קושי ברש"י שאסר עקירה ללא הנחה רק מדרבנן, וחצי שיעור מן התורה
דף ב' ע"א במשנה: יציאות השבת שתים שהם ארבע כו'. וכ' רש"י: שתים מן התורה, הוצאה והכנסה כו', שהן ארבע, מדבריהם הוסיפו שתים לאסור לכתחלה, ואם עשה פטור כו'. והוא מגמ' דף ג' [ע"א]: בעשותה [ויקרא ד, כז] – יחיד שעשה חייב, שניים שעשו פטורין, אמנם מקרא זה נאמר בחיוב חטאת, וי"ל דאם עקר לבד אינו חייב חטאת אבל עכ"פ אסור מה"ת, דמזה לא נתמעט, ולא גרע מכל חצי שיעור דאסור מה"ת. וכמו"כ עקורה[1] בלא הנחה הוי ח"ש, וכן פירש באמת הגמ' שם, דתי' פטורי דאתי לידי חטאת קתני, דלא אתי לידי חיוב חטאת לא קתני, בהגהות הרש"ש [שבת ג, א על רש"י ד"ה פטורי] דהיינו עקירות שהם אסור מה"ת מטעם ח"ש דחזי לאצטרופי, שאם נעשה אח"כ הנחה יהי' חייב קתני, אבל הנחות הרי מותר מה"ת, דלא שייך לומר בהנחה חזי לאצטרופי כיון דהוא גמר מלאכה, א"כ מותר מה"ת, וזה לא קתני במשנה, רק חיובים דאיסורים שהם מה"ת. אך רש"י לא פירש כן, אלא דסובר דעקירה לבד בלי הנחה מותר מה"ת, ורק רבנן אסרו שלא יבא לידי חיוב חטאת. ובאמת תמוה למה לא יהי' אסור מה"ת כדין כל ח"ש, אמנם יש מקום לחלק בין איסורי אכילה לאיסורי שבת, דדוקא באיסורי אכילה אסור ח"ש דהוי איסור חפצא, משא"כ באיסורי שבת, וכמו שסובר באמת הרמב"ם[2] בח"ש[3] באיסורי שבת מותר מה"ת, אבל רש"י עצמו כ' לקמן דף ע"ד ע"א בהא דאמר בברייתא היו לפניו אוכלין בורר ואוכל, ולא יברור, ואם בירר חייב חטאת, ופריך: מאי קאמר. ורצה לומר דבורר ח"ש, וכשיעור לא יברור ואם בירר חייב חטאת, מתקיף לה רב יוסף: וכי מותר לאפות פחות מכשיעור, ופרש"י [ד"ה וכי]: והלא קיי"ל דח"ש אסור מה"ת. א"כ מפורש דעת רש"י דח"ש בשבת ג"כ אסור, ואמנם הרמב"ם יפרש בקושיית הגמ' וכי מותר לכתחלה לאפות פחות מכשיעור, דנהי דליכא איסור תורה בח"ש באיסורי שבת אבל מדרבנן ודאי אסור, ואיך אמר שמותר לכתחילה, אבל רש"י דפירש דאסור מה"ת, א"כ למה כ' כאן דעקירה בלי הנחה אסור רק מדרבנן, ולמה לא יהא אסור מה"ת כדין כל ח"ש.♦
משמעות לכזית בדברים ששיעורם כגרוגרת
ונראה, דהנה הרשב"ם בב"ב דף נ"ה ע"ב [ד"ה במסכת] כ' וז"ל: במס' שבת תנן: המוציא אוכלין חייב בכגרוגרת, דבשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה, ולא חשיבא הוצאת דבר חשוב בפחות מכגרוגרת, עכ"ל. והנה ביאור דבריו נראה, דאין כוונתו לומר למה חצי שיעור אינו חייב בשבת משום דלא הוי מלאכת מחשבת ובשבת בעינן מלאכת