הלכה ידועה נוספת היא, שכאשר שוכח אדם לומר "ותן טל ומטר לברכה" בברכת השנים, יכול הוא לומר זאת בברכת "שומע תפילה", ומסיים את תפילתו כסדרה, ואינו צריך לחזור על תפילתו (שם סי' קיז, ס"ה).
הלכה נוספת בדין שאלת הגשמים, שקצת פחות ידועה, היא שיכול אדם לומר "ותן טל ומטר לברכה" בברכת השנים, גם שלא בימות הגשמים, כלומר לאחר פסח, אם יש צורך בגשם (שם ס"ב).
מצירוף שלוש ההלכות הללו, ניתן להשיא עצה לכל מתפלל כדי לחסוך ממנו מקרים שבו יצטרך מחמת שכחה לחזור על ברכותיו, או כל תפילתו. וכדלהלן:
החל ממוצאי שמיני עצרת (עם התחלת הזכרת "משיב הרוח ומוריד הגשם"), יתחיל לומר בברכת "שומע תפילה" "ותן טל ומטר לברכה" בכל תפילה. לכשיגיע יום כ"א מרחשוון, אם ימצא אדם את עצמו בשלוש הברכות האחרונות, שהוא אינו זוכר אם אמר כדין "ותן טל ומטר לברכה" בברכת השנים, לא יצטרך לחזור לברכת השנים, וגם אם יסיים את תפילתו לא יצטרך לחזור ולהתפלל, מכיוון שגם אם שכח לומר "ותן טל ומטר לברכה" בברכת השנים, הרי מוחזק הוא כבר שלושים יום לומר כן בברכת "שומע תפילה". נמצא שעצה זו תועיל לו, שבשבועיים שבין כ"א במרחשוון עד ו' בכסליו (שבו ימלאו שלושים יום להתחלת שאלת הגשמים בברכת השנים), הוא לא יצטרך לחזור ולהתפלל.[1]
עד כאן העצה, עתה נסכל שש טענות אפשריות נגד עצה זו, שניתן לחלק אותן לשתי קבוצות של טענות (ד' טענות בקבוצה הראשונה, ו-ב' טענות בקבוצה השנייה):
קבוצה ראשונה - מדוע אין מניעה לשאול גשמים, בברכת שומע תפילה, החל משמיני עצרת. קבוצה שנייה - מדוע עצה זו תועיל לאדם להיות מוחזק לומר "ותן טל ומטר לברכה" לאחר שלושים יום.
♦
קבוצה ראשונה
א. וכי אפשר להתחיל לשאול גשמים מיד לאחר שמיני עצרת?תשובה: אמנם, ההלכה שנפסקה בשו"ע (או"ח סי' קיז, ס"א), בעקבות הרי"ף בתחילת תענית, והרמב"ם בפ"ב מהל' תפילה הל' טז, היא שאין מזכירין את הגשמים לפני ז' במרחשוון, ומן הטעם שבעבר היו עולי הרגלים בימים אלו נמצאים בדרכם מירושלים לבתיהם שבגולה, כמו שאומרת הגמ' בתענית. ובב"י הביא את דברי הר"ן על הרי"ף בתענית (ב ע"א, ד"ה ואיכא למידק) שהמנהג לעלות לרגל נמשך גם מאות בשנים לאחר חורבן הבית. אולם, הרי"ף והרמב"ם מודים שמשמיני עצרת הוא כבר זמן הגשמים. יתרה מזו, יש ראשונים[2] שפסקו להלכה שצריך להתחיל את שאלת הגשמים מיד לאחר שמיני עצרת. ונפ"מ להלכה, שאדם שהחל לומר בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה" מיד לאחר שמיני עצרת אינו חוזר ומתפלל, כיוון שאין זו טעות בתפילה, כפי שכתב רעק"א בגליון השו"ע סי' קיז ס"ג, בשם שו"ת תורת חיים לר' חיים שבתאי (ח"ג, סי' ג).
