצי בשמים'. והגיה הרה"מ דצ"ל הקנֶה, ע"פ דברי הטור וב"י (סי' רט"ז) בשם המרדכי 'על ריח קנה וקנמון וכיוצא בהם מברך בורא עצי בשמים'. ובשה"ש (ד, יד) 'נרד וכרכום קנֶה וקנמון'.
17. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ועל הַמֶסְךְ ועל הענבר מברך בורא מיני בשמים'. ועיין בברכות (מג ע"א) אמר רב חסדא אמר זעירי: כל המוגמרות מברכין עליהן בורא עצי בשמים, חוץ ממושק שמן חיה הוא, שמברכין עליו בורא מיני בשמים. ועיין ערוך ערך משק. וב"י סי' רט"ז.
18. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ועל מיני משחים כגון אפרסמון ופליטון מברך בא"י אמ"ה בורא שמן ערב'. וכוונת הרה"מ ללשון הטור (סי' רט"ז) וז"ל: 'כשותא ומשחא כבישא ומשחא טחינא על כולם מברך בורא עצי בשמים. ופי' בערוך כשותא עיקרו שמן זית ומערבין בו כמה מיני עצי בשמים שמכשירין אותו מעשה רוקח מפוטם וכתב הראב"ד דוקא שהעצים בתוכו אבל אם הוציאם משם אין מברכין עליהם אלא מיני בשמים ואם היו מעורבין בתוכו מיני בשמים ועשבי בשמים מברכין בורא מיני בשמים דמיני בשמים כולל את הכל ולכולי עלמא בעינן שיהא עיקרן קיים קצת הלכך אם סיננו אותו ואין בו כלום מהבשמים י"א שאין מברכין על ריחו אלא בורא שמן ערב כמו על האפרסמון' עיי"ש עוד. וז"ל הערוך אליו כיון הרה"מ: 'ס"א אופבלסמון יש מפרשין פלייטון דבמה אשה בשמים מעורבין משובחין מוסק וענבר ושמו בלשון ערבי אגליה'.
19. ↑ [שם] כתב הרה"מ להוסיף דין זה ע"פ דברי השו"ע (בסי' ריז סע' ב) בשביל להשלים את העניין.
20. ↑ [ברכות הראיה] בסידורי רפ"ד וד"ש 'העובר על קברי ישראל אומר בא"י אמ"ה אשר יצר אתכם בדין והחיה אתכם בדין וזן אתכם בדין ויודע מספר כלכם והוא עתיד להחיותכם ולהקימכם בדין בא"י מחיה המתים'. וזה כעין נוסח התלמוד (ברכות נח ע"ב). וגרסת הרי"ף (מג ע"ב) הו"ד בב"י (סי' רכד השייך לסע' יב) 'והמית אתכם בדין', וכן גרסת הרמב"ם (ברכות פ"י ה"י), שהוסיף גם תיבות 'לחיי העולם הבא'. וכן גרס הרה"מ.
21. ↑ [שם] כתב הרה"מ להוסיפו ע"פ דברי השו"ע (סי' רכד סע' יד) בכדי להשלים את העניין.
22. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'הרואה בתי כנסיות ביישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה'. וציין הרה"מ דלהרי"ף (מג ע"ב) מיירי ברואה בתי כנסיות, אולם דעת הב"י (סי' רכ"ד השייך לסע' י) הרואה בתי ישראל בישובן היינו כשישראל מיושבים בלא שטן ולא פגע רע.
23. ↑ [שם] כתב הרה"מ להוסיפו ע"פ דברי הגמ' (ברכות נד ע"א), וכמ"ש בב"י (סי' רכד) ובשו"ע (סע' ב).
24. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'הרואה הקשת אומר נאמן בבריתו וקיים במאמרו בא"י זוכר הברית'. והגיה הרה"מ ע"פ דברי הב"י (סי' רכט) דאף שהתוס' סיימו בזוכר הברית, מ"מ לכו"ע אין חתימה בברכה הזו.
25. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'הרואה את חבירו החביב לאחר שלשים יום אומר שהחיינו, ולאחר י"ב חדש אומר ברוך מחיה המתים'. וציין הרה"מ להא דכתב הב"י (סי' רכה סע' ב) בשם הרשב"א (בתשו' סי' עו).
26. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'הרופא נרפא מחליו אומר בריך רחמנא דיהבך לן ולא יהבך לעפרא', והגיה הרה"מ דצ"ל 'הרואה'. ומקורה בגמ' בברכות (נד ע"ב), וכתב הרה"מ דאפשר שאין לברכה, שלא הובאה למעשה בספרי הפוסקים. אכן מלבד האבודרהם (מהד' קרן רא"ם ח"ג עמ' 208) הובאה למעשה גם במחזור ויטרי (סי' תקכט), באורחות חיים ובכלבו (סי' פז), וכן כתב בטור (סי' ריט).
27. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'הרואה את הכושי ואת הגיחור ואת הפסח ואת הלוקין ואת הננס אומר', והגיה הרה"מ דצ"ל 'הקפח' כנוסחת הגמ' (ברכות נח ע"ב), דאין פירושו כפירוש 'פסח', עיין ברש"י על אתר.
28. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'הרואה את הכושי ואת הגיחור ואת הפסח ואת הלוקין ואת הננס אומר', והגיה הרה"מ דצ"ל 'הלווקין' דהיינו הלבן יותר מידי. ונוסחת הגמ' (ברכות נח ע"ב) 'הלווקן'.
29. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'הרואה את הכושי ואת הגיחור ואת הפסח ואת הלוקין ואת הננס אומר', והוסיף עליהם הרה"מ את הדרקונה ואת פתוי הראש, ע"פ דברי הגמ' בברכות (נח ע"ב) וכפסק השו"ע (סי' רכה סע' ח).
30. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'על הזיקים ועל הזוועות ועל הרעמים ועל הרוחות ועל הברקים אומר ברוך שכוחו מלא עולם'. והגיה הרה"מ דמיירי ברוחות שנשבו בזעף כמ"ש הב"י (סי' רכז) ע"פ הירושלמי.
31. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'על הזיקים ועל הזוועות ועל הרעמים ועל הרוחות ועל הברקים אומר ברוך שכוחו מלא עולם'. וציין הרה"מ לדברי הב"י (סי' רכז) ע"פ הירושלמי דכל שלא נתפזרו העבים נפטר בברכה אחת ולא צריך לברך עוד.
32. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'הרואה את ההרים ואת הגבעות ואת הנהרות הגדולים אומר ברוך עושה מעשה בראשית'. וציין הרה"מ לדברי הב"י (סי' רכח) בשם רבנו שמשון, הו"ד באבודרהם (מהד' קרן רא"ם ח"ג עמ' 214), דמיירי במשונים שנכרת גבורת הבורא בהן.
33. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'הרואה את ההרים ואת הגבעות ואת הנהרות הגדולים אומר ברוך עושה מעשה בראשית'. וציין הרה"מ לדברי הב"י (סי' רכח) בשם התוס' (ברכות נד ע"א ד"ה על הנהרות) דלאו על כל נהרות מברך אלא דוקא אארבע נהרות דכתיבי בקרא, כמו חדקל ופרת.
34. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'על הגשמים ועל בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב'. כן איתא בגמ' בברכות (נד ע"א), ושם (נט ע"ב) קצרו של דבר על שלו הוא אומר ברוך שהחיינו וקיימנו, על שלו ועל של חבירו - אומר ברוך הטוב והמטיב. וכ"כ בב"י (סי' רכב) ובשו"ע (סע' א).
