כתב רש"י (ב ע"א ד"ה מבוי) דאיירי במבוי שאינו מפולש וראשו אחד סתום דבמפולש לא מועיל תיקון קורה וכיון דלאו רה"ר הוא שרי לטלטולי מן התורה בלי שום תיקון דרבנן הוא דגזור משום דאתי לאחלופי ברה"ר ושריוהו בתקנתא דלחי וקורה דליהוי היכרא דלא ליתי למישרי רה"ר גמורה עכ"ל.
והקשה רבינו פרץ מדוע כתב רש"י דמן התורה מותר דלאו רה"ר הוא, ועדיפא מינה היה צריך לכתוב דמדאו' זהו רה"י. ותירץ רבינו פרץ דכונת רש"י דגם למ"ד ד' יב: דג' מחיצות אינו רה"י, דרה"י בעיא ד' מחיצות ובג' מחיצות אינו רה"י, אפ"ה אין איסור טלטול במבוי מדאו' כשיש ג' מחיצות, דזה מפקיעו מלהיות רה"ר, וכשאינו רה"ר שרי לטלטל מן התורה, ולכן לא יכול רש"י לכתוב דמדאו' זהו רה"י.
אמנם קשה, דלמ"ד ד' מחיצות זהו רה"י א"כ כשיש ג' מחיצות לכאו' זו כרמלית גמורה, דהרי כשיש ג' מחיצות אינו לא רה"ר ולא רה"י. ומדוע הוזקק רש"י להא דחכמים אסרו משום דאתי לאחלופי, והרי זה כלול באיסור כרמלית. ועוד קשה איך מועיל שעושה היכר ע"י לחי וקורה, אטו בכרמלית יהני שעושה היכר.
ויש ליישב דרשות שיש לה ג' מחיצות מופקעת מלהיות רה"ר, משום דמהות רה"ר שיהיה מקום פתוח ולא מקום סגור. וממילא נראה שחכמים תיקנו רשות כרמלית זהו דוקא במקום שדומה לרה"ר, שהוא מקום פתוח. אבל כשיש ג' מחיצות, הוא מופקע מלהיות כרמלית. ולכן כל האיסור כשאסרו לטלטל כשיש ג' מחיצות זו תקנה חדשה משום שדמי לרה"ר. ומשום שזו תקנה חדשה אמרינן שמועיל היכר בעלמא להתיר זאת.
וצ"ל דדעת רש"י דיסוד תקנת כרמלית אינו שכל מקום שאינו רה"י ולא רה"ר נאסר ממילא, אלא כמבואר ברש"י מסכת שבת ד' ו. דהגדרת כרמלית זהו מקום שאין לו מחיצות אבל אינו מסור להילוך הרבים דלא דמי לדגלי מדבר. וממילא משום דמהות כרמלית שזהו מקום ללא מחיצות, כשיש ג' מחיצות זהו מופקע מלהיות כרמלית, אף למ"ד דלהיות רה"י בעינן ד' מחיצות. ולכן פירש"י שכאן זהו איסור מחודש שאסרו חכמים דלא ליתי ולאחלופי, ואין כאן כרמלית אמיתית.
♦
ובעיקר דברי רש"י דכתב דהגדרת המבוי שאינו רה"ר ולא כתב שיש לו הגדרת רה"י מדאו', כתבו באחרונים לבאר - דבחידושי הרשב"א והריטב"א דף ט. כתבו בדעת רש"י שם דמקום שיש לו ג' מחיצות והוא סמוך לרה"ר אין לו דין רה"י אף למ"ד דג' מחיצות עושות רה"י זהו דוקא שברוח הרביעית אין רה"ר, דמבוי שסמוך לרה"ר הזורק מרה"ר לתוכו אינו חייב חטאת, דאין כאן הוצאה מרה"ר לרה"י, אלא דאין בו איסור טלטול מדאו' מחמת דאינו רה"ר.
ובעיקר הענין האם מבוי כשאינו מתוקן הוא רה"י מהתורה, דברש"י בעירובין ד' ב מדויק דאינו רה"י ואינו רה"ר, אמנם ברש"י בסוכה ד' ב ע"א כתב להדיא דמדאו' זהו רה"י.
♦
ויש לדון באדם הבא לטלטל ממבוי שאינו מתוקן לכרמלית גמורה כגון בקעה, האם שרי להוציא, או דנחשב שאלו ב' רשויות חלוקות. דהרי מבוי שאינו מתוקן לרש"י בסוכה מדאו' זהו רה"י. ואף לרש"י בעירובין משמע שאינו דין כרמלית הרגיל, משום דג' מחיצות סותר את הגדרת כרמלית שהוא מקום פתוח. וכל איסור הטלטול בו הוא איסור מחודש דלא ליתי לאחלופי ברה"ר.
ובעיקר קושית רבינו פרץ על רש"י כתב בשו"ת הרשב"א חלק ה' י"ט דלעולם מבוי שאינו מתוקן זהו רה"י מדאו', אלא דכאן אנו עסוקים לענין איסור טלטול בתוך המבוי, דזהו תלוי בשם רה"ר. ולכן כתב רש"י דאין כאן רה"ר מדאו'. ובאמת ס"ל כרש"י בסוכה, דמדאו' מבוי שאינו מתוקן הוא רה"י.
ונתבאר דיש תקנת כרמלית דתקנו לאסור מקום דאין לו מחיצות. והתם גדר התקנה הוא כדכתב רש"י במסכת שבת דף ו' ע"א ד"ה אין נושאין משום דדומין לר"ה וגזרו בהו רבנן אטו ר"ה עכ"ל.
