בביאור הנהגת רבא לשתות יין כל ערב הפסח – הרב עמיחי כנרתי
מעשה רבא
במסכת פסחים קז, ב, מובא מנהג רבא: "רבא הוה שתי חמרא כולי מעלי יומא דפיסחא, כי היכי דניגרריה לליביה, דניכול מצה טפי לאורתא". וטעם המנהג נראה מלשון הגמ' שהוא כדי שיאכל הרבה מצות, מעבר לחובה של הכזית, ויש בכך הידור מצוה. והרי"ף גרס או פירש: "כי היכי דגריר ליה ללביה, כי היכי דתתהני ליה מצה לאורתא", והיינו שיאכל מצות בלילה יותר לתאבון, וכן משמע ברבינו חננאל ופסקי רי"ד.♦
תמיהות בהבנת המעשה
ולכא' יש לתמוה בהבנת המעשה, עד כדי כך לשתות יין כל היום של ערב פסח, ומה נצרך בשביל ה"גריר ליבא" כל כך הרבה יין. ואע"פ שמסתבר שכל פעם לאורך היום שתה מעט, מ"מ עדיין צ"ב הצורה הזאת, להתעסק כל היום בענין זה, רק בשביל ההידור, ומה נצרך לזה יום שלם.ועוד תמוה, שהרי כתב הט"ז (סי' תעא ס"ק ב) "ופשוט הוא שאין בכלל זה שישתה כ"כ הרבה עד שיהא שבע, כי הוא ודאי מקלקל תאות המאכל, והחוש יעיד על זה". והו"ד בח"י, א"ר, ועוד אחרונים. ויש בהרבה יין גם חשש שכרות ובלבול הדעת בליל הסדר. וא"כ שמדובר על כרחך בכמות לא גדולה מדי, למה נצרך רבא כל היום בשביל זה.
ועוד תמוה, שהרי שיטת כמה ראשונים בהבנת הגמ' "פורתא סעיד, טובא גריר", שאין חילוק כמה יין שותים, אלא כל כמות של יין כבר גוררת. ראה בביאור הלכה תחילת סי' תעא, ומש"כ בזה הגרמ"מ קארפ שליט"א בספר הלכות חג בחג על פסח עמ' רמח ובספר משמרת ליל שימורים סי' י. וא"כ לפי שיטה זו צ"ע מדוע רבא שתה יין כל היום של ערב פסח, והרי בקצת יין גם גריר.
והראב"ן בפסחים שם כתב פירוש חדש: "רבא הוי שתי חמרא טובא במעלי פסחא ולא היה אוכל כי היכי דניגרריה לליביה ונכפין למצה, יש מפרשין בי"ד, ואני אומר בלילה הראשון בשתי כוסות הראשונות קודם אכילה". ונראה כוונתו שהיה שותה בשתי כוסות הראשונות יותר יין מאשר הנצרך והחובה, יותר מרביעית. ואולי דחקו לפירוש זה שמדובר בליל ט"ו, מה שתמהנו, מפני מה נצרך רבא יום שלם לזה. ועכ"פ הוא פירוש מחודש, ועדיין צריכים אנו לביאור למי שסובר שהכוונה ליום י"ד.
♦
כל יום או כל היום
והנה בספר קרבן תודה (נדפס בוילנה לפני כמאה וחמישים שנה) לרבי אביגדור מרדכי כץ, על פסחים שם, כתב: "ונראה דהאי כולי (מעלי יומא דפסחא) אין פירושו בהרבה שנים ערבי פסחים, כי אם כל היום, יען כי 'פורתא מסעד סעיד, טובא מגרר גריר', על כן שתה כל היום יין הרבה בכדי למגרר ליבא" (והו"ד גם באוצמ"ה פסחים ח"ד טור שעז).ומבואר בדבריו שיש בעצם שתי אפשרויות לבאר במעשה דרבא: ששתה יין כל ערבי פסחים, או ששתה יין כל ערב פסח. וגם הרב הנזיר זצ"ל עמד על זה בגליון הש"ס שלו שיש בזה שתי אפשרויות להבין, ראה בספר נזיר אחיו ח"ב עמ' מב.
