[בסעודת פדיון][1] הבן וסיום מסכת אוכלים בשר ושותים יין כל הקרואים לסעודה משום קורבה או ריעות.[2] ויש מחמירים בזה בשבוע שחל בו ט' באב שלא להזמין לסעודה זו רק מנין מצומצם. ובליל המילה אין לאכול בשר ולשתות יין.[3] (חיים ביד סי' קכה אות סו).
ומותר לשתות יין של הבדלה במוצאי שבת. וכן כשמברך ברכת המזון על הכוס (בשלשה אנשים) מותר לשתות כוס בהמ"ז אם הוא נזהר בזה בכל ימות השנה.[4] (מאמ"ר ר"ס תקנח).
ויש מתירים לאכול בשר שנשאר מסעודות שבת. (שו"ת קול אליהו סי' מה בשם מהר"א יצחקי.) ויש חולקים ואוסרים. (שמן המאור. שערי תשובה. שו"ת מחנה חיים ח"ג סי' מא. ועוד.) ומ"מ אין למחות במקילים (החיד"א בברכי יוסף סק"ו.) ובלבד שלא יערים לבשל לשבת יותר מדאי להותיר לצורך החול (מהר"ח פלאג'י במועד לכל חי סי' י אות כ. וכ"כ בשערי תשובה ובשו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' רפו.) ואפילו לדעת המחמירים יש להתיר לאכול בשר במוצ"ש בסעודה רביעית משיורי סעודות שבת.[5] (מהר"ח פלאג'י בשו"ת חיים ביד סי' קכה אות סו. ובמל"ח שם. וע"ע בספר מאורי אור (עוד למועד דק"ט ע"א). ע"ש. וע' בשו"ת שערי עזרה חאו"ח סי' כד. ומנחת החג סי' ב. ואכמ"ל.)[6]
ותבשיל שנתבשל בו בשר מותר מן הדין, אבל נוהגים להחמיר.[7] ומ"מ מותר לטעום התבשיל בערב שבת.[8] (לקט יושר עמוד קי. ומהר"א פוסק בס' מור ואהלות דל"ז ע"ג. וע' בא"ר סי' תקנא ס"ק כד. ובשו"ת עין אליעזר חאו"ח סי' מח. ובשו"ת התעוררות תשובה ח"ב סי' קסט. ועוד.)
ומותר לחולה שנתרפא לאכול בשר ולשתות יין בימים אלו. וכן מינקת שהתינוק שלה חולה ואם תימנע מאכילת בשר יוכל להשפיע על מזון התינוק מותר לה לאכול בשר.[9] (א"ר ס"ק כב. בגדי ישע. ובשו"ת שבות יעקב ח"א סי' כז. ועוד.)
ומנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי באב, מפני שבט' באב לעת ערב הוצת אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי.[10] (סי' תקנח ס"א). [אם בירך על בשר…[11]]
ו. אסור להסתפר בשבוע שחל בו ט' באב. וכן אסור לגלח הזקן. ושפם שמעכב האכילה מותר לגלח. ומותר לאשה להסתפר בשבוע ט' באב.[12] (לדעת מרן ביו"ד סי' שצ ס"ה. וכן פסק הפנים מאירות ח"ג ס"ס לד. ואע"פ שהנוב"י קמא חיו"ד סי' צט ס"ל להחמיר. לדידן העיקר להתיר. ודלא כהכה"ח ס"ק מז.)