35. ↑ [ברכת נישואין] בסידורי רפ"ד וד"ש 'בא"י אמ"ה אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה אהבה אחוה גילה דיצה שלום ורעות'. והרה"מ הגיה ע"פ נוסח התלמוד (כתובות ח ע"א) 'אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה רינה דיצה חדוה אהבה ואחוה ושלום וריעות'. והרמב"ם (ברכות פ"ב הי"א, אישות פ"י ה"ג) נקט כנוסח התלמוד ללא תיבת 'דיצה וחדוה'.
36. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'קול מצהלות חופות חתנים ממשתה ונערים מנגינתם'. והרה"מ הגיה ע"פ נוסח התלמוד דידן (כתובות ח ע"א) 'קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם'. אולם נוסח רע"ג (אירוסין ונישואין ד"ה ואלו הן) והרמב"ם (ברכות פ"ב הי"א, אישות פ"י ה"ג) כנוסח הסידור.
37. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'בא"י משמח חתן וכלה ומצליח'. והרה"מ הגיה ע"פ נוסח התלמוד (כתובות ח ע"א) 'בא"י משמח חתן עם הכלה'. וכן גרסת הרמב"ם (ברכות פ"ב הי"א, אישות פ"י ה"ג). אולם נוסח רע"ג (אירוסין ונישואין ד"ה ואלו הן) 'וכלה' כנוסח הסידור. אכן תיבת 'ומצליח' לא נזכרה בראשונים כלל.
38. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'וכל שבעת ימי המשתה בסעודת החתן אם יהיה שם פנים חדשות שלא היו מצויין בברכת הנשואין מברך הגדול שבהם' וכו'. וכתב הרה"מ להוסיף דבעינן י' גדולים, ודשבת חשיב פנים חדשות, וכמבואר בב"י (אבה"ע סי' סב) ובשו"ע (שם סע' ז-ח).
39. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואם אין שם פנים חדשות מברך ברכה אחרונה אשר ברא ששון ושמחה ודיו'. והגיה הרה"מ דאין להשמיט בשל פנים חדשות הזכרת 'שהשמחה במעונו' בזימון.
40. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'והחתן הרואה דם בתולים מברך בא"י אמ"ה אשר צג אגוז בגן עדן שושנת העמקים בל ימשול זר במעין חתום על כן אילת אהבים זרע קדש שמרה בטהרה וחוק לא הפרה בא"י הבחור באברהם ובזרעו אחריו'. ועיין ב"י (סי' סג) שהביאה בשם בה"ג (ריש הל' כתובות) ושהרא"ש (כתובות פ"א סי' טו) גם כן כתבה. ותמה הרה"מ כיצד הזכירה הרא"ש, מאחר שתמה על ברכת פדיון הבן מאחר שלא נזכרה בתלמוד (עיין קידושין פ"א סי' מא). אולם לא השמיטה מאחר שגם הב"י לא כתב להשמיטה, ובשו"ע (שם סע' ב) כתבה בי"א.
41. ↑ [ברכת המילה] הוסיפה הרה"מ ע"פ דברי הגמ' בברכות (נט ע"ב), ועיין ב"י (ריש סי' רכג).
42. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואם היה קטן אין מלין אותו עד שיבריא'. והגיה הרה"מ דצ"ל 'חולה'. ופשוט.
43. ↑ [סדר אבלים] בסידורי רפ"ד וד"ש פותח מיד 'הצור תמים פעלו'. והוסיף הרה"מ דינים אלו ע"פ הגמ' בברכות (נט ע"ב) וכמ"ש השו"ע (סי' רכג סע' ב) להשלמת העניין.
44. ↑ [ברכת מנחם אבלים] בסידורי רפ"ד וד"ש 'בא"י אמ"ה דיין האמת ודיין הרחמים שופט אמונות שדננו דין אמתו ככתוב הצור תמים פעלו וכו' צדיק אתה יי וישר משפטיך בא"י מנחם כל האבלים'. ועיין שהיא ברכת רחבה, ועיין טוב"י (יו"ד סי' שעו).