מחשבת, דאטו גרע שבת מכל איסורי תורה דאינו חייב אלא בשיעור שלם. א"כ כמו"כ בשבת בלי שום טעם חייב רק על שיעור שלם ולא על ח"ש, ולשם מה צריך להסביר דבשבת מותר ח"ש משום דבעינן מלאכת מחשבת. אלא דנראה דכוונתו לבאר למה בשבת חייב דוקא על כגרוגרת ועל כזית אינו חייב כלל, דלמה לא יהא חייב אם הוציא כזית פת מרה"י לרה"ר, דמה נשתנה שיעור שבת מכל שיעורין שבתורה, וע"ז תי' משום דבשבת בעינן מלאכת מחשבת, ופחות מכגרוגרת לא הוי מלאכת מחשבת. והנה יש לחקור בענין זה, אם בשבת יש דין מיוחד בשיעור שהוא כגרוגרת משום מלאכת מחשבת, וא"כ שיעור כזית לא שייך כלל בשבת, דמה לי כזית או פחות או יותר, הכל אחד הוא, כל שהוא פחות מגרוגרת, או דבשבת לא נתמעט כלל מכל שיעורי תורה, דפחות מכזית לא הוי כלום, וגם בשבת בעינן כזית, אלא דבשבת יש עוד דין דחוץ משיעור כזית צריך להחזיק גם כגרוגרת מטעם מלאכת מחשבת אף שבכל גרוגרת יש בו כזית, ונ"מ היא באותן מלאכות שא"צ מלאכת מחשבת כמו מבעיר וחובל[4] אף דמבעיר הוי במשהו,[5] אבל חובל יתכן שצריך שיעור, וכיון דמקלקל בחבורה ובהבערה חייב ש"מ דלא בעינן בהם מלאכת מחשבת כדאמרי' במס' כריתות דף י"ט [ע"ב[6]]. וא"כ כיון דכל השיעור גרוגרת הוא משום דבעינן מלאכת מחשבת, א"כ באלו המלאכות דאף אם ליכא מלאכת מחשבת חייב, אז לא צריך אפי' כזית, כיון דא"צ גרוגרת שוב אין חילוק אם כזית או פחות מזה, או דאף דא"צ מלאכת מחשבת א"כ לא צריך דוקא כגרוגרת כדי שיהא מלאכת מחשבת, אבל עכ"פ כזית צריך, דזה אינו תלוי במלאכת מחשבת, אלא שזהו דין בכל התורה כולה שצריך כזית, ובכלל זה גם שבת, אלא שבשבת יש עוד שיעור מיוחד של כגרוגרת.♦
ביאור ההו"א להצריך כזית במצניע
ואפשר לבאר בזה גמ' ריש פ' המצניע דף צ' ע"ב דהמצניע כ"ש, ובגמ' [צא ע"א]: מחייב הי' ר"מ אף במוציא חטה אחת לזריעה, ופריך פשיטא כל שהוא תנן, וסתם משנה ר"מ היא, ומשני מהו דתימא כל שהוא לאפוקי מגרוגרת ולעולם עד דאיכא כזית, קמ"ל. ואינו מובן מה הבדל יש בין כזית בין כ"ש כיון דצריך שיעור גרוגרת, א"כ פחות מזה אינו חייב, ומה לי כ"ש ומ"ל זית. ולפי הנ"ל מובן, דבשבת יש שני דינים, כזית וגרוגרת.ביאור דין המצניע שחייב מדין 'אחשביה'