ואבי הבן וסנדק ומוהל שאירע להם ברית מילה בשבוע של ט"ב, יש מתירים להם להסתפר ביום המילה שיום טוב שלהם הוא. (חתם סופר סי' קנח. וכן העלה הפנים מאירות ח"ג סי' תז. שו"ת שאילת יעב"ץ ח"ב סי' כג.) ויש חולקים ואוסרים (שו"ת בית יהודה ח"ב סי' פה. שו"ת זרע אמת סי' עו. שו"ת נוב"י קמא חאו"ח סי' כח. שו"ת בנין ציון סי' לא. שו"ת אור נעלם סימן י. מאורי אור עוד למועד (דק"ח ע"ב). שו"ת עולת שמואל (סי' עח). ועוד). וכן עיקר.[13]
ומותר להסתרק (הראש או הזקן) בשבוע שחל בו ט' באב, בין איש בין אשה.[14] (וכדעת מרן ביו"ד סי' שצ ס"ו. ומה שהחמיר בשו"ת מהר"י ברונא סימן י בזה, משום דס"ל כד' החולקים על מרן הנ"ל כמבואר להדיא בדבריו. ע"ש.)
ולגזוז הצפרנים יש אוסרים בשבוע שחל בו ט' באב. ויש מתירים.[15] (מג"א. וכן הסכים הנוב"י קמא חיו"ד סי' צט. ובתשובה הארכתי.) ועכ"פ כשצפרניו גדולים יש להקל.
ז. אסור לכבס בשבוע שחל בו ט' באב, ואפילו אינו רוצה ללבשו עתה אלא להניחו לאחר ט"ב. ואפילו אין לו אלא חלוק אחד אסור. וכן אסור ללבוש בגדים המכובסים מקודם בין ללבוש בין להציע בהם המטה. ואפילו מטפחות הידים ומטפחות השלחן אסור. ובמקומותינו ששורר חום בתקופה זו, ומוכרחים להחליף החולצה והגרבים והכתונת וכדומה מפני הזיעה, יש לנהוג כן: שכל אחד ילבש החולצה (או הגרבים), לפני שיכנס שבוע של ט"ב, למשך חצי שעה או יותר. ואח"כ יפשטנה מעליו וילבש החולצה אחרת ג"כ לחצי שעה או יותר, וכן הלאה. עד שיהיה לו מספר חולצות (וכן מספר זוגות גרבים) להחליף בשבוע ט' באב. שהואיל ולבשם זמן מה אין יותר עליהם תורת בגדים מכובסים.[16] (וראה בתוס' מ"ק כד: סד"ה ברכת אבלים. ורמ"א ביו"ד ר"ס שפט. ומהריק"ש שם. ובבן איש חי פר' דברים אות ו). [כביסה לקטנים…[17]]
ח. אסור לתקן או לקנות בגדים חדשים ונעלים חדשות בשבוע שחל בו ט' באב. ויש להחמיר בזה מר"ח אב.[18]
וללבוש בגדים חדשים אסור בשבוע של ט' באב. אבל קודם לזה מותר. והוא שאין הבגדים הללו חשובים בעיניו שיצטרך לברך עליהם ברכת שהחיינו, שכבר נתבאר שאין לברך שהחיינו מיום י"ז בתמוז עד י' באב.[19] אלא המדובר בבגדים שאינם חשובים כגון חלוק ומכנסים וגרבים וכדומה.
ומותר לתפור בגד שהותרה תפירתו בשבוע של ט' באב וכן לתפור טלאי על הבגד.[20] וה"ה תיקון נעלים שנקרעו בשבוע ט' באב. (מועד לכל חי סי' י אות יח. ועוד.)
ט. יש נוהגים שלא להתרחץ במים חמים מר"ח אב. ויש שאינם נמנעים אלא בשבוע שחל בו ט' באב. (סי' תקנא סט"ז). ולכבוד שבת חזון מותר להתרחץ אפילו במים חמין וסבון. ומכל שכן שמותר לטבול אפילו בחמין לכבוד שבת. וכן מותר לרחוץ בצונן בשבוע שחל בו ט' באב, וכן להתקלח בצונן, ולשחות בים. (במקום שאין רחיצה מעורבת). [21](ובתשובה כת"י כתבנו בזה. ואכמ"ל.)[22]
ואשה מעוברת שצריכה להתרחץ בחדשה[23] מותרת לרחוץ בחמין, שכל לצורך רפואה מותר.[24] (שו"ת מהר"י ברונא סי' יב. ועוד.)