45. ↑ [ברכת המזון לאבל] בסידורי רפ"ד וד"ש 'נברך מנחם אבלים ועונין ברוך מנחם אבלים שאכלנו משלו ובטובו חיינו'. והגיה הרה"מ דגם המזמן צריך לומר 'שאכלנו משלו' ע"פ נוסח הזימון הקבוע, וכדאיתא בברכות (נ ע"א) וכמ"ש הטוש"ע בסוגיין (יו"ד סי' שעט סע' ג).
46. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואומר ברכת הזן וכו' נודה לך וכו' ואומר נחם'. ומשמע דברכת 'נחם' באה מיד אחר ברכה שניה, והגיה הרה"מ דלא היא, אלא היא באה כתוספת קודם החתימה, כמבואר להדיא בב"י (סי' שעט) בשם הכלבו.
47. ↑ [נחם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'בא"י מנחם אבלים ובונה ירושלם'. והגיה הרה"מ דצ"ל 'מנחם ציון בבנין ירושלם', וכמ"ש הב"י (או"ח סי' קפח, יו"ד סי' שעט) דאיכא מ"ד דהוי חותם בשתים.
48. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ובונה ירושלים אמן במהרה בימינו אמן בחיינו תבנה עיר ציון ותכון העבודה בירושלם'. והגיה הרה"מ להשמיט תיבות אלו. אולם הנוסח מובא בסידורים ישנים רבים מכמה נוסחים. וכעין מנהג זה מוזכר כבר בסדר רע"ג (מהד' סץ, תפילות החול עמ' קסז), ועיין שם בהערה 46. ועיין מאמר מרדכי (סי' קפח אות יב) ובספר כתר שם טוב גאגין (א-ב עמ' קכט ובהערה שם).
49. ↑ [עירובי חצרות] בסידורי רפ"ד וד"ש 'לוקח לחם או שמן או יין וכיוצא בו ומברך עליו'. עיין עירובין (פ סוע"ב), ועיין ב"י (סי' שפז) ובשו"ע והג"ה שם. והחליף המסדר בין עירובי חצרות, דבעינן פת, לשיתופי מבואות, דאיכא מ"ד דסגי בשמן ויין. ועיין בהערה הבאה.
50. ↑ [שיתופי מבואות] בסידורי רפ"ד וד"ש 'והמשתתפין במבוי צריכין לערב בחצירות כדי שלא תשתכח תורת עירוב שאין התינוקות מכירין מה שיעשה במבוי. ודוקא שלא נשתתפו בפת, אבל אם נשתתפו בפת אין צריכין לערב'. והגיה הרה"מ דבדבר זה נחלקו אי סגי בשמן ויין, עיין ב"י (סי' שפ"ז).
51. ↑ [הלכות תחומין] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מי שבא בספינה בשבת והגיע לעיר אין לו לזוז ולצאת מן הספינה הואיל שהלך יותא מאלפים אמה אבל אם הוצרך לנקביו הרי זה יוצא ונכנס למדינה והולך לביתו או לבית חברו וישאר שם אם ירצה'. וציין הרה"מ לדברי הב"י (סי' תו) דנתבארו שם כמה פרטי דינים בזה.
52. ↑ [עירובי תבשילין] בסידורי רפ"ד וד"ש 'עירובי תבשילין ליום טוב כיצד חל להיות אחד מן המועדים בששי בשבת צריך לתקן ערב יום טוב פת ותבשיל או זה תבשיל שיהיה בשר או דג או ביצה'. והגיה הרה"מ דצ"ל 'מאיזה תבשיל שיהיה'. וכלשון הזה איתא באבודרהם (מהד' קרן רא"ם ח"ג עמ' 307).
