בעניין המעלה הגדולה ביותר של צדקה

הערות שוליים

1. ↑ ולמעשה כמובן לא כל אחד הוא "ישראל שמך", היינו שעומד ליפול או התחיל מעט ליפול. [וראה בדרך אמונה על הרמב"ם שם: "שמך - ר"ל שהעני", וכן מבואר בלשון הספר חסידים המובא לקמן: "עני" (הערת ידידי הרב רועי זק שליט"א). ולשון החפץ חיים בספרו אהבת חסד ח"ב פי"ז: "במי שירד מנכסיו ונתמוטט ידו וצריך להחזיקו"]. וצריך בירור ואומדן בכל מקרה לגופו. וצ"ב באופן המצוי, שצריך המוכר בהחלט שיקנו ממנו, אבל אינו ממש במצב שאם לא יקנו ממנו או יעשו איתו סחורה "יתמוטט" כלכלית להיות עני. וראה בכל זה בספר נקדש בצדקה (לרב נפתלי בר אילן שליט"א מרחובות) עמ' 70-72. ועכ"פ לכא' נראה שיהיו מקרים שלא יוגדרו כצדקה, לעני או למט כבר, אלא כחסד, למנוע נפילה.
2. ↑ כן פירש רש"י בויקרא שם, שתחזיק בו שלא יפול. ובספורנו שם כתב: "והחזקת בו - להקימו".
3. ↑ "והיינו דבפשטות הו"א דצדקה עדיף מהלוואה, דהרי נותן מכספו, משא"כ בהלואה דמחזירו לו לאח"ז. אמנם חידש דמ"מ הלואה עדיף טפי" (הערות הגריש"א זצ"ל, שבת סג, א).
4. ↑ ראה גם בשו"ת חלקת יעקב חו"מ סי' כח בהערות אות ב, שיש בכך דין "בפיך" זו צדקה, להתחייב בפיו. וע"ע בשו"ת משנה הלכות ח"ג סי' קנד. [והיינו שהרמב"ם עוסק כאן בגדרי "צדקה", ולכן דוקא שהתחיל ליפול, וכמבואר לעיל היטב בהערה א].
5. ↑ וכגון שמצידו היה יכול לקנות חלב רגיל במכולת, וקונה כעת חלב מיוחד בשביל לפרנס את בעלי העסק, מסתבר שיכול לחשב את ההפרש (או קרוב להפרש, שהרי סך הכל גם נהנה מזה יותר) מתוך חשבון המעשר כספים.
6. ↑ יישר כח לידידי הרב רועי זק שליט"א על ההפניה הזו.
7. ↑ וכ"ה באדר"נ פרק מא סי' ב: "שלושה דברים נאמרו בבני אדם. הנותן צדקה תבוא עליו ברכה. והמלוה טוב ממנו. הנותן למחצה ולמותר זהו למעלה מכולן".
8. ↑ וז"ל הבית יוסף יו"ד סי' רמט: "והרמב"ם לא חשש לעשות מטיל בכיס מעלה בפני עצמה, אלא עירבה עם מלוה ועשה משתיהן מעלה אחת". וצ"ב לשונו הקצרה, מה הכוונה "לא חשש", האם מפני שאינו סובר זאת, מפני מקורות אחרים שהיו בידו מלבד הגמ', או שכן סובר כך להלכה וכגמ', ורק לא מנאה במנין שלו כמעלה נפרדת, יתכן מפני החילוק הקטן בין המדרגות הדומות. [ובספר משרת משה (לרב עטייה) על הרמב"ם שם כתב: "ולענ"ד לא זכיתי להבין דברי קדשו, דהיאך אפשר שלא יחוש לזה, כיון דריש לקיש גופיה בש"ס שמשם מקור דין זה חשש לזה ולא אשכחן מי שיחלוק עליו היאך נאמר דלא יחוש לדברי הש"ס ח"ו", עכ"ל המשרת משה. ולכאורה אפ"ל בכוונת הב"י "הרמב"ם לא חשש" דהיינו רק למנין נפרד לא חשש, ולא להלכתא מה עדיף].