והנה הא דחייב כ"ש במצניע הוא משום דאחשבי', והנה בכל התורה לא אמרי' אחשבי'. דר"ש סובר כ"ש למכות, וביאר הריטב"א[7] במכות דף י"ז [ע"א ד"ה רבי שמעון] דהוא משום אחשבי', אכן אין הלכה כר"ש ואינו חייב כר"ש כיון דצריך דעצם הדבר יהי' כזית לא מהני אחשבי', וא"כ הא דמהני אחשבי' בשבת הוא משום דבשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה, ואשר ע"כ צריך גרוגרת, וא"כ שפיר מהני כ"ש, אכן הו"א דזה ניחא רק אם יש כזית וא"כ בעצם יש בו שיעור כמו כל התורה רק דחסר הגרוגרת ע"ז מהני אחשבי', משא"כ כ"ש דחסר אפי' כזית, הו"א דלא מהני אחשבי' כמו בכל התורה קמ"ל, ומפני דשאני שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה.♦
ביאור מחלוקת הרמב"ן והרשב"א במאכל שלא היה היה בו כשיעור ותפח
וי"ל דפליגי בזה הרמב"ן והרשב"א בדף ק"ג, הרמב"ן [צא ע"א ד"ה הא] סובר דאם לא הי' בו כשיעור ונתפח ונראה כשיעור והוציא פטור, והרשב"א [צא ע"א ד"ה בהא] חולק וסובר דוקא בכל התורה צריך שיהא בעצם הדבר שיעור, משא"כ בשבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה וכיון דלבני אדם נראת כגרוגרת חייב. וי"ל דהרמב"ן סובר דבשבת צריך עכ"פ כזית כמו בכל התורה, וע"ז לא מהני לומר מלאכת מחשבת כיון דסו"ס אין בעצמעותו[8] כזית, משא"כ הרשב"א סובר דבשבת ליכא כלל דין כזית וכל השיעור הוא משום מלאכת מחשבת, וא"כ כיון שנראה כגרוגרת הרי הוי חשיב לבני אדם, ויש ליישב בזה שיטת הרמב"ן שכ' שם דאם הי' מקודם גרוגרת וצמק ושוב נתפח דחייב, ותמוה למה צריך שיהא תפוח שוב כיון דבעצם יש בו גרוגרת, ולפי הנ"ל מובן בשי'[9] הרמב"ן דצריך שניהם בשבת. שיהא בו בעצם כזית וגם גרוגרת משום מלאכת מחשבת, וא"כ כשצמק נהי דבעצם יש בו גרוגרת אבל כיון דמלאכת מחשבת אסרה תורה ולא נראה לבני אדם כגרוגרת, ע"כ אינו חייב אא"כ נתפח ועמד שוב לגרוגרת.♦
חקירה במוציא חצי שיעור: חיסרון בעצם המלאכה או שזו מלאכה והחיסרון הוא ב'מלאכת מחשבת'
והנה, בדברי הרשב"ם בב"ב יש להסתפק אם הוציא ח"ש דאינו חייב משום דמלאכת מחשבת אסרה תורה וא"כ אין בו אפי' דין ח"ש ג"כ ומותר לגמרי והוי זה חסרון בעצם המלאכות, דכל שחסר מלאכת מחשבת אינו מלאכה כלל, או דמלאכה הוי אלא כדי לחייבו צריך שיהא מלאכת מחשבת בשבת, ולכן אף שיש בו כזית כל שאין בו גרוגרת לא הוי מלאכת חשובה ואינו חייב אבל עכ"פ אסור כמו כל ח"ש.♦
תליית מחלוקת רש"י ותוס' בקלב"מ במקלקל בחקירה זו