53. ↑ [הנכנס לבית הכנסת] בסידורי רפ"ד וד"ש 'הנכנס לבית הכנסת אומר מה טובו אהליך יעקב ומשכנותיך ישראל. ואני ברוב חסדך אבוא ביתך וכו'. וכשיצא אומר אשתחוה אל היכך קדשך וגו' ה' נחנת בצדקת למען שוררי הישר לפניך דרכך'. והגיה הרה"מ דפסוק אשתחוה וגו' (תהלים ה, ח) הינו חלק מפסוק 'ואני ברוב חסדך', והוא נאמר בכניסתו לבית הכנסת ולא ביציאתו, וכדאיתא בזוה"ק (ח"ג ח ע"ב), וכ"כ בשעה"כ (ג ע"ב).
54. ↑ [תפלת הדרך] בסידור ד"ש 'הרוצה ללכת בדרך אומר'. וציין הרה"מ ב' פרטים שהובאו בב"י ובשו"ע (סי' קי סע' ז) - דאומרה אחר שהחזיק בדרך, ומה שנחלקו שם אם אומרה באופן שנותרה פחות מפרסה עד העיר. אכן בסידור רפ"ד כתב 'הרוצה ללכת בדרך אומר תוך פרסה', ומשמע כמ"ש השו"ע שם שאומרה אחר שהחזיק בדרך, תוך פרסה ראשונה לדרכו.
55. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'יהי רצון מלפניך יי אלהי ואלהי אבותי שתוליכני לשלום ותחזירני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ותנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי בא"י שומע תפילה'. והגיה הרה"מ דצ"ל בלשון רבים, כמ"ש הב"י (סי' קי) ע"פ הגמ' בברכות (כט סוע"ב). עוד הגיה ע"פ נוסח הטור (שם) להשמיט תיבות 'ותחזירני לשלום', ולהוסיף 'ותצעדנו לשלום ותסמכנו לשלום והביאנו למחוז חפצנו'.
56. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש החתימה 'בעיניך ובעיני כל רואי בא"י שומע תפילה' כנוסח הגמרא בברכות (כט סוע"ב). ושינה הרה"מ ע"פ נוסח הטור, להוסיף תיבות 'כי אתה שומע תפלות עמך ישראל ברחמים'.
57. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ובכניסתו לארץ אומר ירמ"י או"א שתכניסני לכרך זה לשלום'. והגיה הרה"מ ע"פ נוסח התלמוד (ברכות ס ע"א) דמיירי בנכנס לכרך.
58. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'נכנס אומר מודה אני לפניך יי או"א שהכנסתני לשלום'. וכתב הרה"מ ע"פ לשון הרמב"ם (ברכות פ"י הכ"ה) דאומר כן כשנכנס בשלום דייקא, כדאיתא ברי"ף (מד ע"א) ברמב"ם (ברכות פ"י הכ"ה) ובשו"ע (סי' רל סע' א). אולם לשון הגמ' לפנינו (ברכות ס ע"א) כנוסח הסידור.
59. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מודה אני לפניך יי או"א שהכנסתני לשלום'. והרה"מ הגיה כנוסח התלמוד (ברכות ס ע"א) דצ"ל 'לכרך זה לשלום'. והוסיף ע"פ הגמ' שם, וז"ל: 'בקש לצאת, אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתוציאני מכרך זה לשלום. יצא, אומר: מודה אני לפניך ה' אלהי שהוצאתני מכרך זה לשלום, וכשם שהוצאתני לשלום כך תוליכני לשלום, ותסמכני לשלום, ותצעידני לשלום, ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך'. וכן איתא ברמב"ם (ברכות פ"י הכ"ה) ובשו"ע (סי' רל סע' א) הביאו את נוסח התלמוד בתוספת תיבת 'בשלום', כגרסת הרי"ף (מד ע"א) 'יצא בשלום', וכדאיתא בלשון הרה"מ.
