הערה על מאמרו של הרב אלישע פרידמן "מחלוקת הגר"ח מבריסק ורבי אליעזר סילבר בענין אתרוג שאינו מהודר" (עמוד קנ"ט)
ראיתי את מאמרו של הרב אלישע פרידמן שליט"א בענין מחלוקת הגר"ח מבריסק ורבי אליעזר סילבר בענין אתרוג מיוחס שאינו מהודר ואתרוג מהודר שהוא חשש מורכב איזה מהם יטול קודם. ויש להעיר ממש"כ השו"ע סי' לד ס"ב בדין הנחת תפילין של רש"י ור"ת בזה אחר זה על סמך הברכה הראשונה, דלכאורה קשור לסוגיא זו.ואעיקרא דמילתא שדנו לגבי ספק מורכב ומשם יצא כל הנדון כיצד לקיים המצוה עם הברכה, יש להעיר ממה שכתבתי שנה שעברה בהאוצר [גליון פב עמ' קלא] שבדורינו נפשטה המחלוקת סביב אתרוג המורכב בהגלות נגלות שהרכבה אינה משנה את מהות הפרי אלא רק משביחה אותו, כמו דישון והשקיה ושמירתו ממחלות וכדו', אך שינוי מולקולרי לא יתכן בו, ורק ע"י האבקה מעץ לעץ יתכן שינוי מולקולרי שיביא גם לשינוי הפרי. והבאנו שם מחקר שעשו בכל האתרוגים מבחינה גנטית, אשר תוצאתו היתה שאין באתרוגים שום גן של לימון כיעו"ש. והשתא לפ"ז יוצא שבנדו"ד יש לברך על האתרוג המהודר, גם אם אבותיו היו ודאי מורכבים, ואין צורך ליטול אח"כ שום אתרוג נוסף.
ביקרא דאורייתא
וברכת כתיבה וחתימה טובה
בנימין יצחק הלוי
♦
תודה על פירסום מאמרי ועל המכתב של הרב לוי. השבתי כמה הערות.
הרב לוי העיר שלפי מה שכתב במאמרו בהאוצר (גליון פב) להכשיר לקיחת אתרוג מורכב, ספק מעיקרא ליתא במעשה הגר"ח מבריסק, שהרי האתרוג הספק מורכב הינו כשר אף לכתחילה. ואשיב כמה נקודות על הערתו, כדרכה של תורה:
א. כפי שהעירו כבר בהערת המערכת בסוף מאמרו, מקובל בקרב הציבור להחמיר שלא לקחת אתרוג מורכב, ואפילו ספק מורכב. ואוסיף שמסיפור זה נלמוד שגם הגר"ח מבריסק נמנה על הפוסקים המחמירים בהלכה זו. וכן הובא בשם בנו, הרב משה סולובייצ'יק (בספר גידולו של גדול, דף 1201) שהחמיר באתרוג מורכב, וכנראה שכן שיטת אביו.
ועוד אוסיף שמהסיפור מוכרח שלפי הגר"ח פסול מורכב הוא אפילו בדיעבד, ולא רק לכתחילה. שהרי משמעות הסיפור הוא שאם האתרוג היה ודאי מורכב, אז לא היה שום ספק, ופשוט שהיה הגר"ח לוקח אך ורק האתרוג שאינו מורכב, אף שאינו מהודר. ואם אתרוג מורכב כשר בדיעבד, יש לטעון שעדיף לקחת אפילו אתרוג ודאי מורכב בתחילה ולקיים את ההידור, ואחרי כן לקחת אתרוג שאינו מורכב ואינו מהודר.
אלא שראייה זו יש לדחות שמעשה שהיה כך היה, ואתרוג ודאי מורכב אינו מצוי, ולכן המעשה קרה עם אתרוג ספק מורכב. אך אולי באמת יש לדון בשאלת ההקדמה אפילו באופן שיש אתרוג מהודר ודאי מורכב מול אתרוג שאינו מורכב ואינו מהודר. או שיש לדחות ראייה זו מכיוון אחר, שמאיזה טעם היה פשיטא ליה להגר"ח שמעלת אינו מורכב עדיף על מהודר, ולכן באופן זה פשוט שלוקחים האינו מורכב תחילה. רק כל הספק היה באופן שהאתרוג המהודר הוא ספק מורכב ספק כשר, שבזה יש לדון איזה אתרוג קודם.
ויוצא לנו מזה ספק בשיטת הגר"ח אם ישנו אתרוג מהודר שידוע בודאי שהוא פסול לכתחילה אך כשר בדיעבד מול אתרוג שכשר לכתחילה אך אינו מהודר, איזה קודם. אפשר לומר כסברת הגר"ח לקחת את המהודר קודם, ואחרי כן את הכשר לכתחילה. או שנחלק שרק באופן שקיימת אפשרות שהאתרוג המהודר הוא כשר אף לכתחילה, בזה דינו להקדים, אך אם ידוע שאינו כשר לכתחילה, בודאי עדיף כשר לכתחילה על פני מהודר.
