חז"ל במסכת ברכות דף יז: "אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו" הקשו המפרשים: הרי אם עמלו בתורה וגדל בתורה ובקי בכל התורה ומקפיד על קלה כבחמורה, אז ברור הדבר שעושה נחת רוח ליוצרו, וא"כ מדוע צריכים להוסיף ועושה נחת רוח ליוצרו?
רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל כתב שמוכח פה דבר מבהיל. אתה יכול לעמול בתורה רוב שעות היממה ולהתפלל ולהיות גדול בתורה, ואתה לא עושה נחת רוח ליוצרך. הכיצד? ירמיהו הנביא בפרק ה' פסוק א' אומר: "שוטטו בחוצות ירושלים וחפשו ברחובותיה אם תמצאו איש מבקש אמונה ואסלח לה" אומר הקב"ה תחפשו בכל רחובות ירושלים אם תמצאו איש אחד מבקש אמונה ואז אסלח לעמ"י. כיצד יתכן שבכל ירושלים אין איש אחד מבקש אמונה?
נראה להסביר - אתה יכול לעסוק ולעמול בתורה וכו', ואין לך אמונה ביוצרך. אמונה פשוטה שיש בורא לעולם, ולומר שהכל ממנו, זו היא אמונה פשוטה ורדודה ביותר. אמונה אמיתית היא לחיות כל רגע משעות היממה שאף אחד לא עשה ועושה לך כלום. הקב"ה מתחפש בדמויות של הבעל, האשה, הילד והילדה, השכן וכו'. הקב"ה הכניס בראש של אשתך שתאמר לך כך, הקב"ה הכניס בראש של חברך שיעליל עליך כך וכך, שירעיש לך בשעות מאוחרות, שיעקוץ אותך בכספים וכו' וכו'. כל זה כי אנו מורדים וחוטאים להקב"ה והיו מגיעים לנו עונשים קשים, והקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו ממיר לנו בהצקות של הבעל, האשה, החבר, השכן וכו'. אבל אף אחד לא עושה לנו כלום. ולכן אם יש לנו טרוניות נגד מישהוא - מישהיא, זו שנאת חינם כי לא הם עשו לך משהוא.
♦
ישנו מסר במילים "אני מאמין" הא' היא אלופו של עולם - הקב"ה. אם נעביר את הא לסוף המילה מאמין, נוכל לקרוא אני מאמין גם מהסוף להתחלה. נימאמ ינא, המסר הוא שבכל הזמנים והמצבים שנמצאים, בין אם הכל מתנהל לנו רגיל ובין אם הפוך, הכל אמונה בא' – יחידו של עולם. גם בתפילת נשמת כל חי- במילים "אין לנו מלך עוזר וסומך אלא אתה" יש 7 מילים ו 24 אותיות, והמסר שהכל בכל רק מהקב"ה, ו 7 ימים ו 24 שעות אין לנו מלך עוזר וסומך אלא אתה, הקב"ה.
אם אדם מפנים וחי באמונה אמיתית שהכל בכל זה הקב"ה, ואדם מחובר להקב"ה ויודע שהוא רק טוב ומיטיב בכל מה שמתרחש לאדם. וזה גם שמו של הקב"ה כפי שאנחנו מתפללים בשמו"ע "הטוב שמך", השם שלו הוא טוב. וכן דוד המלך בתהילים ובתפילה אומרים : "טוב ה' לכל". וכן מתפללים: "ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב" "הקל הטוב". אז אומר הקב"ה: כי בי חשק, אם אדם חושק ורוצה אותי ואפלטהו ואשגבהו – אוציא אותו וארומם אותו מכל הבעיות – כי ידע שמי - ידיעה זה חיבור, כפי שנאמר באדם הראשון וידע את חוה אשתו. אם אדם מחובר לשמי, אציל אותו מכל הבעיות, כי הוא מחובר ויודע שהכל זה רק אני, הקב"ה, והרי הטוב שמי ורוצה בטובתו של האדם. וזה שאנחנו מתפללים ונהיה אנחנו וצאצאינו כולנו יודעי שמך - שנהיה מחוברים לה' וחיים בכל דבר בחיים את שמו. והרי שמו הוא הטוב. והוא רק מיטיב לנו. וזה שאנחנו מתפללים בתחנון - שמך הגדול יעמוד לנו בעת צרה, בשעת צרה שמו של הקב"ה יעמוד לנו לזכור ששמו הוא הטוב וגם בצרה זה הטוב לנו, שהקב"ה ממיר לנו בצרות הרבה יותר גדולות ומרחם עלינו.