60. ↑ [הכנס להקיז דם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'הנכנס להקיז דם אומר ירמ"י או"ה שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני רפואה שלימה רפואת חיים כי אל רופא חינם ונאמן אתה בא"י רופא חנם'. ובברכות (ס ע"א) 'אמר רב אחא: הנכנס להקיז דם אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני, כי אל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת, לפי שאין דרכן של בני אדם לרפאות אלא שנהגו. אמר אביי: לא לימא אינש הכי, דתני דבי רבי ישמעאל: ורפא ירפא - מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות. כי קאי מאי אומר? - אמר רב אחא: ברוך רופא חנם'. היינו דאמר הכי לאחר שהקיז ולא קודם. והרה"מ נקט כגרסת הרמב"ם (ברכות פ"י הכ"א) והשו"ע (סי' רל סע' ד ועיין ב"י) 'רופא חולים'.
61. ↑ [שם] כתב הרה"מ ע"פ דברי המשנה בברכות (נד ע"א) 'בנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, אומר: ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'. וכ"פ הרמב"ם (ברכות פ"י ה"א) והשו"ע (סי' רכג סע' ג, ועיין סע' ה דאם יש לו אשה ובנים משמע שמברך הטוב והמטיב).
62. ↑ [העושה מעקה] בסידורי רפ"ד וד"ש 'העושה מעקה מברך בא"י אמ"ה אקב"ו לעשות מעקה'. וכתב הרה"מ ע"פ דברי הרמב"ם (רוצח פי"א ה"ג) והשו"ע (חו"מ סי' תכז סע' ה) דבעינן י' טפחים.
63. ↑ [פדיון הכרם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'כיצד יעשה מביא ה' אשכולות ארבע מארבע פנות הכרם ואחד מאמצעיתו ומביא חטים או שכורים ומניחם זה בצד זה ומברך'. וכתב הרה"מ דמקורו באבודרהם (מהד' קרן ראם ח"ג עמ' 258). והב"י (סי' רצ"ד) כתב כן משמו של רבנו ירוחם (קעו ע"ג) בשם רב יהודאי גאון.
64. ↑ [שם - ערלה] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואסור ליהנות כל אלו שלש שנים אפילו מעצי האילן ולעלין שלו וכן מזמורות הכרם אין מדליקין מהם אש'. והגיה הרה"מ דזה סותר למשנה ערוכה (ערלה פ"א מ"ז) 'העלים והלולבים ומי גפנים וסמדר מותרים בערלה', וכ"פ בשו"ע (יו"ד סי' רצ"ד סע' ב).
65. ↑ [פדיון הבן] בסידורי רפ"ד וד"ש 'מת הבן קודם שלשים יום פטור מן הפדיון, לאחר שלשים יום אף על פי שלא נתן יתן'. כן נוסח המשנה (בכורות מט ע"א), והרה"מ שינה כנוסח הטור 'נתחייב בפדיונו וצריך ליתן'.
66. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'והיכי עביד מביא אותו לפני הכהן ומביא עמו ח' אנשים מאוהביו וקרוביו ובידו חמישה שקלים ומברך'. וכתב הרה"מ דלא מצא בפוסקים דבעינן מניין עשרה לפדיון הבן. ועיין בבית הבחירה (פסחים קכא ע"ב) דהוא הידור מצוה, ובספר האשכול (אלבק עמ' 241) דיש בזה משום פרסומי מלתא. ועיין מרדכי (יבמות רמז קכז).
67. ↑ [מצות חלה] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ומשקל העומר בשקל הישמעאלים שבע מאות ועשרים זוזים בזוז שלהם, שמשקלו שלשים ושש שעורים, וסך הכל ארבעה ליטרין בליטרא שלנו. פחות מזה אינוו חייב לחלה'. וציין הרה"מ לדברי הב"י באו"ח סי' תנו וביו"ד סי' שכד שדן בשיעור החלה.
68. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ושיעור חלה אחד מעשרים וארבעה, ולמכור בשוק אחד מארבעים וארבעה, וכן הלכה'. והגיה הרה"מ ע"פ לשון המשנה (חלה פ"ב מ"ז) דלמכור בשוק הוא אחד מעשרים ושמונה.
69. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ואפילו נדה קוצה לחלה כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל'. עיין במס' בכורות (כז ע"א) וב"י (סי' שכב) דבחלת חו"ל שאינה אסורה אלא במי שהטומאה יוצאת מגופו היו מפרישין חלה אחת לשריפה וחלה שניה אוכלה הכהן בשביל שלא תשתכח תורת חלה מישראל.
70. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ומברכת בא"י אמ"ה אקב"ו להפריש חלה', ומיירי בחלה שניה, כמו שנתבאר בהערה הקודמת. והעיר הרה"מ דלא מצינו בפוסקים ברכה על חלה שניה.
71. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ומי ששכח ולא הפריש חלה לכהן לוקח חלה מן הסל ונותן לו. ומי ששכח ולא הפריש חלת האור לוקח חלה אחרת ונותנה לכהן קטן שלא ראה קרי ואוכלה ויוצא ידי חובתו'. והגיה הרה"מ דצ"ל 'וכן מי'.
72. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'לוקח חלה אחרת ונותנה לכהן קטן שלא ראה קרי ואוכלה ויוצא ידי חובתו', וציין הרה"מ דאם אין לו כהן קטן שיאכלנה יכול לשורפה.
73. ↑ [כשיצא אדם בלילה] בסידורי רפ"ד וד"ש 'כשיצא אדם בלילה בלא שעה אומר: מימיני אל ומשמאלי מיכאל ומלפני נמואל ומאחרי שעשיאל שכינת אל על ראשי הצילני יי מאדם רע ומפגע רע ומשכן רע אמן וכן יהי רצון אמן'. וציין הרה"מ דמקורו באבודרהם. ונוסח האבודרהם (מהד' קרן ראם ח"ג עמ' 228) 'היוצא בלילה אומר לשם שמירה, מימיני מיכאל ומשמאלי גבריאל ומלפני אוריאל ומאחרי רפאל ושכינת אל על ראשי הצילני ה' מפגע רע ומשטן רע'.
74. ↑ [נודה לך] בסידורי רפ"ד וד"ש לא מופיע סדר על הנסים לחנוכה ולפורים, וכתב הרה"מ דראוי לציין את אמירתו, מפני עמי ארצות ומפני השכחה.
75. ↑ [רחם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'אבינו רוֹענו זוֹננו', והגיה הרה"מ דצ"ל 'זוּננו' בשורק, דהוא מלשון 'זוּן אותנו'.
76. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש ליתא לסדר רצה והחליצנו או יעלה ויבוא, וגם כאן כתב הרה"מ דראוי לציין את אמירתו מפני עמי ארצות ומפני השכחה.
77. ↑ [שם] נוסח חתימת יעלה ויבוא בתפילה 'כי אל מלך חנון ורחום אתה', וכתב הרה"מ בשם האבודרהם (מהד' קרן ראם ח"ג עמ' 112) שלא מזכיר תיבת 'מלך' כבתפילה, דאין ראוי להזכיר מלכות הארץ אצל מלכות שמים.
78. ↑ [שם] נוסח סידורי רפ"ד וד"ש 'בא"י בונה ברחמיו ירושלים'. והגיה הרה"מ כשיטת הב"י (סי' קפח) דאין לאמרו. אולם נוסח הרמב"ם (סדר התפילות) אבודרהם וטור בתוספת תיבת ברחמיו, וכן נוסח סידור שד"מ ורוב סידורי הספרדים.
79. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש אחר חתימת בונה ברחמיו ירושלים 'אמן במהרה בימינו אמן בחיינו תבנה עיר ציון ותכון העבודה בירושלים'. ודעת הרה"מ להשמיטה. הן אמת שאין לה מקור בדברי הראשונים, אך כן איתא גם בסידור שד"מ ובסידורי נוסח ספרד המאוחרים, ועיין לעיל הערה 79.
