פתיחה

עם מלאת כ"ח שנים להסתלקותו של מרן הגאון הגדול רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי ומאורי הדור, התכנסנו לעסוק בדמותו המאירה ובתורתו הגדולה, אשר הותירה רושם עמוק על עולם התורה כולו, ובפרט על עולם התורה הספרדי בארץ ישראל ובתפוצות. אף שנסתלק מאתנו בחטף, בעוד כוחו במותניו ותורתו מתגברת והולכת – זכה רבינו להעמיד תלמידים הרבה, להנחיל תורה לאלפים ורבבות, ולהותיר אחריו אוצרות עצומים של הלכה, עיון והדרכה בעבודת ה'. פירותיו ופירי פירותיו הם אבני יסוד בעולם התורה.
רבינו זצ"ל היה חד בדרא, לא רק בידיעותיו העצומות ובחריפותו, אלא בראש ובראשונה בעמל תורה שאין לו שיעור. כל מי שזכה להסתופף בצילו השתאה מהעיון התובעני שבו נהג בעצמו, ושאותו דרש מתלמידיו. שעות וימים היה שוקד על בירורה של סברה, הופך בה ומהפך בה מכל כיוון, מעיין בדברי הראשונים והאחרונים, שוקל ומודד כל צד וכל אפשרות. שיעוריו המפורסמים, שנמשכו לעיתים שלוש וארבע שעות ברציפות, היוו מעמד של מתן תורה שלא נשכח מהמשתתפים בו. התלמידים היו שותפים למסע העיון כולו, מן היסודות הראשוניים ועד להכרעה הסופית.
מתוך אותה נאמנות מוחלטת לאמיתה של תורה המתגלה מתוך עמלה, צמחה גם דרכו בפסיקה. מרן זצ"ל לא היה מה'מלקטים', אלא בירר את דבר ה' מתוך מקורותיו. לאחר עמל רב בסוגיה מכל צדדיה, היה מכריע את הדין בבירור ובתוקף, ללא מורא וללא משוא פנים. לעיתים עלתה מסקנתו בקנה אחד עם המקובל, ולעיתים הייתה שונה ממנו. היו אף מקרים שבהם שב ועיין בדברים, וחזר בו מדעה שכתב או הורה בעבר, כאשר מצא שכך מחייבת האמת. אולם לא בקשת החידוש היא שעמדה לנגד עיניו, אלא ההכנעה המוחלטת לאמיתה של תורה. מי שראה את יגיעתו העצומה בהכנת השיעורים ובהכרעת ההלכה, הבין היטב כי כל מילה היוצאת מפיו נולדה מתוך עמל שאין לו שיעור.
דורות של תלמידים ישבו לפני מרן זצ"ל במשך השנים. רבים מהם נעשו לימים ראשי ישיבות, דיינים, רבני ערים, מורי הוראה ומרביצי תורה בכל אתר ואתר. לא בכדי ראו בו רבים 'רב רבנן', שכן השפעתו לא הסתכמה באותם תלמידים שזכו ללמוד לפניו פנים אל פנים, אלא עברה דרכם לבתי מדרש רבים מספור. במידה רבה ניתן לומר כי חלק ניכר מן התחייה התורנית הספרדית בדור האחרון התרחש בבית מדרשו ומכוחו.
במדור זה ביקשנו לכנס מעט מן המרובה: הספדים ודברי זיכרון, ובעיקר עיונים במשנתו של מרן זצ"ל. אין הדברים מתיימרים להקיף את מלוא שיעור קומתו, שכן דמותו ותורתו רחבות מני ים. אולם יש בהם כדי לעורר את הלב לשוב ולהתבשם מאורו, לעיין בתורתו ולהתחזק בדרכו. ובפרט בדורנו, שבו מתרבים האתגרים ומתמעטים בעלי השיעור, ראוי לשוב אל משנתם של גדולי התורה אשר כל חייהם היו קודש לתורה, ליראה ולהעמדת תלמידים.
יהי רצון שזכותו הגדולה תגן עלינו, ושנזכה להמשיך ולינוק מתורתו ומאורחותיו ומממשיכי דרכו, ולהעמיד תלמידים ותלמידי תלמידים ההולכים בדרכה של תורה, כפי שהעמיד הוא בחייו. זכר צדיק וקדוש לברכה.
ובהזדמנות זו הננו לברך את העורך האחראי הרב רועי הכהן זק שליט"א, לרגל השמחה השורה בביתו בחתונת בנו ר' אברהם צבי הי"ו זה עתה, זכות תורת הרבים שבירחון זה, ובפרט המאמרים האחרונים שבמדור זה שנערכו ממש בערב החתונה, תעמוד להם להקים בית נאמן בישראל.
♦ ♦ ♦