♦
החפץ חיים זי"ע בספרו זכור למרים (פרק כא) הסביר את דברי הגמרא במסכת מכות (דף כד, א): בא חבקוק והעמיד את כל המצוות על אחת "וצדיק באמונתו יחיה". שורש כל השורשים היא האמונה הברורה בה' שיאמין באמונה שלימה ויתחזק שכן היא האמת הברורה בלי פקפוק כלל. כפי שדוד המלך בתהילים אומר "כל מצוותיך אמונה", כל מטרת המצוות היא לחיות את האמונה שהכל זה רק הקב"ה. וזה שורש כל השורשים.
אלו הם גם דברי החזון איש זצ"ל שעיקר יראת שמים היא להאמין שאין בריאה בעולם שיכולה להרע או להזיק לך או להיטיב לך לולי גזירת הקב"ה. וזה הביאור "הכל בידי שמים" חוץ מיראת שמים – שאתה רואה ויודע שהכל בכל רק מה', זה בידי האדם, אבל חוץ מזה הכל ממש בידי שמים. ולכן אל תריב ואל תתקוטט ולא תשנא ולא תפגע ולא תיפגע מאף אחד.
♦
דוד המלך בתהילים ל"ג אומר: "כי ישר דבר ה' וכל מעשהו באמונה". המאור ושמש לרבי קלונימוס קלמן זי"ע, מגדולי תלמידי רבי אלימלך מליז'נסק זי"ע והחוזה מלובלין זי"ע, הסביר: כל מעשה הקב"ה עם האדם הוא לפי האמונה שלו בה', וכפי שגדולה האמונה ויותר חזקה אזי מעשה הקב"ה עמו יהיה ללא היזק.
בעת שהאמונה חזקה ובתמימות עם ה', כפי שנאמר: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" האות ת' במילה תמים כתובה גדולה, אומר בעל הטורים אם תלך בתמימות באמונה בה' כאילו קיימת את כל התורה מא' ועד ת'. ע"י תמימות באמונה בה' קיימת את כל התורה כולה. זה גם הסמל של "יהודים" =75 "בטחון"= 75.
הצדיק רבי יצחק אייזיק מקומרנא זצ"ל, המקובל האלוקי, מסביר "כאשר ייסר איש את בנו הקב"ה מייסרך" (דברים ח'). הקב"ה רוצה לתת לנו יסורים קטנים, כמו שנאמר שאתה מוציא מכיסך מטבע לא נכון וצריך שוב להכניס יד לכיס – יסורים על חטאים רבים שלנו, אבל בתנאי שאתה שמח ויודע שהיסורים הקטנים הם מהקב"ה. אבל אם אתה ממשיך להתקוטט ולריב ולפגוע ולא הבנת את המסר, אזי הקב"ה מביא עליך יסורים קשים.
מברכים "שהכל נהיה בדברו", לא 99% נהיה בדברו, הכל ממש. וכן ב 13 עיקרים אנו אומרים: עשה, עושה ויעשה לכל המעשים - ממש לכל המעשים. וכן מתפללים - קל אדון על כל המעשים. כפי שדוד המלך אומר בתהילים "כגמול עלי אמו". אנחנו כמו תינוק שאפילו מוצץ לא יכול להכניס לבד לפיו, כך אנחנו אפילו הדבר הקטן ביותר לא מסוגלים לעשות לבד, הכל בכל זה הקב"ה. ולכן אומר ירמיהו "אין איש מבקש אמונה". לחיות כך בכל רגע נתון בחיינו אין אחד שיכול.
יש נפילות כי אנו בני אדם. אבל המסר בראשינו לאמונה זו הדרך. וצריכים מיד לחזור למסלול, גם כשנפלנו לרגע. וזו היא ההבנה שאדם יכול לעמול בתורה ולהיות גדול בתורה ולא עושה נחת רוח, כי אין לו את האמונה האמיתית, כפי שביארנו.
♦
במסכת שבת ל"א: רבא אמר בשעה שמכניסים את האדם לדין לאחר פטירתו נפתח דינו בשאלה הראשונה: נשאת ונתת באמונה? ואח"כ האם קבעת עיתים לתורה וכו'. הסביר בעל הפני מנחם מגור זצ"ל השאלה הראשונה לפני לימוד התורה היא האם המשא ומתן שלך היה אמונה? האם הביזנס שלך היה ענין האמונה? האם האמונה הגביהה ורוממה את אורח חייך? נשאת זה לרומם ולהגביהה כמו שנאמר וינטלם וינשאם כל ימי עולם. נישואין הם גם לשון לרומם ולהגביה את אישיותו ומידותיו של האדם לנהל את חייך. ולדעת שהקב"ה לא מוגבל בשום מצב. והכל בכל רק ממנו. וזו השאלה הראשונה, לפני לימוד תורה – האם האמונה הגביהה את אישיותך וחייך.
♦
על הפסוק: "הנה עין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו" הסביר החפץ חיים זצ"ל יש פה 2 דברים. עין ה' אל יראיו - אלו שיראים ומקיימים את מצוות ה' עין ה' עליהם. ויש כאלה שלא יראי ה' אבל יש להם אמונה אמיתית בה' והם מייחלים לחסדו ובוטחים בה'. וגם להם הקב"ה נותן חסדים ללא הגבלה, כי חסד ורחמים מלא כבודו. חסד זה כשלא מגיע לנו, הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך.
♦
אחרי עשרת הדברות פרשת משפטים מתחילה כי תקנה עבד עברי. לכאורה מה הענין להתחיל בעבד עברי? חסרות מצוות מעשיות שבהן היו צריכים להתחיל, ועבד עברי זה לא דבר תדיר? אומר רבי חיים ויטאל זי"ע, תלמידו המובהק של האר"י הקדוש, עבד עברי נמכר כי גנב ונמכר בגניבתו. מדוע הוא גנב? הוא לא בטח בהקב"ה שיתן לו ויפרנס אותו ונכשל בחוסר אמונה ובטחון. וזה עיקר התורה. ולכן מתחילים בזה. ורק עבד שגנב הוא נרצע לאחר 6 שנים שאינו רוצה לעזוב את אדונו. הקב"ה אומר לעבד צא מאדונך, אני אדאג לך ויפרנס אותך והעבד אומר לא, אני רוצה להמשיך להישאר אצל האדון שיפרנס אותי. אז רוצעים את אזנו במרצע, כי אין לו בטחון ואמונה בהקב"ה שידאג לו ויפרנס אותו.
האמונה מרוממת ומגדלת את האדם. ישעיהו הנביא מ"ג אומר: והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמה ודעת. במסכת שבת לא: ריש לקיש אומר: אמונת זה סדר זרעים. האמונה זו זריעה שמצמיחה ומגדלת את האדם, כמו שזריעה מגדלת את הצמחים והתבואה. עד כדי כך שאומר הגר"א בספרו אבן שלמה על הפסוק "כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם". מי שאין לו אמונה כפי שביארנו, אזי התורה מתהפכת להרע לו, אפילו שיודע ובקי בכל התורה כולה.
♦
דוד המלך עלה בגדולת האמונה על בנו שלמה המלך ועל אבותינו הקדושים. דוד המלך עבר נסיונות קשים ביותר: בנו רצח את בתו, בנו אבשלום רצח את אמנון, אבשלום מרד והמריד נגד אביו וטימא את נשות אביו ועוד ועוד צרות ונסיונות. ודוד המלך אומר בתהילים: כל משבריך וגליך עלי עברו. כל המשברים והנסיונות עברו מעלי כי חי באמונה אמיתית שאביו שבשמים שרוצה רק את טובתו והוא לבדו הביא לו את הנסיונות הללו. ודוד המלך ניגן בכינור ושמח.
לפי זה מובן מה שאנחנו מתפללים כל יום ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית. צדיק זה שמצדיק את כל מה שקורה לו שהכל מאביו שבשמים. וגם כשיש לנו צער מכל מיני דברים, אנחנו מצדיקים שהכל מהקב"ה שאוהב אותנו אהבה גדולה. וכל מה שקורה לנו צריכים לומר "גם זו לטובה" למה זו ולא זה? זו = 13. 13 מידות רחמים ו13 זה גם "אחד" קבלת מלכות שמים שהכל מאתו יתברך והוא לבדו היה, הווה ויהיה ומייחדים שמו. שלמה המלך במשלי כ"ג אומר: "תנה בני לבך לי". תן לי את הלב שלך שאתה מאמין ובוטח בי בכל דרכי, זה מה שהקב"ה מבקש מאיתנו וזה עיקר חיי האדם והנסיונות שהקב"ה מנסה אותנו:
למען ענותך לנסותך לדעת היש בלבבך – האם הלב שלך איתי שאתה מאמין ובוטח בי שאני רוצה את טובתך.
♦
"כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל" ממה לא לפחד הרי הגשר צר מאוד ורוב הסיכויים שניפול מהגשר אז מה לא לפחד כלל?
אלא ברור שרוב הסיכויים שניפול, אבל אפילו כשניפול, הקב"ה יד ביד איתנו ולא עוזב אותנו כלל, אז אין לנו ממה לפחד, כי אבא שלנו צמוד איתנו ויקים אותנו.
לפי זה ניתן להבין את הפסוק במשלי כ"ד ט"ז: "שבע יפול צדיק וקם". לכאורה למה דוקא 7 יפול ולא 3 או 5 ? ומה קורה ב 7 שיקום? אלא כל דבר גשמי יש לו 6 צדדים – 4 פינות ולמעלה ולמטה וכך גם ימי השבוע, 6 ימי חול והיום השביעי שהיא השבת שהיא רוחנית, כי היא של הקב"ה. ה7 הוא רוחני. ולכן דוקא ב7 יקום, כי שם הקב"ה נכנס שנותן לכל ה6 מימד רוחני. ואם הוא מחובר עם הקב"ה הוא יקום. המטרה היא לחבר ולהיכנע להקב"ה בכל צעד שלנו.
ולכן ארץ ישראל נקראת בתורה ארץ כנען לשון כניעה שזו הארץ המובחרת של הקב"ה. וייעודנו הוא להיכנע להקב"ה ולחיות אותו באמונה וביטחון בכל פרט ופרט.
♦
האתגרים שאנחנו עוברים בחיים זה טובות שהקב"ה ממיר לנו במקום שהיינו צריכים להיענש בעונשים קשים על חטאינו ומרידתנו בהקב"ה.
האלשיך הקדוש מוכיח זאת מהפסוק במצורע "כנגע נראה לי בבית". האדם בא לכהן ואומר לו ראיתי נגע בבית, אז למה כתוב כנגע נראה לי? אומר האלשיך זי"ע שמה שאני רואה על הקיר בבית את הנגעים זה היה צריך להיות לי, והקב"ה המיר לי ושם אותם בקירות הבית.
♦ ♦ ♦