והנה הקרבן תודה והנזיר אחיו נקטו לעיקר כדרך השניה, וכך מקובל להבין בדברי הגמ', ראה למשל בביאורי הגמ' שבמהד' שטיינזלץ, שוטינשטיין ומתיבתא. וכ"כ להדיא רבינו המאירי: "ומגדולי החכמים היו רגילים להתמיד כל אותו היום בשתיית יין, כדי לגרור את הלב להעיר תאוות מאכלם". [וא"כ הוא כמו הגמ' שם בסמוך קח, א: "רב ששת הוה יתיב בתעניתא כל מעלי יומא דפסחא", שודאי הכוונה כל היום.]
ומ"מ נראה שאפשר להבין גם כמו האפשרות הראשונה שכתב הקרבן תודה, ובכך תתורץ שאלתנו, שאכן רבא לא נהג לשתות יין כל היום בערב פסח, וכוונת הגמ' רק להדגיש שהיתה זו הנהגה קבועה אצלו במשך כל השנים.
ויתכן שהדבר תלוי בנוסחאות הגמ', ראה בדק"ס וב"הכי גרסינן", שיש גורסים "כולי מעלי יומא דפסחא", או "כל יומא מעלי דפסחא", או "כוליה יומא דמעלי פסחא". וברשב"ם (מהד' חדשה, מכון שלמה אומן) קז, ב נמצא ע"פ כת"י: "כולי יומא במעלי יומא דפסחא". ורבינו חננאל כאן, הרי"ץ גיאות הל' פסחים והרא"ש סי' יט כלל לא גרסו מילה "כוליה" או "כולה" (אמנם בתוס' רא"ש תחילת הפרק כן גרס), וכן בעוד ראשונים נראה של"ג למילים אלו, ראה בספר המנהיג, שיבולי הלקט סי' ריח ויבין שמועה לרשב"ץ.
♦
נחשון בן עמינדב – הרב אברהם הלוי וואקס
כתיב (בראשית מ"ט י') לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו, ואע"ג דאמרו רז"ל בסנהדרין ה. ש"ומחוקק מבין רגליו" קאי על נשיאי ארץ ישראל, והוא הלל ובניו, מ"מ שבעים פנים לתורה ונראה לי לומר שרמז ג"כ לנחשון בן עמינדב, באופן נפלא.דהנה "ומחוקק מבין רגליו", אם תחשוב אותיות בין "רגליו" כזה - בין אות רי"ש דרגליו ואות גימ"ל דרגליו יש אותיות "דהוזחטיכלמנסעפצק" דהם אותיות ד'-ק'. ובין אות גימ"ל דרגליו ואות למ"ד דרגליו יש אותיות "דהוזחטיכ" דהם אותיות ד'-כ'. ובין אות למ"ד דרגליו ואות יו"ד דרגליו יש אות "כ". ובין אות יו"ד דרגליו ואות וי"ו דרגליו יש אותיות "זחט".
נמצא אותיות "דהוזחטיכלמנסעפצק,דהוזחטיכ,כ,זחט" סך הכל עולה תש"ב, מספר "ליהודה נחשון בן עמינדב" (במדבר א' ז') בדקדוק, דהוא נשיא ראשון לשבט יהודה.
♦ ♦ ♦
בעניין הנחת תפילין בערב שבת ובשבת♦ בלילה רכה - ברכת הלחוח♦ ברכת הריח בגידולי קרקע שאינם נאכלים כמות שהם♦ בביאור סוגית מפסיקים לשבתות באיסור אכילה ועקירת שולחן♦ מנהג ה'קידושים' בשב"ק♦ חילול שבת עבור מעשן - תשובת מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א♦ פתיחת גגון עגלה בשבת♦ תגובה למאמר הרב יעקב שקו על סוף זמן התענית לדעת הגאונים♦ בדין חזקה דרבא בקריאת פרשת זכור והמגילה