ב. אם עצה זו מבוססת על כך, שמשמיני עצרת ואילך זה כבר זמן גשמים, מדוע לשאול גשמים רק בברכת "שומע תפילה" ולא בברכת השנים?
תשובה: אמנם נכון הדבר, כפי שהתבאר, ששאלת גשמים החל משמיני עצרת ואילך הינה שאלת גשמים בזמן הגשמים. אך, כיוון שלהלכה פסק השו"ע בסי' קיז ס"ב, כדעת רוב הראשונים, ודלא כדעת הרא"ש, ש"יחידים הצריכים למטר בימות החמה אין שואלין אותו בברכת השנים אלא בשומע תפילה", לכן לכתחילה, הוא הדין שלפני ז' מרחשוון, הזמן שבו הציבור מתחיל לשאול גשמים, אין נכון לשאול מטר בברכת השנים.
ג. אם עצה זו מבוססת על כך ששאלת הגשמים נאמרת דווקא בברכת "שומע תפילה", א"כ זו שאלת ה"יחידים הצריכים למטר", ומי אמר שסתם אדם הוא "יחיד הצריך למטר"?
תשובה: כיוון שמשק המים בישראל זקוק תמיד לגשם בכמות מרובה, וכל אדם בארץ ירוויח מכך שתרד כמות גדולה של גשם. רשאי כל יחיד להתפלל שהגשמים יתחילו לרדת החל משמיני עצרת, ומשק המים בכללו ירוויח מכך, וגם הוא באופן אישי, ולכן אין זו תפילה שלא במקומה, או שלא בזמנה.
ד. לפי עצה זו, מ-ז' במרחשוון אדם יבקש פעמיים "ותן טל ומטר לברכה", פעם אחת בברכת השנים, ופעם נוספת בברכת "שומע תפילה". האם ראוי שאדם יבקש בקשה, לכאורה, מיותרת?
תשובה: בעת עצירת גשמים ישנה תפילה מיוחדת, "ועננו בורא עולם" וכו', שנתקנה במקורה להיאמר בתעניות בעת עצירת גשמים ונוסחה מובא בטור סי' תקע"ט. בימינו נוהגים לאומרה ב"שומע תפילה", ובתוכה מבקשים "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה". מעולם לא שמענו שבעת עצירת גשמים, כשמתחילים לומר תפילת "ועננו בורא עולם" יש לחזור בברכת השנים לנוסח הרגיל בימות החמה "ותן ברכה" כדי שלא לכפול את הבקשה "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה", וא"כ הוא הדין לנידון דידן.
♦
קבוצה שנייה
ה. באו"ח סי' קיד, סעי' ח נפסק ש"עד ל' יום בחזקת שהזכיר הגשם וצריך לחזור", אך אולי דין זה נכון רק באשר לאמירה שאדם חייב מצד הדין לאומרה, ולא באשר לאמירת "ותן טל ומטר לברכה" במקום שכלל איננו חייב לאומרו?תשובה: כידוע שעל סמך הדין הנ"ל, יעץ המהר"ם מרוטנבורג, והובא בטור בסי' קי"ד, ונפסק להלכה בסעי' ט, שאפשר לומר את האזכרה של "משיב הרוח ומוריד הגשם" במשך תשעים פעם, ומי שעושה כן, מעתה ואילך דינו כמי ש"בחזקת שהזכיר". ברור שהחזרה תשעים פעם על האמירה "משיב רוח ומוריד הגשם" או "ותן טל ומטר לברכה" יכולה להיעשות בלי קשר כלל לתפילה, אלא בכל שעה ביום. יתרה מזו, המשנ"ב בס"ק מב, הביא מהשערי תשובה ס"ק ח (בשם ספר שלמי ציבור, הל' תפילה - סדר י"ח ברכות, ברכה שנייה, אות ו'), שההתרגלות לומר את האזכרה הנדרשת אינה צריכה להיות באופן מסוים דווקא, ואפשר לצרף את מה שנאמר בתפילה במשך ט"ו ימים, עם אמירת מ"ה פעמים מחוץ לתפילה, ובזה יהיה מעתה ואילך "בחזקת הזכיר". ובמשנ"ב ס"ק כח הביא בשם ספר מגן גיבורים (באלף המגן ס"ק יד), שכל שכן שאמירה של "ותן טל ומטר לברכה" בברכת "שומע תפילה" מצטרפת לחשבון האמירה של תשעים פעם.[3]
