הגאון רבי עמרם קורח זצ"ל, רבה האחרון של צנעא שבתימן ומחבר סערת תימן, נוה שלום ועלמות שיר, נולד בחודש סיון תרל"א לאביו הגה"צ רבי יחיא קורח זצ"ל, בעל משכיל דורש ומרפא לשון, ונתבקש לבית עולמו בארץ ישראל בערב חג הסוכות תשי"ג. על מצבת מקום ציונו בירושלים תואר במילים אלו: 'הארז האדיר, גזע ישרים, הרה"ג עמרם בכמ"ו יחיא קֹרח. משכיל ונבון, סופר ומחבר. הנחה בני עדתו מעצותיו הנכונות והלכו לאור תבונתו. רוב ימיו עסק בצרכי צבור באמונה. שמש ראב"ד ומו"צ בעיר צנעא בירת תימן, עד עלותו ארצה בתשרי תש"י'. קורות חייו ופעליו תוארו באריכות בספר המאור הגדול, ובו נאספו גם רבים מתשובותיו וכתביו.
להלן תשובה חדשה קצרה מכתב ידו, בדיני עדות,[1] אותה כתב כפי הנראה במענה לנדון שהתעורר בזה, ונדרשו להכרעתו כדי לצאת מידי כל ספק ומן המחלוקת. וכפי שהיה מצוי במקרים רבים, שאף על דינים ברורים הוצרכו להוראה מוחלטת.
♦
שאלה: ראובן אחי אשת עזרא, אם יכול להעיד לבת אחות אמו של עזרא, אם לאו.[2]
תשובה: ראובן כשר להעיד לבת אחות אמו של אחי אשתו, ואין כאן קורבה כלל.[3] ואתה שלום.
עמרם במ"ו יחיא קרח הי"ו
♦ ♦ ♦
פסק הלכה קצר בדין קרוב לעדות
✍️ הגאון רבי עמרם קורח זצ"ל | 📰 גיליון קיז [אב התשפ"ו]
הערות שוליים
- ↑ מתוך אוסף יל"ן שבספריה הלאומית Ms. Heb. 24°9920.
- ↑ כלומר, האם כשר להעיד על בת דודתו של גיסו, בעל אחותו.
- ↑ שהרי אף אם אחותו אשת עזרא דינה כמותו מצד בעל כאשתו, וגם האחים כשלעצמם קרובים ופסולים להעיד, כמבואר בשלחן ערוך (חו"מ סימן לג סעיף א), מכל מקום אין קרבה בין ראובן ובין בן דודתו של גיסו. וכן נפסק שם (סעיף ה), דכל איש שאין אתה מעיד לו מפני שהוא בעל קרובתך הרי אתה מעיד לשאר קרוביו כגון בנו ואחיו, וכן כל אשה שאין אתה מעיד לה מפני שהיא אשת קרובך הרי אתה מעיד לשאר קרוביה, ע"כ. ואם כשר להעיד על בנו ואחיו, כל שכן על קרוביו הרחוקים יותר.