80. ↑ [רצה והחליצנו] בסידורי רפ"ד וד"ש אחר סדר רצה 'וחוזר ואומר אמן במהרה בימינו וכו', והגיה הרה"מ דאין לאומרו, וכדלעיל בהערה הקודמת. וכתב להוסיף תמצית הלכות שכח לומר רצה או יעלה ויבוא, כמבואר בב"י (סי' קפח השייך לסע' ו).
81. ↑ [לתענית יחיד] בסידורי רפ"ד וד"ש 'הרוצה להתענות צריך שיקבל התענית מבעוד יום משעת המנחה ומתפלל חמשה עשר ברכות וקודם שיעקור רגליו יאמר זה'. והגיה הרה"מ דצ"ל 'שמונה עשר ברכות', כבכל תפילה.
82. ↑ [שמע קולנו] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ותגזור עלי גזירות טובות'. וכתב הרה"מ דצ"ל 'עלינו' בלשון רבים, ע"ד מ"ש אביי (ברכות כט ע"ב) לעולם לישתף איניש נפשיה בהדי ציבורא וכו' (וכן דעתו בברכת המעביר שינה, עיין הערה 25). וכן שינו בסידור שד"מ. אכן הנוסח בלשון יחיד מופיע בכמה סידורים חדשים גם ישנים.
83. ↑ [ענני אבי ענני] בסידורי רפ"ד וד"ש 'ענני אבי ענני ביום צום התענית הזה'. וכתב הרה"מ דצ"ל בלשון רבים, ועיין בהערה הקודמת.
84. ↑ [וידוי לתענית יחיד] בסידורי רפ"ד וד"ש נוסח הוידוי 'והרע בעיניך עשיתי והרבתי לפשוע ולהכעיסך היתה כוונתי'. וכתב הרה"מ דאם לא כיון להכעיס מדוע ישים עצמו רשע. ובסידור בית עובד הגיה 'ולהכעיסך לא היתה כונתי'.
85. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש 'פשעתי לפניך ועורף הקשיתי' נראה שהרה"מ מבאר במקשה עורפם של אחרים, דאל"כ הוא כפול, דאח"כ אומר 'קישינו עורף', וע"כ אומר דאם אינו מחטיא ומקשה ערפם של אחרים הוא יתר.
86. ↑ [קריאת התורה] בסידורי רפ"ד וד"ש סידר מפטיר ליום שני של סוכות 'וביום השני פרים בני בקר' (במדבר כט, יז-יט). והגיה הרה"מ ע"פ המבואר במס' מגילה (לא ע"א) וכנפסק ברמב"ם (תפילה פי"ג הי"ב) ובשו"ע (סי' תרסב סע' ג) דבב' ימים קוראים 'ובחמישה עשר יום לחדש' (במדבר כט, יב-טז).
87. ↑ [שם] בסידורי רפ"ד וד"ש בהפטרה ליום ב' של סוכות 'כי הכרובים פרשים כנפים אל מקום הארן וַיָסֹבּוּ הכרובים על הארון ועל בדיו מלמעלה'. והגיה הרה"מ דצ"ל 'וַיָסֹכּוּ הכרובים' (מלכים א ח, ז).
88. ↑ וכך חתם הרה"מ את ספרו: אני המגיה מאיר בן לאדוני אבי כמהר"ר שמואל בן באן בנשת נר"ו השלמתי לחבר הגהות אלו פה שאלוניקי ביום ה' ז"ך לחדש חשון משנת השכ"ה ליצירה. ואוחילה אחלה פני אצילי בני ישראל כי כאשר בקהל עם ישירו יביעו רנונין בעד מפעלי אם המצא תמצא בה אי זו שגיאה אשאלה מהם מענה לשון שיענו בלשונם ויליצו בעדי דשגיאות מי יבין. והש"י יעמוד מליץ טוב לצדקם והוא יגיד ישרם: