פתיחה

בקרבנות תמיד ופסח יש דין מיוחד של צורך בביקור ממום, ארבעה ימים לפני ההקרבה. בביקור זה עסקו הפוסקים בהרחבה,[1] ואין כאן המקום להאריך. השאלה שתעמוד לדיון כאן, היא האם וכיצד ניתן לקיים את הביקור באופן ממוחשב, ללא בדיקה אנושית ישירה של הבהמה. דוגמה לביקור ממוחשב כזה היא מערכת ממוחשבת המשלבת מצלמות, חיישנים וכלי בינה מלאכותית לזיהוי מומים, המציגה לבעלי הקרבן תמונה עדכנית של מצב הבהמה.[2] האם מערכת כזו, בהנחה שאמינותה גבוהה דיה,[3] תוכל להחליף ביקור אנושי? האם עיקרו של הביקור הוא מעשה מסוים שצריך להיעשות כמאמרו, או שדי בעצם הבירור של מצב הבהמה וכשרותה להקרבה?
♦

'תשמרו' ו'לכם למשמרת': הביקור כפעולה אנושית, אך לא כפעולה מסוימת

נאמר בגמרא (פסחים צו, א): "בן בג בג אומר: מניין לתמיד שטעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה, שנאמר (במדבר כח, ב): 'תשמרו להקריב לי במועדו', ולהלן הוא אומר (שמות יב, ו): 'והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר'. מה להלן טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה, אף כאן טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה".
מדברים אלו משמע שהביקור אינו רק פעולה הנעשית בבהמה, אלא פעולה הנעשית על ידי האדם: 'תשמרו' בתמיד, ו'לכם למשמרת' בפסח. מסתבר אפוא שאין די בכך שהבהמה תמה ואין בה מום, אלא יש צורך במעורבות פעילה של האדם בכך, אף שאין בכך הכרח, וקשה לקבוע מסמרות בדבר על סמך פשוטו של מקרא ופשוטה של דרשה, שכן נראה שהמקרא והדרשה לא נחתו לדיוננו. יודגש כי מהלימוד מלשון שמירה לביקור עולה שהשמירה אינה מסתכמת בפעילות למניעת מום,[4] אלא כוללת גם את הביקור. ובאמת בלשון התורה במקומות נוספים, משמעות לשון שמירה אינה רק מניעת נזק והפסד, אלא גם תודעה ומחשבה, כדברי המדרש (שכל טוב שמות יב, מב): 'הוא הלילה הזה לה' שמורים לכל בני ישראל לדרותם' (שמות יב, מב), כלומר, לילות שהן כיוצא בהן שמורים הוא אצל הקדוש ברוך הוא. שומרם הוא לגדולת ישראל, שבו נגאלו ממצריים ובו עתידין להיגאל, ודומה לדבר (בראשית לז, יא): 'ואביו שמר את הדבר'.
וכדברי רש"י (בראשית שם): "שמר את הדבר – היה ממתין ומצפה מתי יבא. וכן (ישעיה כו, ב): 'שומר אמונים', וכן (איוב יד, טז): 'לא תשמור על חטאתי', לא תמתין".
עם זאת, בתורה ובחז"ל אין התמקדות באופן ביצוע הביקור, ואין דרישה מפורשת למעשה מסוים, לנגיעה פיזית בבהמה, להימצאות באותה רשות שבה הבהמה מצויה או לראייתה. כל הדברים הללו מתקיימים בביקור בפועל, אך הם לא הוצגו כחלק מהותי מהגדרתו, ונראה שהם אמצעי ואינם מטרה. גם אין צורך להקדיש את הבהמה לפני הביקור (שער הקרבן ד, ז[5]). נראה אפוא שאין להרחיב את הגדרת הביקור הנדרשת מעבר לבדיקה שהבהמה תמה ואין בה מום. ומכיוון שניתן לקיים בדיקה כזו באופן ממוחשב, נראה שיש להגדיר אותה כביקור ראוי – ובלבד שהאדם ידאג 'לשמור את הדבר', ולהמתין ולצפות בכל יום מימות הביקור לעדכון במצב הבהמה – בקרבן תמיד, ארבעה ימים לפני שחיטתו (רמב"ם הל' תמידין ומוספין א, ט),[6] ובקרבן פסח, החל מיום י' בניסן.[7] הווי אומר: עיקרה של השמירה אינו מעשה פיזי של הסתכלות או פעולה אחרת, אלא אחריות מתמשכת של האדם למצב הקרבן, הנוכחת בתודעתו.
יש להוסיף כי אף שאין הנידונים שווים, מצאנו תקדימים לסמיכה על נתונים ממוחשבים בהקשרים הלכתיים שונים, כגון מצלמות בחליבה על ידי גויים,[8] השגחה על טיפולי פוריות,[9] ויש גם תקדימים לסמיכה על נתונים שאינם רק תמונות אלא עיבוד ממוחשב ומורכב של נתונים, כגון בבדיקות גנטיות שונות,[10] וכן כלי בינה מלאכותית מובהקים.[11] ובדיונים אלו הודגשה האבחנה בין תורת עדות משפטית או תורת בית דין, שמתקיימת דווקא בהתקיימות תנאים מסוימים, ובין ראיה בעלמא, שיכולה עקרונית להתבסס על נתונים ממוחשבים ומעובדים למיניהם. ואף על פי שאין מכל המקורות הללו ראיה לנידוננו, מכל מקום יש בהם חיזוק עקרוני לעצם ההתייחסות ההלכתית לנתונים ממוחשבים ומעובדים כברי סמכא.
♦

ביקור ממוחשב בשבת

בתוספתא (שבת יז, יז; הובאה בשער הקרבן שם הערה 9) נאמר: 'אין מבקרין את המומין ביום טוב, ואין צריך לומר בשבת; אם לבו ביום – מבקרין את המומין בשבת, ואין צריך לומר ביום טוב'. לפי המתבאר, יש מקום לומר שאם יתאפשר לבקר בשבת באוטומציה, ללא מגע יד אדם בבהמה, יהיה צורך לעשות זאת אף שלא לבו ביום.[12] עם זאת, במנחת ביכורים (על התוספתא שם) כתב שטעם האיסור לבקר בשבת הוא 'דהוה ליה כדן את הדין', וטעם זה שייך גם בביקור, שכן קבלת העדכון היא כפסיקת דין. ולכן הדעת נוטה לומר שגם אם יתאפשר ביקור אוטומטי, אין להצריך אותו, ומסתבר שגם אין לנהוג בו, שכן גם הוא כפסיקת דין. ובחסדי דוד (שם) כתב כדבריו, והוסיף אפשרות שלפיה טעם האיסור הוא מחזי כמתקן, וגם לפי זה מסתבר שאין חילוק בין ביקור אנושי לביקור ממוחשב שמעורב בו אדם.
בתוספתא כפשוטה (שבת פרק י"ו שורה 58-57 עמ' 281) נטה לתלות את האיסור בהכנה מקודש לחול, ומעין זה פירש בחזון יחזקאל (בהשמטות בסוף כרך מועד א, עמ' 278, על הלכה זו), ואולי לפי זה יש מקום להקל כשאין פעולה ממשית, ועיין בשו"ע הרב בהגדרת המעשה שיש בו איסור הכנה (או"ח תצה, טו). מכל מקום, נראה שגם לפי דרך זו יש להימנע מביקור בשבת, יום המנוחה. והרי יש פוסקים שאסרו הפעלה מראש של מסך עם תמונות מתחלפות בשבת (שו"ת ישיב יצחק מג, יא; ויעוין עוד בשו"ת תשובות ישראל ג, ט; ובספר צומת ב עמ' 227-226). ואם מסתכלים על תוצאות הבדיקה רק לאחר שבת, כבר נראה שאין בזה קיום של ביקור ביום השבת עצמו. כללו של דבר, כל שלא התברר לנו בעליל שהמציאות כיום שונה מזו של התוספתא, נראה שאין לנטות מדבריה.[13]
♦

סיכום

נראה שניתן לקיים ביקור ממוחשב לבהמה, ובלבד שהאדם יהיה אחראי ומעורב בו באמצעות ציפייה והתעדכנות מדי יום במצב הבהמה ובתוצאות הבדיקה הממוחשבת של אותו יום. ומסתבר שגם באופן זה, אין לבקר בשבת וביום טוב. ועדיין אין הדברים ברורים לי לגמרי, ואקווה שפרסומם יעורר את הדיון ויזמין תלמידי חכמים נוספים לליבון הסוגיה.
♦ ♦ ♦
צער מול חיים♦ והכל לפי 'רוב המעשה' - בבירור וביאור גדרי ודיני רוב התלוי במעשה♦ השתחוויה על אבנים במציאות ימינו♦ אמונה יסוד החיים♦ מידת הזרת שבתורה ובנביאים