ונראה דפליגי בזה רש"י ותוס' בב"ק דף ל"ה, דרש"י [ד"ה אף וד"ה רבא] סובר דאם מקלקל בשבת אע"פ דפטור אינו משלם למ"ד חייבי מיתות שוגגין פטורין מלשלם מטעם קלב"מ. ותוס' [ד"ה מתניתין] סוברים דאינו דומה כלל דשם איכא מלאכה אלא שהוא שוגג וא"א לחייבו בפועל, משא"כ מקלקל דלא הוי מלאכה כלל. ונראה דרש"י סובר דחסרון מלאכת מחשבת אינו חסרון בעצם המלאכה אלא חסרון בשיעור המלאכה, כדי לחייבו מיתה, אבל הוי מלאכה שפיר, ולכן פטור מקלקל שהוא משום דמלאכת מחשבת אסרה תורה כדאמרי' בחגיגה דף י' [ע"ב], שפיר פוטר מממון, אבל התוס' סברי דחסרון מחשבת הוי חסרון בעצם המלאכה וע"כ מקלקל לא הוי מלאכה כלל ואינו פוטר מממון.♦
תליית מחלוקת רש"י והרמב"ם במעמד הזומר בחקירה זו
ובזה פליגי גם רש"י והרמב"ם בענין זומר אם הוי אב מלאכה כמו זורע או אינו אלא תולדה, דרש"י סובר בדף ע"ג [ע"ב ד"ה כולן וד"ה זומר] דזורע ומבריך ומרכיב כולם הם אב מלאכה, וזומר הוי תולדה, והרמב"ם בפ"ז משבת [ה"ג] כ' דכולם הם אב מלאכה, וברמ"ך [הובא בכס"מ שם ה"ב] השיג שם על הרמב"ם דאינו נקרא אך[10] מה שהי' ממש במשכן, ובכס"מ תי' שם,[11] ועל רש"י קשה ביותר דמ"נ[12] אם מבריך ומרכיב הוי אב אע"פ שלא הי' במשכן א"כ למה זורע לא הוי אב.ונראה דלשיטתם אזלי, הרמב"ם סובר גבי מקלקל ג"כ דאם ליכא מחשבת ליכא מלאכה כלל, וא"כ המחשבה פועלת בעצם המלאכה, ולכן אע"פ שזומר עצם הפעולה אינו דומה כ"כ לזורע ומבריך דכל אלו מוסיפים בקרקע עצמה ואלו זומר הרי מסלק דבר המחובר לקרקע, אבל כיון דבמחשבתו הרי אחד הם בכולם להצמיח הם, ע"כ שפיר הוי זומר אב מלאכה, דהמחשבה פועלת בעצם המלאכה. משא"כ רש"י לשיטתו, דהמחשבה אינה פועלת בעצם המלאכה, אלא שהוא שיעור למלאכה לחייבו מיתה, א"כ שפיר סובר דזומר הוי רק תולדה, כיון דאינו דומה שכל אלו זורע ונוטע רק במחשבה, ומחשבה לבד אינו פועל בעצם המלאכה.
♦
אבחנה בין חצי שיעור לחצי מלאכה
ועתה לפי"ז תלוי אם ח"ש אסור מה"ת בשבת כמו בכל התורה, דלדעת הרמב"ם והתוס' דמחשבה פועלת בעצם המלאכה ואם אין מחשבה אין מלאכה, א"כ בח"ש דלא הוי מלאכת מחשבת ליכא מלאכה כלל ומותר מה"ת, משא"כ רש"י לשיטתו דמחשבה אינה פועלת בעצם המלאכה רק לגבי השיעור כדי לחייבו עונש, א"כ ח"ש אינו חייב עונש אבל הוי מלאכה, אלא שחסר השיעור ואסור כמו בכל התורה.אמנם כ"ז בח"ש, אבל רש"י מודה אם הוי חצי מלאכה דמותר מה"ת, ולכן בח"ש אפי' או בישול[13] היינו שבישל חצי זית, שפיר אסור מה"ת, דיש כאן מלאכת בישול אלא דחסר המחשבת. משא"כ עקירה בלא הנחה הוי חצי מלאכה חצי שיעור באיכות, לא בכמות, וכשחסר מלאכה גם רש"י מודה דאינו אסור אלא מדרבנן. ואמנם אם הי' מוציא ח"ש ועוקר ומניח מודה רש"י דאסור מה"ת, אבל כאן בעקירה לבד חסר כל המלאכה.
♦ ♦ ♦