ו. כיצד אפשר להיות מורגל לומר "ותן טל ומטר לברכה" בברכת "שומע תפילה", בימים שבין שמיני עצרת ל-ז' מרחשוון, כאשר באותם ימים עצמם הוא אומר, "ותן ברכה" בברכת השנים?[4]
האם האזכרות הללו לא סותרות זו את זו, וא"כ לא ניתן ליצור התרגלות לאמירת "ותן טל ומטר לברכה"?תשובה: כיוון שהתחלת האמירה בכל אחת מהברכות הנ"ל שונה, אין חשש לבלבול בין האמירות, וא"כ לא תיווצר אצל האומר התרגלות לומר ב"שומע תפילה" "ותן טל ומטר לברכה". בברכת השנים הנוסח הוא "ברך עלינו את השנה הזו ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן ברכה על פני האדמה", ובברכת "שומע תפילה" הנוסח הוא "ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו חוננו ועננו ושמע תפילתנו, (ומוסיף:) ותן טל ומטר לברכה, כי אתה שומע תפילה". וכפי שכתב המשנ"ב בס"ק לט, בשם ספר שולחן שלמה (סעי' ד), שאדם האומר צ' פעמים "משיב הרוח ומוריד הגשם", כעצת המהר"ם מרוטנבורג, יתחיל מהמילים "מחיה מתים אתה רב להושיע משיב הרוח" וכו', ולא יאמר "אתה גיבור לעולם ד' מחיה מתים" וכו' כדי שלא יאמר את המילה "השם" ויגרום לבלבול, או באמירה הנכונה צ' פעמים או באמירה הנכונה בתפילה. מוכח, שכאשר האמירה היא נכונה, ובלא שינוי ממה שייאמר בתפילה, המילים שנאמרות קודם האמירה ההכרחית ("משיב הרוח ומוריד הגשם" או "ותן טל ומטר לברכה") הן שקובעות את ההתרגלות לאמירה הנכונה, והן שמרגילות את האומר להיות "בחזקת שהזכיר".
♦
נחזור אפוא לדברינו הראשונים, שעצה זו טובה למנוע מאנשים במשך השבועיים שבין כא במרחשוון ל-ו' בכסליו, מלומר ברכות ומלהתפלל תפילת י"ח, על צד הספק שמא לא שאלו מטר בברכת השנים כדין. ולכן, הנני מעלה את הדברים בפני רבנן ותלמידיהון, האם ישנה טענה הלכתית שמסכלת עצה זו, ומהי? ואם לא כן, האם מכך שהפוסקים לא הזכירו עצה זו, יש להסיק שהלכה למעשה אין לעשות כן?[5]
♦ ♦ ♦
התכלת מארגמון - חידוש התכלת בימינו [חלק ב']♦ תגובה למאמר הרב עידוא אלבה בעניין התכלת♦ בעניין בליעת גלולה באמצעות מאכל או משקה אם מברך עליהם♦ חולה בניוון שרירים, האם מותר לו לתקשר דרך מחשב בשבת?♦ דין הוצאת מטלטלין מחוץ לתחום והוצאת מוקצה כאשר יוצא לצורך של היתר♦ בעניין איסור טלטול במבוי שלא מתוקן בלחי וקורה♦ בעניין שירת פסוקים