י. יש נוהגים שלא ללבוש בגדי שבת בשבת חזון, ומחליפים רק הכתונת בלבד. ואין זה מנהג נכון, שנמצא נוהגים אבלות בשבת בפרהסיא. אלא יש ללבוש בגדי שבת בלי כל שינוי משאר שבתות. וכן המנהג פשוט אצל הספרדים. (מרן הב"י ס"ס תקנב. ושו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תרצג. מטה יהודה ומשחא דרבותא ומאמר מרדכי סי' תקנא. ושלחן גבוה שם סק"ד. ונהר מצרים. ועוד.) וכן נהגו גדולים חקרי לב מגדולי רבני אשכנז (הגאון יעב"ץ בסידורו, ושכן נהג מר אביו הגאון החכם צבי. וכ"כ הגאון ממונקאטש בנימוקי או"ח שם. וכן נהג הגר"א כמ"ש במעשה רב סי' קצז. וע' שו"ת באר שמואל (סי' ו אות ב). ושו"ת חלק לוי (סי' קפו). ואכמ"ל.)[25]
יא. יש נוהגים שלא לשטוף ולהדיח רצפת חדרי הבית מר"ח אב והלאה. ובע"ש חזון מתירים לכבוד שבת. (מהר"א עפשטיין בשו"ת כפי אהרן סי' מב). ואנו נוהגים להקל גם בשבוע שחל בו ט' באב. (וראה בשו"ת יביע אומר ח"ג חאו"ח סי' לא אות ד). [(קינה בשבת חזון. מחב"ר נה"מ)...[26]]
♦ ♦ ♦
הלכות שבוע שחל בו תשעה באב
✍️ הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל | 📰 גיליון קיז [אב התשפ"ו]
הערות שוליים
- ↑ נוסף ע"י העורך, כנ"ל העמוד הראשון של כתב היד לא נמצא.
- ↑ חזו"ע עמ' קצו, קצח-ר.
- ↑ חזו"ע עמ' קצז.
- ↑ חזו"ע עמ' קעו.
- ↑ חזו"ע עמ' קעז.
- ↑ בגב הדף הוסיף מרן זצ"ל:תקנא ס"בקרן לדוד (קמו) בענין בשר שניתותר. ולבושי מרדכי תליתאה (מט)
- ↑ חזו"ע עמ' קעב.
- ↑ זו"ע עמ' קעה. [יש לדייק שיש כאן משמעות שדוקא בתבשיל של הבשר יש להקל, מפני שהוא מותר מן הדין. וצל"ע].
- ↑ חזו"ע עמ' קצד.
- ↑ חזו"ע עמ' תיג.
- ↑ חזו"ע עמ' קפח.
- ↑ חזו"ע עמ' קסד.
- ↑ חזו"ע עמ' ריח.
- ↑ יחו"ד ח"ו סי' לה.
- ↑ וכ"פ בחזו"ע עמ' רכז.
- ↑ חזו"ע עמ' רכט. [ושם כתב להתיר מן הדין ללבוש בגדי זיעה מכובסים].
- ↑ חזו"ע עמ' רכו.
- ↑ חזו"ע עמ' רז.
- ↑ חזו"ע עמ' קכט.
- ↑ חזו"ע עמ' רז.
- ↑ ן הוסיף מרן את המילים: "(והמחמיר תע"ב)" בתוך סוגריים עגולים, ולאחר מכן סימן עליהן קווי מחיקה.
- ↑ חזו"ע עמ' רלח.
- ↑ נראה הכוונה - בחדשה - בחודש שלה, דהיינו בחודש התשיעי לקראת הלידה. וכמבואר בשו"ת מהר"י מברונא שם.
- ↑ חזו"ע עמ' רמו.
- ↑ יבי"א ח"ג או"ח סי' לא אות ג. [ושם לימד קצת זכות על הנוהגים שלא ללבוש בגדי שבת]. ובקצרה בחזו"ע עמ' רי.
- ↑ חזו"ע עמ' קנה.