אבל מבוי בלא תיקון לחי וקורה שיש לו ג' מחיצות נחשב מקום עם מחיצות. ולכן אין כאן הגדרה שזהו דומה לרה"ר, דמכח שלוש מחיצות אינו דומה לרה"ר. אלא זו תקנה מחודשת, שאסרו דבר שלא דומה לרה"ר משום דלא ליתי לאחלופי. ותקנו איסור חדש שכל מבוי חייב תיקון ברוח רביעית.
ומועיל היכר בעלמא. אבל כשיש כרמלית לא מועיל שיעשה היכר, דבכרמלית חכמים תקנו שבדבר שהוא דומה לרה"ר זהו אסור וקבעו חכמים שזהו אסור. ואין כאן היתר של היכרא, דזו רשות האסורה. ודוקא מבוי שיש לו שלוש מחיצות, דלא דמי לרה"ר מכח המחיצות שלו, התם מועיל היכרא, ולכן מועיל תיקון לחי וקורה. וברש"י שבת דף ג' ע"ב ד"ה בעי אביי כתב דגזור רשות מדבריהם לשבת שאסור להכניס ולהוציא ממנו לרה"י ולרה"ר ושמו כרמלית כרמלית לשון יערו וכרמלו שאינו לא הילוך תמיד לרבים ולא תשמיש רה"י עכ"ל.
וכתב רש"י שהטעם שאינו רה"י משום דאין כאן תשמיש רה"י, ובשבת דף ו ע"א כתב רש"י דכרמלית לא דמי לרה"י משום דדמיא לרה"ר דאין להם מחיצות. ומבואר דהכל דבר אחד, דמקום שיש לו מחיצות זהו מקום תשמיש וחסרון מחיצות מפקיעו ממקום תשמיש. ולכן כשאין מחיצות זהו דומה לרה"ר.
♦
ויש להביא ראיה שזה לא כלול בתקנת כרמלית הפשוטה אלא זו תקנה מחודשת מדברי הבה"ל סימן שעד סעיף ב' ד"ה לכרמלית בשם התו"ש דכתב דבדברי רש"י דף כד ע"א מבואר דאסור לטלטל ממקום שיש לו ג' מחיצות ולא עשו תיקון ברביעית אסור לטלטל ממנו לבקעה. וכתב דדעת הרשב"א שאסור ודעת תוס' שמותר. וקשה, בשלמא לדברי רש"י בסוכה דף ב' דמבוי שלא מתוקן הוא רשות היחיד מדאורייתא, אתי שפיר שאסור לטלטל ממנו לבקעה, שבקעה אינה רה"י מדאורייתא, ונדון כרשויות חלוקות.
אבל למשמעות רש"י בעירובין דף ב' דמבוי שלא מתוקן מדאורייתא אינו רה"י ולא רה"ר, מדוע אסור לטלטל ממנו לבקעה.
ומשמע דיש כרמלית דאין לה מחיצות. אבל מקום עם שלוש מחיצות הוא מופקע מכרמלית, ויש תקנה מחודשת שאסרו מקום כזה אף שלא קיימת בו צורת מקום של כרמלית, שמהותה מקום ללא מחיצות.
ומשום שזהו איסור מחודש ואינו כרמלית פשוטה אסור לטלטל ממנו לכרמלית של בקעה, דאלו שתי רשויות חלוקות.
ובגמ' בשבת דף ז' דמבואר שם דקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים היא כרמלית לא פירש רש"י דהכונה למבוי שיש לו ג' מחיצות (אמנם הרמב"ם פירש שמקום עם ג' מחיצות זהו כרמלית ופירש דזו כונת הגמ' שם). הטעם שלא פירש רש"י כן הוא משום שזהו איסור מחודש ואינו כרמלית הפשוטה.
ולדברי הבה"ל לדעת רש"י שאסור לטלטל מהתם לבקעה. ואם כן לא רצה רש"י לפרש שזהו כלול יחד עם בקעה דאלו רשויות חלוקות. ונתבאר דאף למשמעות רש"י בעירובין שלוש מחיצות לא עושות רה"י, לרבינו פרץ משום דבעינן ארבע מחיצות לעשות רה"י ולרשב"א בדף ט' רש"י סובר שמבוי שברוח הרביעית פתוח לרה"ר אינו רה"י מדאורייתא. אפ"ה אינו נחשב ככרמלית פשוטה. דשלוש מחיצות זו סתירה לכרמלית פשוטה, אלא זו רשות חדשה. וכן אסור לטלטל ממנה לכרמלית פשוטה. ואתי שפיר שמועיל היכר שעושה קורה להתיר איסור מחודש. אבל בכרמלית גמורה לא יועיל תיקון שיעשה היכר, דאסרו את עצם הרשות. ולא מועיל שמניח היכר שלא יטעו שדומה לרה"ר.
♦
ויש לחקור האם מחיצה רביעית שתקנו חכמים האם הצריכו מחיצה גמורה, או שיש קולא במחיצה רביעית.
ובבה"ל סימן שס סעיף א' הביא מהתוספת שבת דאע"ג דמחיצה גרועה שהיא שתי ללא ערב לא מועיל ביותר מבית סאתיים שהוקף לדירה, אפ"ה ברוח רביעית מותר לעשות מחיצה גרועה של שתי ללא ערב. ובחזו"א ע"ז סק"ג כתב דכן מסתברא.
ומשמע שאין התקנה שרשות היחיד בעיא ארבע מחיצות, דלעולם שלוש מחיצות יוצרות רה"י, והמחיצה הרביעית זהו דין של תיקון בעלמא. ולכן תועיל גם מחיצה גרועה.
♦ ♦ ♦