ב. הרב הלוי מעיר לגבי מורכב, אך לא לגבי המעשה עצמו, שהרי פשיטא ששיטת הגר"ח שייך לכל פסול שיהיה, לא רק מורכב. הסיפור עם הגר"ח רק במקרה קרה עם אתרוג ספק מורכב, אך הוא הדין לגבי כל הפסולים. אם ישנו אתרוג שהוא ספק פסול ומהודר מול אתרוג ודאי כשר ואינו מהודר, הגר"ח יקדים את האתרוג המהודר לאתרוג שאינו מהודר. ונראה שהטעם שהסיפור קרה עם מורכב הוא מפני שקשה לזהות אם הוא מורכב או לא, מה שאינו לגבי שאר הפסולים ששייך לברר את כשרותם. אך באתרוג זה לא היה ידוע אם יסודו מורכב או לא, ולא היה הגר"ח יכול לברר את כשרותו, וזה גרם לעובדא זו.
ג. לגבי העניין של אתרוג מורכב עצמו, אעיר שהרב אליעזר סילבר היה מן המקילים, וכשיטת הרב הלוי. וזאת על פי מה שכתב דודו, הרב אשר ניסן לווינסן, בספרו גן נעול (כפתור ב, פרח י) להתיר אתרוג מורכב. והביאו הרב סילבר בתחילת הגהותיו על שו"ת נפש חיה (שנדפס בשנת תש"ו, הוצאת שולזינגר), שבו דנתי במאמרי, קודם שהשיג על המעשה עם הגר"ח, הרחיב להתיר אתרוגים מורכבים על פי שיטת דודו. באופן שניתן להוסיף את הרב סילבר, וכן הספר גן נעול, לרשימת הפוסקים שהביא הרב הלוי במאמרו שהתירו לקחת אתרוגים מורכבים.
ומפני שאין הגהות הרב סילבר מצויות, אביא קטע מדבריו לתועלת הלומדים: "עתה בזמננו שנודע לנו הדבר שבא"י רק מעט מזער ימציאו לנו שאינם מורכבים, ואשר יבואו בהכשר והם רובם בלי פטמים ואינם מהודרים גם א"א להשיגם כ"כ, וכ"ש להמדקדקים שיהי' לכ"א אתרוג לעצמו לא של צבור, ושל צבור רובם מורכבים ולא ידקדקו רק במהודרים, א"כ נפל כל הדבר בבירא אם יאסרו פרושים. ע"כ אמרתי אביא כאן דברי דודי הגאון מבירז רא"נ ז"ל בספרו גן נעול כפתור ב' פרח יוד שהעלה להתיר, ועיקר החל בסברא לאמר שבתורה הלא לא כתוב אתרוג רק פרי עץ הדר, ולו מצאנו פרי עץ הדר שני ממין אחר עם כל המעלות שבגמ' סוכה ל"ה הי' כשר ג"כ... ולכן האריך דודי הגאון ז"ל להתיר אתרוגים מורכבים וכ"ש עתה שקשה למצא אינם מורכבים ומהודרים".
ואחרי כן הביא את הסיפור עם הגר"ח והשגתו ע"ז, כפי שכתבתי במאמרי.
אלישע פרידמן
♦
הערה על מאמרו של הרב איתן מרקוביץ "הציפורניים בהלכה" (עמוד שי"ט)
לכבוד מערכת הירחון החשוב "האוצר", כתיבה וחתימה טובהקבלתי בשמחה את הירחון האחרון מספר ק"ז. ונהניתי מאד!
בעוברי על דברי ידי"נ ר' איתן מרקוביץ נר"ו בעמ' שי"ט, התעוררתי בכמה נקודות, ואמרתי להעלותם על הכתב, ואקוה שיהיה לתועלת.
הנה הוא כתב דדרכו של הרמב"ם שלא להביא הדינים שקשורים לכשפים. ולא הבנתי מניין פשוט לו, ומה טעם הדבר. וגם אם נגיד שזהו דרכו, יש לתמוה מאד ע"ז, והדבר חייב תירוץ, למה הרמב"ם משמיט דין מפורש בגמרא מספרו שהוא ספר הלכה פסוקה. וכי מה משנה אם עוסק בענין פלוני או אלמוני, והרי זה נפסק בגמרא ע"פ ברייתא, ואין שום טעם למה לא לפסוק זאת.
ובמה שהקשה על השו"ע למה לא הביא את ענין הצפרנים, לדידי אינו כ"כ קושיא. א, משום שהשו"ע נמשך מאד אחרי הרמב"ם, ומה שנתרץ עליו נגיד גם על מר"ן. ב, מר"ן דרכו שלא לפסוק בשו"ע דינים מסוג כזה, וכמו שלא פסק כל עניני מוסר ודרך ארץ, אפילו שיש ביניהם לאוין דאורייתא ודינים דרבנן, ותקנות חז"ל.
ע"ה יצחק פרץ ס"ט
♦ ♦ ♦